לדלג לתוכן

ויקיפדיה:כיכר העיר

הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן
תמונת פנורמה של כיכר העיר
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד - 3 באוגוסט 2024

מחר, א' באב - 4 באוגוסט


ארכיון
דפי משנה
----

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - 177 - 178 - 179 - רק"פ


טקסט לבן לצורך צורת הדף

לראש הדף
לתחתית הדף

הצעה אלטרנטיבית לעמוד הראשי

נראה כי המיזם ויקיפדיה:עמוד ראשי/עיצוב 2018 דעך, בכל זאת אשמח לשתף את אחד העיצבים שלי; משתמש:Matankic/עמוד ראשי2. העיצוב לא מושלם, חסרים בו דברים והתאמה לרזולוציות שונות. הפסקתי לעבוד עליו כיוון שלא הצלחתי להתאים אותו לגמרי לקוד ויקי ולתבניות העמוד הראשי (ומשום שנודע לי שהמיזם לא ממש פעיל). העיצוב לוקח השראה מהגאדג'ט 'תצוגה מקדימה של דפים', ומותאם למגמה האופנתית והעכשווית של תצוגה ב'כרטיסיות', הנשאלת בידי מרבית האתרים המובילים ובפרט אלו המדעיים. אין לי בעיות עם העיצוב הנוכחי שבעייני גם הוא פשוט ויפה. Matankic - שיחה 03:08, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

מהמם. אהבתי מאד. ביקורת - שיחה 14:09, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אני פחות אהבתי שהדף מתחיל עם ערכים בלי הסבר לאן הגעת. ההסבר הקצר שמופיע היום תחת "ברוכים הבאים לוויקיפדיה!" חשוב לדעתי. Assafn שיחה 14:13, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
מקורי מאוד ושונה מהותית מהעיצוב הקיים. מסכים עם אסף שחסרה כותרת "ויקיפדיה". אהבתי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:32, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
לא אהבתי את העיצוב החדש. גילגמש שיחה 19:39, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
מדהים!!! איזו השקעה! המון פרגון --Tnestnesse - שיחה 00:54, 11 בינואר 2019 (IST)תגובה

המצב האידיאלי בויקיפדיה

תהיתי האם במצב אידיאלי, בויקיפדיה נמצא כל מידע בכל נושא בעולם. כך לדוגמא, אם לא היו בעיות של זכויות יוצרים, האם ויקיפדיה הייתה שמחה לאמץ לתוכה את האנצקלופדיה התלמודית. החסרון שחשבתי עליו הוא האורך. באנציקלופדיה התלמודית כל נושא מפורט לפרטי פרטים, כולל כל הדעות בנושא. ייתכן שזה קצת מרוב עצים לא רואים את היער. מצד שני, זה אכן מגשים את חזון "כל הידע בחינם". מה אומרים? david7031שיחה • י"א בטבת ה'תשע"ט • 04:11, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

זה לא אפשרי. יש המון מידע בעולם ולא ניתן לרכזו בוויקיפדיה. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא מסד נתונים. לא ראיתי את האנציקלופדיה התלמודית מעודי, אבל אני בטוח שגם היא לא סוקרת את הנושאים לעומק המקסימלי. בשביל זה קיים המחקר והספרות הענפה. אפילו ספרייה שלמה לא סוקרת את הנושא על כל צדדיו. קורא מזדמן צריך מידע אמין וקצר למדי. לא ספרים על גבי ספרים. מי שרוצה להתעמק יכול לפנות לספרות המקצועית. גילגמש שיחה 06:24, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אני אשמח מאוד לשלב בוויקיפדיה העברית את כל הידע שבאנציקלופדיה תלמודית, האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיות אחרות שהופיעו בעברית. לא בהכרח עם כל הפרטים שמופיעים בכל אנציקלופדיה. תולדות תנאים ואמוראים, למשל, משמש אותנו בכתיבת ערכי תנאים ואמוראים, אבל אנחנו לא מגיעים לרמת הפירוט שבו (ואין לנו כוונה להגיע לכך).
"כל הידע בעולם" הוא כמו האופק, אנחנו רוצים להגיע אליו, אבל כשאנחנו מתקרבים הוא מתרחק. דוד שי - שיחה 07:36, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
מדובר בויכוח הישן בין מכלילנים ומחקנים, יש כאלו שחושבים שאין בעיה להכניס מידע כמה שיותר מפורט ויש כאלו שתומכים במידע תמציתי. גילגמש אני אתקן אותך, חלק מהקוראים צריכים מידע קצר ואמין, חלק מהקוראים רוצים מידע ארוך ומעמיק. לשם כך קיימים ערכים מורחבים שאינן מפריעים לקורא חסר הסבלנות. Assafn שיחה 08:59, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
במצב האידאלי ויקיפדיה היתה מכילה מידע שהוא גם וגם וגם: מקיף, מהימן, אובייקטיבי ומוצג בצורה ברורה, כך שיובן לקהל רחב ככל האפשר. יש מתח בלתי-נמנע בין האידאלים השונים. יש מתח בין כמות לאיכות, בין רצון להציג את שלל הדעות לבין רצון לתמצת, בין ירידה לפרטים לבין השאיפה לפנות לקהל רחב. דב ט. - שיחה 09:46, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
הנושא אינו בוויכוח בין מכלילנים למחקנים, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה של אנציקלופדיות וכל חומר אנציקלופדי אמור למצוא בה את מקומו. האנציקלופדיה התלמודית שהוזכרה אכן אנציקלופדית ומאחורי כל שורתיים בה עומד דיון ארוך "במחקר". אם יהיה לנו ההיקף של אנציקלופדיות אחרות, נוכל לשפר כל הזמן (ואנחנו משפרים) גם את העומק. מתוך מחשבה שדרישה בסיסית מאנציקלופדיית רשת היא לייתר את האנציקלופדיות הגדולות שקדמו לה, פתחתי את מיזם "האנציקלופדיה העברית שלי" שמתנדביו מועטים, אך עתיד במשך הזמן להביא אותנו למצב שבו יהיה לנו לפחות ערך בסיסי על כל נושא שזכה לערך באנציקלופדיה העברית. לנושא הקיצור: תמצות חשוב תמיד, לכל אורך הדרך, ועדיין יש המצפים לקבל בערך אנציקלופדי תקציר שישמיט פרטים ולא רק יתמצת אותם, לשם כך משמש באנציקלופדיה המקוונת פתיח הערך. ביקורת - שיחה 10:23, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
במצב האידאלי ויקיפדיה לא הייתה מתקיימת מלכתחילה. לתחושתי, ויקיפדיה נוצרה על מנת לתקן משהו פגום בעולם הזה. יאצקין52 - שיחה 15:53, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
על הבעייתיות של "רוב העצים" אפשר להתגבר אם הערכים הקיימים אינם ארוכים מדי. על כל נושא אפשר לכתוב ערך מרכזי וערכי משנה (ומשני-משנה וכו'). עוזי ו. - שיחה 18:27, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אני סבור כי ניתן לשלב דברים כגון אלה בפורטלים נפרדים ותתי-פורטלים! --Tnestnesse - שיחה 00:56, 11 בינואר 2019 (IST)תגובה

כתבה נרחבת על ויקיפדיה העברית

"אלה האנשים ששולטים בידע שלנו: מאחורי הקלעים של ויקיפדיה העברית" - כתבה נרחבת על ויקיפדיה העברית ב"מוסף הארץ" של מחר. כיוון שזה "הארץ" ולא "פראבדה", בכתבה יש גם לא מעט ביקורת, אבל ניכר שהושקע עמל רב ביצירתה. דוד שי - שיחה 19:50, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

מעניין. חסרה לי התייחסות להטייה האנטי-ישראלית המאורגנת והבוטה בוויקי באנגלית, הקורא יכול להתרשם שבוויקי העברית יש הטיה פוליטית, ואילו במקבילה האנגלית הכל טהור וזך. למעשה המצב שם נורא ואיום. דב ט. - שיחה 20:05, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אמנם יש כמה דברים לא מדויקים, אבל בגדול, אחלה כתבה, שמציגה תמונה רבגונית של הקהילה, והכי חשוב (לטעמי) - יכולה לסקרן ולמשוך עורכים פוטנציאלים נוספים. יישר כוח למי שלקח חלק - דוד, יוני (אף שאינו פעיל כבר), חן, ציפי, אורי, אריה, אלי, עובד, וכמובן הזוג הוויקיפדי קריצהLionster‏ • שיחה 20:21, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אכן כתבה טובה. נקווה שקוראיה יתרשמו באופן נכון יותר מן הוויקיפדיה ומעורכיה. רק תיקון קטן - אבנר ודריה אינם הזוג הוויקיפדי הראשון - קדמו להם זוהר ורותם, שפרשו מזמן וכנראה נשכחו.שלומית קדם - שיחה 20:34, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
(ובני הזוג מלמד, שביחד ולחוד כתבו כמה ערכים מדעיים מצויינים). עוזי ו. - שיחה 22:45, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
כל הכבוד לציפי שלנו, שעושה עבודת קודש בכל נושא ייצוג הנשים בויקיפדיה יאצקין52 - שיחה 20:38, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
הכותבים: עומר בן יעקב וMateo‏. Tzafrir - שיחה 20:48, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אכן כתבה טובה מאוד. גילגמש שיחה 20:50, 27 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
לשם שינוי, זו אכן כתבה מאוזנת, והוגנת, ולא מגמתית, חד-צדדית שנועדה לשווק אג'נדה. אגסי - שיחה 01:26, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אנשי האקדמיה מאוד אוהבים את הסרט "הערת שוליים", למה ? כי עשו עליהם סרט. גם לדעתי הכתבה מצויינת, מעמיקה, מגוונת, מתארת פנים שונות של ויקיפדיה ומביאה את דעותיהם השונות של ויקיפדים שונים על הנעשה בה. אבל - עד כמה הכתבה תיארה נכון את הנעשה בוויקיפדיה האנגלית ובוויקיפדיות אחרות - גרמנית, צרפתית, ספרדית וכולי ? (המיקוד היה על ויקיפדיה העברית, אבל ויקיפדיות אחרות תוארו בשולי הכתבה) ושאלה אחרת: מה יחשבו הקוראים על ויקיפדיה אחרי קריאת הכתבה ? צחי לרנר - שיחה 09:06, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
את מחשבות הקוראים נוכל לקרוא בטוקבקים - הרבה אהבה לוויקיפדיה העברית לא נמצא שם, וחבל. לי אין ספק שוויקיפדיה העברית היא מפעל נפלא לאין שיעור מזה שמוצג בטוקבקים. דוד שי - שיחה 09:40, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
נהג באיילון מקבל טלפון מאשתו שאומרת לו, תזהר בכביש אומרים בחדשות שיש משוגע אחד שנוסע נגד כיוון התנועה, אז הוא עונה לה, אחד? ספרתי לפחות שלושים. Assafn שיחה 09:45, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
כל כתבה על ויקיפדיה מושכת תגובות נוטפות שנאה מצד קהל לא קטן של נפגעי העבר הדי רחוק, כאלה שניסו לקחת חלק במלאכה ותרומתם נדחתה, בצדק או שלא בצדק, בצורה שהשאירה אותם זועמים. את העבר, בו כיכבו מחקנים לא גמישים, אי אפשר לשנות או לתקן, עלינו להתרכז בהווה ולקוות לעתיד טוב יותר, עתיד בו המגיבים לא יתרכזו בשנאות העבר ויידעו גם להכיר במלאכה הנפלאה שעושים כאן. בברכה. ליש - שיחה 09:51, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
בעיני כתבה שלילית ולא מכובדת, ולא מכבדת (ועם הרבה טעויות). הצילום בשער - אפל וכוחני בכוונה, נועד לעורר דעה שלילית על הכותבים בקרב קוראי הכתבה. וגם הכותרת שלילית. דרור - שיחה 14:09, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
מסכים איתך מאד דרור, כתבה גרועה, שטחית וצהובה המעלה על נס את הויכוחים האקטואליים ולא מזכירה כלל נתחים גדולים של פעילות הקהילה והיצירת המשותפת. יתרה מזו, הכתבה מציגה מצג-שווא של חבורה קטנה וסודית, שדיוניה נעשים הרחק מהעין הציבורית. שזה כמובן הבל ורעות רוח: קבוצת "מקבלי ההחלטות" גדולה יותר ממערכת כל עיתון שהוא וכל אנציקלופדיה שהיא, כל הדיונים, השיחות, שיקולי העריכה וההצבעות חשופים לעין כל בשקיפות מלאה. רק על השקר הזה יש להעיר בחריפות. עם זאת, רותח כפי שהייתי ביום שישי, שוחחתי עם חברים ובני משפחה ומהם התרשמתי שלא ראו כך את פני הדברים, ולא התרשמו שהכתבה היא בעיקר פמפלט נגד העשייה הויקיפדית. לא נורא, מחר יעטפו בזה דגים, בעוד שהערכים שאנחנו כותבים ומשפרים ימשיכו לעניין עוד שנים רבות. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:51, 30 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
הכותרת בעיתון המודפס היא "לא חופשית כמו שחשבנו". כותרת עדיפה היא "חופשית אבל לא מופקרת", אבל כותרת כזו היא הרבה מעבר ליכולתו של עורך המוסף. דוד שי - שיחה 15:20, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
עסקו שם הרבה בהצבעות, אבל לא ראיתי מספרים. הרושם שנוצר הוא שמצביעים כאן על כל דבר שזז, וזה ממש לא נכון. אני מחפש נתון רשמי - כמה הצבעות מחלוקת ומחיקה היו בכל אחת מן השנים האחרונות? על איזה אחוז מן הערכים התקיימו הצבעות? כדאי שהנתונים האלה יהיו נגישים כאן, וכדאי גם להוסיף אותם כתגובה לכתבה באתר "הארץ". --א 158 - שיחה 15:33, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
במקום להתלונן על יכולת של עורכים ועל טוקבקיסטים כדאי לקחת את הביקורת כהזדמנות לשיפור. היא מציבה לקהילה מראה גם אם היא לא נוחה והנטייה הראשונית היא להסיט ממנה מבט. האם הביקורת צודקת? אנונימיים משוחזרים באוטומט באבחת קליק ללא בדיקה וללא התחשבות בזמן ובאנרגיה שהשקיעו? האם יש כאן תרבות כוחנית שמעודדת הרחקת תורמים חדשים? זו השאלה הראשונה שצריכה להישאל בדרך לתיקון המצב. Thip - שיחה 16:11, 28 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אני רק שאלה, של מי זכויות היוצרים של התמונות של הויקיפדים (לא של מונטג' השער) אמא של גולן - שיחה 16:47, 29 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
רוב או כל הצילומים נעשו על ידי צלמת הארץ מגד גוזני. ערן - שיחה 17:07, 29 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
השאלה היא לשם מה טרחו לשלוח צלמת עד לבית העלמין של פראג, אם אפשר היה להשתמש בחומרים קיימים מן הפרוטוקולים. עוזי ו. - שיחה 19:20, 29 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
דוד שי:אין לי עניין להכנס לוויכוח כמה אנשים אוהבים את ויקיפדיה, או איך וכיצד על המיזם להתנהל. השורה התחתונה היא שויקיפדיה העברית היא אחד המיזמים החשובים ביותר באינטרנט בעברית, והיא מקור המידע המשמעותי ביותר שקיים היום בשפה זו. אנשים אוהבים לרטון ולהתלונן, אבל בפעם הבאה כשהם ירצו לדעת מהו עצלן, הם ילכו לויקפדיה לקרוא עליהם, וד"ל. משה פרידמן - שיחה 16:58, 30 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
דוד שי, כל הכבוד על הראיון אצל קלמן וליברמן. Shannen - שיחה 09:50, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
כתבה מעניינת ודי טובה בסטנדרטים עיתונאיים, היא בעצם נבואה שמקיימת את עצמה: הבעייה המרכזית של ויקי העברית היא ההזנחה המתמשכת של כל דבר שאין לו רייטינג פוליטי שטחי ומיידי, והכתבה כמובן מזניחה (כמעט) כל דבר שאין לו רייטינג פוליטי שטחי ומיידי... בשביל לגלות את המכשלה צריך רק לגלול למטה ולהגיע לתגובות הרבות בסגנון: "בשביל מה להשתמש בויקי העברית כשיש באנגלית? אתם יודעים אנגלית, נכון?" H. sapiens - שיחה 12:03, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אני מסכים עם האמירה החשובה של H. sapiens. לצערי, אנחנו במחסור קבוע של כותבים בנושאים כבדים. יש נושאים שדורשים התמחות של ממש ורק מעטים עוסקים בהם. בנושאים אחרים יש קושי אובייקטיבי להפיק ערכים טובים בגלל העדר טרמינולוגיה זמינה בעברית. גילגמש שיחה 20:40, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
אני מסכים שההתמקדות בפוליטי בעוכרי הכתבה. אני חושב (אולי בתמימות) שקוראי העיתון היו מוצאים עניין גם בהיבטים אחרים: מה מניע ויקיפד? (זה עלה רק באופן צדדי וחלקי בכתבה) איך כותבים ערך? יש הרבה נושאים לא פוליטיים שמכוסים ממש לא רע בוויקיפדיה העברית, לדוגמה (ממש לא יחידה) ערכי המינרלים של משתמש:אביהו ואחרים. לו אני מחבר הכתבה הייתי כותב גם על נושא כזה. ספציפית למינרלים זכורה לי אמירה של אביהו, שתחילה לא התעניין בתחום וכתב ערך או שניים שקשורים אליו רק כדי לסגור פינה בפרויקט אחר. אבל, ככל שלמד כך התעניין יותר. זה נראה לי אחד מיסודות המפעל - סקרנות שמניעה את עצמה ואין לה סוף. דב ט. - שיחה 09:51, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה

ראיון של דרור לין ודוד שי לעומר ירדני וטליה פלד קינן, אתמול בבוקר בערוץ 10.
ראיון של דוד שי בתוכנית "קלמן ליברמן", החל מהדקה 1:32:57. דוד שי - שיחה 07:07, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה

יישר כוח דוד! מה קרה לציפי? אמרו לה שלום בתחילת השיחה, אבל לא ראיינו אותה! ‏עמיחישיחה 08:30, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה
מסכים לגמרי עם דרור ורן. המדיה היא המסר, והכתבה נראית כמו כתבה במוסף הארץ. את הצלחתה של ויקיפדיה העברית אני מציע למדוד במידת הפופולריות שלה, לא בטוקבקים בהארץ. בזאת ניבחן. נרו יאירשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 20:44, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
במה הכתבות והריאיונות בכלי התקשורת על ויקיפדיה עוזרים לוויקיפדיה ? האם בזכותם הקוראים יקראו יותר את ויקיפדיה ? האם יקראו אותה בצורה אחרת ? האם בזכות הכתבות הוויקיפדים יכתבו את ויקיפדיה בצורה אחרת ? צחי לרנר - שיחה 08:45, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה
אצלי הייתה בעיה טכנית. לא נורא :) הייתי אח"כ בפודקאסט של הארץ, אשתף ברגע שיהיה לי קישור. ‏TMagen‏ • שיחהנשים באדום 11:25, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה
השבוע - הפודקאסט של הארץ. אני חושב שזה רק לבעלי אייפון. eli - שיחה 14:30, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה
ביום ראשון פגשתי דמות בכירה מעולם העסקים. היא העלתה את נושא הכתבה ואמרה שמשתמע ממנה דברים מאוד לא טובים על ויקיפדיה, ותהתה אם באמת ויקיפדיה בעברית חריגה וקיצונית בצורה שכזו לעומת שאר הוויקיפדיות בעולם ("כפי שכתוב בכתבה"). סיפרה גם שזה עלה גם במהלך שיחה בארוחה שהשתתף בה בשבת ואחד המשתתפים העיד שפעם ניסה לכתוב בוויקיפדיה "וזו היתה טעות שלעולם לא אחזור עליה". אני מציע לא לשפוט את תוכן הכתבה בעינינו, אלא בעיני רוב ציבור הקוראים שלה. אפשר להתנחם בכך שהכתב מכיר את ויקיפדיה ולא רק מחפש כותרות צהובות, ולכן למרות שלא מדובר בכתבה טובה, היא גם אינה איומה. אך אם היא נעשית על ידי כל כתב אחר, היא כנראה היתה מוציאה את ויקיפדיה הרבה יותר גרוע. Itzike - שיחה 17:39, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה
יש צדק מסוים בדבריך. לדעתי, קוראים שאינם ויקיפדים לא יקראו את כל הכתבה הארוכה למדי, אלא יסתפקו בקריאת הכותרת ואולי כמה שורות מהכתבה. והכותרת אינה חיובית: "נוטים לראות את ויקיפדיה כמעוז של חוכמת המונים. אלא שבגרסה העברית, דווקא הדמוקרטיזציה הביאה לאימוץ קו שמרני ולריכוז השליטה בידיים מעטות. מה בעצם יודע הציבור על האופן שבו מתנהל מקור המידע המרכזי שלו? כעת, העורכים הבולטים השתכנעו לצאת מהצללים, ולהסביר את הקו החריג שאימץ האתר בישראל". אגסי - שיחה 18:23, 1 בינואר 2019 (IST)תגובה
בעייני, הכתבה דווקא תקינה לגמרי. היא מציגה תמונה אמינה, ודי מאוזנת, לגבי המתרחש בוויקיפדיה העברית. עומר בן יעקב מצא לעצמו נישה עיתונאית. אני מוצא את זה נחמד שיש כעת פינה שבועית בחדשות ("היום שהיה" בחדשות 10) בנושא ויקיפדיה (למי שלא צופה בתוכנית, תוכלו למצוא את כל הפינות ששמן "האנציקלופדיסט" גם ב-YouTube). עם זאת, לא פעם אני ממש מזדעק למשמע דבריו. הוא נוטה שלא לציין שחלק מדבריו, אולי אף רובם, נוגע רק לוויקיפדיה האנגלית. כשהוא מציין "בוויקיפדיה" בטלוויזיה, הקהל לא יודע להבחין אם מדובר באנציקלופדיה בשפת הקודש או באחת אחרת. תוך כדי זה, הוא מייחס לנו דברים שלא היו. הפעם אין זה כך! ניכר מאוד שהראיונות שקיים עם העורכים והעורכים-לשעבר אצלנו, יצרו תמונה שדי משקפת את המציאות.
למעשה, בחמישי, כשהקדשתי זמן לקריאה מעמיקה של המאמר, מצאתי בדברים רק טעות עובדתית אחת, במשפט "אפילו לקרן ויקימדיה הבינלאומית, שתומכת בפעילות מבחינה טכנית ומממנת חלק קטן מהתקציב, אין מנדט להתערב בתכנים". אכן לקרן ולעובדיה אין מנדט להתערב בתכנים, אבל "מממנת חלק קטן מהתקציב". האמת היא שעיקר התקציב מגיע מהקרן. היא המממנת של הפיתוח הטכני והתחזוקה של השרתים. בסופו של דבר, ללא היא, המיזם לא יוכל להמשיך להתקיים בצורתו הנוכחית. מעבר לזה, כל יתר המאמר היה תקין (אולי חוץ מהתמונות הלא-מחמיאות של יוני ושל חן, שנראים בהן ממש מבוגרים מכפי גילם ). פה ושם הייתה ביקורת, שלא תמיד נומקה היטב, אי-הכנסה מספקת של תגובות וחוסר באזכור התייחסות לדברים מהצד השני, כמו גם הצגה מגמתית של הדברים ואי-יצוג לפריפרייה (צפונית או דרומית) בבחירת המרואיינים (כי הרבה יותר קל למצוא מרואיינים מהמרכז), אבל בגדול, זה ממש בסדר. מה שלקורא התמים נראה כ"אוי ואבוי" ו"איך הם עושים דברים כאלה" יכול להיות מוסבר בקלות על ידנו. אם המאמר יצר תחושה שוויקיפדיה העברית היא חור שחור שמפחיד להכנס אליו, מה שלא צויין הוא שכל כניסה למערכת חדשה מלווה בקשיים (ודאי זכורים לכם ימים ראשונים במקומות עבודה חדשים). ויקיפדיה מבחינה זאת היא בהחלט מקום עבודה עם כללים ברורים והפניות למטלות הדורשות השקעה. מי שלא ישקיע וינסה להציג תוצר שטחי, או שלא יעמוד מאחורי פעולותיו, עריכותיו, עקרונותיו, כנראה לא יתקבל בברכה.
הדבר היחיד שבעצם הפריע לי במאמר הוא הפרסום שניתן בו לשירותי כתיבה תמורת תשלום. במיוחד לאור הקושי-לכאורה המוצג בו, הצגת ה"שירות" הזה עושה לו פרסום רב מדי וחבל שניתן לו מקום. כל אזכור של כתיבה-בתשלום הוא בגדר דחיפה וקידום שלו, אבל פה, זה על אחת כמה וכמה. Ldorfmanשיחה 02:27, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
אגסי אני לא חושב שמה שקורה בויקיפדיה מוגדר כדמוקרטיה, אחד מהעקרונות הדמוקרטיה הוא שיוויון לכל ואילו כאן יש זכויות יתר למיעוט. למשל מדינה שמאפשר זכות הצבעה רק למשרתים בצבא תקרא פשיסטית לא דמוקרטית כך בויקיפדיה למי שאין מספיק זמן פנוי כדי לבצע מספיק עריכות מודר מהיכולת להשפיע. Assafn שיחה 08:24, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
משתמש:Assafn, אני לא מסכים עם הטענה הזאת. אני מקביל את זכות ההצבעה בוויקיפדיה לתושבות. יש מדינות דמוקרטיות ששוללות את זכות ההצבעה מאזרחיהן שלא גרים במדינה האמורה ([1] ראה כאן בפרק שלילת זכות ההצבעה מאזרחים השוהים בחו"ל). מבחינתי, השתתפות פעילה בוויקיפדיה היא סוג של "תושבות" במקום. לכן, מבחינתי לא נפגע הפן הדמוקרטי על ידי ההגבלה הזאת. כמו כן, גם חסרי זכות הצבעה יכולים להשתתף בדיון ובכך להשפיע על תוצאותיו. גם אני איבדתי את זכות ההצבעה מספר פעמים. לא מדובר באסון גדול. משתתף פעיל יכול להחזירה בקלות תוך שבוע - שבועיים של פעילות לא מאוד נרמצת. גילגמש שיחה 08:34, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
Gilgamesh משתמע מדבריך שויקיפדיה לא נועדה להמונים אלא רק למספר מצוצמם של "אזרחים", מי שלא אזרח צריך לצפות במתרחש מרחוק בדומה לאזרחים שקוראים בעיתון על בחירות במדינה אחרת וזו לדעתי בדיוק הגישה שמבריחה עורכים חדשים ומונעת מכלל הציבור להיות מעורב. Assafn שיחה 15:18, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
לא לכך התכוונתי. ראשית, כל אחד יכול להרשם לוויקיפדיה, לערוך וכך לקבל זכות הצבעה. אין כל מניעה לעשות זאת. משתמש שלא עורך מספיק כדי לקבל זכות הצבעה דומה במובן זה לתייר - מגיע לרגע ועוזב בלי שלמד לעומק את הבעיות שעמן מתמודדת המדינה שבה בחר לטייל. כך גם עורך רגעי ששינה דבר מה והסתלק לא מודע להתפחויות חשובות שמתרחשות בוויקיפדיה. כדי לדעת מה קורה בתוך ויקיפדיה, הוא צריך לערוך בה ולהיות שותף לעשייה. כמובן שאין כל הכרח לעשות זאת. הוא עדיין יכול להנות מתכני האתר, לערוך מדי פעם ולהשאר ברמת פעילות נמוכה זו. לא נובע מכך שיש להעניק לו זכות הצבעה. גילגמש שיחה 15:22, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
בכך שאתה הופך את הקוראים לתיירים אתה מחדד את הגישה של ויקיפדיה היא שלי ולא שלכם. אני מבין את הטענות שלך אבל לא מסכים עם הפירוש, אני לא בטוח שאתה מבין כיצד זה נראה מהצד השני כאשר "תיירים" נכנסים לאתר ומנסים לתרום לראשונה, הם מגלים שהם אינם בן שווים. Assafn שיחה 15:41, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

הנה קישור דוגמה למחיקה פשוט מקוממת. תרומה עם מקור שנדחקת כלאחר יד בלי הסבר. למה שתורמים כאלה ירצו לשוב לכאן? https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%9C%D7%98%D7%90%D7%94&diff=prev&oldid=24498633 Thip - שיחה 00:24, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה

מי שכותב "רבים סוברים", בלי שיציג אסמכתא משכנעת, מסתכן בכך שעריכתו תימחק. בסופו של דבר הניסוח תוקן והמידע נותר בערך. עדיף היה שמלכתחילה הניסוח היה מתוקן במקום למחוק את כל המשפט, אבל לא לכל בודק יש סבלנות להשקיע בכך, כשם שלך לא הייתה סבלנות לשפר את הניסוח כשהחזרת אותו. ראוי לזכור שאנחנו בני אדם, והציפייה שנתנהג כמלאכים היא מופרזת. דוד שי - שיחה 06:45, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
דוד שי, על מה מבוססת הקביעה שהאסמכתא אינה משכנעת? מהקריאה עולה כי הקביעה רבים סבורים מדויקת. זה common knowledge. המחקן הסיר אם כן בלי לקרא את המקור ובלי הסבר. Thip - שיחה 22:36, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני הייתי מי שתיקן (וקראתי בעיון רב את המקור, תודה רבה), וטוב עשה אלעד ששיחזר את העריכה המקורית אם לא היה לו זמן לתקנה. חבל שהחזרת אותה עם השגיאות (שגיאה ניסוחית וכן שגיאה באופן הוספת הערת השוליים עצמה) ובכך השארת עבודה לאחרים. Dovno - שיחה 22:45, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה

אני לא בקי בנבכי הנכסים של משפחת שוקן, אבל ידוע ש"הארץ" והוצאת שוקן נמנים עליהם. פחות ידוע שלפני כעשרים שנה החלה הוצאת שוקן במיזם להוצאת מהדורה שנייה של האנציקלופדיה העברית, והופעתה של ויקיפדיה העברית כנראה שיבשה תוכנית זו. האם כל זה לא מצדיק הערת גילוי נאות בסוף הכתבה? לעמוס שוקן פתרונים. דוד שי - שיחה 09:52, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה

בעקבות הכתבה והדיון שבא בעקבותיה יצרתי את הדף "ויקיפדיה:ודע מה שתשיב" ובו טענות נפוצות ותשובות להן. דוד שי - שיחה 18:09, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה

עומר בן-יעקב סוקר דף זה בכתבה שמרנים? אנחנו? בוויקיפדיה דוחים טענות על עריכה מוטה וריכוזית. דוד שי - שיחה 23:25, 9 בינואר 2019 (IST)תגובה
ואפילו ציטטו את ההערה שלי, וגם ריחמו עלי וסיננו החוצה את הקטע העילג בדברי... משה פרידמן - שיחה 23:38, 9 בינואר 2019 (IST)תגובה

הגעתי מאוחר לדיון זה, וכמעט הכל נאמר. אוסיף רק שאני נוטה לצד מי שלא היה מרוצה מהכתבה. אני חושב שהחמיצה הרבה דברים חשובים (בעיקר, כפי שחוזר ומדגיש דוד שי, חשיבות המפעל לתרבות העברית המודרנית), לטובת עיסוק בנושׂאים שוליים, שחלקם גם פחות רלוונטיים. לגבי הטענות על שמרנות, על נטיה פוליטית ימנית וכיוצא באלה: אולי השאלה היא לא מדוע קיימות הטיות כאלה (אם תסכימו אתי שקיימות), אלא: מדוע דוקא אנשים בעלי נטיות כאלה בוחרים להשקיע כל-כך הרבה זמן ועבודה בכתיבה ובעריכה ויקיפדית? זו נראית לי שאלה מעניינת ורלוונטית יותר. לסיום אציין שאיני חובש כיפה, אז אל תאמינו לכל מה שכתוב בעיתון. ד"ר אוֹרי אמיתי, היסטוריא כללית חיפה - שיחה 11:59, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה

האם אוניברסיטת תל אביב חזרה להסתגר במגדל השן?

בשנים האחרונות ניכרת מגמה בקרב אוניברסיטאות ומכוני מחקר להעלות לאינטרנט חומרים אקדמיים, ובפרט כתבי עת, כך שיהיו פתוחים לציבור הרחב. כך, למשל, יד בן צבי עם כתבי העת "קתדרה" ו"פעמים", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם כתב העת "עיונים בתקומת ישראל", ורבים אחרים. יש העושים זאת ישירות באתר של המוסד, ויש העושים זאת בעקיפין דרך אתר JSTOR, שחלק ממנו פתוח לעיון הציבור, כולל כתבי עת עבריים כ"תרביץ" ו"דפים למחקר בספרות". למגמה זו מניעים אחדים, ואסתפק כאן באחד מהם: מדובר במוסדות שחלק נכבד מתקציבם מגיע מאוצר המדינה ומתרומות, ועל כן ראוי שישתפו את הציבור בתוצרתם, בוודאי כאשר שיתוף זה הוא כמעט ללא עלות.

גם הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב הלכה בדרך זו, והעלתה לאינטרנט שני כתבי עת שלה, שתוכנם חשוב לציבור הרחב: "ישראל" ו"הציונות". היום ניסיתי לעיין בכתבי עת אלה, וקיבלתי את ההודעה: This page is only available when connecting from Tel Aviv University Networks, כלומר: הגישה לכתבי העת אפשרית רק ברשת הפנימית של אוניברסיטת תל אביב. לא רק מהציבור הרחב נשללה הגישה לכתבי עת אלה, אלא אפילו מחוקרים וסטודנטים באוניברסיטאות אחרות.

ייתכן שכל הבעיה נובעת מטעות טכנית של מנהל רשת, שבטעות שם את כתבי העת באזור הפנימי של האוניברסיטה במקום באזור הפתוח לציבור, בלי שמישהו ביקש זאת ממנו. זו טעות שאין בה כבוד גדול, אך גם אין בה קלון גדול - טעויות קורות, ומודה ועוזב ירוחם.

חמור יותר המצב אם מדובר בהחלטה מודעת של האוניברסיטה להסתגר במגדל השן, ולשמור את אוצרות האוניברסיטה הללו לשימושם של אנשי האוניברסיטה בלבד.

פניתי במייל למערכת של שני כתבי העת, בבקשה לחזור ולפתוח אותם לציבור. כאשר אקבל תשובה אודיעכם. דוד שי - שיחה 10:00, 29 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

טוב שאתה מעלה את זה. כבר לפני כמה חודשים האתר של "ישראל" נפל לגמרי (לדעתי הייתה שם הודעת שגיאה רגילה ולא את הכיתוב שיש עכשיו). לא רק שהגיליונות לא זמינים לעיון, אלא גם ההנחיות לכותבים או היכולת לקנות גיליונות וכו'. בעיני זה הצביע על תקלה ולא על חסימה מכוונת, אבל יהיה מעניין לשמוע את התגובה שלהם. דוידודשיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ט • 18:18, 29 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
זה נכון גם לגבי קשר Shannen - שיחה 05:13, 30 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
קיבלתי תשובה מהעורכת, וזו לשונה: "העניין נגרם עקב שינויים באתרי האוניברסיטה ונמצא בטיפול. מקווים לחזור לאויר בקרוב." נקווה לטוב. דוד שי - שיחה 16:25, 30 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
עבר חודש ודבר לא השתנה. דוד שי - שיחה 21:24, 2 בפברואר 2019 (IST)תגובה
באותו עניין קיימת יוזמה אירופאית Plan S החותרת לכך שעד 2020 כל המאמרים במימון גראנטים ציבוריים יהיו חופשיים. Assafn שיחה 21:51, 30 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
(כדאי לדעת כי פירושו של דבר הוא שהחוקרים ישלמו לכתבי העת עבור פרסום מאמרים, שיהיו לאחר מכן חופשיים; העלות המקובלת היא כ-$2000 למאמר). עוזי ו. - שיחה 23:06, 30 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
מאחר והמימון הוא מכספי ציבור, לדעתי ראוי שהציבור יוכל לקרוא אותו. התשלום לא יוצא מהכיס של החוקר הוא יהיה חלק אינטגאלי מהגראנט. Assafn שיחה 08:16, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
בטח שראוי, אבל מישהו צריך לשלם... המצב הנפוץ היום הוא שהספריות האוניברסיטאיות מממנות את כתבי העת המדעיים על ידי רכישת מנויים. המודל החלופי, שהתשלום הוא פר מאמר מהגראנט של החוקר, כבר קיים בחלק מהתכניות (כמו ERC ן-NIH שמחייבים את זה כחלק אינטגרלי מהגראנט, גם בישראל כמובן). אני לא בטוח שהוא טוב יותר או מועיל יותר לציבור, וייתכן מאוד שהוא יותר בזבזני מבחינת התשלום. יכול להיות שאם האוניברסיטאות בארץ יחויבו לכסות את עלות הפרסום של כל מאמר של אנשי הסגל שלהן נראה מהר מאוד מעבר ל"איכות" במקום "כמות" . וברצינות, זה אומר שבסופו של דבר, חוקרים באוניברסיטה עשירה יוכלו לפרסם יותר מאשר חוקרים באוניברסיטה ענייה, ואולי נראה "עוצר פרסומים" בשביל לחסוך כסף ולכסות גרעונות. נראה לי שההשלכות של מודל הפרסום בגישה חופשית לא ממש נשקלו עד הסוף. Reuveny - שיחה 10:32, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
לפי הערך האנגלי על היוזמה, היוזמה, מי שישלם יהיו האוניברסיטאות ולא החוקרים, אבל תוטל מגבלה על העלות. ביוזמה חברים לא מעט ארגונים שמייצגים אוניברסיטאות. Tzafrir - שיחה 14:06, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
לא ראיתי את שמה של ישראל מוזכר בערך הזה, האם יש נסיונות בארץ להשתלב במגמה? Tzafrir - שיחה 08:47, 31 בדצמבר 2018 (IST)תגובה
רגע. האם היא נטשה, את מגדל-השן, אי-פעם? ומה עם חסימת הגישה לספריותיה, לפני כל מבקר מן החוץ (שאינו סטודנט, או איש-סגל)? ומה עם גביית-תשלום, עבור ביקור בשיעוריה בתור "שומע חופשי"? האוניברסיטה הזאת, מסתגרת במגדל-השן שלהּ, כבר מזה למעלה מעשרים שנה... מה חדש כאן? DannielRV12 - שיחה 19:56, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה

סיורי אלף מילים

אני שמח לעדכן כי סיורי אלף מילים שהופסקו למספר חודשים חזרו. תודה ללָלִיב על היוזמה והסבלנות לקביעת הסיורים. הרשמה כאן. דרור - שיחה 11:24, 2 בינואר 2019 (IST)תגובה

שמחה על ההזדמנות לקחת חלק במיזם כל כך חשוב! מתרגשת לקראת הסיור Laliv g - שיחה 11:46, 2 בינואר 2019 (IST)תגובה

אם יתברר שזה נכון, זו תהיה אחת התגליות הגדולות בהיסטוריה האנושית

אפשר תקציר מנהלים? – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:26, 2 בינואר 2019 (IST)תגובה
חללית חוצנית שבוודאות לא שייכת למערכת השמש נכנסה לתוכה וחצתה את המישור האקליפטי. צורתה, גלעין כפול (מעין סימן אינסוף תלת מימדי), לא עוזר להפרכה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:42, 2 בינואר 2019 (IST)תגובה
נשמע כמו קליקבייט. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:08, 2 בינואר 2019 (IST)תגובה
כתשובת הלקונים לפיליפוס: „אם״. זו לא תהיה הפעם הראשונה שבאסטרונומיה מסבירים תופעות חדשות ולא מוכרות על ידי חוצנים. כזכור, הפולסארים הראשונים שהתגלו נרשמו בהתחלה בסימול LGM1–LGM4, קיצור של Little Green Men. מדובר על אומואמואה: הוא התגלה ב־19 באוקטובר 2017 ונצפה למשך מספר ימים נוספים לאחר מכן. לפי מסלולו התברר שהוא לא שייך למערכת השמש: לא על מישור המילקה (כמעט כל עצמי מערכת השמש נמצאים עליו מכיוון שהם נוצרו מדיסקה מסתובבת) וכן מסלול שלא מגיע מתוך מערכת השמש ויוצא ממנה. הבעיה היא שלא הספיקו לראות אותו מספיק זמן. יש כל מיני תמונות די עמומות שלו מזמן תצפית לא ארוך במיוחד. האורך שלו ידוע בקירוב. כך גם הצבע שלו. את חוסר הידע הזה ממלאים בהשערות. Tzafrir - שיחה 22:22, 2 בינואר 2019 (IST)תגובה
יכול להיות שמדובר בידידינו הוותיק מיקרומגס. בברכה. ליש - שיחה 04:18, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
נו, אולי זאת באמת חללית חייזרית. טסו לידנו, העיפו מבט, אמרו, אולי בעוד מאתיים או שלוש-מאות שנה, יצא משהו חיובי, מן הקופים האלה... וטסו הלאה, כי מה יש להם לעשות כאן? ;-) DannielRV12 - שיחה 20:11, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא רעיון שקשור לחלל שנאמר על ידי מדען מכובד נחשב למדע. אולי אבי אומר שהוא לא חובב מד"ב, אבל מה שהוא עושה זה בדיוק כתיבת מד"ב. והוא מודע לכך. ניתן לראות את העבודות שלו כאן וכאן. שני מאמרים בבלוג של סיינטיפיק אמריקן (מגזין מדע פופולרי). הוא לא ניסה לשלוח אותם ל-The Astrophysical Journal כי שם הוא היה נתקל בביקורת עמיתים שהיתה מכסחת אותו. ואין לי שום דבר נגד רעיונות מד"ביים שווים כמו חללית חייזרית. אבל זה לא באמת "תגלית מדעית". זו רק היפותזה טיפה אופטימית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:22, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה

אלגוריתם לעריכות בעיתיות על ידי קיצורי עריכה

לאחרונה אני שם לב שיש הרבה אנונימים שמוסיפים שטויות/מוחקים תוכן, ואז כותבים בתקציר העריכה משהוא בסגנון "הוספתי מידע חשוב במיוחד", או "הורדתי מידע מיותר". דבר שלא יצא לי להתקל בו בעריכות טובות (שם בד"כ זה יהיה כתבתי על סמך, המידע לא נכון כי, וכו'). גם לכם יש ניסיון בנושא? אשמח לשמוע david7031שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ט • 00:58, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה

בהחלט. זה חוזר על עצמו די הרבה לאחרונה. אין לי הסבר לכך. Ldorfmanשיחה 01:48, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה

מקסיקו הסכימה לשלם לטראמפ

כתוב כאן. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:46, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה

ורק למקרה שחלק מהקוראים לא ישימו לב: מדובר כמובן בטור סאטירי :-) Dovno - שיחה 15:51, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
חזק ממש! התו השמיניהבה נשוחחתובנות 19:19, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
כשמדובר בטראמפ, אף פעם אי אפשר לדעת מיד מה סאטירה, מה פרודיה ומה מציאות. דוד שי - שיחה 20:36, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
הכל סאטירה בהתחלה ומציאות בסוף. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:38, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
לרגע לא חשבנו שהם יידווחו משהו חיובי על טראמפ... טראמפ צייץ שמקסיקו משלמת באמצעות הסכם הסחר החדש. אגסי - שיחה 20:52, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
מזמן הורדתי ציפיות... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:53, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
מדובר במאמר מאפריל שנה שעברה, הרבה לפני שהחזיר השפריץ את ההבלותה אליה קישרת, כך שתלונתך על ״לא חשבנו שהם ידווחו משהו חיובי״ חסרת שחר. קיפודנחש 23:27, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה

שנה חדשה התחילה

שנה חדשה היא לא רק מסיבת סילבסטר ונשיקה בחצות. תחילתה של שנת 2019 מבשרת לנו שתצלומים שצולמו בישראל בשנת 1968 הפכו לחופשיים, וכך גם בולי ישראל שהונפקו בשנת 1968. גם על כתביהם של ישראלים שנפטרו ב-1948 פגו זכויות היוצרים. בהתאם לכך מבשר פרויקט בן-יהודה על שלל יצירות שעלו לאתר. אתם מוזמנים להעשיר את ויקישיתוף וויקיפדיה בחומרים שהפכו לחופשיים.דוד שי - שיחה 20:35, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה

התחלתי עם סרטון של פרד דונקל. מתניה שיחה 23:34, 3 בינואר 2019 (IST)תגובה
מה, התבלבלתי בתאריכים?! שנה חדשה התחילה? חשבתי שיש עוד שלשה שבועות כמעט. בן עדריאלשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ט 01:07, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
העליתי לוויקישיתוף את כל בולי ישראל משנת 1968, וגיליתי שלאסוף בולים בוויקישיתוף זה יותר כיף מאשר באלבום אמיתי. דוד שי - שיחה 19:59, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
אפשר קישור לקטגוריה של הבולים בוויקישיתוף? – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:25, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
בולי ישראל לפי שנה בוויקישיתוף. דוד שי - שיחה 06:29, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
תודה. האם בכל שנה מוציאים רק פחות מ-100 בולים? – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:31, 8 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני חושב שלא הייתה שנה בישראל שהגיעו בה ל-50 בולים. דוד שי - שיחה 21:42, 9 בינואר 2019 (IST)תגובה
בשבילך בן עדריאל, שנה טובה. לך תדביק בולים, או שתכתוב ערכים על כל העצים. david7031שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ט • 12:57, 21 בינואר 2019 (IST)תגובה

את ויקיפדיה צריך לצרוך עם משאית מלח

את הארץ אפשר לצרוך רק עם תשלום כסף. Liad Malone - שיחה 15:29, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
לדעתי יופי של מאמר תגובה: קצר, קולע ובהיר עם תובנות פשוטות שייתכן שהן נכונות; הבעיה היא שהוא מדבר על כך שאת ויקיפדיה האנגלית כותבים האנגלים, בעוד שלמעשה את ויקיפדיה האנגלית כותבים אנשים שקוראים וכותבים אנגלית ברמות שונות של הבנה. הכותב יוצר השוואה בין ויקיפדיה העברית לאנגלית ומסביר את ההבדל ביניהן על בסיס ההבדל בין הישראלים לאנגלים, אולי אם נחליף את המילה 'אנגלים' ב'קהל קוראי האנגלית' ונשווה אותם לישראלים, יהיה בסיס לטענותיו. צחי לרנר - שיחה 18:11, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
לא מאמר, אלא מכתב למערכת, של אדם מהדור הישן, שאינו יודע לכתוב טוקבק. ההבדל הוא גם נפשי: טוקבק אנו כותבים תוך שניות, בלי ליחס לכך משקל רב. אדם שכותב מכתב למערכת מרגיש את מלוא כובד אצילותו: הוא עומד לשלוח מכתב למערכת! הוא מתיישב אל שולחן הכתיבה, כותב, מוחק, כותב שוב, מעתיק לנקי, מבין שגורל האומה על כתפיו וכותב הכל מחדש, תוך רמז שהוא שולט בלטינית, אבל קצת חלש בשפה של האזייתים, עברית, כך שגדולתו תהיה ברורה, שהנכדים יראו את העיתון שפתוח כבדרך אגב במדור המכתבים למערכת ויגידו: זה סבא שלנו הנערץ, הוא כתב מכתב למערכת! ואחרי כל זה, מה יצא? עוד אידיוט שמתהדר בביקורתו על ויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 19:08, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
הוא מתייחס למשהו שרבים לא מבינים. יש הבדל מהותי בין ויקיפדיות בשפות השונות. כל ויקיפדיה אוטונומית להחליט על נהליה וכל ויקיפדיה נכתבת באופן שונה. על כן, סביר שיהיו הבדלים בין ערכים בשפות השונות. גילגמש שיחה 20:48, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה

"בוויקיפדיה, הכל נגמר בפילוסופיה"

היום נתקלתי בכתבה ישנה ב-ynet, הטוענת שבוויקיפדיה האנגלית, כמעט כל ערך שתלחץ על הקישור הפנימי הראשון שלו (להוציא את הקישורים הכלליים שבסוגריים המצביעים לרוב על תאריכים או על שם שפה), ותמשיך לעשות זאת עוד ועוד בסופו של דבר תגיע לערך "פילוסופיה" (אנ'). לאחר שחזרתי על הניסוי כמה פעמים בוויקיפדיה האנגלית לאחר לחיצה על "ערך אקראי", אכן התופעה נכונה. כותב הכתבה עצמו נתן לתופעה משמעות פילוסופית, לאמור -כל הידע האנושי מתבסס על פילוסופיה, קרי- על אקסיומות התחלתיות הדנות על המהות הקיומית של הדברים. נורא התאכזבתי לגלות שבוויקיפדיה העברית התופעה אינה קיימת, וכמעט תמיד אחרי כמה ערכים נגיע ללולאה אינסופית. בר-כח - שיחה 15:12, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה

ניסיתי את זה בערך על בן-גוריון באנגלית. בשלב מסוים כבר כעסתי שהתחלתי בשרשרת הלחיצות הללו (16), אבל אז באמת הגעתי לערך פילוסופיה. Liad Malone - שיחה 15:25, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
מעניין מאוד בר-כח. צחי לרנר - שיחה 16:47, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
ניסיתיף וגם לי עבד. משה פרידמן - שיחה 17:17, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
אם נתעמק עוד קצת נשים לב שאמנם ויקיפדיה העברית לא שולחת בסופו של דבר לערך "פילוסופיה", אבל היא כן שולחת לערך "מתמטיקה". מעניין אם ההבדל הזה הוא מקרי, או שהוא נובע מהבדל תרבותי המבטא שוני בצורת החשיבה שבין כותבי ויקיפדיה העברית לזו האנגלית. בר-כח - שיחה 18:58, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
אלה לא שתי האפשרויות היחידות. ראובן מ. - שיחה 19:06, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
נכון, אבל משתקף שהם מבטאים את השורש של כלל הערכים שקדמו להם. מתמטיקה נקראת "מלכת ההמדעים" או "אם המדעים". כן גם הפילוסופיה. בר-כח - שיחה 19:27, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
יכול להיות שאני טועה אבל לתחושתי הכל תלוי במדע, בעברית הוא שולח למתמטיקה ובאנגלית לפילוסופיה. Assafn שיחה 15:24, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני הגעתי דווקא ללולאה פעילות גופנית - ספורט. דב ט. - שיחה 17:22, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
אופס, בפעילות גופנית הקישור הראשון הוא לאדם, שמוביל למתמטיקה דרך מדע ועקביות (לוגיקה). גם ערכים נוספים שניסיתי הלכו בדרך זו. די הגיוני שהכל יוביל בשלב כלשהו למדע, לרוב ערך מוגדר על-ידי מושג כללי ממנו. זה שמגיעים ממדע למתמטיקה זה פחות מחייב, היה אפשר בניסוח אחר להגיע לפילוסופיה למשל. דב ט. - שיחה 17:26, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
שני ערכים שלא מובילים למתמטיקה הם אינדוקציה ודדוקציה שמובילים זה לזה. מכך גם נובע שכל ערך נוסף שמוביל לאחד משניהם לא מוביל למתמטיקה. H. sapiens - שיחה 20:09, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
עוד זוג ערכים שמובילים זה לזה: חלל וגרם שמיים, וכל ערך שמוביל אליהם, לא מובילים למתמטיקה. H. sapiens - שיחה 20:18, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
מתמטיקה עצמה מובילה לרקורסיה על ידע שלא מגיעה בחזרה למתמטיקה ואין ספק שרוב הערכים עם רקורסיה עצמית לא מגיעים למתמטיקה. Assafn שיחה 09:26, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
מתמטיקה מובילה למתמטיקה דרך ידע, מידע, ערך (מתמטיקה). דב ט. - שיחה 09:34, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
אינדוקציה מוביל למדע (מתחיל במילים: "במדע,...) ומשם למתמטיקה. הוספתי לחלל קישור (נחוץ לדעתי, לא בגלל המשחק הזה) למרחב (פיזיקה) המוביל גם הוא למדע ולמתמטיקה. גם לדדוקציה הוספתי קישור (שוב, מתבקש) למילים הסקת מסקנות שמופיעות מייד בהתחלה. דב ט. - שיחה 09:39, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
לא מסבירים ערך בעזרת עצמו לכן אני מסכים שעדיף שיהיו כמה שפחות רקורסיות בערכים. Assafn שיחה 09:44, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
נכון. לולאה כזו יכולה להצביע על הסבר לא מספק. בערכים שערכתי כעת לא שיניתי את הניסוח, כבר הופיעו המילים "מרחב" ו"הסקת מסקנות", רק היה חסר הקישור. דב ט. - שיחה 09:47, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
וואו! בהתחלה פקפקתי אבל זה אמתי! הגעתי אל הערך פילוסופיה דרך הלולאה הבאה: George H. W. Bush - President of the United States - ‪Head of state - ‪Sovereign state - ‪Juridical person - ‪Legal person - ‪Natural person -‪Individual - ‪Entity - ‪Existence -‪Ontology - ‪Philosophy.
מעניין ביותר. האם זה מכוון? ניב - שיחה 16:55, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אולי תפסיקו להתפלסף ותעבירו את השיחה הזאת לויקיפדיה:הומור?
בברכה, --שלום1234321שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ט • 09:25, 8 בינואר 2019 (IST)תגובה

לא חבל?

אבי בלוט, בעבר מפקד חטיבת עוז, ולכן אחד ממפקדי השדה הטובים ביותר של צה"ל, הפך היום לסמרטוט של ראש הממשלה. תאמרו: "מה זו כבר הערה פיקודית?", ובכן לקצין בדרגת תת-אלוף זו יריקה פומבית בפרצוף, שאליה נלווית הודעת דובר צה"ל: "תא"ל בלוט הכיר בטעותו וציין כי יפיק לקחים להמשך", כאילו מדובר בטירון. סמרטוטים שישמחו לשרת את נתניהו יש רבים כחול אשר על שפת הים, מפקדים שמסוגלים להוביל חטיבת חי"ר יש מעט. לא חבל לבזבז מפקד מוכשר על גחמות של ראש ממשלה? אני משער שעל תא"ל בלוט עוברת שבת לא קלה, הציפייה שלי היא שבמוצאי שבת יבקש פגישה נוספת עם רא"ל איזנקוט, שבה יבקש לפרוש מתפקיד המזכ"צ, ואם צריך - לפרוש מצה"ל, צבא שאינו ראוי, בעת הזו, לשירותו של בלוט. דוד שי - שיחה 20:32, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה

ב-14 ביוני 2018 נפרץ רכבו, ונגנב ממנו תיק ובו מסמכים מסווגים, בעקבות כך הועמד לדין משמעתי וננזף. 129.69.140.138 12:30, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
ציטוט מהערך המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: ”בין השאר תפקידיו של המזכיר הצבאי הם: איש קשר להעברת הנחיות ראש הממשלה...”. כבודו של בלוט במקומו מונח, אבל העברה באיחור של הוראת ראש הממשלה, ברמה שבדיעבד היא לא בוצעה, היא פגם לא קטן בפעולת המזכיר הצבאי. אמנם אף אחד לא מת במקרה הזה, אבל איני רוצה לחשוב מה יקרה אם הודעות כאלו יגיעו באיחור במקרים קריטיים יותר. Mbkv717שיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"ט • 20:26, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
מעניין, דוד שי, כי זה לא איזה פרסום של הממשלה. אף אחד לא טוען אחרת, דובר צה"ל מודיע את זה, אבל הכל, כמובן, ביבי והסמרטוטים שלו... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:34, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה

פרופסורה - זכאות לערך

שלום, הבנתי שכל פרופסור זכאי לערך, אך לא מצאתי אזכור לכך בקריטריונים לחשיבות. האם מדובר בכלל לא כתוב? במידה וזו המדיניות דה-פקטו, האם לא כדאי להוסיף זאת לקריטריונים? Staval - שיחה 20:51, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה

אין לי מושג אם יש כללים כתובים; אבל דה פקטו התקבל הנוהג שפרופסור חבר ומעלה במוסד אקדמי ישראלי (לא במוסד בחו"ל) זכאי לערך ואני מניח שמדובר במסלול הרגיל, אני לא בטוח שבמסלול הקליני או הנלווה. נראה לי שברוב הפעמים ואולי כמעט בכולם, האדם מקבל ערך גם אם מדובר מרצה בכיר ומעלה או בפרופסור חבר נלווה או קליני במוסד אקדמי ישראלי; אולי איני זוכר נכון, אבל כך למיטב זכרוני. צחי לרנר - שיחה 21:19, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
זה אכן המנהג שהתקבע ואכן כדאי לעדכן את הכללים. בדרך כלל די בתואר פרופ'. במקרים יוצאי דופן יתכן שגם בעל דרגה זוטרה יותר יזכה לערך אם יש לו פרסומים מדעים חשובים. גילגמש שיחה 21:22, 4 בינואר 2019 (IST)תגובה
אם כבר, ראוי להעלות מעט את הקריריונים. פרופסור חבר זה קריטריון רחב מדי, וכמדומני שעוזי ו. העיר על כך מספר פעמים. בן עדריאלשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט 19:33, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
כרגע זה הנוהג, ואין דף ספציפי תחת וק:אישים למדענים/חוקרים בשלב זה שממש אפשר לעדכן. אם רוצים לשנות, צריך דיון מסודר, שגם עלול לגרור בעקבותיו מחיקה של הרבה ערכים. ‏DGtal‏ - שיחה 22:57, 5 בינואר 2019 (IST)תגובה
פרופסור חבר היא דרגת ביניים. גם דרגת פרופסור מן המנין, שהיא הדרגה העליונה בסולם האקדמי, אינה מייצגת את צמרת המקצוע האקדמי. תמוהה בעיני העמדה שלפיה כותבים על כל מי ששייך למחצית העליונה של העוסקים במקצוע מסויים (זה בערך שעור בעלי התואר פרופסור מבין חברי הסגל האקדמי הבכיר בישראל). עוזי ו. - שיחה 11:48, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
מסכים עם עוזי, למרות שלדעתי "אוכלוסיית הבסיס" של אקדמאים כוללת גם חברי סגל זוטר. אישית הייתי מעדיף שהקריטריון יוגדר לפי הישגים ולא לפי משרה, למרות שזה מסובך יותר להגדרה ולבדיקה. בפועל גם כיום יש לנו ערכים לכמה מדענים שלא היו פרופסורים ואפילו לא דוקטורים, ולפחות במקרה אחד שזכור לי כרגע אפילו לא תואר ראשון (מנדל נון, אני מקווה שלא ימחקו אותו עכשיו). H. sapiens - שיחה 12:33, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
אוכלוסיית הבסיס כוללת לדעתי מורים מן החוץ אבל לא תלמידי מחקר (משום מה שני אלו נכללים יחד תחת "סגל זוטר"). הדרגה האקדמית לא צריכה להיות קריטריון יחיד, לא לכאן ולא לכאן. אבל אם כותבים ערך על סמך הדרגה בלבד (וזה קורה כל הזמן), לפחות יש להציב את הרף במקום הנכון. עוזי ו. - שיחה 12:38, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה

התלבטות אם לכתוב ערך

שלום, אני מתלבט אם לכתוב היום את הערך הבחירות המיוחדות לראשות מועצת קריית יערים (2019) על הבחירות מחרתיים בטלז סטון. הבחירות ייערכו מחרתיים בעקבות פטירתו בטרם עת של ראש המועצה הקודם. מצד אחד זה עניין מקומי, מצד שני יש לו תהודה רבה בציבור החרדי באופן כללי בעיקר פוליטיקות מגזריות ברמה הארצית ושאלות תיאולוגיות של סמכות רבנית ולכן הבחירות סוערות. אחרי הערך על הבחירות במרצ התברר שיש לפעמים הצדקה לערך על בחירות קטנות יחסית וכנראה שזה המקרה. הערה טכנית: זה לא לוקח המון זמן כי יש הכנה טובה לפרק הרקע בערך על הבחירות המקומיות וצריך להוסיף רק עוד 2-3 מקורות כדי להשלים את התמונה עד לקבלת התוצאות. המלצותיכם? ‏DGtal‏ - שיחה 10:04, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה

כשהצעתי פיצול טכני ביותר של הדף על הבחירות הארציות שהגיע לאורך מטורף (כ-590K בתים, כמעט 100K יותר מהמקום השני בוויקי' העברית!) ההצעה נדחתה, אבל על הדרך עלו טענות שלמעט אולי מקרים בודדים אין חשיבות למערכות יחידניות בתוך המערכת הארצית. עם כל העניין שקריית יערים זכתה לו, אני יכול לחשוב על לפחות 10 מערכות בחירות שזכו לסיקור בסדר גודל זהה או גדול יותר ב-2018 לבדה, או שעסקו בעניינים עקרוניים למדי. זו הורדת רף משמעותית שאני רואה מייצרת דיוני חשיבות מכאן ועד הודעה חדשה. אני לא בטוח נקודתית אם המקרה הזה עובר את הרף או לא, אבל כדאי לשקול בזהירות. Mbkv717שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט • 10:34, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
תודה. זו בהחלט נקודה למחשבה. ‏DGtal‏ - שיחה 10:37, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה

American Jews and Israeli Jews Are Headed for a Messy Breakup

הכתבות מהסגנון הזה גורמות לי תמיד לעצב רב. נקווה שהממשלה הבאה תהיה קצת יותר נורמאלית, למרות שאני כבר לא בטוח אם ניתן לתקן את הנזק. כותבערכים - שיחה 17:02, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
על אתר הניו יורק טיימס אני לא כל כך סומך, עקב הקו האנטי-ישראלי שבו הוא נוקט בשנים האחרונות. אומנם יש בעיות ביחסי ישראל והתפוצות, אך לא כולן הן אשמת ישראל - כמו למשל ההתבוללות והנטייה של חלק מיהודי ארה"ב לפרוגרסיביות רדיקלית (דבר שגורם להם לא להסכים למדיניות ישראל, למרות שהמדיניות הלחימה בטרור של ישראל היא לגיטימית ומוסרית, ומחויבת המציאות והקיפאון במו"מ עם הפלסטינים הוא באשמת הפלסטינים בלבד). – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:49, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
בהחלט, למה לסמוך על "ניו יורק טיימס" כשיש לנו עיתונים אמינים ונוטפי אהבת ישראל כמו "ישראל היום"? דוד שי - שיחה 06:26, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
נזכרתי באחד הקטעים המעולים של אפרים קישון הגדול. הוא מדבר שם על הציניקנים שמתארים את המציאות כפי שהיא, ומקווים שקריצתם המחוכמת תשכנע אותנו שזו אשליה. למשל אלה שאומרים "יש לנו צבא מעולה ומוסרי... כן...", ומנסים באמצעות נימתם המבודחת לשכנע אותנו שזו בדותה מגוחכת ולא המציאות הפשוטה. בברכה אגלי טל - שיחה 14:24, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
זו שיטת סלבג: אם תחזור על האמת שוב שוב, היא נעשית שקר. עוזי ו. - שיחה 16:01, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה
דוד שי, כל גוף תקשורת הוא מוטה אג'נדה, זה ממש לא מיוחד לישראל היום. בזמנו נתתי לתלמידים שלי לקרוא כתבה על אותו נושא ב"הארץ", "הצופה" (או שאולי זה היה יתד נאמן? עברו שנים) ו"ידיעות אחרונות. הם חזרו אלי מזועזעים עם תחושה שאי אפשר להאמין לאף מילה בתקשורת. אילן שמעוני - שיחה 20:51, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
רק גוף תקשורת? לכל אדם יש דעות, וממילא כל יצירה אנושית מושפעת מהדעות של יוצריה. לקב"ה אמנם אין גוף ולא דמות הגוף, אבל בהיותו אל קנא ונוקם, גם אמירותיו מוטות אג'נדה. הקסם של ויקיפדיה הוא שהיא מוטת הרבה אג'נדות. דוד שי - שיחה 20:58, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
  • במידה רבה - אלו אמירות שנאמרות כבר מספר עשורים..... בסופו של דבר - הקהילה החילונית, בחו"ל, שבוחרת לא לעלות לישראל הינה בעלת מאפיינים שונים מאוד מהישראלים בארץ. עם זאת - יש גם משותף, ואיך שהוא ה"תחזיקו אותי" הזה מעולם לא ממש נקרע. דווקא מגמה מעניינת יותר ביהדות ארה"ב היא התחרדות (בשל ריבוי טבעי מחד, והתבוללות מאידך) - לא בטוח שהקול הפרוגרסיבי שם יישמע בעוז בעוד 30-40 שנה לפי המגמות הנוכחיות (וחבל שכך!).Icewhiz - שיחה 14:58, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מנוע עיוות

היי. תגידו, איך זה שאין לנו ערך לא על (Miguel Alcubierre), ולא על המנוע שלו? הבן אדם מצא דרך לנוע מעבר למהירות האור מבלי להתדרדר למדע בדיוני, והעולם העברי שותק. 62,000 אזכורים בגוגל באנגלית מול שלושה בעברית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:15, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה

תוסיף אותו לרשימה בתבנית:לטיפול דחוף. יש לו רק 18 בינוויקי. אז שימתין שקודם ייכתבו את אוניברסיטת סטוקהולם 44 בינוויקי ו-תמר (סוג) 43 בינוויקי...ונקווה שיגורלו לא יהיה כמו גובה האדם (34 בינוויקי) שנשאר אדום אגסי - שיחה 17:59, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
חשבתי על זה. אבל מה דחוף בו? הוא לא בחדשות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:05, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
בהחלט בחור מעניין. מאחל לו בהצלחה. אגב ראיתי שקיים ערך ראשוני בעברית מיגל אלקובייר ואפילו בלי תבנית לטיפול דחוף חחח. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:05, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
מעניין מי כתב אותו ? צחי לרנר - שיחה 22:19, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
אין לי מושג הסמקה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:21, 6 בינואר 2019 (IST)תגובה
מצויין. זאת הייתה מטרת הנושא הזה שפתחתי. תודה רבה לך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:40, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה

אמיר ירון

אני עובד בימים אלה על כתיבת מאמר בנושא המדיניות המוניטרית של ישראל, במסגרתה אני מנסה לסקר את עמדותיו הכלכליות של פרופ׳ אמיר ירון. היות ואני לא מתמקד בו אין לי פנאי לעבור על כל המאמרים שכתב ולסכמם במילים ספורות. מהנאומים האחרונים שלו קשה מעט לדלות תוכן אמיתי. מישהו/י? eli - שיחה 12:47, 7 בינואר 2019 (IST)תגובה

תנועת ה-BDS בדרך לקבל את ההישג הגדול ביותר שלה אי פעם

אחד בשם מרקו רוביו החליט לקדם הצעה בסנאט להטיל סנקציות על מחרימי מדינת ישראל. זה נחמד מאוד שהוא אוהב אותנו וזה, הבעיה היא שלראשונה בהיסטוריה נחשפים וייחשפו מליוני אמריקאים לתנועת החרם. אם אתם לא יודעים, ה-BDS ניזון בעיקר מפרסום, ולכן תומכיו חוגגים ברגעים אלו עד סוף הלילה. דמוקרטים שגם ככה מתרחקים מישראל הודיעו כבר שיתנגדו לחוק. זאת הצעה מטומטמת שהולכת להסב לישראל נזק מדיני מטורף. ברצינות, שמישהו במשרד החוץ, משרד שאגב לא עושה כלום בשנים האחרונות, ירים טלפון למרקו הזה ויודיע לו שירד מזה. בחייאת. תודה על התמיכה והכל אבל ישראל לא צריכה להיות נושא לוויכוח פוליטי במדינה של מליוני אנשים.2.53.61.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כנראה עדיף שמשרד החוץ ימשיך לא לעשות כלום. בינתיים זה הביא לנו את השגרירות וההכרה האמריקאית בירושלים, צירוף ל FATF, ביקורים היסטוריים בדרום אמריקה ובאפריקה, הידוק הקשרים עם מנהיגי ארה"ב, הודו, ברזיל, רוסיה ומדינות וישגראד ושאר נזקים. בברכה אגלי טל - שיחה 00:39, 8 בינואר 2019 (IST)תגובה
הבעיה ששר החוץ עסוק בחקירות שמגיעות גם לשר הבטחון, שר הבריאות, ראש הממשלה ועוד כמה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 00:01, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
הביקורים ההיסטוריים שאתה כל כך שמח בהם מביאים אלינו את הגרועים שברודני העולם, רוצחים תאבי בצע וחסרי שמץ מצפון או הגינות. ראש הממשלה שלנו (נקווה שלא לעוד זמן רב) מוכר את כל ערכיה של ישראל כמדינת חוק ומוּסָר תמורת הבטחות להעביר לירושלים עוד ועוד שגרירויות של מדינות, שעדיף היה לנו להתרחק מהן ככל האפשר. בושה וחרפה. מילותיך האחרונות, שנאמרו בסרקזם, היו למרבה הצער הנכונות ביותר.שלומית קדם - שיחה 00:16, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
התמונה, לכל הפחות, מורכבת יותר. לא צריך להיות מעריץ מושבע של רה"מ כדי להכיר בכך שיש לישראל הישגים לא מבוטלים במדיניות החוץ בשנים האחרונות, רחוק מאד מהבידוד המדיני שחזו מתנגדיו. לא כל מנהיג זר שמחזק את יחסי ארצו עם ישראל הוא הוא רודן מרושע. למשל - ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הוא מנהיג דמוקרטי של מדינה חשובה ביותר. ישראל אכן מקיימת קשרים עם משטרים שאינם הנחמדים ביותר בעולם, אבל זה לא חידוש של נתניהו וגם לא ייחודי לישראל. דב ט. - שיחה 13:31, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
רשימת חבריו הטובים ביותר של נתניהו, כוללת את ראש-ממשלת הונגריה (גזען ופשיסט אוטוקראטי, שהוא וחבריו כבר הצהירו, מזמן, על הערצתם, למשת"פי-הנאצים בהונגריה בתקופת-השואה, האחראים - בין-היתר - לטבח כ-600,000 יהודים), נשיא הפיליפינים (שהתגאה בהערצתו להיטלר ואף הצהיר על שאיפתו להידמות לו), נשיא ברזיל (פשיסט מוצהר, שהודיע על כוונתו, לבצע רצח-עם ולכלוא את מתנגדיו) ועוד כיוצא-באלו, ממועדון המטורפים "טראמפ וחבריו", אשר כל אדם שפוי ונאור, על-פני כדור-הארץ, שואף להתרחק מהם ככל האפשר (שעל כך נאמר "אמור לי מי הם חבריך" וגו'). לי אישית לא אכפת כקליפת-השום, אם שגרירותהּ של מדינה, נמצאת בתל-אביב, בירושלים, בירוחם או בטבריה - במיוחד כאשר מדובר במדינה, שממשלה הגונה, לא היתה מקיימת עמהּ, שום קשרים שהם ושגרירותהּ, לא היתה נמצאת, בשום-מקום בישראל - כי שום יהודי אמיתי, לא היה מוכן, בשום פנים ואופן, לקיים עמם קשרים כלשהם. DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה
משרד החוץ מיובש תקציבית כבר הרבה זמן ועם בעיות במילוי מקצועי של משרות כנראה. האחראי לענייני BDS זה המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ולא משרד החוץ. אופק כחול - ביבר הזכוכית 01:47, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
שלומית, תזכירי לי בבקשה מי הביאו אלינו (לא לביקור, אלינו ממש) רודנים ורוצחים גרועים אפילו יותר, כמו ערפאת ואבו מאזן. גם הם מכרו את ערכיה של מדינת ישראל ואת כל הערכים הנאצלים, או שהם פשוט היו בצד הנכון של המפה הפוליטית? גם טענות האלמוני למעלה מוזרות. בארץ עושים עניין גדול מההחלטה הספציפית בסנאט, אבל זה לא אומר שמיליוני אמריקאים נחשפים לזה (וגם אם ייחשפו, שזו תהיה הבעיה). הדמוקרטים לא מתנגדים לעצם ההחלטה, הם עושים שביתה בגלל ההשבתה של הממשל. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 14:08, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
הגדרתם, של ערפאת ואבו-מאזן, בתור "גרועים יותר" מרודנים ניאו-נאציים ופרו-נאציים מוצהרים, היא אחת ההתבטאויות היותר-הזויות, שיצא לי לראות מימי. DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא מעט התנגדו להחלטה הזו עוד קודם. באופן כללי החלטות דומות מצליחות להכניס לא מעט רוח למפרשי אותו אוסף של קבוצות לא מצליחות במיוחד שנקרא BDS. פתאום מתייחסים ליבחוש ברצינות. אבל מעבר לכך: נתניהו הצליח לזהות את ישראל עם טראמפ בזמן שארצות הברית מקוטבת מאוד (כמו נתניהו, גם טראמפ מקטב ומרוויח מהקיטוב). זה דוחף די אוטומטית את אויביו של טראמפ להסכים אוטומטית עם כל מה שנגדו. Tzafrir - שיחה 14:47, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
מה זה "לא מעט"? כמה בקרב הדמוקרטים מתנגדים להצעה מצד עצמה? על כל פנים, כבר לא מדובר ביבחוש, גם אם לא בפיל. זה יתוש מציק, ולא כדאי להתעלם ממנו. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 15:04, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
נתניהו לא מזהה את ישראל עם טראמפ, האינטרסים של ישראל מזדהים עם טראמפ. השמאל בארצות הברית הולך נהיה לשמאל אנטישמי, וגם אם רבים שם לא אנטישמים, זה הכיוון שהמפלגה הולכת אליו. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 16:24, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
אמ... מעניין. השמאל טוען שדווקא הימין בארה"ב הופך להיות גזען, נאצי ואנטישמי. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 19:34, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
הימין לא נהיה אנטישמי, אבל החלקים האנטישמיים שבו נשמעים יותר. בשמאל, לעומת זאת, המפלגה נהיית לאנטישמית, כמו שאפשר לראות בנבחריה לקונגרס. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:38, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
אכן נראה שיש הרבה יותר פוליטיקאים אנטישמיים במפלגה הדמוקרטית בהשוואה לרפובליקנית, אבל זה לא אומר שהמפלגה כולה אנטישמית. זה נכון גם שעמדות הרפובליקנים קרובות לימין בישראל, ועמדות הדמוקרטים קרובות לשמאל. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 20:45, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני ממש לא מחבב את נתניהו ואני מאמין שתם זמנו והגיע הזמן למנהיג חדש, אבל הוא עשה עבודה לא רעה בתחום יחסי החוץ. עזבו את הביקורים המנופחים שהוא עושה באפריקה, באירופה ובברזיל, הוא הצליח לחמם את היחסים שלנו עם עומאן וקראתי דיווח של ה-CNN על ביקור אפשרי שלו בערב הסעודית. להרחבה ראו את המאמר הזה בערוץ 7. ניב - שיחה 19:45, 12 בינואר 2019 (IST)תגובה
יפה, אבל... למה ביקורים "מנופחים"?! נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:58, 12 בינואר 2019 (IST)תגובה
במפלגה הרפובליקנית יש הרבה יותר גזענים ואנטישמים מאשר במפלגה הדמוקרטית. לא בכדי רובם המוחלט של היהודים בארה"ב מצביעים בקביעות לדמוקרטים. לא בכדי 88% מהשחורים בארה"ב הצביעו להילרי קלינטון בבחירות 2016. כמובן, רוב הרפובליקנים אינם גזענים או אנטישמים, אך בקרבם ובקרב מצביעיהם ניתן למצוא ריכוז גבוה יותר של אנשים כאלה מאשר בקרב הדמוקרטים. יש סיבה לכך שהמיעוטים בארה"ב (ובהם גם היהודים) סולדים מהמפלגה הרפובליקנית. ‏Guycn2 · ☎‏ 22:11, 13 בינואר 2019 (IST)תגובה
איך קשורים לכאן השחורים? האנטישמיות בקרב השחורים גבוהה הרבה יותר מבקרב שאר האוכלוסייה. בברכה אגלי טל - שיחה 20:28, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
נדנד, אלה ביקורים מנופחים כי הוא דואג להתרברב בהם בכל הרשתות החברתיות, כי הוא מקבל יחס של לא פחות ממלך (מסופקני אם ראובן ריבלין היה מקבל יחס כל כך חם ואוהד לו היה עורך ביקור בברזיל) וכי הוא מקצין הכל. ניב - שיחה 20:22, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
כל פוליטיקאי מספר על הישגיו לציבור. הכבוד בו הוא מתקבל מלמד על מעמדו הרם כנראה. המשפט האחרון לא ברור. בברכה אגלי טל - שיחה 20:28, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
השחורים קשורים לכאן מכיוון שהם דוגמה לקבוצת מיעוט בארצות הברית שסולדת מהמפלגה הרפובליקנית לאור התבטאויותיהם הגזעניות של פוליטיקאים רבים ממפלגה זו. נתתי את הדוגמה הזו כדי להפריך את הטענה התמוהה שהועלתה כאן, לפיה המפלגה הדמוקרטית היא הגזענית/אנטישמית. בדומה לשחורים, גם לטינים, יהודים, מוסלמים ובערך כל מי שאינו נוצרי לבן טהור – נמנעים מלהצביע לרפובליקנים בדיוק מאותה הסיבה. ‏Guycn2 · ☎‏ 21:09, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
אם אני לא טועה, מי שביטל את העבדות היה נשיא רפובליקני ואילו הדמוקרטים התנגדו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:29, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
הרפובליקנים מרבים לחזור על הטיעון הזה כשמאשימים אותם בגזענות. זה נכון, אכן הרפובליקנים ביטלו את העבדות. לפני המאה ה־20 הרפובליקנים היו פרוגרסיביים ליברלים שהסכימו לשנות את המצב הקיים, בעוד שהדמוקרטים היו שמרנים שלא הסכימו לשנות את המצב הקיים, לא משנה כמה לקוי הוא היה. אם אני לא טועה, הרפובליקנים היו גם אלה שתמכו בנתינת זכות הצבעה לנשים.
בעשורים האחרונים המפלגות התהפכו לגמרי: הרפובליקנים החלו להתנגד לזכויות מיעוטים והדמוקרטים החלו לתמוך בשוויון זכויות לכולם. אין ספק שלפי העידן הנוכחי, אם בארצות הברית עדיין הייתה עבדות ולנשים עדיין לא הייתה זכות הצבעה, הדמוקרטים היו פועלים לשינוי המצב והרפובליקנים היו מתנגדים מטעמי דת/שמרנות. ראיתי פעם פוסט באיזשהו פורום שהיה כתוב בו "If the year was 1860, I would be a proud Republican". אני מזדהה מאוד עם המשפט הזה. בעידן של לפני 150 שנה מייק פנס היה אמור להיות דמוקרט, ואילו ברק אובמה אמור היה להיות רפובליקני. ‏Guycn2 · ☎‏ 21:50, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
הבוחרים אינם ראיה. רבים מיהודי הגולה תפוסים התפיסות מיושנות ומצביעים על פי המסורת ולמפלגה שהיתה נכונה לפני עשרות שנים, ללא קשר למציאות הנוכחית, כך גם לגבי קבוצות מיעוטים. אין בכך כדי להעיד על גזענות יתר של קבוצה זו או אחרת בעת המודרנית, כפי שדמוקרטים וליברלים בנשמתם בדרך כלל בישורת האחרונה יצביעו למפלגתם ללא בחינה אישית של המתמודדים. מוזמנים להביא מחקרים שטוענים כל או אחרת, אבל מסתמא אלו מוטים. המסקנה האמיתית היא שכולם אנטישמים, גזענים, לבנים פריווילגים. (נדרשת ציניות). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:07, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
אבל מי שביטל את חוקי אפליית השחורים היה הנשיא הדמוקרטי לינדון ג'ונסון. בעקבות ההחלטה הזו התנתקו הדרומיים (הלבנים) מהמפלגה הדמוקרטית ועברו לרפובליקנית. מי שהיום גאים בדגל הקונפדרציה הם (קבוצה של) רפובליקאים. ר’ גם מה שנכתב על כך ב„הכה את המומחה״. Tzafrir - שיחה 22:08, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
לא "האינטרסים של ישראל" מזוהים עם טראמפ, אלא האינטרסים, של חבורת עסקנים סופר-קיצוניים, מן הימין הסהרורי בישראל (המחריבים כל חלקה טובה בהּ), מזוהים עם טראמפ. חשוב מאד להבחין, בין האינטרסים, של קבוצת מטורפים זו (גם אם עלתה לשלטון, בבחירות דמוקרטיות...) לבין אלה, של מדינת ישראל עצמה - שבראשם של אלה, ניצבים שיקולים נעלים לאין-שיעור, מאשר השאלה, באיזו שכונה באיזו עיר, תימצא שגרירות פלונית... DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אכן, כל ה-BDS המופרך (וחסר-הלגיטימציה, בעיני) הזה נולד, עקב השתוללות הימין, המזמינה חרמות אלו. DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה

ייתכן שעוד כמה שנים היחסים בין ישראל לארצות הברית בדרך להתנתקות. נצטרך להיות חזקים יותר מתמיד ולקוות שהמפלגה הדמוקרטית לא תיבחר בזמן הקרוב. קנורוזובסקי - שיחה 00:07, 13 בינואר 2019 (IST)תגובה

טעות. המפלגה הרפובליקנית היא זו שמסוכנת לארה"ב, לישראל ולעולם. בהחלט ייתכן שב־2020 טראמפ לא ייבחר שוב (התמיכה בו יורדת משמעותית מאז שהשבית את הממשל), ואז נתניהו יצטער שהפך להיות כל כך תלוי בו ולכלך על הדמוקרטים בגלל התנגדותם לכיבוש. אגב, רוב העולם מתייחס לטראמפ כבדיחה ולא לוקח אותו ברצינות, כך שלתמיכת טראמפ בימין הישראלי אין שום אפקט חיובי על דעת הקהל של העולם בנושאים הקשורים לישראל/ליהודים. ‏Guycn2 · ☎‏ 21:57, 13 בינואר 2019 (IST)תגובה

למה לאישה מימי הביניים היה לאפיס לזולי בין שיניה?

על פי כתבה ממש מעניינת ב-The Atlantic, הגילוי של לאפיס לאזולי בין שיני גולגולת של אישה שחייתה בסביבות השנים 997 עד 1162 משמעותית מכמה סיבות: הראשונה, היא שהחומר הזה היה יקר מפז באותה התקופה, ושימושה העיקרי היה באיור ספרי קודש, במיוחד את שמלתה של מרים הבתולה, כדי לסמל את טוהרה. עד כה, היה נהוג להאמין שרק נזירים איירו ספרים אלה, וכדי להפקיד בידי מאייר את הלאפיס היקר, רמתו הייתה צריכה להיות גבוהה, והאמון בו רב. התגלית שגם נזירות (האישה נקברה בבית קברות של מנזר בגרמניה) איירו את הספרים, ושרמתן הייתה גבוהה והאמון בהן רב, סותר הנחות היסטוריות בנות מאות שנים. הסיבה השנייה שהתגלית היא משמעותית, היא שהיכולת לזהות אלמנטים באבן שן פותחת כיוונים שונים ומרגשים (לפחות עבור ארכיאולוגים) בארכיאולוגיה. FW - שיחה 11:52, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה

שלטי מספרי כבישים

היי,
לא בטוח ש"כיכר העיר" היא המקום לזה, אבל שימו לב להודעה הזאת שקיבלנו מהבוט המתריע מפני מחיקת קבצים פוטנציאלית בוויקישיתוף: קבצים מוויקישיתוף שנמצאים בשימוש בדף מועמדים למחיקה. זו רשימה ארוכה מאוד (במקרה הזה, כל כך ארוכה שחולקה לשלוש הודעות). אודה שלא התעמקתי בסיבה לכל העניין, אבל יש שם בקשה למחוק קבצים רבים שהם "בסה"כ" שלטי מספרי כבישים. יש גם רשימה של קבצים חדשים שיכולים להחליף את הקיימים. השאלה היא האם ההחלפה תתבצע אוטומטית או שצריך להריץ בוט לשם כך, או אולי להחליף ידנית... Ldorfmanשיחה 16:43, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה

האמת שזה יותר למזנון. נימוק ההסרה הוא כי זה לא עומד בדרישות משרד התחבורה לעיצוב השלטים(!). Shannen - שיחה 05:12, 11 בינואר 2019 (IST)תגובה
ראו ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#בוט ‏Community Tech bot מנסה למחוק את כל תמונות סמלי הכבישים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:24, 11 בינואר 2019 (IST)תגובה

Bill Gates warns that nobody is paying attention to gene editing, a new technology that could make inequality even worse

Every technology could make inequality even worse. עוזי ו. - שיחה 14:28, 11 בינואר 2019 (IST)תגובה
https://books.google.de/books/about/The_Gene.html?id=S4nHjgEACAAJ&redir_esc=y

הוא ממליץ על הספר הזה. 129.69.140.138 12:11, 12 בינואר 2019 (IST)תגובה

תודה רבה. צחי לרנר - שיחה 22:28, 12 בינואר 2019 (IST)תגובה

מישהו כאן לא עבר למאה הנוכחית

זה מה שראיתם בטלוויזיה, אבל באמת. eli - שיחה 11:39, 11 בינואר 2019 (IST)תגובה

מעניין מאוד איש השום (Theshumai) - שיחה 00:08, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה

על כוחן של מילים

מי ששולט במילים, שולט בתרבות: על הדרך בה ממשטרים את תפיסתנו. יזהר ברקשיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 14:36, 13 בינואר 2019 (IST)תגובה

יזהרברק, זה נחקר הרבה והופרך. במקור זה נקרא "התזה של ספיר-וורף", שהייתה מלכתחילה שעונה על עננים ואור ירח. מחקרים שנערכו מאז הפריכו זאת מכל הכיוונים. לפרטים נוספים ראה את ספריו של פינקר, ובייחוד את "האינסטינקט הלשוני". אילן שמעוני - שיחה 20:42, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה

"גבריות מסורתית" מזיקה לגברים ולילדים

על פי איגוד הפסיכולוגיה האמריקאית, "גבריות מסורתית" מזיקה לגברים ולילדים.

יצאו השבוע ה"הנחיות לטיפול פסיכולוגי בילדים וגברים" של האגודה הפסיגולוגית, על סמך 40 שנות מחקר. (ב-2007 יצאו הנחיות מקבילות לטיפול בנשים וילדיות).

תמצית המחקרים היא שהגבריות המסורתית - המאופיינת בסטואיות, תחרותיות, דומיננטיות ותוקפנות - היא באופן כללי מזיקה. על פי ההנחיות, "ככל שגברים מתאמים עצמם לנורמות הגבריות, כך הם יותר עשויים לראות התנהגויות מסוכנות כנורמליות, כולל שתיית אלכוהול מופרזת, שימוש בטבק, והימנעות מאכילת ירקות - וכן להתנהג כך בעצמם". FW - שיחה 15:05, 13 בינואר 2019 (IST)תגובה

נראה לי שהם מדברים על גבריות מסורתית אמריקאית לבנה, כפי שבד"כ מתאפיינים מחקרים כאלו. יזהר ברקשיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 15:24, 13 בינואר 2019 (IST)תגובה
אתה סבור שרק בארצות הברית יש בינאריה מגדרית, רק שם גברים לומדים לא לבטא רגשות/לבכות/להיות מטפחים/אמפתיים? כמובן, במדינה מיליטריסטית וקפיטליסטית כמו ישראל זה מאוד נדיר למצוא גברים שלמדו שתחרותיות, הצלחה, כוח פיזי, זיונים, אלימות, וכן הלאה זה מופע נדיר. בכלל, כל העולם הוא נופת צופים, רק איזו קבוצת קצה בארצות הברית היא נושא המחקר. FW - שיחה 20:46, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה
פספסת לגמרי את הציניות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 11:30, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה

תבנית Babel

גיליתי עכשיו את תבנית:Babel, ואני תוהה: איך מישהו שלא יודע קרוא וכתוב יכול להוסיף תבנית זו לדף המשתמש שלו? מיכאל.צבאןשיחה • ח' בשבט ה'תשע"ט • 05:20, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה

הוא יכול לבקש עזרה מידידים. דוד שי - שיחה 06:08, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
איך למישהו שאינו יודע קרוא וכתוב יהיה דף משתמש בוויקיפדיה? שלומית קדם - שיחה 09:40, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה

רפורמה בעבירות ההמתה בישראל

לפני כשבועיים אישרה הכנסת רפורמה בעבירות ההמתה בישראל. בעקבות זאת עדכנתי מעט את הערך רצח וסימנתי צורך לעדכן את הערך הריגה, אך נדרשת עוד עבודה רבה בתחום זה, ייתכן שאפילו כתיבת הערך הרפורמה בעבירות ההמתה בישראל (או לפחות פרק בערך חוק העונשין). בכלל, חברי הכנסת היו חרוצים מאוד בניקוי השולחן בעקבות ההחלטה על פיזור הכנסת, ואישרו שלל חוקים שחלק מהם ראויים לאזכור בוויקיפדיה, ונחוצים מתנדבים שיעסקו בכך. דוד שי - שיחה 06:47, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה

שלום!

האם ניתן לקבל דוגמא לדבר שאני יכול לעזור בו? במידה וכן, אני מעדיף שתרשום לי את זה בדף השיחה שלי. תודה Tnestnesse - שיחה 10:52, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה

בהקשר זה ראה גם שיחה:גרימת מוות ברשלנות (כרגע הפנייה לרשלנות שבו לא כתוב כמעט על גרימת מוות). דב ט. - שיחה 11:51, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
אולי מישהו מהמגיבים שם ירים את הכפפה. צריך לקרוא בעיון את הצעת החוק, את החוק הישן ואת החוק המתקן, ולעדכן בהתאם את הערכים רצח, הריגה וחוק העונשין, ואולי ערכים נוספים. נראה לי שללא היכרות מסוימת עם המשפט הפלילי זו עלולה להיות משימה קשה. דוד שי - שיחה 20:28, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה
כן, זו משימה שרצוי שיבצע עו"ד. יש לנו עדיין כמה כאלה, לא? בתקשורת די קשה למצוא מידע על העניין, למרות חשיבותו. דב ט. - שיחה 09:37, 20 בינואר 2019 (IST)תגובה

רשימת 'האנטישמים הגדולים של 2018

מכון ויזנטל עברו כל גבול! רשמתי פה בעבר את הביקורת שלי על החלטתם לתייג את קרלוס לטוף כאנטישמי אבל עכשיו מדובר בשיא חדש של שפלות וציניות. Airbnb אנטישמיים בגלל שהם לא רצו להסתכן בחרם אז הם הפסיקו את פעולותיהם בשטחים?רוג'ר ווטרס?? המכון לא למד את מוסר ההשכל מסיפור הילדים "הילד שצעק זאב, זאב"? ה"קסם" של המילה "אנטישמי" בסוף יפסיק לעבוד וחבל כי אני בהלט יכול להסכים עם המכון שרוברט באוורס הוא אנטישמי. אם נשפוט לפי הרשימה הזו מכון ויזנטל הוא לא מוסד שנועד להאבק באנטישמיות אלא זרוע של הימין הישראלי הקיצוני, מוסד שנועד לתת דה לגטימציה לשמאל בארץ ובעולם, אם תסתכלו בטוקבקים תראו אנשים אשר ממליצים לשים גם את עיתון הארץ ברשימה, אני לא חושב שרחוק היום שבו מכון ויזנטל יצהיר שגם עיתון הארץ הוא אנטישמי בדיוק כמו הקו קלוקס קאן או כמו מכחיש שואה. אני מאוד מקווה שאחד מהאישים ברשימה יגיש תביעת נזיקין בגין הוצאת דיבה כנגד המכון ויזכה, אולי זה קצת ינער את המכון שעושה שימוש ציני בבעיה אמיתית בכדי לתת שירות לקיצוניים שלנו--א.פ עריכות-שיחה 10:16, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה

זה בערך כמו שהשמאל כאן צועק על פשעי המלחמה של ישראל ועל הפאשיזם של הימין (ועל השחיתות של נתניהו). אם רק היו מסתכלים ביחס לדברים דומים, במדינות סביבנו ובהיסטוריה, היו מבינים שהם בדיוק פטר שצועק "זאב". בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 11:35, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
ראשית, אני מסכים שלא נכון להגדיר את זה כאנטישמיות, ולו מחמת הספק. אבל השיח איננו שיח של מכון ויזנטל. השיח המקובל היום מייחס גזענות (שאנטישמיות עשויה להחשב כמקרה פרטי שלה) גם ליחס שלילי לאנשים על בסיס מוצא שמקורו בסיבות ענייניות או ענייניות למחצה. כך, למשל, האשימו את מד"א בגזענות בגלל פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. כמובן, היה ברור שזה נעשה מתוך חשש להדבקה של מקבלי הדם במחלות, אבל הטענה הייתה שמד"א שפטו בקלות ובחוסר כובד ראש את הנושא, בגלל שמדובר בעולים מאתיופיה. כך גם המאבק לקבלת תרומות דם מלהטבי"ם, או תנועת המאבק כנגד כוחות השיטור של ארה"ב על יחסם לשחומי עור. אם זהו המדד, בהחלט אפשר להבין למה הוצאה אוטומטית של כל הדירות להשכרה מעבר לקו הירוק בבעלות יהודית, ובבעלות יהודית בלבד, על בסיס נימוק מעורפל, נחשבת לצעד ענישה קולקטיבי מאוד חמור, על בסיס גזע. אינני מכיר את הפרטים, אבל שמעתי שהטענה היא שהחברה לא פעלה באופן דומה במקומות אחרים שבהם יש טענות כלפי מיקום הדירות. הנימוק של החרם איננו רלוונטי. אילו היו מאיימים על החברה בחרם אם תאפשר לשחומי עור או למוסלמים או לנשים להשכיר דירות היא בוודאי לא הייתה נכנעת, ללא קשר למחיר הכלכלי שהיא הייתה עשויה לשלם. כך גם הטענות כלפי רוג'ר ווטרס, שלא קורא להחרמה של אף מדינה בעולם שמבצעת פשעים מלבד ישראל. זו אולי סיבה עניינית, אבל הנסיבות, והייחוד שלה כלפי עם ספציפי, מצביעות בהחלט על גזענות במובנה המקובל היום. לשם המחשה, תאר לעצמך תרחיש דמיוני בו מדינה הייתה אוסרת באופן גורף על אזרחים ממדינות מוסלמיות להכנס לשטחה, בגלל שהרבה טרוריסטים יוצאים ממדינות מוסלמיות, בעוד העובדות בשטח היו שבאותה המדינה רוב הפיגועים נעשים בכלל על ידי לא מוסלמים. משה פרידמן - שיחה 19:08, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
אדם המתגורר בקצה אחד של הגלובוס, אך אובססיבי לגבי סכסוך מאוד ספציפי המתרחש בקצה השני של הגלובוס, מטעמים לכאורה לא ברורים, ובוחר לתמוך בצד האלים ולתקוף את הצד המתגונן והשוחר שלום (מזה כ-150 שנה), זה בהחלט יכול להצביע על סממנים של אנטישמיות. העולם רווי בסכסוכי טריטוריה, חלקם אלימים פי כמה וכמה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. איזו סיבה יש לך להביע דעה כל כך קיצונית דווקא בסכסוך הספציפי הזה, אם לא מטעמי שנאת ישראל?! ואין מה לעשות - ישראל מייצגת את העם היהודי בכל העולם. גם יהודי אירופה וארה"ב לפעמים סופגים ביקורת על מעשיה של ישראל שלא מוצאים חן בעיני אנשים מסוימים. אנטי-ישראליות היא ביטוי מודרני לאנטישמיות. ע"ע אנטישמיות חדשה. בר-כח - שיחה 20:57, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
הם החרימו את ההתנחלויות כי "לא רצו להסתכן בחרם"?! נו, ומה קורה עכשיו? הם לא מסתכנים בחרם? נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:39, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
שימוש לא נכון בדימוי. כדאי לקרוא את זאב זאב ואת פטר והזאב.אודי - שיחה 11:15, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה

רופא בכיר: "אם נתניהו יגיע – לא אטפל בו"

מעניין מה יש ליקיפדים מכל הצדדים לומר על כך. נאם זו הסתה לרצח? וכ'ו, רופא בכיר: "אם נתניהו יגיע – לא אטפל בו" -- הלל יערישיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 14:24, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה

כל אדם זכאי לדעתו האישית, וכל אזרח פרטי (בלי קשר להכשרתו המקצועית) זכאי לשתף את דעתו באופן פרטי עם הקולגות במקום העבודה (שאינו בשירות המדינה). חבל שהעיתון מתנהג כצהובון, אבל לא מפתיע. ‏Lionster‏ • שיחה 15:13, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
חבל שעיתונים מתנהגים כמו צהובונים. אבל נדמה שבכל דבר הקשור במשפחת נתניהו, או כל ראש מדינה של כל מדינה בזמן הכתיבה, הרייטינג משכנע שכדאי, וזה נכון לגבי כל עיתון ובהתאם האם לתמיכה/התנגדות למשפחת המושל. לא הייתי קופץ להאשים בהסתה לרצח, אבל נדמה לי שהוא לא תופס הרבה משבועותיו, אז כנראה שגם איומו יכול להיות איום סרק. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 16:15, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
כל אדם זכאי לדעתו האישית? בוודאי. ולאחרים מותר לבקר אותה. לא מדובר על ידיעה "צהובה", אלא על ידיעה בעלת ערך ציבורי - אילו הייתה נכונה. לגופם של דברים, האמירה כל כך מופרכת שאני לא מאמין שאכן נאמרה על ידי הרופא. אני מקבל את גרסת בית החולים שמה שאכן אמר הוצא מהקשרו. אבל, אילו אכן רופא, קל וחומר בבית חולים ציבורי, קל וחומר מנהל מחלקה, היה מצהיר בפני קולגות שהוא מתכוון להמנע מלטפל באדם כלשהו בגלל מעשיו או עמדותיו זה היה עניין ציבורי מן המעלה הראשונה. משה פרידמן - שיחה 18:45, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
בית החולים הגיב באופן מפורט ולא הכחיש שכך אמר, אז כנראה כך אמר. בהחלט לא מדובר בדעה. מדובר בהכרזה על מה שהוא מתכוון לעשות. הוא גם לא הכריז כך באוזני בני משפחתו או חברים בסלון, הוא הכריז כך באוזני אנשי המחלקה שלו, שנתונים למרותו. זה הופך את הדברים לחמורים שבעתיים. קשה לי להאמין שזה יישאר כך. להערכתי או שיכחיש, או שיתנצל, או שיעוף. וכך צריך להיות. אוסיף עוד שאם הוא היה אומר משפט דומה ביחס לערבים, או רק ביחס לאחמד טיבי, התקשורת כבר הייתה כמרקחה. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 18:54, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
בזמנו היה בלגן עם ראש "איחוד הצלה" שאמר שאם יהיה מחבל פצוע וישראלי פצוע הוא ייגש לישראלים קודם, גם אם הפציעה שלו קלה יותר. כמה רעש עשו על זה... יחי ההבדל בין ביבי למחבלים פלסטינאים. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:58, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
עכשיו אני רואה ידיעה נוספת: מעריב אונליין, ‏הרופא שאמר כי לא יטפל בנתניהו: "לא אפלה אף אדם", באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2019. כאן אומרת הדוברת שריבר אמר למנהל בית החולים "כי לא התקיימה שיחה או אמירה מסוג זה בבית החולים". ניסוח מפותל, אבל כבר קרוב יותר להכחשה. ריבר עצמו מצוטט כאומר (לא ברור היכן): "הייתי תמיד נאמן לציווי המוסרי לא להפלות אף אדם ולטפל בכל אדם באשר הוא אדם. כך עשיתי וכך אעשה". כאן הוא לא מכחיש, אבל מכריז למעשה שכן יטפל גם בנתניהו. בקיצור, לפחות במקרה הזה קרני השמש הן חומר החיטוי הטוב ביותר. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 19:00, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
עד שאתה רץ לחפש חומרי חיטוי, תבדוק היטב האם מדובר בזיהום. ידיעה עיתונאים ממקור עלום איננה מהימנה בעיני על מנת להטיל כתם על אדם, ותגובת בית החולים שהדברים הוצאו מהקשרם היא תגובה הגיונית וסבירה. עיתונאים הם לחלוטין בלתי אמינים בכל מה שקשור לדיוק בהבאת העובדות והקשריהן, ואין קל יותר מלהוציא דברים של אדם מהקשרם, בפרט שאין ציטוט מדוייק של מה שאמר. מדובר על אדם שכל חייו עסוק בלהציל אנשים, ואני מפנה אותך לחוק בייס ולחפץ חיים לפני שאתה מסיק מה "כנראה הוא אמר". משה פרידמן - שיחה 19:16, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
כאשר להד"ם אומרים את זה. כשאומרים "הוצאו מהקשרם" זה אומר שהדברים אכן נאמרו, בהקשר כלשהו. אני חושב שדברים כאלה אסור להם להיאמר בשום הקשר. לפי הבנתך את החפץ חיים אסור היה לך לקרוא את הידיעה. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 20:51, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
"הוצאו מהקשרם" יכול להפוך דברים מן הקצה אל הקצה. משה פרידמן - שיחה 22:02, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
בתרגילי נדמה לי אפשר להעלות על הדעת אפשרות שריבר אמר למשל "אם נתניהו יגיע - לא אטפל בו כמו אדם רגיל, אשקיע בו במיוחד!", וסתם הוציאו את דבריו מהקשרם וחתכו את סוף המשפט, כי מישהו רצה להתנקם בו בגלל שלא קידם אותו מספיק מהר. אבל אילו זה היה המצב - הדוברת וריבר עצמו היו מכריזים באופן שאין צלול וברור ממנו שריבר אמר בדיוק את ההפך. או לפחות היו מכחישים שאמר משהו כזה או דומה לזה. בהנחה סבירה שהם לא מטומטמים, הרי שסביר הרבה יותר שהניסוחים המפותלים שלה נובעים מכך שהוא כן אמר דברים קרובים לזה. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:18, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
זה ממש לא נכון, והדינמיקה של החיים הרבה יותר יצירתית מאיך שהיית רוצה לצייר אותה. אבל אם אתה רוצה לסמוך על שמועה מוכחשת ופלפול בלעמי קלאסי כדי לדון לכף חובה אדם שעסוק רוב ימיו בהצלת חיים - שיבושם לך. אני מאחל לך שלך לא יעשו דבר דומה. משה פרידמן - שיחה 22:29, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה
לא הכחישו אלא השתמשו בניסוחים נפתלים. אם עליי יאמרו משהו שמעולם לא אמרתי ולא עלה על דעתי אעשה מה שכל אדם סביר היה עושה: אכחיש באופן פשוט וברור. ניסוחים מתחמקים באים לעולם כשהאדם כן אמר משהו כזה, או דומה לזה. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:37, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה

אם נבזבז את זמננו בכיכר העיר על כל שטות שמישהו אמר או לא אמר, לא תצמח כאן אנציקלופדיה. כיוון שגם אני מכלה כאן את זמני, הנה שמאלן ותיק, שמוכן לתת שירות לנתניהו ואפילו לתת הנחה. לשירות של עורך דין נתניהו זקוק הרבה יותר מאשר לשירות של רופא. דוד שי - שיחה 20:58, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה

זה שטות, אבל הגיגים על שיירת ראש הממשלה, שר הבריאות, ושר הלא יודע מה...קריצה נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 18:01, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה

ויקיפדיה חוגגת היום 18 ברחבי העולם

רק שתדעו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:42, 15 בינואר 2019 (IST)תגובה

תודה על היידוע IKhitron, מזל טוב ! צחי לרנר - שיחה 09:58, 19 בינואר 2019 (IST)תגובה

נתוני צפייה בערכים המופיעים בתבנית החדשות

אני בוחן זאת לפעמים, ואתמול קרתה תופעה מעניינת - הערכים שהופיעו בידיעה מסוימת בתבנית, על גל חום באוסטרליה שכתוצאה ממנו מתו המוני דגים, קיבלו נתוני צפייה דומים מאד, 423-456 (מלבד דג ואוסטרליה שגם בשגרה הם נצפים יותר, שהיו קצת גבוהים יותר). אפשר לראות זאת בקישור: [2] (בקישור הוספתי גם ערכים שהופיעו יחד בתבנית בתאריך מוקדם יותר, תוכנית החלל הסינית והצד הרחוק של הירח, במקרה שלהם נתוני הצפייה היו גבוהים מהרגיל, אבל שונים מאד).

בדר"כ זה לא ככה, הערכים באופן טיפוסי מקבלים יותר צפיות מבשגרה אבל מספר הצפיות שנוספות משתנה, בטווח שבין 50 ל-500 (ערך שמוצג בתמונה מקבל יותר). דב ט. - שיחה 11:43, 16 בינואר 2019 (IST)תגובה

גם היום זה כך. כשמסתכלים רק על צפייה ממחשבים זה אף בולט יותר, כמעט אותם ערכי צפייה לכל הערכים בעלי הצפיה הנמוכה בדר"כ, שהופיעו בידיעה על אוסטרליה. ניתן לראות זאת בקישור: [3]. כולם זינקו מצפיות ספורות בשגרה לטווח 423-456 שלשום, 608-664 אתמול. זה חריג, ונראה כפעילות תוכנה כלשהי, שלא זוהתה ככזו, ולא מספרי צפייה רגילים. בבדיקה שבקישור הוספתי לשם השוואה עוד שני ערכים מהתבנית של אתמול, שקיבלו (כמו בדר"כ) נתונים שונים, אחד 28 צפיות ואחד כמאה. דב ט. - שיחה 10:00, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה
דב ט., לא יפתיע אותי אם זה בוטים שסורקים קישורים בדף הראשי. הזיהוי של בוטים הוא לפי רשימה [4]. Uziel302 - שיחה 10:53, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה
מה שמוזר הוא שזה רק בקישורים לידיעה הזו. הם עדיין צועדים ביחד [5] (לשם השוואה - ערכים מידיעה חדשה יותר, על גרמניה, מקבלים ערכים מגוונים). אלה גם אינן צפיות של בוטים מוצהרים, אלא של מה שאמור להיות משתמשים. דב ט. - שיחה 09:29, 20 בינואר 2019 (IST)תגובה

ומנגד, יש זינוק בצפייה בכל הערכים של "הנפטרים לאחרונה" שמאוזכרים בשורה האחרונה של התבנית, גם בערכים של אלה שהפטירה שלהם לא זכתה לאיזכורים או לכותרות בתקשורת. שיעורי הצפייה הגבוהים יחסית נשארים כל עוד הם נזכרים בתבנית. עוד כמה נקודות שראויות לציון: בתצוגת ניידים התבנית הזו היא החמישית והאחרונה, ואולי יש לכך השפעה על כמות הצפייה. בוויקי האנגלית בתצוגת ניידים יש להם רק שתי תבניות, כאשר תבנית החדשות היא השנייה והאחרונה ובתצוגת משחבים התבנית נמצאת בראש הדף מימין ולא בתחתיתו כמו אצלנו. מאז השינוי בתבנית החדשות אצלנו בתחילת החודש, גברה הצפייה בדף הראשי אבל בעיקר בתצוגת מחשבים. מן הסתם בניידים זה יותר מסובך לגלול לתחתית הדף הראשי. אגסי - שיחה 22:46, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה

19.26% מהביוגרפיות הן על נשים (נכון לינואר 2019)

שלום לכולם, לפי המעקב של Wikidata Human Gender Indicators ויקיפדיה העברית חצתה את ה-19% בייצוג ביוגרפיות של נשים: 19.26% מסך כל הביוגרפיות שהן על נשים. (דהיינו, מתוך 72,967 ביוגרפיות, 14,052 הן על נשים נכון לתאריך הבדיקה). בהשוואה בויקיפדיה האנגלית הם על 17.83% (מתוך 1,576,951 ביוגרפיות, 281,119 הן על נשים). תודה לויקינשים, ופרוייקטי שיתוף פעולה של ויקימדיה ישראל עם בתי ספר וארגונים נוספים, המוספים ערכים על נשים שעונים לדרישות החשיבות (וכאלה יש עוד הרבה להוסיף). המשך עריכה נעימה לכולם. אמא של גולן - שיחה 10:28, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה

תודה על הנתונים. אנחנו במקום ה-9 המכובד, אחרי ויקי בשפה האנגלית הפשוטה וויקי הפרסית שבמקום ה-7. ובמקום הראשון בפער ענק- ויקי בשפה האסטורית עם 52.52%. השאיפה שלנו אינה להגיע בשוויון בקטגוריה הזו, אלא בקטגוריה של כותבים/כותבות :) אגסי - שיחה 12:13, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה
לפי מה הבדיקה? יכול להיות שהזיהוי המגדרי של ערכי ביוגרפיות אינו שלם? Uziel302 - שיחה 18:04, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה
קצת קשה לשנות את המאזן כשאתמול הוכרזו שבעה גברים כזוכי פרס וולף. דוד שי - שיחה 20:23, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה
אם כי אולי זה יתאזן יום אחד, כי רוב הדוגמניות הן נשים... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:27, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה
תגובה בזויה ומיותרת. נשים פעילות בהצלחה בכל תחומי החיים. דוד שי - שיחה 22:48, 17 בינואר 2019 (IST)תגובה
גם רוב המדעניות הן נשים, ורוב ההיסטוריוניות הן נשים, ורוב הסופרות הן נשים... ובאותה המידה, רוב הדוגמנים הם גברים. או שלא לזו הייתה הכוונה? או שמא, הבעיה הייתה בחשיבה (או חוסרה)? FW - שיחה 22:49, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה
Uziel302, זה אכן לפי שליפה בויקינתונים, ויש הערה בויקי האנגלית שייתכן שלא כל הביוגרפיות מקוטלגות כנדרש. הדבר בולט כאשר מדובר באנשים שהמגדר שלהם אינו זכר או נקבה - השיוך בויקינתונים אינו מתקדם בנושא זה (למרות שהאפשרויות קיימות) אמא של גולן - שיחה 10:02, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה
נדנד יש עוד רשימה גדולה של מדעניות, חוקרות, ומנהיגות מהעבר שעוד אין להם ערך. אמא של גולן - שיחה 10:03, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה
דוד שי, העובדה שיותר גברים זוכים לחשיבות אנציקלופדית לא בהכרח מקשה על המאזן של הערכים בפועל. כדי לזכות לערך צריך שיהיה מתנדב שיכתוב ואם לכתיבת ערכי נשים יהיו יותר מתנדבים ניתן לשנות את האחוז. זה מה שהפרויקטים שצוינו עושים. Uziel302 - שיחה 10:43, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה
אמא, בודאי שיש נשים שפעלו רבות ואין עליהן ערך, ומסתבר שיותר גברים פעלו רבות ואין עליהם ערך. אני רק מנסה שתבינו שגברים יותר מתאימים לתחומים מסוימים, ונשים לתחומים אחרים, ולכן זוכי פרס מסויים הם גברים בדרך כלל, ובמקרים אחרים, שהמקרה המאפיין ביותר הוא דוגמנות, נשים פעילות יותר. אין טעם לברוח מהטבע, הוא ירדוף אחרינו גם לויקיפדיה. לכן, למשל, פחות נשים כותבות כאן... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:06, 19 בינואר 2019 (IST)תגובה
לעניות דעתי אין אינטרס לפעול לאיזון. יש אינטרס לפעול בשוויוניות - לכתוב על מי שמגיע/ה לו/ה ערך, ללא קשר למינו/ה או למגדרו/ה. גם בתחומי הפוליטיקה ושאר תחומי החיים, תמיד עניין השריון לנשים מקום במפלגה או אפליה מתקנת בקבלה למקומות עבודה הרתיע אותי. וכי אין נשים מוכשרות שיכולות להיבחר בכוחות עצמן שהן צריכות עזרה עליונה מהחוק?! בר-כח - שיחה 20:13, 19 בינואר 2019 (IST)תגובה
אותי מעניין מהו מספר הצפיות הממוצע בערכים שהנושא שלהם הוא נשים לעומת ערכים שהנושא שלהם הוא גברים, ומהי השפעת הפרויקטים הנ"ל על כך. יש דרך לדעת דבר כזה? נרו יאירשיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ט • 20:57, 19 בינואר 2019 (IST)תגובה
מעניין מהו האחוז הזה כשמסתכלים על רק על מי שנולד (או נולדה) בעשורים האחרונים, נניח מ-1950 או 1960. אישית הנתון (17-19 אחוז נשים, בויקי אנגלית/עברית) מפתיע אותי דווקא בהיותו גבוה יחסית. דב ט. - שיחה 09:34, 20 בינואר 2019 (IST)תגובה
דב ט. היתה גם שליפה לפי תאריך לידה, אני אחפש. בנתיים הנה מבט כולל בדף הזה ושליפה לפי שנת לידה בויקיפדיה העברית נכון לאמצע שנה שעברה בשקף 8 של המצגת הזו, בברכה אמא של גולן - שיחה 12:26, 20 בינואר 2019 (IST)תגובה
יפה. לפי הטבלה מויקידאטה, אכן חלקן של הנשים עולה - בין ילידי המאה ה-18 זה פחות מ-10%, ב-1960 זה כ-25% וב-1988 זה 30%. זה משקף במידת מה את השינוי במעמדן בעולם. אגב השנה שבה נולדו הכי הרבה גברים בעלי ערך (בוויקידאטה) היא 1950, ומאז הם בירידה די משמעותית, ואילו שנת השיא של הנשים היא 1988. זה מצביע ככה"נ על ריבוי נשים בקטגוריות שבהן אנשים מתפרסמים בגיל צעיר יחסית, כמו מוזיקה ומשחק בקולנוע. בשנת 1950 נולדו כ-6000 נשים בעלות ערך מול כ-24,000 גברים, ואילו ב-1988 נולדו 8000 נשים שכבר הצליחו להצדיק את ערכן, מול 19,000 גברים בלבד. דב ט. - שיחה 15:12, 20 בינואר 2019 (IST)תגובה
עניין הקטגוריות מופיע במפורש במצגת שקישרת אליה, בשקף 9-10 - הקטגוריות הנשיות ביותר הן משחק לסוגיו, אמנות, מוזיקה, והן מגיעות בהן עד 44%. כלומר אלה שתי תופעות שמסבירות את השינוי בשיעור הנשים עם הזמן. אחת, באמת יש יותר נשים כמעט בכל תחום, יותר מדעניות, יותר מחוקקות וכו'; השנייה, בתחומים שבהם יש יותר נשים, מקבלים ערך בגיל צעיר יותר. דב ט. - שיחה 15:17, 20 בינואר 2019 (IST)תגובה
דב ט. זה גם עניין של תיעוד ושיקוף בהיסטוריה. למשל יש מספר מלכות אחמניות שהיו מאוד מפורסמות בזמנן והיו שליטות חזקות, אולם במהלך ההיסטוריה התיעוד עליהן נמחק והיום אין עליהן ערך בעוד לגברים בשושלת יש (נמצא אצלי ברשימת הערכים לכתיבה...). אמא של גולן - שיחה 16:21, 20 בינואר 2019 (IST)תגובה
הן היו מלכות במובן של נשות מלכים (ולא נשים יחידות). כל מה שידוע עליהן הוא מה שסיפרו היסטוריונים יווניים שונים וקיימת סברה שהם בכוונה הגזימו בכוחן של הנשים בחצר המלכים הפרסיים כדי להגכיחם. באותה חצר היו גם סריסים, נסיכים ושאר אצילים (רואי פני המלך) שרק על מיעוט קטן מהם יש לנו ערכים. היו (לפחות יחסית) מעט מאוד מלכות (בזכות עצמן) בעולם העתיק. Tzafrir - שיחה 11:36, 21 בינואר 2019 (IST)תגובה
Tzafrir אשמח לקרוא את המקורות שלך, כי אני מצאתי מקורות , ש סיון ל הפנתה אותי, המעידים שהיתה להן סמכות משל עצמן. אמא של גולן - שיחה 11:47, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני לא מהתחום. אני מכיר אותו, לדוגמה, האזנה לפודקאסט דברי הימים. סתם דוגמה מוכרת: במגילת אסתר (שללא קשר לעלילתה, יש סיכוי לא רע שמי שכתב אותה הכיר את מנהגי חצר המלכות הפרסית), כוחה של אסתר נובע רק מהגישה שיש לה למלך. Tzafrir - שיחה 13:29, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה

דנוור מצטרפת לרשויות האוסרות על טיפולי המרה

Denver bans sexual orientation conversion therapy for minors

“Tonight’s vote to ban conversion therapy is our city coming together and saying with one voice that we will never allow our LGBTQ+ youth to be the targets of these dubious practices, and that we are here to support them,” Mayor Michael B. Hancock said in a statement. “Who they are is something to be celebrated, not maligned, and Denver will always be there to lift up our youth and ensure that they have the opportunity to grow up safe, happy and healthy.”

FW - שיחה 20:48, 18 בינואר 2019 (IST)תגובה

מעולה. אף אחד לא צריך לעבור עינויים נפשיים בגלל נטייתו המינית. בעיקר קטינים שלרוב מקבלים "טיפולים" כאלה בגלל לחץ של הוריהם ולא מרצונם החופשי. גם במדינת ניו יורק עבר לאחרונה ברוב גדול חוק האוסר טיפולי המרה בקטינים, ובמדינות רבות בארה"ב הועלו לאחרונה הצעות חוק דומות. ‏Guycn2 · ☎‏ 10:17, 19 בינואר 2019 (IST)תגובה
חבל. זה דבר חשוב לעזור לאדם להקים משפחה נורמאלית ולהביא ילדים.Mnbh9000 - שיחה 16:20, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה

רבים שואלים - למה דווקא צ'אד? מאיפה ראש הממשלה ושר החוץ שמע שיש בכלל מדינה כזו?

ובכן, מתחזק החשד שבין עוזריו יש מי שעוקב בקפידה אחרי השינויים האחרונים בוויקיפדיה ושואב רעיונות: [6] דב ט. - שיחה 12:29, 21 בינואר 2019 (IST)תגובה

כן, סביר שראש הממשלה לומד על שינויים בהרכב מועצת הבטחון מעריכות של אלמונים בוויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה 14:42, 21 בינואר 2019 (IST)תגובה
התכוונתי להצביע באופן משעשע (בעיניי) על אותה עריכת אלמוני נבואית שנתקלתי בה בדף השיחה, ונראה שנמצאתי קורבן לחוק פו דב ט. - שיחה 17:12, 21 בינואר 2019 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

ייתכן שקרא קצת ספרות טובה, וגילה שצ'אד תמיד היתה נותנת החסות ללוחמי העצמאות מול העולם שרוצה לדכא את המתנחלים המסכנים. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 11:34, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה

גם במריבות בין סודאן לצ'אד צ'אד תמכה כל הזמן במורדים המסכנים... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 20:02, 23 בינואר 2019 (IST)תגובה

סתם לידע כללי, היום בחיפוש אחרי מדינות שאינן מכירות בישראל גיליתי מדינה חדשה בשם בהוטן. אני כותב זאת לטובת אותו סוכן נכבד של משרד החוץ שאולי קורא שורות אלו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:13, 23 בינואר 2019 (IST)תגובה

3 מתוך 5 אנשים עושים מיסג'נדרינג בכוונה

אבל חלילה לא בכדי לפגוע.

3 in 5 people will deliberately misgender a trans person to show disrespect

זה בוודאי לא יפתיע ויקיפדים. FW - שיחה 20:52, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה

לא הבנתי. בן עדריאלשיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט 21:28, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני אתרגם לך לעברית: רוב האוכלוסייה לא מקבלת את הגישה שאדם יכול להיות מגדר אחר ממה שיש לו בין הרגליים, ולא נעמדת לדום כשהוא משנה את הלבוש שלו, מפציץ את הגוף שלו בהורמונים ומבקש לקרוא לו בצורה אחרת. לפי המחקר הזה, אגב, הרכב הקהילה כאן שונה מהאוכלוסייה הכללית, ונוטה מעט לגישה הלהט"בית. כך עולה מההצבעה הנוכחית על מאי פלג. יזהר ברקשיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 21:46, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה
לפני כשנתיים-שלוש יצא לי לפגוש מדי פעם במסגרת מסוימת בעבודה, טרנסג'נדר צעיר. כשפגשנו אותו בפעם-פעמיים ראשונות, לא ממש ידענו אם מדובר בבחור או בחורה ונזהרנו בפנייה אליו. אבל גם אחרי שכבר למדנו על היותו טרנסג'נדר והתחלנו להכיר אותו, עדיין מצאתי את עצמי חושב עליו כבחורה. מאד חששתי לטעות בדיבור ולגרום למבוכה, ולכן פשוט נמנעתי מלדבר אליו עם שימוש בכינוי גוף. חשבתי שזה קורה לי בגלל שמרנות או היותי סטרייט, אבל כששני חברי לעבודה באותה מסגרת, שניהם הומואים, סיפרו לי שהם בעצמם מתבלבלים כל הזמן ולפעמים אפילו טועים ובהיסח דעת פונים אליו בלשון נקבה, הבנתי שאני בסדר. ואלה עוד הומואים בשנות ה-30 לחייהם. חבר אחר לעבודה, הומו בשנות ה-50 המאוחרות לחייו, בכלל לא מכיר את השיח החדש. בכל פעם שסיפרתי לו מה למדתי בדפי השיחה, מה "מותר" ומה "אסור" להגיד, מה נחשב פוגעני ומה לא, לא היה לו מושג על מה אני מדבר ומה לא בסדר במילים האלה. אבל הוא מהדור הישן. והוא הומו, אז מותר לו. Liad Malone - שיחה 00:02, 23 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני סקפטי כלפי הטענה שמה שאת וחברותייך מכנות "מיסג'נדרינג" נעשה ב 3/5 מקרים בכוונה, לדעתי אולי 1/5 אם כבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
הפער בין ויקיפדיה לעולם האמיתי גדול אף יותר. הפעולה אותה מבצעים 3/5 אנשים והמכונה "מיסג'נדרינג" - כלומר המשך התייחסות למי שעבר שינוי כאילו לא עבר אותו - אסורה בויקיפדיה באיסור חמור והעונש עליה הוא חסימה מיידית בשם הפלורליזם והחופש. לכן אף אחד בויקיפדיה לא ממשיך להתייחס למאי פלג כזכר בתקופה שאחרי השינוי. הויכוח כעת הוא על התייחסות לפני השינוי האם מותר להזכיר שמאי פלג נולדה כזכר ועברה שינוי ולא נולדה כנקבה. יהודי מהשומרון - שיחה 09:36, 24 בינואר 2019 (IST)תגובה

דרוש עורך/ך בצרפתית למשהו קטן

איזה אמן ישראלי מחפש עזרה בהעלאת הערך שלו בצרפתית. אשמח אם מישהו יוכל לעזור (הטקסט כבר מתורגם). פנו אלי בפרטי :) Talmoryair (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מומלץ לחתום אם אתה רוצה שיפנו אליך בפרטי. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:22, 27 בינואר 2019 (IST)תגובה

רק בוויקיפדיה

חידה קלה: באיזה ערך יש יותר הערות שוליים, בערך אפרים קציר, נשיא המדינה, ביופיזיקאי בעל שם עולמי והמדען הראשי במשרד הביטחון, או בערך יבגני זרובינסקי, אושיית רשת? אמרתי שזו חידה קלה. עכשיו לחידה היותר קשה: פי כמה יש יותר הערות שוליים בערך שבו יותר הערות שוליים? הנה התשובה: פי חמישה. אין כמו ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 07:25, 28 בינואר 2019 (IST)תגובה

מה לעשות שזרובינסקי מייצר יותר חדשות וסיקור מאפרים קציר? ניב - שיחה 07:49, 28 בינואר 2019 (IST)תגובה
לאחד הערות שוליים שמפנות ליותר מדי כתבות? אין שום סיבה שאחרי כל משפט יהיו חמש הערות שוליים. david7031שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ט • 12:22, 28 בינואר 2019 (IST)תגובה
חחח באמת משעשע, עודף מוטיבציה אחרי דיון החשיבות שהיה בדף השיחה. אפשר לצמצם קצת. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 14:05, 28 בינואר 2019 (IST)תגובה
הוא פשוט היה ממש מזמן. תנסה להשוות עם הערך על בנימין נתניהו או שמעון פרס. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 16:10, 28 בינואר 2019 (IST)תגובה
ועוד חידה: כמה הערות שוליים בערך הערת שוליים? יורם שורק - שיחה 18:53, 28 בינואר 2019 (IST)תגובה
אנשים מעדיפים חיים קלים. יותר קל להכניס מקור+קישור לכתבה שקראת עכשיו (בד"כ המידע גם דורש פחות הבנה, משפט אחד מסכם, הערה וסיימנו), ואלו המקורות השכיחים בערכים מהסוג הזה, מאשר הפניות לספרים שצריך לנדוד עבורם לספריה או לגזרי עתון ישנים, שהם בד"כ המקורות בערכים כמו אפרים קציר. בן עדריאלשיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט 00:04, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
יורם, איפה החידה? הערת שוליים קריצה. david7031שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט • 15:28, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
הערך על זרובינסקי שייך לוויקיפדיה ב׳. כאשר ויקיפד שלא עוסק _רק_ בוויקיפדיה ב׳ נוגע בו, זה נזק נטו לוויקיפדיה. אפשר גם לשאול כמה ערכים יש בוויקיפדיה על דרגון בול? (תשובה: 15 תוספת מאוחרת: נראה שהגזמתי קצת, וחלקם הפניות - בעצם ״רק״ 8 ) איזה ערך יותר גדול, מדבר יהודה (43 קילו) או דרגון בול - דמויות (99 קילו)? אבל זו השוואה בין ערך רציני ומושקע, ובין משהו אחר, ספק ערך ספק פאנזין, וכמו שמישהי אמרה לי פעם, הגודל לא קובע. בלי לקרוא אף אחד מהערכים על דרגון בול, אין לי ספק שלפחות אחד מהם הוא באיכות נמוכה, ועשרים דקות עבודה של ויקיפד רציני היו משפרות אותו ביותר, ויחד עם זה, עדיף שאותו ויקיפד רציני לא יבזבז את 20 דקותיו על המשימה הזו, ובמקום זה ישפר ערך ליבה במצב עגום (לא מזמן ייבבתי במזנון על כך שיש לנו ערכי ליבה רבים, כנראה אלפים, שמצבם עגום). אז עדיף לעזוב את דרגון בול ואת זרובינסקי בשקט - ויקיפדיה ב׳ לא הולכת לשום מקום, וכל התעסקות בה של ויקיפד שיכול לשפר ערכי ליבה, היא נזק ובזבוז. הערכים על זרובינסקי ועל דרגון בול כאן בגלל אידאולוגיית ״לא אוכל לא שותה״, אבל אם דוד שי וטובים אחרים מכלים עליהם את זמנם (בין אם בדילול הערות שוליים, הגהה, או עצם הדיון עליהם), אז הם סובאים להתפקע ושותים לשכרה. חבל. קיפודנחש 02:45, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
אם כבר מדברים על שיאים ויקיפדיים, מעניין לציין כי הוויקיפדיה השנייה בגודלה (אחרי אנגלית כמובן) היא לא אחרת מאשר שפת הסבואנו הפיליפינית, שפה שמעודי לא שמעתי עליה עד שעיינתי ברשימת הוויקיפדיות. אגב הוויקיפדיה הסבואנית, הבנתי שחלק ניכר מכלל הערכים בשפה זו הם בתרגום מחשב, מה שמוריד דרסטית את רמת הוויקיפדיה. קחו למשל את הערך על רוסיה שהוא לכאורה ערך בעל משמעות רבה בכל הוויקיפדיות, אך בוויקיפדיה הנ"ל הוא קצרמר (אפילו הערך על ישראל ארוך יותר, שלא להזכיר את זה שבערך מופיעה מפה של ישראל בגבולות 48'). אגב, בעבר נערכה הצבעת מחיקה על הוויקיפדיה הסבואנית והוחלט להשאירה. צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם01:00, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה

לא תאמינו מי העיר הבריאה ביותר בישראל. ואיפה הסיכוי הגבוה ביותר לחלות בסרטן?

אני ממליץ למי שקורא כתבות כאלה להרהר בשאלה הבאה: האם יתכן שמדובר בתוצאה אקראית לחלוטין, כך שהכתב פשוט מתאר בשקידה את צורת העננים או את האופן שבו נפל והתפזר חופן דוקים? הרי תמיד תהיה עיר "בריאה ביותר" בישראל, ותמיד תהיה עיר שבה אחוז החולים בסרטן הוא הגבוה ביותר. עוזי ו. - שיחה 17:01, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
עוזי ו. בדיוק כך חשבתי כשקראתי את הכתבה. צחי לרנר - שיחה 18:52, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
כאשר בכפר סבא נמדדה גם תוחלת החיים הגבוהה ביותר וגם תמותת התינוקות הנמוכה ביותר, אני נוטה לחשוב שיש כאן צירוף מקרים טוב מכדי להיות אקראי, אלא אם מישהו יראה לי איך שני המדדים האלו עשויים להיות תלויים בצורה שאיננה מעידה על בריאות כללית. אני אכן פחות מתרשם מתוצאות סקרי הערכות עצמיות או מאחוזי תחלואה (שיכולים להעיד על חתך גילאים יותר מאשר על מצב הבריאות). אני גם מנחש שישובים לא-עירוניים, אפילו אם יצורפו כולם יחד לטובת הסטטיסטיקה, היו משיגים תוצאות טובות מכל עיר ברוב המדדים. H. sapiens - שיחה 19:22, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
במקום שבו תמותת התינוקות הנמוכה ביותר סביר שתוחלת החיים תהיה הגבוהה ביותר, שהרי לתמותת תינוקות השפעה גדולה על תוחלת החיים, כך שאין כאן שום צירוף מקרים. דוד שי - שיחה 20:54, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
לא השפעה מדי גדולה, כי מוות של תינוקות זה די נדיר היום ברוך השם. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:56, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: , H. sapiens, תמותת תינוקות נמוכה ביותר מעלה מאוד את תוחלת החיים לפי ההגדרה הפשוטה של תוחלת חיים. המדדים האלו מאוד תלויים. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 20:58, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
כמדומני שגם תמותת תינוקות וגם תוחלת חיים מושפעות שתיהן מיכולת כלכלית, ולכן זה לא מפתיע גם בגלל זה. כדאי לבדוק גם את הצפיפות בבית חולים מאיר לעומת הממוצע בישראל. נרו יאירשיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט • 21:01, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
הייתי תחת הרושם שמדידת תוחלת חיים כיום לא מחשיבה תמותת תינוקות. אם כן אני מסיר את הערתי (זו לא פעם ראשונה שאני מתקשה להבין מדוע טורחים למדוד משתנים שבהגדרה יש מתאם חזק בינהם). H. sapiens - שיחה 22:44, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
עוזי, אם זה היה אקראי היינו מצפים לרשימות שונות מאד בכל שנה. היינו גם מצפים שהאיזור הגיאוגרפי, המוצא האתני או המעמד הכלכלי לא ישפיעו. זה רחוק מלהיות המצב (וסיבות יש בשפע - למשל, ערבים מעשנים יותר מיהודים ונפגעים יותר בתאונות דרכים). מצאתי הודעה לעתונות של הלמ"ס, מ-2013, על תוחלת החיים בישראל בשנים 2005-2009, וזו לשונה:
  1. מבין הערים בישראל (מעל 50,000 תושבים): ברעננה תוחלת החיים הגבוהה ביותר וברהט תוחלת החיים הנמוכה ביותר (פער של 8.5 שנים).
  2. ארבע הערים עם ערכי תוחלת החיים הנמוכה ביותר, הן ערים ערביות או מעורבות (בהן לפחות 20% מהאוכלוסייה הם ערבים): רהט, נצרת, רמלה ולוד.
  3. מבין הערים הגדולות בישראל (מעל 100,000 תושבים) ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר ובבאר שבע תוחלת החיים הנמוכה ביותר (פער של 2.8 שנים).
  4. יחסית לשנים 2002-1998, תוחלת החיים עלתה בכל הערים, אך הפערים בין הערים נשארו בסדר גודל דומה.
(עד כאן הציטוט). העובדה שב-2018 כפר סבא החליפה את רמת גן כאלופת תוחלת החיים בין הערים הגדולות היא אכן אקראית ככל הנראה, וההבדלים ביניהן קטנים, ובהחלט סביר שב-2020 הבכורה תעבור להרצליה או רמת השרון. אבל העובדה שבאר שבע נותרה במקום האחרון בין הערים הגדולות אינה מקרית. ההבדלים בין הערים בצמרת ובתחתית עקביים יחסית ואינם זניחים. ב-2005-9: פער של 2.8 שנים בין הערים הגדולות ו-8.5 שנים בכל הערים.

דב ט. - שיחה 16:27, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה

בדוח על תוחלת החיים לפי יישובים בלמ"ס נאמר כי "נמצא כי קיים קשר חיובי בין הרמה החברתית -כלכלית של היישוב לבין תוחלת החיים – ככל שהמדד החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך תוחלת החיים גבוהה יותר. מגמה זו נכונה למרבית היישובים להוציא מספר יישובים בהם הרמה החברתית-כלכלית נמוכה ולמרות זאת תוחלת החיים גבוהה –בני ברק, ירושלים ובית שמש." דב ט. - שיחה 16:33, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
לגבי הערבים, חוץ מעישון ותאונות דרכים, יש לקחת בחשבון גם את נתוני מקרי הרצח ותאונות ליד הבית. נראה לי שהכל ביחד סוגר יפה את הפער, בלי הבדלי בריאות נוספים. יזהר ברקשיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ט • 16:55, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
מעשי רצח ותאונות זוכים לפרסום רב, אבל השפעתם על תוחלת החיים זניחה, שהרי מדובר במקרים מעטים מאוד יחסית לגודל האוכלוסייה. דוד שי - שיחה 21:17, 2 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני לא חושב שההשפעה זניחה. בגיל צעיר יחסית תאונות לסוגיהן הן סיבת מוות מובילה. מחקר השווה את תוחלת החיים בברזיל ובקנדה, ומצא שפציעות מתאונות ואלימות מסבירות רבע מהפער. [7], וראה גם השוואה דומה בין ארצות הברית למדינות אחרות במערב [8]. אמנם עיקר התמותה היא אצל בני 50 ומעלה, ובקרבם תאונות אינן סיבת מוות מרכזית, אבל לתמותה אצל צעירים יש השפעה לא מבוטלת על תוחלת החיים. בניסוח אחר, מקרי מוות מתאונות ואלימות הם נדירים יחסית לכלל מקרי המוות, אבל כל אחד מהם מוריד יחסית הרבה שנים (מהממוצע) לעומת מקרי מוות טבעי. דב ט. - שיחה 12:14, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני מחכה לכך שלצד תוחלת החיים יפרסמו גם את שונות החיים. אז נוכל לדעת אלו הבדלים הם מובהקים. עוזי ו. - שיחה 17:16, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
האם חייבים את השונות כדי לקבוע, למשל, שההבדלים בתוחלת החיים בין מדינות מערב אירופה לבין מדינות אפריקה אינם מקריים? דב ט. - שיחה 08:43, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה

הגענו ל-1,000,000

היי. עוד ציון דרך בוויקיפדיה העברית. לפני כמה דקות הגענו למיליון דפים, בכל המרחבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:07, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה

מה הדף המיליון??? נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 13:07, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
קשה לחשב את זה חד משמעית, כי יש דפים שנמחקים, אבל אני מהמר על שיחה:הכלה מאיסטנבול של משתמש:רונאלדיניו המלך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:20, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
איזו התרגשות. אם כן אני גאה להיות חלק מההיסטוריה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:55, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
מעניין שיש הרבה יותר דפים שאינם ערכים מאשר ערכים... ראובן מ. - שיחה 20:00, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
מה זאת אומרת, לכל ערך יש דף שיחה, זה כבר חצי שבהכרח אינו ערך. הרי זה לא מחושב כדף אחד, נכון? נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:03, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
לא מדויק. יש הרבה ערכים שאין להם דפי שיחה, ויש גם דפי שיחה שאין להם ערכים (שנמחקו וכד'). ראובן מ. - שיחה 20:04, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
נכון, זה מחושב כשני דפים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:06, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
נחמד, אבל הרוב דפי הפניות. בר-כח - שיחה 21:23, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
ממש לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:28, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה

יש לאן לשאוף

http://rotter.net/forum/scoops1/529764.shtml

ואני חשבתי שאני במקסימום האפשרי... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:54, 29 בינואר 2019 (IST)תגובה
וואו! איש השום (Theshumai) - שיחה 23:19, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה

מבצע הקישור המאה

אני פותח פה סקר בחירות, והוא יופיע בתור הקישור המאה בערך על הבחירות. מהרו לענות לפני שמישהוא יוסיף קישור. קריצה david7031שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ט • 15:44, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה

חכה! מישהו הוריד קישור... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 16:28, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
ועכשיו הוסיף. לפי קצב העלייה שעולה בטור הנדסי הסקר מוארך ליומיים הקרובים עד לקישור המאתיים. (ניתן להוסיף גם תחזיות על מפלגות חדשות שיקומו או יתפרקו). david7031שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 19:36, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה

מחממים ערכים: בוויקיפדיה מנסים לנחש מי יתמודד לכנסת

עוד כתבה מהארץ. נראה שהארץ אובססיבים מאוד בזמן האחרון בנושאי מאחורי הקלעים של ויקיפדיה. בר-כח - שיחה 17:41, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה

אכן. משתמש:עומר בן יעקב, הכותב ומדבר רבות על ויקיפדיה באמצעי התקשורת, ראיין אותי על ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים. מוזמנים לתרום למיזם! (ולקרוא את הכתבה) ‏עמיחישיחה 22:04, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה

לפי מחקר שנערך בהובלת חוקרים ממכון ויצמן, התחכום של המוח האנושי בא על חשבון ירידה באמינות שלו - ועלייה בסיכוי לחרדה ולטראומה

גולשים מדווחים שאין מספיק קישורים לכתבות בערך מוח, מה שככל הנראה פוגע אנושות באמינות שלו. מוזמן להוסיף. david7031שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 19:43, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
ראיתי סרטון על ציורים נסתרים בציורים ידועים. בציור השגרירים יש גולגולת על השטיח באמצע התמונה. בציור בריאת האדם של מיכלאנג'לו, הקב"ה, חוה והכרובים נראים כמו המוח האנושי. שמתי תרשים של המוח על הציור, והקונטור תואם. דוריאן - שיחה 20:19, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
התאוריה הזו לא הומצאה ע"י החוקרים ממכון וייצמן והיא מסתובבת כבר כמה שנים לפחות: שהנטייה של בני-אדם למחלות פסיכיאטריות (במידה שאכן יש כזו, בהשוואה למינים אחרים. לא פשוט לכמת אך זו תחושה חזקה של רבים מן העוסקים בתחום, למשל קשה למצוא "מודלים אנימלים" בחיות מעבדה למחלות פסיכיאטריות) היא באופן כלשהו תוצא-לוואי של גידול המוח האנושי פי שלושה לערך בשני מיליון השנים האחרונות. אני לא בטוח שגם אחרי המחקר הנוכחי התאוריה הזו מבוססת מספיק לאזכור בערך מוח, בכל מקרה נא לא להוסיף את הכתבה בהארץ לקישורים החיצוניים. בשביל זה יש הערות שוליים ומאמר מדעי בכתב-עת יוקרתי. H. sapiens - שיחה 21:23, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
אם לא הובנתי כראוי, זו הייתה בדיחה לאור דיווח במזנון על יתר קישורים בערך מוח. david7031שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 22:35, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני הבנתי אבל אני לא בטוח שכולם הבינו. הדינמיקה של "יש כתבה מעניינת בעיתון ויש קצת גאווה מקומית בישראל/מכון וייצמן אז בואו נוסיף עוד קישור חיצוני" מאוד חזקה בויקיפדיה, והאלטרנטיבה פחות ברורה. להבהרה, האלטרנטיבה שאני מציע: להוסיף בהפרעה נפשית או בערך ספציפי דומה ולא במוח, להוסיף בתוך גוף הערך במקום המתאים, עם הערת שוליים למאמר המדעי שהתפרסם ב-CELL, ורק אז ניתן להוסיף גם את הכתבה בעיתון כהערת שוליים נוספת. H. sapiens - שיחה 11:20, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה

בקרוב: "הארץ" באתר "עיתונות יהודית היסטורית"

הועלו כבר כמה גליונות לדוגמה, מהשנים 1919 - 1929: [9], [10], [11], [12], [13]. רדיומן - שיחה 19:13, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה

מעולה! השאלה אם גם שם יצטרכו מנוי ב-45 שקל לחודש . Amiroשיחה 19:22, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה
דוד שי, נדמה לי שצריך להכין תבנית, לא? Shannen - שיחה 15:17, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
בהחלט. יצרתי את תבנית:הארץ1. דוד שי - שיחה 17:56, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מצאתי זהב!

הפרק הראשון של "צופן ג'נסן" ביוטיוב! למרבה הצער האיכות נמוכה, אבל.... הסדרה מצויינת בדיוק כמו שזכרתי אותה! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:22, 30 בינואר 2019 (IST)תגובה

בחירות 2019

שלום חברים. עלה לי רעיון לפתוח דף כלשהוא שיהיה מין פורום של הקהילה לעניין הבחירות. החלפת דעות, הצהרות, ידיעות... מה אתם אומרים? נדנד 'עלה הזית' - שיחה 01:08, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה

אני בעד לעשות סקר רחב היקף שבו כל אחד יכתוב עד יומיים לפני הבחירות מה יהיו התוצאות לדעתו, ונראה מי ינצח... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 01:10, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
גם Zה אפשר להכניס שם. יהיה מדור דעות, מדור הימורים, מדור חדשות... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 01:13, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
בשביל זה יש פייסבוק וטוויטר. כאן התכנסנו כדי לכתוב אנציקלופדיה, ואין לנו את המותרות של יציאה לפגרה של שלושה חודשים שבהם נכלה זמננו בוויכוחים פוליטיים. דוד שי - שיחה 06:54, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
אוסיף גם שקיים חשש שהפורום יהווה כר פורה לכל מיני טענות שעורכי ויקיפדיה הם "ימנים" או "שמאלנים", והפעם ניתן יהיה לגבות את זה ב"נתונים". Amiroשיחה 07:08, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
הי, לא חייבים להגיב שם. אם דוד שי לא רוצה לכלות את זמנו שלא יכתוב. הרי זה לא דיון שעם משמעות. כך גם לגבי הטענה השניה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 12:20, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
עלה הזית, אני מקווה שלא שאבת את הרעיון מהבדיחה שלי למעלה. david7031שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 12:25, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
למה לא? לכבוד הוא... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 12:26, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
ויקיפדיה:בחירות 2019 כולם מוזמנים לעזור! ברעיונות, עיצוב או כל דבר אחר. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 15:10, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
זה כאילו כמו פייסבוק, אבל בטכנולוגיה של 2004. מדהים. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ל' בשבט ה'תשע"ט 19:03, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

אין דין ואין דיין

החיים הכפולים של המחזיר בתשובה.

בלילה הוא התחזה לחילוני שגר בקיבוץ, סטודנט למשפטים, גרוש פלוס אחד, ו-20 נשים שיצאו איתו לא העלו בדעתן שביום הוא משמש רב חרדי שמתגורר באלעד ונושא דרשות המטיפות לדת וציות לתנ"ך, נשוי ואב לשישה. eli - שיחה 01:35, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
אכן מקרה הזוי, לדעתי את עיקר האשמה יש להטיל על חברה היוצרת מצב שבו אדם חושש לעזוב את החברה, ובמקום זאת הוא משתמש בתחליפים פסולים. חג'ג' הוא התוצאה ולא הגורם. ישראל - שיחה 00:33, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
כי רמאים/שקרנים/בוגדים שממציאים לעצמם חיים שונים כדי להרשים בחורות אין באף חברה אחרת? ההטפה ליתר החברה על דברים שהוא עצמו אינו מקיים, אינה בעייתית בפני עצמה, בסופו של דבר אלו אידיאלים שפשעו הוא שאינו עומד בהם, ויש שם לתסמונת/אפקט הזה של הנסיון ששל מי שמקולקל לתקן אחרים. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ט • 14:51, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה

בקשה לכתיבת ערך על איש מודיעין ואסיר ציון בעיראק

ערך מורחב – עזיז אליהו

פנתה לוויקימדיה ישראל הגברת אביבה אליהו בבקשה הבאה:
ברצוני לדעת איך מפרסמים בויקיפדיה? האם ניתן להיעזר בכם לשם כך? אבי ז"ל היה איש מודיעין, אסיר ציון בעירק, הוא מונצח בגלילות ובהרצליה הוקמה גינה לזכרו. פועלו למען המדינה היה רב וחשוב לי להעלות את פרטיו לויקיפדיה.

קצת פרטים: יש להקליד עזיז אליהו

  • להלן קישור לאתר הנצחה עיריית הרצליה: [14]
  • להלן קישור לאתר משרד הקליטה – אסירי ציון [15]

כתובת דוא"ל של אביבה אליהו avivae-at-outlook.co.il

לא בדקתי חשיבות אנציקלופדית אבל על פניו נראה שישנה. אודה למי שירים את הכפפה שנילי - שיחה 09:09, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה

היי, כתבתי את הטיוטה הראשונית. לפי מה נקבעת החשיבות? האם אפשר להשתמש באחת התמונות או שבתו תוכל לשלוח אחת? טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:16, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
פניתי אליה במייל בתקווה שיימצא חומר נוסף לערך. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 12:52, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
רונאלדיניו המלך, כל הכבוד. eli - שיחה 19:11, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה

עיתוני "הארץ" נחשפים לקהל הרחב

בשעה טובה ואחרי משא ומתן ארוך, נחתם חוזה בין רשת שוקן לספרייה הלאומית. להלן הידיעה. לסטר - שיחה 10:31, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה

הסריקה שלהם לא משהו, ברגע שממרים את זה לטקסט מקבלים מלא שגיאות כתיב וזיהוי לא נכון של אותיות. – אסף (Sokuya)שיחה 17:18, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
ראו הודעה קודמת בדף זה: #בקרוב: "הארץ" באתר "עיתונות יהודית היסטורית".
אני משער שהאיכות הנמוכה של הסריקה היא בגיליונות הישנים במיוחד (שגם איכות ההדפסה שלהם לא הייתה גבוהה) ושבשנים מאוחרות יותר איכות "הארץ" לא תפחת מזו המוכרת לנו בעיתונים אחרים.
אחת התוצאות המרגשות של מיזם זה תהיה העלאה לרשת של סיפורי ש"י עגנון הרבים שפורסמו ב"הארץ". דוד שי - שיחה 19:03, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
האם זה אומר שאין עליהם זכויות יוצרים כי הם נכתבו בשביל "הארץ"? david7031שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ט • 19:10, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
בוודאי יש עליהם זכויות יוצרים, למשך 70 שנים משנת מותו של עגנון, אבל ניתן יהיה לקרוא אותם באינטרנט, כפי שפורסמו לראשונה (עגנון נהג ללטש את סיפוריו גם לאחר שפורסמו, הוא היה ממש נהנה לערוך בוויקיפדיה). דוד שי - שיחה 22:20, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
אני מסופקת אם לעגנון היה זמן ו/או חשק להיות ויקיפד ולהשתתף בדיונים ובוויכוחים הלוהטים שלנו במקום לכתוב את "שירה (ספר)" למשל... אבל אין ספק, שסיפוח "הארץ" ל"עיתונות יהודית היסטורית" מהווה תרומה מבורכת לויקיפדיה. Tmima5 - שיחה 11:05, 2 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לגבי איכות הסריקה זה דבר שצריך לקחת בחשבון כשמחפשים בעיתונות יהודית היסטורית, בעיתונים משנים מוקדמות. תוצאות החיפוש יהיו חלקיות, כי ייתכן שהמילה שמחפשים לא הומרה נכון מתמונה לטקסט. אני לא בטוח איך בדיוק נעשתה ההמרה, אבל כדי להגיע לאיכות גבוהה צריך לעשות התאמות מסוימות לסוג הפונט המסוים. ייתכן שיהיו הבדלים באיכות בין עיתונים שונים, כתלות במאמץ שהושקע בטיוב התוצאות עבור עיתון מסוים. דב ט. - שיחה 08:45, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה

בחירות 2019

אני עובד על דף בחירות 2019. מי שיכול לעזור ברעיונות או בעיצוב, יותר ממוזמן! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 19:06, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה

עם כל הכבוד, אני לא בטוח שזה רעיון טוב, שנתעסק בפוליטיקה ובויכוחים ובהימורים במקום לכתוב אנציקלופדיה. אגסי - שיחה 19:41, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
זה לא על חשבון, אין חובה לכתוב שם כל הזמן. אבל יהיה נחמד אם יהיה פורום בחירות של הקהילה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 19:44, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
המהלך סתם ייצור סטיגמות על כותבי ויקיפדיה: שמאלנים, ימנים, חילונים, דתיים וכו'. בכך אנו מאכילים את מבקרינו מכל הכיוונים. מוטב להשאיר את דעותינו האישיות מחוץ לפלטפורמת ויקיפדיה, שבה האובייקטיביות צריכה לשלוט באופן טוטאלי. בר-כח - שיחה 21:05, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
עדיף שיעסקו בזה שם מאשר במרחב הערכים. emanשיחה 21:35, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
נקודה נכונה. נוכל להוציא שם קצת... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 21:36, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה
גם אני בעד. דעות יש לכולם, ועדיף לבטא אותן שם בהיתר, מאשר במרחב הערכים באיסור. ישראל - שיחה 00:08, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אז קדימה, בוא לעזור! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:08, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
נגד חזק. יוציא שם לא רציני ואף ליצני למיזם (במיוחד כשזה כולל כנדבך מרכזי הימורים - מה זה פה, קזינו?!). שלא לדבר על כך שזה יכול להחצין הטיה פוליטית של עורכים ולהרבות מריבות. חומר לטור הבא ב"הארץ". נעם דובב - שיחה 00:21, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
זה מרחב המשתמש שלו. גם אם לא אוהבים, אני לא רואה סיבה להתערבות. emanשיחה 00:46, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני לא אקדם את זה אם לא תהיה תמיכה. אני גם לא רוצה להשאיר את זה במרחב המשתמש שלי. או שהקהילה תרצה או שלא. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:48, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
רעיון חביב ובלתי מזיק. בהצלחה. אגלי טל - שיחה 15:15, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני חייב להביע את תמיכתי. זה מבורך לטעמי. ניב - שיחה 19:36, 2 בפברואר 2019 (IST)תגובה
נגד חזק עניינים פוליטיים טעונים מאד, והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה עוד סיבה למריבות, איבה וטינה אישית. ראו מקרה סאפי ואני. זה מה שחסר לנו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:44, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני בהחלט תומכת, כל עוד מקפידים להתנהג בנימוס ולא להתבטא בחריפות רבה מדי, אך במקרה שמישהו יפר את שני הכללים האלו יהיה צורך למחוק את הדף בהקדם. מספיק/ה ויקיפד/ית אחד/אחת שמתחיל/ה להביע את דעתו/ה באופן מוגזם וכבר מוצאים את עצמנו בוויכוח סוער ולוהט עם מילים גסות.

אולי כדי להוסיף את התבנית של הנימוס --אן שרלי - שיחה 18:40, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

העיר הארוכה בעולם

ראיתי בגוגל מפות שאורכה של העיר מג'ורו באיי מרשל הוא כ-50 קילומטרים. האם זו העיר הארוכה בעולם? בברכה, מלך הצבים - שיחה 22:57, 31 בינואר 2019 (IST)תגובה

שאל בויקיפדיה:הכה את המומחה. מנסיוני, יש אנשים שיודעים כאלה דברים... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:34, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
יש אפשרות להפוך את זה ל"הידעת"? מלך הצבים - שיחה 13:27, 1 בפברואר 2019 (IST)תגובה
נסה בויקיפדיה:הידעת?/המתנה. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ט • 14:47, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה
גוגל הוא ידידו הטוב של האדם. נראה ש-50 ק״מ זה פרונקל. ראה למשל מקסיקו סיטי, או סוצ'י. אין בכך כל ערך בהידעת. קיפודנחש 01:16, 6 בפברואר 2019 (IST)תגובה

בקשת ערך חשוב

מי יכול בבקשה לכתוב ערך על Rheinmetall/ריינמטאל (אנ') - יצרנית הנשק הגדולה ביותר של גרמניה (ביחד עם טיסנקרופ)? זה מפליא שהערך הזה עדיין אדום אחרי כל כך הרבה שנים. לכותבים תודה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:55, 2 בפברואר 2019 (IST)תגובה

הייתי ממש רוצה, אבל הוא ארוך מורכב מדי בשבילי. אם מישהו יתרגם את השלדה, אין לי בעיה להמשיך משם. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 05:32, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מפת לוויין על זמנית

היי. כלי מעניין שגיליתי - צילומי לווין של כדור הארץ ב-35 השנים האחרונות. מתי התפרץ הר געש. מתי נבנה כביש, מתי נולדה עיר, וכך הלאה. ראו [16]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:37, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מגניב. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ט • 14:48, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה
מדהים IKhitron. צחי לרנר - שיחה 22:51, 3 בפברואר 2019 (IST)תגובה
שימו לב שיש שם גם את ים המלח. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:24, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה
למי שלא יודע גם ל google street view יש היסטוריה וניתן לראות את הרחוב בתקופות שונות. Assafn שיחה 15:52, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה

תם אהרון מקריא ערך ויקיפדי עם טוויסט

נסו [17],‏ 17:10-18:00. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:30, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה

סיום תפקיד איש קשר ויקימדיה למיזמים

מסיבות אישיות אני מסיים תפקידי כאיש הקשר מטעם ויקימדיה ישראל למיזמי קרן ויקימדיה בכלל וויקיפדיה בפרט. בענייני העמותה ובבקשות לסיוע ניתן לפנות לדף השיחה של מיכל לסטר, מנכ"לית העמותה, או בדוא"ל office-at-wikimedia.org.il. תודה לכל מי שהיו איתי בקשר וסייעו. Shnili-WMIL - שיחה 09:54, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה

תודה על הכל, בהצלחה בהמשך דרכך. eli - שיחה 10:06, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אלי, שמעתי בצער את הבשורה. תרמת רבות לקשר בין ויקימדיה לוויקיפדיה. מאחל לך המון הצלחה בכל אשר תעשה! ‏Ovedcשיחה 13:51, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה
תודה על תרומותך החשובה לקרן אלי, מצטרף לשאר ומאחל לך המון הצלחה בהמשך הדרך! צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם02:20, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

תמונות מהפריימריז והבחירות לכנסת

תמונה לדוגמה מכינוס בחירות של מפלגת זהות

הייתם בחוג בית? הצבעתם בפריימריז? השתתפתם בעצרת בחירות? צילמתם פוליטיקאי מנשק תינוק? אם התשובה היא כן, אשמח אם תעלו את התמונות לוויקישיתוף ותצרפו לקטגוריה של הבחירות (commons:Category:Israeli legislative election, 2019). שימו לב: לאחרונה התברר שתמונה שעיקרה שלט תעמולה מישראל היא בעייתית להעלאה מבחינת זכויות יוצרים, ותמונות רבות נמחקו בשל כך, ולכן עדיף להתמקד בתמונות שבהן אין בעייה כזו. תודה, ‏DGtal‏ - שיחה 15:31, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

נכנסות לתוקף החל מ-5 בספטמבר 2019, עם מספר סעיפים שנכנסו לתוקף מיום התקנת התקנות. אין לכך זכר בערך. התקנות החדשות נמצאות בוויקיטקסט, תודה ל-Fuzzy על עריכתן, והוספתי קישור חיצוני בערך. דוריאן(Dorian Gray Wild – Talk) 15:51, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

רק מעטים עוסקים אצלנו בחקיקה, והעוסקים בכך רחוקים מלעקוב אחר כל חידושי החקיקה שראוי שיגיעו לוויקיפדיה. גם לחוקים ותיקים וחשובים, כמו חוק העונשין, חוק הביטוח הלאומי וחוק מס ערך מוסף, יש בוויקיפדיה ערכים דלים, שרחוקים מלתת מידע מקיף על החוק. ככה זה כשיש רק 50,000 עורכי דין במדינה. אולי כשיהיו 500,000 עורכי דין יימצא בהם אחד שיטרח לשפר את מצב ערכי החוקים. דוד שי - שיחה 20:54, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה
החשיבות בתקנות החדשות היא הגבלת מספר הדפים בכתבי הטענות. דוריאן(Dorian Gray Wild – Talk) 21:09, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

כל הקרבות בהיסטוריית האנושות שיש בוויקיפדיה

סרטונים [18] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:30, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מגניב ברמות על. בורה בורה - שיחה 04:22, 6 בפברואר 2019 (IST)תגובה
מגניב ממש. אבל התקשתי להזכר בקרב שהתרחש בפלורידה בשנת 2017. משה פרידמן - שיחה 19:41, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
2010. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
זה מופיע גם ב 2017, אבל זה לא באמת משנה. יש שם בעשור האחרון לפחות שני קרבות על אדמת ארה"ב. במה מדובר? משה פרידמן - שיחה 21:27, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
כי זה לא נעלם מיידית, אלא נשאר לכמה שניות. אין לי מושג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:54, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אולי הכוונה למלחמות של ארצות הברית עצמה, אולי מבצעים במזרח התיכון כשהאחרון נגד דעא"ש. איש השום (Theshumai) - שיחה 17:39, 9 בפברואר 2019 (IST)תגובה

טבעת נסיעה

במוסקבה כרטיס רב-קו הוא טבעת על אצבע [19]‏, [20]. אני רוצה גם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:45, 5 בפברואר 2019 (IST)תגובה

אם היית פעם במטרו במוסקבה היית מבין שהתחילו לטפל בבעיה מהצד הלא נכון... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 04:13, 6 בפברואר 2019 (IST)תגובה
הייתי כמה פעמים ב-1991... אבל לא ביקשתי לאמץ עת הכל, רק את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:54, 6 בפברואר 2019 (IST)תגובה
דווקא השבוע קראתי בעיתון על פיתוח כאן בישראל של צמיד שיחליף את כרטיס הרב קו. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 19:24, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה

תוצאות הפריימריז בליכוד

לאלו שלא התעדכנו:

התו השמיניהבה נשוחחתובנות 01:12, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
Atbannett אני מניח שכבר עדכנת את מיזם הח"כים הפונטיאצלים אבל אם לא, אז יש כאן 7 שמות ללא ערך שכדאי שיכנסו. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:52, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
תודה רבה! עדכנתי את הדף של הליכוד - ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/הליכוד. ‏עמיחישיחה 15:44, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
תודה רבה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:04, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
תודה. למרות שוויקיפדיה אינה עיתון, כדאי לעדכן בערך של אורן חזן שהוא לא באמת נבחר למקום ה-27. אגסי - שיחה 18:32, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
זה לא סופי, שמעתי שיש סיפור עם שרן השכל שיכולה לקפוץ עשר מקומות. – אסף (Sokuya)שיחה 18:35, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
במקום ה-27 הריאלי הוא לא יהיה. הוא כבר מחפש מפלגה אחרת לרוץ איתה. אגסי - שיחה 21:40, 7 בפברואר 2019 (IST)תגובה
  • יש טעויות בספירת הקולות או חשד לזיופים, לפי דיווח של עמית סגל בחדשות 12. מסתבר שבכמה קלפיות הצביעו יותר אנשים ממתפקדים רשומים, וכל הקולות הלכו למועמד אחד...אז אולי נצטרך לעדכן את התוצאות... אגסי - שיחה 23:10, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא טעויות, לא זיופים, זה בסך הכל "מתנות בין חברים". דוד שי - שיחה 08:06, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אגב, זה ממש קול מה שהולך שם. שמח לגמרי. תכל'ס, אין על עמית סגל. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 08:10, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה

"הארץ" מסתמך על ויקיפדיה ולא נותן קרדיט

אתמול נפטר השחקן הבריטי אלברט פיני. "הארץ" פרסם ידיעה על כך, וקל לראות (למי שעבר את מחסום התשלום) שהיא נשענת במידה רבה על הערך בוויקיפדיה העברית. הדבר בולט ביחס לטעות שהופיעה בערך, והועתקה כפי שהיא לידיעה ב"הארץ". כוונתי למשפט (בגרסת ויקיפדיה): "הסרט הראשון בו השתתף, ב-1960, היה סרטו של הבמאי טוני ריצ'רדסון, "הבדרן" (The Entertainer), בו שיחק פיני בתפקיד בנו של לורנס אוליביה" שבגרסת "הארץ" הוא "את הקריירה הקולנועית שלו החל פיני בסרטו של הבמאי טוני ריצ'רדסון, "הבדרן" (The Entertainer), בו שיחק את בנו של לורנס אוליביה". הבעיה: פיני גילם בסרט זה את דמותו של מיק רייס, בנו של ארצ'י רייס, שאותו גילם לורנס אוליביה. בהמשך הכתבה חל שיבוש במאמץ לשנות מעט את ניסוחי ויקיפדיה, ו"פועל קשה יום" בוויקיפדיה הפך ל"פועל קשה" ב"הארץ".

כעת לשאלותי לעמוס שוקן, מו"ל "הארץ", ולאלוף בן, עורך העיתון:

הפניתי את שתי השאלות הראשונות לעמוס שוקן בטוויטר, אמתין לתשובתו. דוד שי - שיחה 21:11, 8 בפברואר 2019 (IST)תגובה
ולעומתם, כאשר עמותת חיל ההנדסה הסתמכה על ערכים בוויקיפדיה (ולא העתיקה מילה במילה) לצורך כתיבת ספר המורשת, היא נתנה קרדיט (ויקיפדיה + רשימת שמות הערכים) בפרק המקורות של הספר. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:31, 8 בפברואר 2019 (IST)תגובה
זה מזכיר את המקרה עם הסרט על אלכס פרידמן. ויקישיתוף נשכבה על הגדר כדי להגן על גזיר כתבה מ-ynet ששודר בסרט במשך שנייה אחת, ובו היה כתוב שהנכים הגיעו להסכם עם הממשלה. בסופו של יום הוצאה כתבה זו מהגרסה הסופית של הסרט שהועלתה לוויקישיתוף, אך אתר ynet שידר אצלו את הסרט המקורי עם כתבה זו. דוריאן(Dorian Gray Wild – Talk) 22:59, 8 בפברואר 2019 (IST)תגובה
דוד שי, אלו שאלות עניינות וחשובות. אנא עדכן את הקהילה אם הנבלות בן ושוקן יענו לך. ניב - שיחה 00:05, 9 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אל תצפה מהם כלום. הם מלכלכים על ויקיפידה העברית, אבל לעולם לא יכתבו מילה רעה על ויקיפדיה הערבית, כמו שהם מאשימים רק את היהודים בהסתה אך לא את הערבים ובמיוחד הפלסטינים אגסי - שיחה 00:54, 9 בפברואר 2019 (IST)תגובה
ברכותי לך דוד שי על הדרך המוצלחת שבה בחרת לטפל בספק הפרת זכויות יוצרים. פניה לדרג הגבוה ביותר בצורה הפומבית ביותר בלי לתת למאן דהו אפשרות לפתור בשקט את הבעיה ובלי לתת להם אפשרות לספק הבהרות (דוגמה היפותטית: אולי מישהו מאנשיהם כתב את הקטע בוויקיפדיה. או כל משהו אחר). העלית גם אותו וגם אותך על ראשם של סולמות גבוהים כבר בהתחלה. אחרים כאן עוד תורמים לאווירה עם כינויים מעליבים לגופם של אנשים (בניגוד למדיניות שלנו כאן).
הפרות זכויות יוצרים הן עברות. עיתונים מודעים לכך היטב. זהו שוט שצריך לדעת לנופף בחוכמה: צריך לדבר בשקט כי יש לנו מקל גדול.
ואני חוזר על כך שיש דרך טובה שבה גופי תקשורת יכולים לפצות את ויקיפדיה העברית: תמונות שחסרות לנו: זה לא עולה להם הרבה וזה תורם לנו. אם נקלעים להפרת זכויות יוצרים מצד עיתון רציני: לנסות לפתור בשקט את הבעיה ולפרסם את העניין רק כשהוא נפתר על דעת שני הצדדים. Tzafrir - שיחה 03:26, 9 בפברואר 2019 (IST)תגובה
יש בעיות שראוי לפתור בשקט ויש בעיות שראוי לפתור בפומבי. אין צורך בהעלבות שפורסמו כאן (אף שהיה צפוי שיבואו). מעיתון שיש לו חמאה על הראש אני מצפה ליותר זהירות. דוד שי - שיחה 06:36, 9 בפברואר 2019 (IST)תגובה
הרעיון של משתמש:Tzafrir ממש מוצא חן בעיני. ביקורת - שיחה 18:42, 9 בפברואר 2019 (IST)תגובה
מוצא גם מוצא, אבל לא ריאלי לחלוטין. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 01:43, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה

Tzafrir, אני כתבתי את רוב הערך בדצמבר 2005, ולשמחתי, לא עבדתי אז, ואינני עובד כיום בעיתון "הארץ". השגיאה עם לורנס אוליבייה היא שלי (זו לא ממש שגיאה אלא ניסוח גרוע מאוד). במקום עונש, אולי יחזירו את האפשרות לוויקיפדים לגלוש באתר "הארץ" בלי שיידרשו לכל מיני כישורי מפצחי חסמים ממוחשבים.אודי - שיחה 08:38, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה

כתבת ערך מצוין, ו"הארץ" צדק כשהחליט להסתמך עליו, רק חבל שלא נתן קרדיט. דוד שי - שיחה 08:05, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
והנה מאמר בנושא זה, שכתב דוד באתר העין השביעית. ‏עמיחישיחה 22:11, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אכן ראוי שעיתון המפרסם כתבה שנסמכת רובה ככולה על מאמר בוויקיפדיה, יתן קרדיט. אבל לפני ששולקים את שוקן ברותחין, ומכנים אותו ״נבלה״, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהכתב שכתב את ההספד הסתמך על ויקיפדיה, בלי לידע את מערכת העיתון, ואולי אפילו בניגוד למדיניות הנקוטה בידיהם (אין לי מושג אם יש או אין להם מדיניות כזו).
בדומה, כתב יכול לפרסם כתבה שחלקה או רובה מועתק ממקור שאינו ויקיפדיה (פלגיאט). לרוב העיתונים יש מדיניות נגד פלגיאטים כאלה, ובכל זאת, כמעט בכל עיתון לפעמים מתחלק כזה. כל מה שאפשר לבקש מהעיתון, זה לפרסם עובדה זו לאחר מעשה, וכשעיתונאי נתפס בפלגיאט, אפשר לצפות שהעיתון יבהיר לו שמעשה כזה אינו מקובל, ואם העבירה חוזרת על עצמה, העיתונאי לא יכול להמשיך לכתוב בעיתון.
העתקה מוויקיפדיה שונה מפלגיאט רגיל בכך שהיא בעצם מותרת, כל עוד מפרסמים קרדיט, אבל אם יש בעיתון מדיניות האוסרת על העתקה כזו, הרי שאפשר להניח שהעיתונאי עשה זאת בלי ליידע את המערכת (וכמובן שאם זה המצב, העיתונאי גם לא יוכל לתת קרדיט), ואז העתקה כזו כמוה ככל פלגיאט אחר, ובדרך כלל העבריין הוא העיתונאי ולא העיתון.
שוב, אין לי מושג אם יש או אין מדיניות כזה ב״הארץ״, אבל לפני שמוקיעים את העיתון על הצלב, מן הראוי לבדוק. קיפודנחש 01:15, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
תיקון קטן: בתנאים המתאימים (לדוגמה: מאמר שלם שכל תוכנו הוא העתקה מוויקיפדיה ללא שינויים מספקים, ואין לי מושג אם זה המצב כאן), הדרישה בהתאם לרישיון אינה רק קרדיט (BY) אלא גם שהתוכן החדש יהיה תחת אותו רישיון (SA). Tzafrir - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
קיפודנחש, נדמה לי שאתה מתאמץ יותר מדי לטהר את "הארץ". ייתכן שהכתב לא יידע את מערכת העיתון, אבל אני יידעתי את שוקן בטוויטר, ולא ראיתי תגובה כלשהי שלו (למען הסר ספק, זה כמובן לא מצדיק את הכינוי "נבלה"). דוד שי - שיחה 15:34, 15 בפברואר 2019 (IST)תגובה

לא התאמצתי כל כך הרבה, וגם לא טיהרתי אף אחד. רציתי להסב את תשומת הלב לכך שעיתון זה לא המפלגה הקומוניסטית, ולא כל מה שכתוב בכתבה מסוימת, בהכרח מייצג איזו אידאולגיית על של איזה איל עיתונות - לפעמים זה הכתב. אנו שוכחים זאת לפעמים, כמו בדוגמה למעלה, כשקישרת למאמר דעה ("ביריוני מקלדת"), כאילו אלו דבריו של העיתון או של שוקן, כשלמעשה מדובר בדעתו של הכותב, שבעיתון פלורליסטי לא מייצגת "קו" של העיתון או המערכת. זו נטייה אנושית מוכרת לצרור את כל מי שמעברו השני של מתרס ב"הם" קולקטיבי, תוך הבנה מלאה שבצד "שלנו" יש מגוון רחב של גישות ודעות. כך "הערבים", "הגויים", "הדוסים" (אם אתה חילוני) או "החילונים" אם אתה דתי. ילד במאה שערים מבין היטב שבין סאטמר וחבד יש תק פרסה, אבל לא בהכרח מודע להבדל בין קיבוצניק מדגניה לבת עשירים מסביון, ואלו מצידם כורכים את הסאטמרים והחבדניקים בחבילה אחת. כך הציבור לעתים מתייחס ל"עורכי ויקיפדיה" כאילו אנו אגודה סודית שכל חבריה תפורים מעור אחד, ואנחנו לפעמים תופסים את מה שכתוב ב"הארץ" כאילו כל העיתון נכתב על ידי שיבוטים קטנים של שוקן. קיפודנחש 16:30, 15 בפברואר 2019 (IST)תגובה

כאשר עיתון חוטא בהפרת זכויות יוצרים, האחריות אינה נעצרת בכתב שעשה זאת, אלא ממשיכה אל אלה שמעליו - העורך הראשי והמו"ל. כאשר מסבים את תשומת לבו של המו"ל להפרה, והוא אינו עושה דבר לתקנה, זה הופך מאחריות מתוקף תפקידו כמו"ל לאחריות אישית.
כך גם ביחס לביטוי "עכברי מחשבים וביריוני מקלדת" - האחריות לביטוי מכוער אינה נעצרת במי שכתב זאת, אלא גם בעורך שאישר את הדפסת הביטוי. עם כל הכבוד לחופש הביטוי ב"הארץ", עורך הגון לא היה מאפשר לביטוי כזה לעבור. עורך איננו רק תואר כבוד, זהו תפקיד שמחייב את נושאו לאחריות מסוימת, ובמקרה הזה עורך "הארץ", אלוף בן, כשל. דוד שי - שיחה 00:17, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה

עוד טרנסג'נדרית, מרקע חרדי, מתאבדת

נטלי וייסברג שיתפה לא מזמן את סיפור חייה - שכלל התעמרות, איבה ואיומים מהסביבה שלה במאה שערים, טיפולי המרה, צעד אחר שעל של פגיעות וצלקות... והכל כדי לחיות חיים עם מינימום של כבוד וסיפוק. היא הפכה אובדנית בעקבות הרדיפות, וההצלחות שלה הגיעו מאוחר מדי - כמו קבלת אישור רבני להתחלת מעבר מגדרי רק בשל פיקוח נפש, מציאת קהילה, וקידום הקמת מרכז בריאות טרנסג'נדרים בבית החולים איכילוב. כל עוד האמונה שלה והזהות שלה לא הוכרו, היא נותרה בודדה ואובדנית.

לידיעת כל מי שחושב - עדיין - שאין לגישות של שנאה וחוסר קבלה השלכות אמיתיות בעולם האמיתי. FW - שיחה 12:57, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה

זה עצוב, אבל למיטב ידיעתי זה גם חלק מבעיה גדולה יותר של התאבדויות של יוצאים בשאלה. Tzafrir - שיחה 14:18, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
השתייכות לשתי קבוצות סיכון. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ה' באדר א' ה'תשע"ט 15:55, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
כמו שאמרה צביה, אלו אכן קבוצות בסיכון גבוה, כמו שנהרגים יותר, לצערינו, פועלי בניין, ועוסקים בזנות. צריך לטפל מהשורש. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 17:57, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
טיפול יסודי, שנאה בשנאה.אבי84 - שיחה 18:45, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
מצטער לקרוא עכשיו גם על עליה גדולה במקרי הלהט"בופוביה המדווחים בישראל. חבל. איש השום (Theshumai) - שיחה 22:12, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
הדיילי מייל – בת 38, נעצרה בביתה בפני ילדיה (בהם ילדה אוטיסטית ותינוק יונק), והושלכה לתא מעצר. הסיבה – התווכחה בטוויטר עם טרנסג'נדרית וכינתה אותה "גבר". חודשיים מאז, אבל הטלפון הנייד והלפטופ שלה עדיין "תחת חקירה". לשם אתם חותרים? משטרת דיבורים? דגש19:18, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
דגש, מקרה מעניין ביותר, תודה על הלינק. קראתי עוד על זה עכשיו. נראה מהכתבה כאן שמדובר במעצר לאחר סדרה עקבית של הטרדות, פעולות של בריונות ברשת (כמו הצקות משני חשבונות שונים) והצקות על רקע מגדרי. אני די בהלם מזה שמשטרה מגיעה לאדם הביתה ומכניסה אותו למעצר בעקבות בריונות רשת, בישראל אני לא יכול לדמיין משטרה אוכפת הפרה של עבירות הרבה יותר דרמטיות. איש השום (Theshumai) - שיחה 22:11, 10 בפברואר 2019 (IST)תגובה
זה אולי מה שהכותרת אומרת, אבל זו לא המציאות, ואפילו לא מה שכתוב במאמר:
The papers claim that, as a 'toxic' debate raged online over plans to allow people to 'self-ID' as another gender, Mrs Scottow tweeted 'defamatory' messages about Miss Hayden. She is also alleged to have used accounts in two names to 'harass, defame, and publish derogatory and defamatory tweets' about Miss Hayden, including referring to her as male, stating she was 'racist, xenophobic and a crook' and mocking her as a 'fake lawyer'

.

בהקשר הזה מעניין להזכיר גם נושא שנמצא במצב כלשהו בתהליך המשפטי בארה"ב (אאל"ט, ערעור אחרי הרשעה) של צעירה שעודדה בהצלחה ידיד שלה להתאבד (כמדומני בסמסים, או מדיה חברתית כלשהי). סעיף האישום הוא משהו כמו "גרימת מוות ב< רשלנות>" (כמדומני ש"רשלנות" במשפט העברי מתאים ל-negligence, ובמקרה הזה מדובר ב""reckless behavior", שאין לי מושג אם יש לו מקבילה בחוק הישראלי, או מה היא). - בערבון מוגבל - הכל מזיכרון של דיווח ברדיו, זיכרון שגם כשהוא עבד טוב הוא לא עבד ממש טוב, וכבר די הרבה זמן הוא כבר לא עובד טוב. בלי לדעת את העובדות המדויקות, לפי הנאמר במאמר, בהחלט יתכן שמעצר האם מוצדק ונכון (וכל ה"בפני ילדיה" זה סתם BS - אם צריך לעצור אם, עוצרים, לא מחכים שהילדים יסתכלו לצד שני), ויכול להיות שעדיף לנו להגיע לשם, מאשר לקצה השני - "חופש הדיבור" מקבל הגנה וכיסוי מלאים גם במקרים בהם מוכח בעליל שהוא אלים ואפילו קטלני. אולי אפשר להרחיב מעט את הפרספקטיבה אם בכל מקרה של דיבור שתוקף קבוצה שלמה, נשאל את עצמנו מה הייתה תגובתנו האינסטינקטיבית אם הקבוצה שהותקפה הייתה "יהודים" גם אם מדובר בקבוצה אחרת. בהרבה מקרים התגובה האינסטינקטיבית הזו היא התגובה הנכונה. לא בטוח כמה המעצר היה כואב לי או לך, אם האם בת ה-38 עם האוטיסטית והיונק הייתה נאצית, והמעצר היה בגלל שפע דברי בלע ודברי נאצה נגד יהודים, ואה כן, דרך אגב, היו מקרים שאנשים ביצעו פעולות טרור רצחניות נגד יהודים בעקבות קריאת דברי בלע והסתה דומים. קיפודנחש 02:22, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
חרות מקודשת יותר מהשוויון. זכותו של אדם לומר מה שרוצה ולעשות מה שרוצה כל עוד הוא לא עושה נזק ממש. זכותו של אדם להחזיק בדעות נאציות וזכותי המלאה להתנגד לה. זכותך להחזיק בדעה אנטי חרדית וזכותי המלאה לצדד בה עיקרי החירות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ולא משטרת מחשבות של ה-PC הלל יערישיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 14:44, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
הלל יערי, הבעיה במשפט "כל עוד הוא לא עושה נזק ממש", שאנשים מתאבדים בגלל בריונות ברשת (זה נכון לטרנסג'נדרים, לבני נוער ועוד), כך שאי אפשר לטעון שאין פה נזק. איש השום (Theshumai) - שיחה 14:51, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
איש השום (Theshumai) חירות עניינה שמותר אדם להחזיק בכל דעה שהיא ולך אין שום זכות להגביל אוצה המהות של חופש הדיבור והדת ממוסדת על עיקרון שאין לאדם לעומתי זכויות על המחשבות או הדיבור שלי. כך אין זכות לדתי לטעון שאישה (שלא הולכת על פי כללי הצניעות) והולכת לצידו ברחוב היא פגיעה ברגשות שלו וזאת בשל שלו לו אין זכות לעומת אותה אישה לחייב אותה הכיצד ללכת באותו העניין זכותו של אדם להביע עמדה נגד טרנסג'נדרים או נגד ג'ינג'ים. האם יבוא הדתי ויטען שהרהור הבא מימת אישה פרוצה (לפי דעתו) מהווה לו עבירה ופגיעה רגשית עמוקה טענתו עומדת יד אחת או בסתירה לכללי החירות הלל יערישיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 15:48, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני רק שאלה, מהם אחוזי ההתאבדות בקרב טרנסג'נדרים שחיו בסביבה תומכת ומכילה? אכן ראוי/רצוי/חובה לא להעליב ולא לפגוע, בפרט לא אוכלוסיות רגישות, אך מצד שני כמדומני שעניין זה לא ישנה הרבה את שיעור האובדנות, והאשמת אנשים בגרימה להתאבדות של מי שממילא היה מתאבד היא האשמה בעייתית. לכל מחקר רציני צריכה להיות קבוצת ביקורת (תרופת פלצבו לדוגמא) כדי לבחון את אמיתות במחקר, מול תאימות לא תלויה, שאפשר למצוא גם בין התפתחות טכנולוגית לשיעורי ההתאבדות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 15:59, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה

בכלל הכותרת בעייתית כאילו הרקע החרדי שלה היווה עילה להתאדותה למיטב ידיעתי אחוזי התאבדות אצל חוזר שאלה גבוהה יותר בלא קשר למין. נוסיף על כך שאחוזי ההתאבדות אצל הטרנסג'נדרים גבוהה במיוחד ביחס לשאר האכלוסיה. האשמה בהסתה של אנשים מסביב דומה לכריתת הענף שעליהם אתם יושבים. האם נתלה התאבדות גברים בשל האמירות נגד גברים מצד נשים בשנים האחרונות? האם נתלה פגיעות מיניות אצל חרדים בשל ההסתה הפרועה נגד אותה מגזר מיותר לציין שהמגזר החרדי הוא המגזר המושמץ ביותר בישראל אחרי המגזר הערבי וזאת שעל האחרונים רובה של התקשורת מגינה. הלל יערישיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 17:34, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
דגל החירות לא מת ואתה באה רוח האומרת שאל לסתום פה של אחד בשל פגיעה בשני. היום מעשה של אדם סוחבת אחריה רעיון, המקלף את אחריותו של האדם לעצמו ועל מעשיו. נדמה לעתים שכל מעשה בעייתי שיעשה להט"ב/אישה וכ'ו הדבר מיד יתלה בסובבים אותה בחברים שלה ובחברה כולה , לעתים האשמה כל כך קיצונית שניתן להאשים מגזר שלם בבעיותיה הפרטיות של אלו. איך ייתכן שאדם השייך לקבוצה מסוימת אחריותו האישית של מעשיו נופלים על אנשים אחרים וקבוצות שונות שייתכן שלא יודעים בכלל על מה מדובר. המהלך וסיפורה של אסתי ויינשטין הביא לתמורה קשה בישראל, כאילו ישנם אנשים עם סיפור חיים מרגש שהם עושים אבל לא אחראים היינו שכל השלכות מעשיהם נתלות בקבוצה אחרת שבדרך כלל אין לה במה בכלל לטעון את טענותיה הלל יערישיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 17:48, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא מדובר כאן בשאלה ״איזה דעות מותר להחזיק״, אלא בשאלה האם יש מגבלות על הדיבור בפורומים ציבוריים. אתה כמובן רשאי להחזיק בדעה ש״מותר לומר הכל״, אבל כל מערכת חוק המוכרת לי, מכילה חוקים שמגבילים מה מותר לומר בפרהסיה. גרמניה וישראל הן דוגמאות ברורות - למיטב ידיעתי, בשתי המדינות האלו מישהו שיעמוד על במה ציבורית ויצעק ״הייל היטלר!״ יעבור על החוק. בכל המדינות הדמוקרטיות יש חוקים נגד הסתה, המגבילים את חופש הדיבור. בדרך כלל החוקים הללו לא חלים, או לפחות לא נאכפים על דיבור פרטי, אבל ככל שהדיבור ציבורי יותר, חלים עליו יותר מגבלות: זה דבר אחד להדביק פתק על המקרר בו כתוב ״מוות לערבים״ או ״מוות ליהודים״, ודבר אחר כשמדובר במקרר בסופרמרקט, או שלט חוצות, או שליחת פוסט בטוויטר או פייסבוק. לא מוכרת לי מדינה דמוקרטית בה פרסום כזה על שלט חוצות לא יהיה עבירה על חוק כזה או אחר. קיפודנחש 23:51, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
נתאר לעצמנו מקרה הפוך בו רבים מהחוזרים בתשובה מתאבדים, להערכתי אצבע מאשימה תופנה לקהילת החרדים ולא לקהילת המוצא, כך שבכל מקרה "היהודי אשם", צריך לתת את הדעת להשמצות אלו, ולא לתת להם גיבוי בויקיפדיה.
בניגוד למה שחילוני ממוצע יודע, אצל החרדים אין אג'נדה של שנאה ללהטבים, החברה החרדית דוחה מתוכה כל אדם שאינו מתאים לקוד החרדי, למשל גבר שיחליט ללכת עם מכנסיים בצבע לבן (או אפילו שרוכים) ישר יכנס לרשימת דחיה ממסויימת קל וחומר אדם שעיסקו במיניות, דבר שמוצנע מאד בחברה החרדית. אבי84 - שיחה 11:05, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני לא בטוח בקשר למשפט האחרון. אמנם יש הוקעה לכל שבירת מוסכמות, אבל אין דין מכנסים בצבע לבן כדין תועבה. בן עדריאלשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט 00:32, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
קל וחומר אמרנו, אבל בבסיס, לצערנו עצם החטא פחות חמור מהקוד החברתי. (בשונה לחלוטין מהמגזר הדתי) על "ספסנישט" שמעת?
להטב שיחיה בסביבת ישיבה חרדית יסבול פחות שנאה (אם הוא שומר על הקודים פחות או יותר), מלהטב בסביבה צבאית או דתית למשל. אבי84 - שיחה 09:57, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
קיפודנחש הבעיה העיקרית במצבים הללו. שהדברים מוצגים כך שנדמה שהלהטב/אישה וכ'ו בעצמם אין להם שום אחריות על המעשה עצמו. האשם נופל לחברה אן על קבוצה מסוימת. אמור מעתה רב שתולה תאונת דרכים בחילול שבת שבת של חילונים. דרשן שתולה פיגוע בשל חילול שבת בגשר יהודית. שונה מהתפיסה הליברלית שמטילה את האשמה על חברה או קבוצה מסוימת. לתלות את מעשיה של אסתי וינשטיין בחסידות גור היא דומה במהותה על אשמת פיגוע בשל מעשיה של החברה החילונית הלל יערישיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 11:14, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
גם אם זה נכון (״הדברים מוצגים כך ש...״), זו בוודאי לא ״הבעיה העיקרית במצבים הללו״. גם לא על כך דיברנו - דיברנו (לפחות אני דיברתי) על טענתך כאילו חופש הדיבור זה ערך עליון (״דגל החירות לא מת״ וכן הלאה), וכשמישהו מנסה להגביל את מה שמותר לך להגיד בטוויטר, פייסבוק, או על גבי שלט חוצות, זה אותו הדבר כאילו אומרים לך מה לחשוב. לא כך הדבר - אתה יכול לחשוב מה שאתה חושב בלי מגבלה, אבל זה לא אומר שאתה יכול לפרסם מה שאתה רוצה בלי מגבלה. יש כל מיני כללים וחוקים שמגבילים מה אפשר לומר בפורומים ציבוריים. הסתה כבר הזכרנו, ואביא דוגמה נוספת: אדם יכול לפנטז בין כתלי גולגלתו קיום יחסי מין סוערים עם ילדה בת שבע או ילד בן חמש, ואי אפשר להטיל על כך מגבלה, אבל אם אותו אדם יעלה את הפנטזיות הללו עלי בלוג, הוא יוכל לצפות לביקור נציגי החוק, ביקור שלא יסתכם בכוס תה וסיגריה. הדיון במעשיה של ויינשטיין ובמה אפשר לתלות אותם אולי מעניין, אבל אינו קשור כלל לדיון בינך וביני - דברי התייחסו לטענותיך קצת למעלה במעלה דיון זה, מהן עולה שבשם חופש הדיבור הקדוש כל אחד רשאי לומר כל דבר שעולה על רוחו (ועל כך אפשר להתווכח), ומיד גוזר מכך מסקנה שכל אחד יכול _לפרסם_ כל דבר שעולה על רוחו, אמירה שאינה נכונה בשום חברה שמוכרת לי בפלנטה שלנו ב-2019, ולדעתי ולדעת רוב האנשים טוב שכך.
(ובקטנה, בלי כל קשר לאמור לעיל - חתימתי מקשרת לדף שיחתי, אבל אם אתה מעוניין ״לתייג״ אותי, לא די להעתיק את החתימה, ועליך לקשר לדף המשתמש - קישור לדף השיחה לא שולח התראה, וגם לא הודעה. החדשות הטובות הן, שכל מה שנחוץ זה להסיר את המילה ״שיחת״) קיפודנחש 01:37, 16 בפברואר 2019 (IST)תגובה

לראשונה בישראל- פרומו לוויקיפדיה בשידור חי, ומספר הצפיות זינק

בתוכנית הפתיחה של הריאליטי החדש 2025 (תוכנית טלוויזיה), הודיע ארז טל (לראשונה בישראל בפריים טיים) בשידור חי כי עורכי ויקיפדיה ממתינים כדי לעדכן את הערך עם שמות הנכנסים לעיר. הרייטינג של התוכנית היה מאכזב, אך מנגד ההכרזה כמובן תרמה לזינוק של הערך אודות התוכנית, למקום הראשון במספר הצפיות בוויקיפדיה עם 28,864 צפיות, והשאירה אבק לשפיטה במקום השני עם 6,310, ולאחריהם רצח אורי אנסבכר (שעלול להימחק בדיון חשיבות), אלונה ברקת והמנחה שלצדו של ארז טל קורין גדעון. לעומת זאת האח הגדול VIP עונה 3 שהושקה בחודש שעבר, עם רייטינג גבוה יותר, הסתפקה ב-10,285 צפיות בערב הפתיחה, בהיעדר פרומו בשידור חי. אגב, חמשת המקומות הראשונים אומרים שקוראינו הנאמנים מתעניינים, בין השאר, בריאליטי, בדמויות פוליטיות ואחרות שנצפות בטלוויזיה, ובפיגועים מזעזעים. אגסי - שיחה 15:28, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה

זוהי ויקיפדיה ב'. ברזיל, לייבניץ ומטלורגיה משתרכים מאחור, ובכל זאת. עוזי ו. - שיחה 16:36, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
זו ויקיעממית. פעמים רבות יש התאמה בין הרייטינג בטלוויזיה לרייטינג בוויקיפדיה, (בתוספת השפעה של נושאים שנלמדים בבית ספר). אגסי - שיחה 18:33, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אגב, זה גם לגיטימי מאוד. כיוון שאני מנטר - רוב העריכות שלי הם בעצם בערכים כמו אלו, ופחות בערכים על פרויד ואדלר. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:43, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
למקרה שזה מנחם את עוזי ואחרים, ברזיל צברה 368,287 כניסות מאז תחילת המדידה ב-7/1/2015, לייבניץ 43,224 ומטלורגיה 19,863. אין סיבה שהם לא ימשיכו בקצב דומה גם בשנים הקרובות. ערכי ויקיפדיה ב' מסויימים יכולים להשיג מספרי כניסות מרשימים מאוד, אבל הם בדרך-כלל אצנים למרחקים קצרים, ובעוד כמה שנים בקושי מישהו יזכור אותם, כאשר רצי המרתון של ויקיפדיה א' ימשיכו לצבור כניסות במסעם אל העתיד. H. sapiens - שיחה 19:27, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
מטלורגיה מ-2015 עד היום ממוצע של 15 צפיות ביום. לייבניץ 33 ביום והאח הגדול עונה 1 (שודרה ב-2008) 26 ביום. אגסי - שיחה 20:51, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
ניחמתני. עוזי ו. - שיחה 22:21, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
קראתי בעיון רב את הערך (מה לעשות, צריך להגדיל את מספר הצפיות), ולא הבנתי דבר אחד. איך הם מרוויחים כסף? או שכל התחרות היא "מי מבזבז הכי קצת כסף", שזה די פשוט למי שלמד מעט מתמטיקה לפני שהוא נכנס לעיר. david7031שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 23:30, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא משהו שהייתי מתגאה בו. תעודת עניות לחברה הישראלית. בן עדריאלשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט 00:04, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
גם אני קראתי (לא בעיון) ואף צפיתי בפרומואים - אם כי לא בתוכנית עצמה, על כך בהמשך - במטרה להבין מה המשימות שהם ממלאים, אך לא הצלחתי. אין לי טלוויזיה, ואחרי כמה שנים בלי (וזה בדר"כ מה שקורה) אני כבר לא מסוגל פיזית לצפות בתוכנית מסוג זה. אבל זה מסקרן, כמעין מראה על החברה וערכיה הנוכחיים. בערך כתוב: "המשחק מבוסס על רעיון הקפיטליזם, ובו כל פעולה שיעשו תעלה לתושבים כסף כשהם בוחרים על מה לשלם וכמה, בעוד לוח שיוצב בעיר יציג כמה כסף צבר כל מתמודד". דב ט. - שיחה 09:28, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לדעתי אגב נושאים כמו האח הגדול (תוכנית טלוויזיה ישראלית) והאח הגדול (תוכנית טלוויזיה) ראויים בהחלט לערך אנציקלופדי, גם על-פי אמות מידה מחמירות יחסית, כתופעה מייצגת של התרבות הפופולרית בת הזמן. היא גם מעידה על החברה, ערכיה והעדפותיה, וגם, במידת מה, מעצבת אותם. זה לא מוכרח להיות ויקיפדיה ב'. הערכים הנוכחיים (כנראה, לא התעמקתי) עוסקים בטפל ואינם ממצים את החשיבות. דב ט. - שיחה 09:43, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה

Mobile toolbar - עורך חזותי לנייד

זהו תרגום של הטקסט למטה.

שלום לכולם,

צוות העריכה (של ויקיפדיה העולמית, כנראה, LC) מתכנן לעצב מחדש את העורך החזותי בטלפונים ניידים. סרגל הכלים מוגבל, ודורש שיפור.

אני מחפשת משתמשים שעורכים בנייד ויהיו מוכנים לעשות התנסות ובחינה. עריכה בנייד תופסת תאוצה, ואני מעוניינת שתעבוד גם בויקיפדיה העברית. מי מעוניין? Whatamidoing (WMF) - שיחה 18:35, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה

אנא סייעו בתרגום הדף

Hello, all:

The Editing team is planning to redesign the toolbar for the visual editor on the mobile site. (Go to https://he.m.wikipedia.org/wiki/Special:Random#/editor/0 and then use the pencil icon to switch to the visual editing mode. That editor.) The toolbar is limited and should be improved.

I would really like to find some mobile editors at the Hebrew Wikipedia to do some testing – ideally native speakers/readers, or people who are thoroughly used to RTL languages. Mobile editing is a growth area, and I want it to work here. Who is interested in this? Whatamidoing (WMF) - שיחה 18:35, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה


Ping: משתמש:Wikiped201820 משתמש:Yuval12345678910yuval משתמש:YoavRabi משתמש:Amirosan משתמש:Lior the swimmer משתמש:Le Comte משתמש:RonyH73 משתמש:לחיים 2 משתמש:סטבו

You have all used this editing system recently. Can you tell me what you like (or do not like) about it? Whatamidoing (WMF) - שיחה 18:46, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה

Well, the visual editor sometimes doesn't let me to add some References. Wikiped201820 - שיחה 18:57, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
everything that the visual mobile editor had is great. The only thing missing are the capacities it doesn't have. I'm willing to do some testing!Le Comte - שיחה 22:45, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא בדיוק הבנתי מה אני צריך לעשות, אשמח אם משהו יכול להסביר בעברית, בתודה לחיים • ו' באדר א' ה'תשע"ט 20:09, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
היא מחפשת משוב על העורך החזותי וגם אנשים שישתתפו בניסוי בהקשר זה. Le Comte - שיחה 20:31, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה
Count me in user:Whatamidoing (WMF). מתניה שיחה 20:49, 11 בפברואר 2019 (IST)תגובה

Quick update:  The Editing team is setting up a separate test site (so nothing will break a real article).  I'll get the link to you as soon as it's ready.  The first "test" will be for their new section editing system.  Later, they're hoping to show two different toolbars, and then you can tell them which you like better.  Whatamidoing (WMF) - שיחה 04:24, 15 בפברואר 2019 (IST)תגובה

כנראה שאונס גרוע יותר מרצח

ואני מנסה להיכנס לראש של הרשות: אם מותר לרצוח אזרחית תמימה כי זה חלק מהמלחמה בכיבוש, מה הבעיה לאנוס אותה על הדרך? דגש11:19, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מבלי להיכנס למקרה המסוים או אף לעניין הפלסטיני, בהחלט יש חברות שמרניות שרואות באונס דבר גרוע מרצח. במקרים קיצוניים אף ירצחו בת משפחה, בגלל שעברה אונס. אונס הוא פגיעה חמורה יותר בכבוד המשפחה והקהילה מאשר רצח, וכבוד המשפחה והקהילה עומד מעל כל דבר אחר.
עם להיכנס לעניין הפלסטיני, חלקים גדולים בחברה ובצמרת הפלסטינית אינם רואים בהרג אזרחים ישראלים דבר פסול, והם מוצאים לו הצדקות מהצדקות שונות בתנאים הנוכחיים של הסכסוך. מבחינתם, ואבהיר שזו לא עמדתי, זה משהו שמקביל ליחס של ישראלים רבים לחיסול איש חמאס, או לפגיעה באזרחים פלסטינים במהלך חיסול כזה. דב ט. - שיחה 11:58, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אונס נחשב אצלם, ובצדק, דבר מלוכלך, ולכן מכתים את המעשה הנאצל של רצח יהודים. לגבי דברי דב, קשה למצוא הקבלה. הרשות הפלסטינית משלמת הון תועפות (שבעה אחוזים מתקציבה!) לרוצחי יהודים בגלל שרצחו. מדינת ישראל מכניסה לכלא את מי שהורג ללא הצדקה, קל וחומר מי שרוצח. זה משקף את התהום בין שני העמים בתחום זה. נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 12:34, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא אמרתי שהמעשים עצמם, רצח אזרחים או חיסול פעיל חמאס, מקבילים, אלא היחס כלפיהם. כמו שישראלים רבים רואים בחיסול פעיל חמאס פעולה לגיטימית, ולעתים אף אם הוא כרוך בפגיעה בסובביו, כך יחס פלסטינים רבים להרג אזרחים ישראלים. ישראלים שיצדיקו פגיעה פיזית (עד כדי הרג) בטרוריסט פלסטיני, ולעתים בסובביו, ישללו (ברובם) פגיעה מינית באותו טרוריסט. דב ט. - שיחה 12:47, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לדגש - עמדת הרשות היא שזה על רקע פלילי. זה לא מופרך. יש לו עבר פלילי. נרו יאיר - הכסף מועבר לאסירים בטחוניים פלסטיניים באשר הם. לאו דוקא לרוצחים. רוצחים הם מיעוט קטן בקרב אלפי האסירים הבטחוניים. ולגבי הפער בין העמים, רוב הישראלים שרוצחים פלסטינים, כלל לא עומדים לדין. שושושושון - שיחה 12:59, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
"אסירים בטחוניים", כמעט כולם הם מי שרצחו או ניסו לרצוח או סייעו לרצח או לניסיון רצח. הכול ממוקד במטרה של רצח יהודים. הכסף עולה בחדות ככל שיושבים יותר בכלא, והישיבה בכלא נגזרת כמובן מחומרת המעשה, כך שבשורה התחתונה הרוצחים מקבלים את רוב הכסף. בהשוואה לכיוון ההפוך, יש מעט מאוד יהודים שרוצחים פלסטינים, ובקרב אלה לא זכור לי אפילו אחד שלא עמד לדין. אולי תזכיר לי. נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 13:03, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני לעומת זאת מרוצה שכל בני עמינו מקבלים ללא פקפוק מסקנות חקירת שב״כ של עציר שלא הייתה לו אפשרות גישה לעורך דין. Tzafrir - שיחה 14:19, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
"מדינת ישראל מכניסה לכלא את מי שהורג ללא הצדקה" - אבל מצדיקה בהרבה מקרים את ההרג ולא מכניסה לכלא... 79.183.43.212 15:42, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
מאחר שמדובר לדבריך ב"הרבה מקרים", אולי תוכל לפרט ארבעה או חמישה, וגם להבהיר על סמך קבעת באופן חד משמעי שמדובר בהרג ללא הצדקה? נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 16:39, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
באמת אינך מבין על מי הם מדברים? אגב, יש מתאם בין אלו שסבורים שחיילים הם רוצחים, לאלו שסוברים שהרג חיילים אינו רצח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
למה לי לנחש, שיפרטו הם מקרים ספציפיים ונבחן אותם. בינתיים נראה שהאתגר קצת קשה. נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 22:23, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא אתגר ובטח לא קשה. דוגמאות יש בסדרת התחקירים "רישיון להרוג" פה [21] שושושושון - שיחה 10:03, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

לא קשה אבל לקח זמן. התחלתי עם המקרה הראשון בקישור שלך, הספיק לי לראות את הנושא, הירי בקלנדיה, כדי להיזכר שהיורה הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון ל-18 חודשי מאסר. והוא אפילו לא רצח. אולי בכל זאת תמקד אותנו יותר, היכן הם הישראלים שלדבריך רצחו פלסטינים וכלל לא עמדו לדין. לדבריך אלה בכלל רוב הישראלים שרוצחים פלסטינים. תן לי בבקשה את שלושת המקרים הכי בולטים. נרו יאירשיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 10:33, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה

לא לקח זמן בכלל. סליחה שיש לי חיים מחוץ לויקיפדיה. אתה טועה ומטעה. התיק נגד המאבטחים שירו למוות באח ובאחות במחסום קלנדיה נסגר. שושושושון - שיחה 11:09, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
צודק, היה לי בראש מקרה אחר (שממנו רואים שהמערכת לא מטייחת מקרים חמורים). לגבי המקרה הזה, הנה ידיעה בעניין נסיבות סגירת התיק משום שמדובר בהגנה עצמית: מור שמעוני, ‏נסגר התיק נגד המאבטחים שירו למוות באח ואחות במחסום קלנדיה, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2016. נרו יאירשיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 11:31, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
שאל את עצמך, אם זו באמת הגנה עצמית, מדוע הרשויות מסתירות את הסרטון שמתעד את התקרית? שושושושון - שיחה 11:43, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אנחנו נכנסים פה לנישות מיקרוסקופיות. אני לא בקיא בפרטי המקרה, אבל ברור לי שפרקליטות המדינה לא תסגור את התיק ללא סיבה משכנעת, כי במקרים אחרים היא העמידה לדין. אם הסרטון הוא העיקר מן הסתם אחד מארגוני הקרן כבר היה עותר לבג"ץ בעניין. נרו יאירשיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 11:48, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
העמדה לדין על הרג פלסטיני (שלא לדבר על הרשעה) היא דבר נדיר. זה מובנה וקשור לכך שכל הגורמים, מהחשודים, דרך הגוף החוקר, עבור בפרקליטות, וכלה בבתי המשפט על ערכאותיהם השונות, הם... (תיראה מופתע) ישראלים. זה מדגים את חוסר הצדק הגלום בכיבוש. בשנה שעברה הוגש כתב אישום נגד שני חיילים שירו למוות בנער סמיר עווד. החיילים קבלו על אכיפה בררנית. הם ספרו 4 מקרי העמדה לדין בלבד מתוך 110 חקירות שנפתחו על הריגת פלסטינים בידי חיילים. אל תעצור את נשימתך: כתב האישום בוטל לבסוף. שושושושון - שיחה 15:07, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא חששו כלל להעמיד לדין את אלאור אזריה ואת בן דרי. לא חששו כלל לענות קטין בפרשת דומא, למרות שלא הייתה שום פצצה מתקתקת. לא חששו כלל לחקור מוסד שלם של קטינים בפרשת א ראבי.
הסטטיסטיקה שלך מוצגת באופן עקום. מדובר כמעט תמיד במקרים שבהם מחבלים ניסו לרצוח יהודים, ולכן ירו בהם. במקרים האלה נפתחת אוטומטית חקירה. מאוד לא מפתיע שהמסקנה היא שהיה צורך בהגנה עצמית, אבל אצלך הקורבן הופך לאשם. בקיצור, עוד לא הבאת מקרה אחד שבו ישראלים רצחו פלסטינים ולא עמדו לדין. נרו יאירשיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 15:45, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אתה באמת טורח לבדוק בכמה מקרים פלסטינים נחקרים על ידי השב״כ? כולל קטינים? Tzafrir - שיחה 18:54, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
שים לב מה כתבו השופטים על מעשהו של אלאור אזריה לעומת העונש שהוא קיבל. פלסטיני לא היה יוצא במקרה כזה עם פחות ממאסר עולם. Tzafrir - שיחה 18:54, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא טענתי כמובן שהשב"כ לא חוקר פלסטינים, אם כי גם לא שמעתי על מקרה שעינו קטין שאינו פצצה מתקתקת. אם שמעת אנא פרט. לגבי אלאור אזריה, אין כל כך מקרים להשוות, כי יש הרבה פחות טרור של יהודים כלפי פלסטינים. עולים בזיכרוני רק שני מקרים של הריגת מפגע יהודי אחר שנוטרל. האחד הוא ברוך גולדשטיין. תוכל להזכיר לי כמה פלסטינים קיבלו על כך מאסר עולם? חפש היטב, נראה אם תמצא מישהו שבכלל ישב. ספק אם הייתה אפילו חקירה. השני הוא עדן נתן זאדה. הרשויות גררו רגליים, כמדומני היו בעניין עתירות לבג"ץ. בסוף הייתה הרשעה אחרי 8 שנים. המקסימום שקיבלו שם היה שנתיים, אבל זה כולל גם תקיפות של השוטרים שניסו להגן על זאדה הכפות ותשעה מהם נפצעו. ובמקרים של זאדה וגולדשטיין לא היה חשש מחגורת נפץ. מקווה שהעובדות האלה יגרמו לך לחשוב מחדש. נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 11:37, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
היו לא מעט מקרי נסיונות לינץ' של יהודים בערבים. לדוגמה, בזמן הפיגוע בתחנה המרכזית של באר שבע (2015), הבטום זרהום, שנחשד לשווא כמחבל, נוטרל נטרול יתר על ידי חבורה נלהבת. וזה היה רק מקרה אחד. לא זכור לי שהיה מי שהועמד לדין על נסיונות לינץ' שונים בירושלים, לדוגמה. Tzafrir - שיחה 18:59, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
והנה, גם תוקפי זרהום הועמדו לדין וחלקם כבר הורשעו, למרות שהוא מת מהירי ולא מהתקיפה. קודם השווית לאלאור אזריה, עכשיו אתה משווה לניסיונות לינץ'. אם אתה לא זוכר כדאי תמיד לחפש בגוגל. אני למשל מצאתי את זה. על כל פנים, כמדומני שהוכחתי שפלסטינים במקרה מקביל (עד כמה שאפשר) לאזריה יצאו גם יצאו עם הרבה פחות ממאסר עולם. חלקם יצאו בלי כלום. נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 20:39, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה

היעדר דיווחים בתקשורת על פטירות

בתקשורת פעמים רבות לא מדווחים על פטירות של אישים שיש להם ערכים בוויקיפדיה, כנראה משיקולי רייטינג, כמו למשל סופרות ותיקות כמו אילנה צור וריקה ברקוביץ. אצלנו זה מתפרסם גם בזכות חבר שמוצא את המידע על הפטירות באתר אבלים או מוויקיפדיות אחרות. לפי גוגל, דבר פטירתה של ריקה ברקוביץ פורסם רק במקומון השקמה ראשון לציון. עם זאת מספר הצפיות בערך שלה זינק ל-1,075. ואילו של אילנה צור עלה רק ל-151. לא ברור האם היא ריקה ברקוביץ מוכרת הרבה יותר, או אולי הקוראים בדף הראשי נכנסו יותר לערך של ריקה ברקוביץ' כדי לבדוק האם היא קשורה לאחד הברקוביץים המפורסמים. אגסי - שיחה 12:12, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה

במקרים האלה תחומי העניין של התקשורת מצומצמים יותר משלנו. נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 12:31, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
הם מפרסמים רכילות ואנחנו פטירות בלי שיקולי רייטינג...כנראה שעורכי העיתונים אומרים לכתבים: "עיתון זה לא ויקיפדיה" אגסי - שיחה 15:11, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אם שתי הסופרות הללו הן דוגמה מייצגת לאי-דיווח, אז כנראה שהסיבה לכך היא השוליות שלהן - ריקה ברקוביץ פרסמה את כל ספריה בהוצאה עצמית ואילנה צור הוציאה את רוב ספריה בהוצאה עצמית; אני מניח שאם היה מדובר בסופר או משורר שהוציא כמה ספרים בהוצאות טובות, נכתבו עליו בקורות וזכה בפרסים - אז התקשורת הייתה מדווחת עליו. הסיבות לכניסה לערך אחרי הפטירה יכולות להיות אחרות מתרומתן הספרותית - מספר חברים והיקף חשיפה ותגובות לפוסטים ברשתות החברתיות ופעילות חברתית; אם איני טועה ברקוביץ' יזמה וערכה במהלך השנים סדנאות ותחרויות כתיבה בבתי הספר וייתכן מאוד שבשל כך אנשים רבים הכירו אותה (נראה לי שהיא פחות ידועה בשל העובדה שמעט משיריה הולחנו ובוצעו); אין לי מושג אבל ייתכן מאוד שפעילותה וספריה של צור כמעט שאינם מוכרים כיום, אם היו מוכרים בעבר איני יודע. ברקוביץ' אינה כלולה בלקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים אבל כלולה בלקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח, 2009 של משה גרנות. צחי לרנר - שיחה 22:36, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
דוגמה טרייה: פטירתו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל נודלמן פורסמה יותר מחודש וחצי לאחר שהתרחשה. דוד שי - שיחה 20:29, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה

עריכה בתשלום בויקיאנגלי לעומת הויקיעברי

כותב הערה זו לאחר שקראתי את הכתבה ב"הארץ" על ויקיפדיה העברית. בכתבה מופיעה טענה לא נכונה שהכללים לגבי כתיבה בתשלום ייחודיים ומחמירים בויקיפדיה העברית לעומת הויקיפדיה האנגלית. טענה זו איננה נכונה, ומכיוון שאני מניח שהכתב כתב זאת בשל אמירתו של ויקיפד(ים) עברי, רציתי להעמיד את הדברים על דיוקם - פה בכיכר. הכללים בויקיפדיה האנגלית לגבי כתיבה בתשלום - [22], וכתיבה בניגוד עניינים (שתשלום נכלל בו, אך שרחב יותר - יש מקרים אחרים של ניגוד עניינים) - [23] - מחמירים באופן משמעותי לעומת הויקיפדיה העברית. כמו בויקיפדיה העברית, כותב בתשלום צריך להצהיר על כך - באופן מומלץ גם בדף שלו וגם בדף הערך. מעבר לכך, כותב המצוי בניגוד עניינים (ובפרט הכותב בתשלום) נתון למגבלות חמורות בויקיפדיה האנגלית שאינם קיימים בעברי - בפרט אסור לעורך בניגוד עניינים לערוך במרחב הראשי (עם סייג של תיקון טעויות כתיב קלות - וגם זה עלול להוביל לחסימה). מותר לעורך בתשלום להכין טיוטות ערכים ולהגישם דרך מנגנון יצירת ערכים (Articles for Creation). מעבר לכך בקשות עריכה לערך המצוי כבר במרחב הראשי - אך ורק דרך בקשות דף שיחה (או, פוטנציאלית, שיחה רחבה יותר בויקיפדיה - אך לא בערך עצמו). בצורה זו - כל תרומה של עורך בתשלום מוצהר ושפועל על-פי הכללים - מבוקרת על-ידי ערך שאינו מצוי בניגוד עניינים. הכללים לגבי כתיבה בתשלום (וניגוד עניינים) נאכפים בצורה מאוד-מאוד נוקשה בויקי-אנגלי - אין מצב של "חפיף" - נהפוכו - אפילו פעילות שהוא בספק חריגה תוביל לשאלות ואף חסימה. להערכתי, חלקים גדולים מהקהילה האנגלית היו רוצים לאסור כליל על עריכה בתשלום - ואפשור דרך המנגנון המאוד מגביל נעשה בעיקר מכיוון שהתמודדות עם חבובות קש בתשלום (גם בעיה....) - קשה יותר.

ייתכן שגם בויקיעברי יש מקום להדק את הרסן. אני סבור שיש מספר דוגמאות לכתיבה בתשלום שהם יותר מדי פירסומיים. לאחרונה נתקלתי ב - דיון שהוביל לערך שתורגם מאמנון פזי, אשר אני סבור שהוא פירסומי מדי - גם בעברית וגם באנגלית (למשל - "פזי המשיך להיות "איש מרחיק ראות"" או "כבר מתחילת כהונתו בות"ת הבחין פרופ' פזי בכך שבעשור הקרוב....").Icewhiz - שיחה 14:55, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה

נגד מגבלות לעריכה בתשלום! אמנם אינני עורך בתשלום ואין לי כוונה לפתוח קריירה בתחום בזמן הקרוב, אולם אינני רואה מניעה אם מגרעה אם מישהו יתרום לוויקיפדיה שלא במסגרת תרומה אלא בתשלום. אמנם האידאל הוא שכולם יתרמו לוויקיפדיה רק מתוך רצון טוב, ולא תמורת תשלום, אולם הניסיון מלמדנו שהמציאות רחוקה מהאידאל, ודווקא הארגונים הכי יעילים ומתקדמים הם הארגונים שמשלמים לעובדיהם בעין יפה. כמובן שאם הערך בתשלום יראה פרסומי מדי, על הקהילה לאזן אותו ולהפוך אותו לאנציקלופדי. ערך, ברגע שעולה למרחב הערכים הופך לנכס ציבורי, ואינו שייך עוד לכותבו. בר-כח - שיחה 15:06, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
זה לא סוד שהעיתונים לא מדייקים ופעמים רבות מסלפים ומשקרים, לפי האנטרסים שלהם. לגופו של עניין, אני נגד להכניס שינויים. השקענו מספיק זמן בדיונים והצבעות אנסופיות. המצב שלנו שונה. יש לנו מחסור חמור בערכים חשובים ובכותבים ובמיוחד בכותבים מומחים, ובמבחן הזמן נושא הכתיבה בתשלום לא באמת הזיק לנו משמעותית, ואולי אפילו הועיל. אגסי - שיחה 15:19, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
כאמור, ייתכן שמדובר בטעות של הכתב, אך השתמע מהכתבה שזה הסתמך על ויקיפד(ים) - ועל כן ראיתי לנכון לציין זאת. ייתכן ויש מקום, גם אם לא מהדקים את הכללים, לקיים מנגנון ניטור על עורכים בתשלום בויקיעברי - הרי המטרה של המיזם איננה קידום מסחרי ו/או אישי של נשואי הערך. Icewhiz - שיחה 15:32, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
האנגלית יודעת היטב מה שהיא עושה. הרבה ערכים אצלנו מוטים בגלל ניגוד עניינים. יש ערכים שהפכו לשטח פרטי של מושא הערך או יחצניו. לפעמים אנחנו עולים על זה, לפעמים לא. אייסוויז, השאלה העיקרית בעיניי היא כיצד יודעים שם לזהות את בעלי העניין? פעמים רבות אנחנו שואלים את מי שנראים כבעלי עניין מובהקים, והם מכחישים. מה עושים אז? נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 16:38, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לאחר ההכחשה - מגיעה הפעולה. אם יש לך עורך שבעיקר כותב ערכים פרסומיים בנושאים שלא מעניינים, באופן סביר, את העורך הסביר (חברות מסחריות עלומות, אישים עם חשיבות שולית) - אז מפעילים את מבחן הברווז. בויקיפדיה האנגלית יש לוח דיונים לטיפול בניגודי עניינים חשודים. לא תמיד זה בשל תשלום - למשל במקרה זה (טופל אחר-כך בערך ובדף השיחה) זה היה כנראה קרוב משפחה. לעיתים יש מספיק ראיות להרשעה (בניגוד עניינים, ולאחר מכן כחבובת קש אם הם חוזרים) כותבים בתשלום.Icewhiz - שיחה 16:52, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
הלוואי עלינו. יש מצב שאתה מפרט את מצב העניינים שם במזנון שלנו, בדגש על מבחן הברווז? נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 16:55, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
לא מספיק מעודכן בויקיעברי בשביל להציע מדיניות עכשווית פה - כן מוכן להגיב לpingים לשאלות - אבל אני לא אציע הצעות. כתבתי פה בעיקר כי עשיתי 1+1 אחרי שקראתי את הכתבה ב"הארץ" (באיחור - לפני כשבוע).Icewhiz - שיחה 17:09, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
הבעיה היא בעריכה בתשלום על ידי אנונימיים או סתם כאלה שלא חושפים את היותם כותבים בתשלום. כתיבה מוצהרת בתשלום דווקא משביחה את וויקיפדיה. בברכה אגלי טל - שיחה 17:19, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
נכון, כתבתי את זה פעמים רבות. ולא רק שאינם חושפים, מכחישים. נרו יאירשיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 17:45, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
כתיבה בתשלום אינה תרומה, היא עבודה משתלמת לכותב. כדי להשיג עבודה כזאת הכותב משתדל לרצות את מזמין העבודה על ידי כתיבה לא ניטרלית, לפעמים מהללים אדם ולפעמים מספרים בגנותו, תלוי מה מזמין העבודה רוצה. כתיבה בתשלום אינה משביחה דבר, היא רק מוסיפה עבודת בקרה ופיקוח למי שאינו מקבל תשלום. בברכה. ליש - שיחה 17:50, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
מה שמעניין זה מבחן התוצאה. אדם יכול לכתוב ערך מתוך רצון לקדם את מושאו. כל עוד הערך מנוטר וההטיה מטופלת, הערך יועשר במידע איכותי רב. יש דוגמאות רבות לערכים שהושבחו דרמטית בזכות עריכה גלויה בתשלום. בברכה אגלי טל - שיחה 17:57, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
יש ויש. ולא דין פורום קהלת וקידום אג'נדה פוליטית-חברתית על-ידי זרקור לנושאים כאלה ואחרים (או לחילופין - כתבת זכר לאדם העובר רף חשיבות בכשל תשלום המשפחה) - כדין כתיבת ערכים לאישים/חברות מסחריות המנסות לקדם מכירות. Icewhiz - שיחה 18:35, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אין סיבה להחמיר עם כותבים בתשלום כי הם פשוט יכולים לא להצהיר על כך. עדיף להקל כמה שיותר ולשים לב. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 20:44, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה
עדיף (למעשה אין ברירה) לאמץ את גישת הברווז של ויקיפדיה באנגלית, כדי לא להכריח כותבים בתשלום לשקר. נרו יאירשיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 21:01, 14 בפברואר 2019 (IST)תגובה

סדנת שאילתות (SPARQL) בוויקינתונים (WIKIDATA)

ביום חמישי 21.02.2019 בשעות 18:00-21:00 תתקיים סדנת ויקינתונים בנושא שאילתות SPARQL בוויקינתונים, בהדרכתו של משתמש:ערן.

הסדנה מיועדת למי שיש להם כבר היכרות עם מיזם ויקינתונים וניסיון עם ממשק השאילתות.

יש להירשם מראש בקישור הזה.

בברכה, Keren - WMIL - שיחה 15:57, 12 בפברואר 2019 (IST)תגובה

תודה רבה Keren - WMIL. צחי לרנר - שיחה 11:17, 13 בפברואר 2019 (IST)תגובה

ההשפעה של טלפונים חכמים מתקפלים

האם לדעתכם הכניסה של טלפונים מתקפלים לשוק, תשפיע על מחירי המכשירים הפשוטים יותר? ישראל - שיחה 02:43, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה

ממשק ההרשמה

בדף מיוחד:הרשמה לחשבון, המשתמשים־לעתיד נדרשים למלא CAPTCHA, שאלתי היא, מדוע אנו עדיין משתמשים בקאפצ'ה מיושנת ולא ב-reCAPTCHA, שידועה כיעילה ונוחה יותר? מיכאל.צבאןשיחה • י"ב באדר א' ה'תשע"ט • 11:27, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה

CAPTCHA זה משהו מעצבן. אני משוכנע שיש כאלה שנמנעו מלהירשם רק משום שלא הצליחו לעבור את מחסום ה-CAPTCHA. דוד שי - שיחה 20:26, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה
יש לנו כמה תורמים כבדים יחסית, שהם סרבני רישום, אולי זו הסיבה... אגסי - שיחה 20:35, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אני יכול להעיד על עצמי שיש אתר מסויים שדורש רישום ככה ופשוט לא הצלחתי לקרוא את האותיות בשום פנים לאופן, גם אחרי שהחלטתי את האותיות כמה פעמים. כנראה שאני רובוט... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 21:57, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אולי בגלל שהשיטה האחרונה שייכת לחברה מסחרית? • חיים 7שיחה22:07, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה
אבל גם בreCaptcha אפשר להשתמש בחינם... 109.186.218.38 18:50, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה

קצת חדשות טובות

לאוהדי הכדורגל הישראלי - שני שחקנים שהם מכונות שערים חזרו לכבוש ובגדול, כששניהם כבשו 3 שערים בשני המשחקים האחרונים - יאקוב סילבסטר בבני יהודה, וכמובן השחקן הכובש (תרתי משמע) ומלא הסטייל פאטוס בצ'יראי במכבי נתניה. תאווה לעיניים. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 22:00, 17 בפברואר 2019 (IST)תגובה

קצת סטטיסטיקת צפיות

באופן לא מפתיע אשרת קוטלר זינקה אתמול הישר למקום הראשון במספר הצפיות בוויקיפדיה, מדיחה את הריאליטי 2025 (שזכה לפרומו של ארז טל), שפיטה וקובי מרימי שהובילו בימים קודמים. גם נדב לפיד וסרטו והכלה מאיסטנבול בצמרת. אם ציפי לבני אכן תודיע היום על פרישה, סביר שהיא תדיח היום את קוטלר מהפסגה. ממוצע הצפיות בדף הראשי מתחילת החודש הוא 24,146, כמו המגמה מתחילת השנה, בעוד שבשנה שעברה הממוצע היה 21,357. אגסי - שיחה 11:00, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה

תודה! Staval - שיחה 12:13, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה
עוד לא הגיעה הקפיצה. david7031שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"ט • 18:47, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה

הצעה למיזם: מקומות יישוב ברחבי העולם

היי,

לדעתי יהיה נחמד ביותר, אם (לפחות ברמת השאיפה) יהיה ערך ויקיפדי (אפילו קצרמר, בלית-ברירה), על כל מקום יישוב אנושי באשר-הוא. עיר, כפר, עיירה, חווה... כל מקום עלי-אדמות.

אשמח מאד לקחת חלק, אם לא אותקף מייד, בטענה ש"לכפר הזה והזה, אין חשיבות אנציקלופדית"... בני-אדם, גרים שם? אז יש...

מה דעתכםן?

DannielRV12 - שיחה 19:53, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה

כבר נקבע שבגדול יש חשיבות אנציקלופדית לכל יישוב קבע באשר הוא (להוציא מאחזים). חווה זה קצת בעייתי בהקשר הזה. כמי שעוסק רבות בנושא ושואף להגיע ליעד הזה מתישהו אני אומר שזה לא משהו שוויקיפדיה לא-בוטית כלשהי תגיע אליו בחמש השנים הקרובות, בוודאי שלא ויקי' העברית. ויקיפדיה בסבואנו די קרובים לזה אחרי שייצרו מיליוני ערכי בוטים דלילים ביותר על כל נקודה בכדור הארץ על בסיס מאגרי מידע, ואנחנו בהחלט לא שואפים לשם, ועדיין אני די בטוח שיש להם חוסרים. אם בא לך משהו קצת יותר מוגדר מהשאיפה הכללית הזו, מיזם הכחלת מפות מיקום, שמטרתו ליצור ערכים על יישובים מרכזיים בכל העולם, תמיד ישמח לעוד שותפים. Mbkv717שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"ט • 20:28, 18 בפברואר 2019 (IST)תגובה