ויקיפדיה:הכה את המומחה
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
ניסוי Hafele-Keating
בארגז החול שלי תרגמתי את en:Hafele-Keating experiment. אני אשמח שיעברו על זה מביני עניין יותר ממני, כדי להביאו לרמה שמתאימה למרחב הערכים. בין השאר אני זקוק לעזרה בתרגום/תיעתוק השמות לעברית וכמה מונחים בחלק של הנוסחאות. חן חן kotz - שיחה 22:06, 29 בנובמבר 2009 (IST)
- לא מבין בתיעתוק, וגם לא בפיזיקה, אבל אשמח אם תקשר מהערך לערך הקפת כדור הארץ שמקדיש פיסקה לניסוי. אלמוג 06:42, 1 בדצמבר 2009 (IST)
איך ניתן לדעת לפי מ.ר.
יש לי מ.ר. כנראה מספר רופא ואני רוצה לדעת לפי מספר זה מה/ומי הרופא בעיקר פרטים כללים, איך אוכל לברר? פו-איי - שיחה 23:45, 29 בנובמבר 2009 (IST)
- יש לי תשובה לשאלה אחרת: כאן אפשר לאתר רופא (ומספר הרופא שלו) לפי שם. עוזי ו. - שיחה 23:50, 29 בנובמבר 2009 (IST)
- תודה עוזי, אבל לרופא יש 2 שמות וכל צרוף לא עולה לי מה גם שאני יודע את העיר שהוא מתגורר או רשום,
האם ידוע לך על מאגר שניתן לחפש לפי מ.ר.פו-איי - שיחה 23:58, 29 בנובמבר 2009 (IST)
- אני מניח שההסתדרות הרפואית בישראל מחזיקה את המידע הזה, אם אתה לא מוצא באתר שלהם האגף האחראי לרישוי רופאים (ומתן מ.ר.) במשרד הבריאות הוא אגף מקצועות. נסה להתקשר אליהם ולבקש. תומר א. - שיחה 19:26, 30 בנובמבר 2009 (IST)
שמירת הון במשפחה
ישנם אנשים שונים אשר צברו הון רב במשך חייהם. השאלה שלי היא איך הם שומרים על ההון במשפחה, הרי אם יש כמה ילדים, ולילדים אלו ילדים נוספים, הרי שאם יתחלק ההון בין כל היורשים אז הן יאבדו את השליטה. כיצד משפחות בעלי הון שומרים על השליטה בהון? אני מניח שאין תשובה חד משמעית אך אשמח לשמוע תובנות בנושא זה. יום נעים, יונתן ווקר
- ראשית, ייתכן שהם מאבדים חלק מההון. שנית, אם יש להורה 90 ממניות חברה, אז אחרי שתי דורות לכל אחד מהצאצאים יש 5-10% מהמניות (בממוצע). אם הם מצליחים לחחיות בשלום זה עם זה, הם ממנים נציגים מטעמם לדירקטוריון ששומרים על האינטרסים המשותפים של כל המשפחה. אם יש סכסוכים פנימיים, החבילה מתפרקת וחלק או כל המשפחה תמכור את חלקה. DGtal 19:38, 30 בנובמבר 2009 (IST)
- לאחר שניים-שלושה דורות, לא רק שלא שומרים את ההון במשפחה, כבר אין בכלל משפחה - חלק נכבד, לעתים אף רוב היורשים של הפטריארך כבר נקראים בשמות משפחה אחרים (צאצאים של בנותיו ושל נכדותיו). כדי לשמר שליטה על העסק שהקים הסב בידי בני המשפחה אפשר למכור את חלק הארי של מניות החברה לאחד היורשים. לא ידוע לי על חברה שנשלטת על ידי קבוצה של בני הדור השלישי שמחזיקים כל אחד במניות מעטות ויחד בשליטה. לעתים קרובות כבר בדור השני נוצרות בעיות ומעדיפים לחלק את הרכוש (למשל משפחת זוגלובק). בישראל רוב העשירים עשו את כספם בעצמם או שאביהם עשה אותו. Gridge ۩ שיחה 20:01, 30 בנובמבר 2009 (IST).
- בדיוק בגלל הבעיה הזאת נולד הנוהג בבריטניה בקרב האצולה להוריש את תואר האצולה והרכוש בשלמותו לבן הבכור (בניגוד למשל לצרפת שהיה נהוג לחלק את הירושה בין בני המשפחה וזה היה אחת הסיבות להיחלשות האצולה הצרפתית). ―אנונימי לא חתם
- יש ריבית ותוך דור הכסף יכול להכפיל את עצמו ואף יותר. מה גם שעשירים נוהגים להשקיע יותר טוב מעניים ולקבל ריבית יותר טובה מהבנקים על ההון. כמו כן צאצאים של עשירים בד"כ מועסקים במשרות רווחיות, בין אם בחברות של הוריהם (לעיתים חברות ציבוריות - על חשבון המשקיעים), אבל גם בחברות אחרות או במגזר הציבורי, קשרים טובים וחינוך טוב מסייעים הרבה כדי לקבל משרות טובות עם משכורות נאות בצידן. יוסאריאן • שיחה 21:51, 30 בנובמבר 2009 (IST)
על שם מי נקרא מילון ספיר?
כל כך אלמנטרי. 84.109.146.224 21:53, 30 בנובמבר 2009 (IST)
מהי עוג'ה אל חפיר
האם עוג'ה אל חפיר (אנ') היא ניצנה של היום? אם כן האם נותר שם משהו מבסיס הצבא העותמני הגדול שהוקם שם במלחמת העולם הראשונה? טוקיוני 22:48, 30 בנובמבר 2009 (IST)
- כן לשאלה הראשונה. שנילי • שיחה 06:58, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- במפה הימנית בקישור הזה, ניתן לראות את מיקום השרידים הטורקיים באזור ניצנה. כמו כן, למיטב זכרוני, על התל למעלה, בין המבנים הביזנטיים, יש גם מבנה "מודרני" ששימש כבית החולים הגרמני בזמן מלה"ע ה-1, אבל אני לא סגור על זה ב-100%.אודי - שיחה 13:17, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- ראו גם תל ניצנה.אודי - שיחה 13:19, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה רבה! בערך תל ניצנה אכן יש את כל התשובות! טוקיוני 20:55, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- איך מגיעים מצפון אירופה לניצנה הרחוקה ?
. אם אתה מארגן טיול לשם, אני מצטרף... בנצי - שיחה 21:20, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- איך מגיעים מצפון אירופה לניצנה הרחוקה ?
- תודה רבה! בערך תל ניצנה אכן יש את כל התשובות! טוקיוני 20:55, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- ראו גם תל ניצנה.אודי - שיחה 13:19, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- במפה הימנית בקישור הזה, ניתן לראות את מיקום השרידים הטורקיים באזור ניצנה. כמו כן, למיטב זכרוני, על התל למעלה, בין המבנים הביזנטיים, יש גם מבנה "מודרני" ששימש כבית החולים הגרמני בזמן מלה"ע ה-1, אבל אני לא סגור על זה ב-100%.אודי - שיחה 13:17, 1 בדצמבר 2009 (IST)
נאמר לי שוירוס שפעת החזירים זוהה בודאות כוירוס השפעת הספרדית
ויקיפדים מתחום הביולוגיה / רפואה - היכן ניתן לאמת חדשה נכבדה שכזו? אם זה נכון זה ראוי למקום בולט בויקיחדשות. אילן שמעוני - שיחה
- מי אמר לך כזה דבר? כיוון שחיפוש קל בגוגל ניוז לא העלה כל אזכור לטענה מרעישה כזו, כנראה שמישהו התבלבל (או שזה סקופ עולמי ושמעת אותו ישירות ממי שביצע את אנליזת ה-RNA). עופר קדם - שיחה 23:49, 30 בנובמבר 2009 (IST)
- נחכה ונראה. אילן שמעוני - שיחה
גולף
הייתכן שאין ערך על קבוצת גולף? (ישנם ערכים אחרים ששמם גולף, אך על קבוצת גולף לא קיים ערך כזה). ―אנונימי לא חתם
<–ו
למה משמש הסימן במתמטיקה? 20:13, 1 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- לציין לאן עובר ערך תחת פונקציה מסויימת. למשל, אם G חבורה, אפשר להגדיר פונקציה לפי , כאשר היא הפונקציה המוגדרת לפי . עוזי ו. - שיחה 20:22, 1 בדצמבר 2009 (IST)
מאגר עיתונים
שלום, אני מחפשת מאגר [או מאגרים] עיתונים של עיתונים מרחבי העולם בשפה האנגלית מיולי- אוגוסט 1947. ידוע לכם על קיומו של דברר כזה?
- אינני יודע אם יש מאגר כזה, אך הארכיונים של טיים ולייף זמינים ברשת. חובבשירה - שיחה 21:25, 1 בדצמבר 2009 (IST)
מה זה תוכנת sap, בהקשר של ניהול משרד?
ברצוני לקבל מידע לגבי תוכנת SAP והשימוש שלה בניהול משרד ―אנונימי לא חתם
- אתה מוזמן לראות את הערך SAP ואת הערך העלוב ERP. SAP, בעיקרון היא חברה בעלת שני מוצרים SAP business one וSAP R3. שני המוצרים הם תוכנות ERP לעסקים גדולים ועסקים בינוניים קטנים בהתאמה. התוכנה אינה מסייעת ב"ניהול משרד" אלא בניהול תהליכי עבודה. נציגי החברה בארץ הם חברת מל"מ טים והם ישמחו להציג לך מצגת שבה יסבירו לך מה התוכנה עושה. תומר א. - שיחה 21:45, 1 בדצמבר 2009 (IST)
- מהיכן המידע שמל"מ טים הם נציגי SAP? כפי שכתוב בערך עליה יוצגה SAP עד 2008 על ידי חברת נס, ומאז מיוצגת SAP על ידי סניף מקומי של החברה העולמית. אביהו • שיחה 08:36, 2 בדצמבר 2009 (IST)
התרבות כינים
שלום לכם. ידוע שיש כינים שמזדווגות בלי הזכר נכון!?? http://en.wikipedia.org/wiki/Chewing_louse האם יש עוד בעלי חיים שמזדווגים כך?? ―79.181.241.80 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- תשובה: בעניין הכינים, ייתכן שאת/ה מכוון/ת לדעת חז"ל, שהתגלמה בהלכה, בה מותר להרוג כינים בשבת מאחר שהן נוצרות מזיעה, ולא בדרך של התרבות כדרך בעלי חיים. ראה: "... מינא הוא דמיקרי ביצי כינים. והרי פרעוש דפרה ורבה. ותניא הצד פרעוש בשבת, ... שנולדים מזיעה שמותר להורגן" (עיין מג"א, או"ח שטז, כ). ראו גם את ההתמודדות עם דברי חזל במאמר שבאתר "דעת" שבקישור. אך יש לזכור שחז"ל חיו בתקופה אחרת בה היו פחות כלים מדעיים ויכולת להסתמך על המדע. יש להבחין בין שני תחומים נפרדים: בדברים הקשורים לפילוסופיה היהודית ולחכמת החיים - שם יש מקום רב להסתמך על דברי חז"ל וחכמתם. לעומת זאת, בנוגע לזואולוגיה ולמדעי החיים, אין להסתמך עליהם כמקור יחיד. Danny-w 00:40, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- איך תשובתך מתקשרת לשאלה ? אני משער שכוונתך היא לעובדה שבתקופת חז"ל רווחה הדעה שישנם יצורים המתרבים דרך הזדווגות, וישנם יצורים הנבראים ספונטאנית. כמובן שאפשרות זו אינה רלוונטית, מאחר והשואל הוא בן דורנו, וצורת התרבות אחרת - רביית בתולין, כבר מוכרת וידועה. אגב, היבט זה של התרבות הכינה, עלה כאן ב'הכה', לפני כשבוע. בנצי - שיחה 11:23, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אין הזדווגות ללא זכר לצורך רביה, אבל יש בעלי חיים אנדרוגנים כלומר שהם דו-מיניים כגון מיני חלזונות. יש גם רביה ללא הזדווגות הנקראת רביית בתולים. שנילי • שיחה 00:53, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- הדוגמה המוכרת ביותר של בעל חיים המתרבה ללא הזדווגות (כלומר, כפי שציין שנילי, רביית בתולים) היא הכנימה. ייתכן שגם הכינים שהזכרת מתרבות בצורה זאת, אך אני לא יודע. דניאל ב. 21:14, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- בעלי חיים (וצמחים) בהם מתרחשת רבית בתולים מקיימים גם רביה רגילה. האבולציה דאגה למגוון, אחרת המין נכחד. עד כמה שבדקתי בספרות כינים מתרבות רק אחרי הזדווגות. שנילי • שיחה 08:14, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- נראה לי שהשואל מדבר על 'הזדווגות', אבל הוא בעצם שואל על 'התרבות'. "הזדווגות ללא זכר" הוא משפט לא הגיוני כל כך, בהקשר הכולל של השאלה. בנצי - שיחה 11:23, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- בעלי חיים (וצמחים) בהם מתרחשת רבית בתולים מקיימים גם רביה רגילה. האבולציה דאגה למגוון, אחרת המין נכחד. עד כמה שבדקתי בספרות כינים מתרבות רק אחרי הזדווגות. שנילי • שיחה 08:14, 3 בדצמבר 2009 (IST)
איך בדיוק פוטון גורם לאטום לנוע מהר יותר? זה נשמע לי כמו הקטגוריות השונות של נפש וחומר
שליבוביץ מזכיר. הרי אלו קטגוריות נפרדות (אי אפשר להפוך אנרגיה לחומר, לפחות בני האדם בזמן הזה). כך גם אנרגיה וחומר. תודה. ―אנונימי לא חתם
- פוטונים מקיימים אינטראקציה עם חומר כל הזמן (כשאתה עומד בשמש ומתחמם, מה אתה חושב מחמם אותך?). ראה פוטון#אינטראקציה בין פוטונים לחומר. יוסאריאן • שיחה 11:10, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- זהו שלא, אלה לגמרי אותה הקטגוריה. מאז תורת היחסות אנחנו יודעים שבהחלט אפשר להפוך אנרגיה לחומר ולהפך. למעשה בכל כור גרעין (וכל פצצת גרעין) אנחנו הופכים חומר לאנרגיה. גם בכיוון ההפוך זה קורה, אם בהיתוך גרעיני, או אם ביצירת זוג.
- ובכל מקרה, פוטון הוא חלקיק לכל דבר, ויש לו תנע. לכן אפשר לדבר על התנגשות של פוטון באלקטרון (כמו שקורה באפקט קומפטון), ואז זו התגשות אלסטית, או התנגשות של אלקטרון באטום שלם, ואז היא יכולה להיות לפעמים פלסטית ולפעמים אלסטית (כמוב בניסוי פרנק-הרץ). eman • שיחה • ♥ 11:27, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- ממש לא נעניתי. איך פוטון נספג באלקטרון? מה זה אומר שאנרגיה נכנסת באלקטרון???? זה שהוא נבלע אני מבין אימן, האם אתה יכול לקחת פוטונים ולהופכם לחומר? ―אנונימי לא חתם
- פוטון לא יכול להיספג באלקטרון. הוא יכול רק לשנות את כיוונו והאנרגיה שלו (ולכן את תדירותו), כמו שקורה באפקט קומפטון.
- פוטון כן יכול להיספג באטום, או בדיוק האנרגיה שלו מתאימה להבדל ברמות אנרגיות של האטום (ואז הוא יעלה אלקטרון מרמת אנרגיה נמוכה לגבוהה. במקרה הזה גם האנרגיה של המסה של האטום עולה (Tבל בשינוי במסה זניח לעומת המסה המקורית).
- פוטון יכול לההפך לחומר, כמו במקרה של יצירת זוג. אז פוטון מאוד אנרגטי (עם אנרגיה שגדולה מ 1.1MeV, יכול להפוך לזוג של אלקטרון ופוזיטרון, ונוצר חומר כביכול יש מאין (אבל רק כביכול, כי פוטון הוא יש ולא אין). eman • שיחה • ♥ 20:35, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- ממש לא נעניתי. איך פוטון נספג באלקטרון? מה זה אומר שאנרגיה נכנסת באלקטרון???? זה שהוא נבלע אני מבין אימן, האם אתה יכול לקחת פוטונים ולהופכם לחומר? ―אנונימי לא חתם
מי זה JAMES J. BULGER?
Nadav335 - שיחה 15:17, 2 בדצמבר 2009 (IST)שמעתי שהוא פושע אך לא מצאתי מידע אליו אשמח למידע מפורט תודה.
איך לא חיפשת בגוגל או ויקיפדיה אנגלית - http://en.wikipedia.org/wiki/James_J._Bulger מני111 - שיחה 18:31, 2 בדצמבר 2009 (IST)
לעבודה בבית הספר אשמח אם תרחיבו את הערך ותעסקו בעיקר בנקודות הבאות: אזורי תפוצת המחלה בעולם (מפה) הסיבה שהמחלה נפוצה דווקא במדינות אלו תפוצת המחלה בישראל התפשטות המגפה-השלכות כלכליות וחברתיות יחס המדינה והקהילה לחולים, האם יש תמיכה כלכלית? תקנות לשעת חירום-בארץ ובעולם ייצור תרופות-מדינות ומפעלים המייצרים אותן, הנדסה גנטית. כיצד התמודדו עם המחלה לפני שנמצא לה חיסון? הקשר של המחלה לעם היהודי תודה, Hillabla - שיחה 19:12, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- אני מציע שאחרי שעבודתך לבית הספר תיכתב, על סמך מקורות אחרים, היא תאפשר לך לשפר את הערך הנוכחי. ויקיפדיה נבנית על ידי החברים ועזרתך חשובה!. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:24, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- האם עיינת כבר בערך האנגלי ? יתכן ותמצא שם את מה שאתה מחפש, לפחות חלקית. בנצי - שיחה 23:15, 3 בדצמבר 2009 (IST)
האם חייבים לבשל לובסטרים וסרטנים בעודם בחיים?
שמעתי מספר שמועות על הסיבות לבישול לובסטרים וסרטנים בעודם חיים, אבל רציתי לדעת מה היא באמת הסיבה לכך, והאם ניתן להמנע מכך. תודה מראש(: ―אנונימי לא חתם
- ניתן, ולדעתי האישית אף רצוי, להימנע מלבשל בעלי חיים בעודם חיים. דני. Danny-w 22:23, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- מחוייב להמנע מלבשל בעלי חיים בעודם חיים במיוחד לובסטר חמדמד.{היה לי אחד פעם}Nimrod333 - שיחה 22:28, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- כמובן שלא חייבים לבשל לובססטרים בעודם חיים, אבל למה לא? מטרתם של החיות לשרת אותנו, בני האדם. אם לצורך כך יבושל חי, שיבושל חי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:30, 2 בדצמבר 2009 (IST)
- אם כבר חי, אז עד הסוף – גם בבישול וגם באכילה: לא לבעלי לב חלש. דולב • שיחה 00:04, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- כדי לשמור אותם טריים, מעדיפים להשאיר אותם חיים עד קרוב לבישול עצמו. מאחר ואין דרך קלה להרוג אותם במהירות (תחשבו על העמידות של ג'וקים), הרתחה מהירה עובדת טוב כמו כל דבר אחר. יואלפ - שיחה 07:25, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- בעבר שררה הנחה שבשל המבנה השונה מאוד והפרימיטיבי של מערכת העצבים המרכזית בחסרי חוליות, הלובסטר אינו חש כאב, ולכן אין התאכזרות מיוחדת בכך שהלה מתבשל חי. כיום השאלה הזו עודה פתוחה, ויש אינדיקציות לכך שהלובסטר אכן חש כאב, במובן מסויים, השונה מאוד מהמובן בו אנו חשים אותו וראה מאמר מעניין זה [1]. יש לזכור שהאתר הוא אתר אנונימוס, אגודה לזכויות בעלי חיים, המביא את הסקירה של המאמר, וייתכן שאם ייקרא המאמר במקורו יגיע הקורא ללא פרשנות למסקנות אחרות. אלמוג 09:27, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- ז"א, קודם כל יורים, אח"כ שואלים. צריך באמת לראות את המאמר המקורי עצמו; אבל נדמה לי שהמסחר המאוד ענף בתחום, לא ממש מתחשב בעובדות, גם אם הן תוכחנה. די להתרשם מהתנהלות המסחר עם בעלי חיים איתם אין ספקות בנוגע לקיומה שלמערכת עצבים מפותחת, כמו לוויתנים (בעיקר התנהלותו של השוק היפני), או דולפינים מסוג נווט (איי פארו), בתור מדגם חלקי. בנצי - שיחה 13:08, 3 בדצמבר 2009 (IST)
גמילה מקפאין
אם אדם המכור לקפאין מנסה להגמל (תהליך שנמשך כשבוע), עד כמה יפגע תהליך הגמילה אם יצרוך מעט קפאין (כמות שיש ב-100 מ"ל קפה, למשל) במהלך השבוע? תודה מראש, 22:38, 2 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- יש להפחית את הכמות באופן הדרגתי, [2] מדריך בנושא פו-איי - שיחה 00:29, 3 בדצמבר 2009 (IST)
בלי לקרוא את המדריך, להלן הצעתי המבוססת על ניסיון אישי ששוחזר בהצלחה מספר פעמים: א. הפסק לשתות קפאין לחלוטין (כולל שוקולד, אייס קפה, תה, קולה, וכן תרופות המכילות קפאין. במוקה של יטבתה וב-Nestea אין קפאין) בשעת הערב. ב. בבוקר קח שני אקמול/אדויל. ג. אחה"צ תצטרך שוב. ד. בבוקר הבא יהיה בסדר. kotz - שיחה 09:58, 3 בדצמבר 2009 (IST)
השקעה בבורסה מגיל צעיר
אני בן 15 וחצי ומעוניין להתחיל להשקיע בבורסה (בכמויות קטנות של כסף, בעיקר כדי לרכוש ניסיון). האם יש מנגנון כלשהו, אולי אתר אינטרנט, המאפשר לצעירים לסחור בבורסה (זה לא חייב להיות משהו המיועד בעיקר לצעירים, כמובן)? תודה, 23:27, 2 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- כדי לסחור באופן עצמאי בבורסה צריך להיות מעל גיל 18, יתכן ותוכל לסחור דרך הבנק כשאר יש לך חשבון צעיר בגיבוי של ההורים, תשאל את הבנק.
כדי לך להתחיל מניהול תיק השקעות וירטואלי וככה תוכל לבחון את בציעוך [3] לדגומא בלינק. כמו כן מחסר בכמות קטנה של כסף אמיתי בבורסה רצת בעייתי בכל גיל, כי עיקר המסחר הוא בשלב הרציף ושם לא תוכל להיות פעיל. בכסף קטן תוכל להיות פעיל בשלב פתיחה או בשלב נעילה. פו-איי - שיחה 00:34, 3 בדצמבר 2009 (IST)
קרינה מצילום רופאי
קיימים 3 סוגים עיקרים של צילומים רפואים למניהם.
- רנטגן
- טומוגרפיה ממוחשבת - CT
- דימות תהודה מגנטית - MRI
מה ההבדלים בין כל סוג וסוג ברמת/עוצמת הקרינה, או בניסוח אחר מה יותר מסוכן? פו-איי - שיחה 00:19, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- ב CT הקרינה היא קרינת רנטגן לכל דבר (רק שעושים צילומים מזוויות שונות).
- לעומת זאת MRI מבוסס על עקרון לגמרי שונה, ועל סוג קרינה אלקטרומגנטית שונה - קרינה בתחום התדירויות של גלי רדיו, שזה אמור להיות הרבה פחות מסוכן, בוודאי בחשיפה מוגבלת כזו. eman • שיחה • ♥ 00:29, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אז למה הרופאת משפחה שלי שלי אמרה לי את המשפט הבא "אם קרינה רנטגן היא X, סיטי הוא 600X ו MRI הרבה יותר" ציטוט מדוייק,
- אשמח מאוד אם מישהו יכול להפריך או לאשש את הטענה הזאת. אם זה אשלח לינק לרופא ולמשרד הבריאות פו-איי - שיחה 01:07, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אולי כי היא לא יודעת פיזיקה. CT וצילום רנטגן רגיל אפשר להשוות, כי זה אותו סוג קרינה, אז צריך לדעת כמה צילומים שונים עושים בבדיקת CT, ולכמה קרינה מחשפים בכל צילום כזה. אבל MRI זה משהו שונה לגמרי, ובכלל לא בר השוואה. גם אם יש נזקים (והאמת שלא ידוע לי על נזקים), הם יהיו שונים לחלוטין. eman • שיחה • ♥ 01:27, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- "הסיבה" שהיא אמרה לך את זה אינה נוגעת למידע רפואי אלא לבקרה התקציבית של קופת חולים. MRI יקר מ-CT שיקר מרנטגן. ההפרשים במחיר בין אמצעי הדימות האלה הם משמעותיים. זאת הסיבה שקופת החולים אינה מאשרת הדמיית MRI בקלות והרופאים הזוטרים מפחדים לרשום אותם כדי שהחברה מהבקרה התקציבית לא ירדו בהם. תומר א. - שיחה 09:10, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אני מצטרף לחברים האחרים. CT בדר"כ כולל הרבה יותר קרינה מרנטגן (מאותו סוג), פשוט כי זה מהרבה זויות. MRI פועל על גלי רדיו ושדות מגנטיים, ולא ידוע על שום נזק מהם. לכן, לדוגמא, עושים ניסויי MRI על מתנדבים באוניברסיטאות - ככל הידוע לנו (ו-MRI קיים כבר מספיק זמן), זה בטוח לגמרי. עופר קדם - שיחה 19:41, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אולי כי היא לא יודעת פיזיקה. CT וצילום רנטגן רגיל אפשר להשוות, כי זה אותו סוג קרינה, אז צריך לדעת כמה צילומים שונים עושים בבדיקת CT, ולכמה קרינה מחשפים בכל צילום כזה. אבל MRI זה משהו שונה לגמרי, ובכלל לא בר השוואה. גם אם יש נזקים (והאמת שלא ידוע לי על נזקים), הם יהיו שונים לחלוטין. eman • שיחה • ♥ 01:27, 3 בדצמבר 2009 (IST)
הסתברות של כל הנקודות בקטע [0,1]
הבנתי שאם מסתכלים על הקטע הסגור [0,1] אז קיימות שם אינסוף נקודות. ואם מתייחסים לנקודה בקטע כאל מאורע בכל המרחב הזה, אז ההסתברות שלו היא 0. אם סוכמים את כל הסתברות המאורעות מקבלים 0 למרות שהסתברות של כל המרחב צריכה להיות 1. יכול להיות שאני טועה איפשהו בניסוח שלי... בכל מקרה, למה פעם זה יוצא 0 ופעם 1 ? תודה. ―אנונימי לא חתם
- שכחת שיש אינסוף מאורעות אפשריים בקטע הזה, ומכפלה של אפס באינסוף איננה בהכרח אפס. ראה גם התפלגות אחידה. odedee • שיחה 00:48, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אי-אפשר לסכם על קבוצה שאינה בת מניה, ולכן מוכרחים לוותר על הנסיון לחשב את ההסתברות על-ידי סיכום נקודות, ולהגדיר מידה; ראה מידת לבג - וגם משפט ויטלי. עוזי ו. - שיחה 02:16, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אם ירשה לי עוזי לנסח בלשון בני אדם: אנו יכולים לסכם אינסוף פריטים בתנאי שאנו יכולים לתת לכל אחד מהם מספר סידורי. אין דרך לסדר את כל המספרים בין 0 ל 1 עם מספר סידורי - לכן גם לא ניתן לסכום אותם. ―אנונימי לא חתם
- זה ניסוח בלשון בני-אדם של הפסוקית הראשונה. נראה אותך נותן אותו טיפול לשאר המשפט. עוזי ו. - שיחה 09:02, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- סליחה, לא התיימרתי להיות בעל כוחות על טבעיים. בלשון בני אדם הובהר שההליך שעליו חשב OP אינו אפשרי, ודי לו בכך. אם כבר - שאלה: האם הוכחת משפט ויטלי תלויה באקסיומת הבחירה? אם כן - האם ניתן בכלל לבנות את תורת המידה ללא אקסיומת הבחירה? אילן שמעוני - שיחה
- זה ניסוח בלשון בני-אדם של הפסוקית הראשונה. נראה אותך נותן אותו טיפול לשאר המשפט. עוזי ו. - שיחה 09:02, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- ולכן במקרה כזה מדברים על צפיפות הסתברות כך ש-. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:22, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- אם ירשה לי עוזי לנסח בלשון בני אדם: אנו יכולים לסכם אינסוף פריטים בתנאי שאנו יכולים לתת לכל אחד מהם מספר סידורי. אין דרך לסדר את כל המספרים בין 0 ל 1 עם מספר סידורי - לכן גם לא ניתן לסכום אותם. ―אנונימי לא חתם
מהו הכוח בין שני מטעני משיכה סטנדרטים שהמרחק בינהם שואף לאפס ?
מהו הכוח בין שני מטעני משיכה סטנדרטים שהמרחק בינהם שואף לאפס ? , האם הכוח שואף לאין סוף ? 212.179.22.123 08:38, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- לא, משום שהניסוח המתימטי של החוק הוא מודל אידיאלי, המניח מטענים נקודתיים. מאחר ואין באמת מטענים נקודתיים (הנחה זו נכונה עבור מרחקים הדדיים הגדולים בהרבה מממדי המטענים או הגופים הטעונים), אין משמעות פיזיקלית למרחק הדדי אפס. מלבד זאת, במרחקים הדדיים מאוד קטנים, כוחות הדדיים אחרים הופכים להיות דומיננטיים (כלומר, האינטראקציה החשמלית איננה באמת היחידה, אבל היא בקירוב כזאת, במרחקים לא קטנים מדי). בנצי - שיחה 11:04, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- האם כוח משיכה\דחיה הוא תמיד ביחס ישר הפוך ? 212.179.22.123 12:23, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- במקרה של אינטראקציה אלקטרוסטטית הקשר הוא דווקא ריבועי הפוך. הכוחות האחרים לא - שם הקשר הוא בחזקה גבוהה יותר, כלומר, הוא דומיננטי מאוד בטווחים קצרים ביותר, אבל גם דועך מהר מאוד עם המרחק. ראה הכוח הגרעיני החזק. בנצי - שיחה 12:57, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אם אני זוכר נכון חד קטבים מגנטיים (אם הם קיימים) משפיעים ביחס הפוך למרחק, לא ריבועי. אילן שמעוני - שיחה
- נכון, אם הם קיימים בכלל. השאלה מתייחסת בכל אופן, למטענים בתור שכאלה, כלומר לאינטראקציה א"ס. בנצי - שיחה 15:48, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- האם כוח המשיכה במרחק רחוק משול גם גם לקפיץ כמו בהכוח הגרעיני החזק? , לדוגמה התיחס בבקשה לשינוי כוח המשיכה הגרוויטציוני בקצוות היקום, והאם זה בא לביטוי בכוחות המשיכה האחרים ?212.179.22.123 07:13, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- נכון, אם הם קיימים בכלל. השאלה מתייחסת בכל אופן, למטענים בתור שכאלה, כלומר לאינטראקציה א"ס. בנצי - שיחה 15:48, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- אם אני זוכר נכון חד קטבים מגנטיים (אם הם קיימים) משפיעים ביחס הפוך למרחק, לא ריבועי. אילן שמעוני - שיחה
- במקרה של אינטראקציה אלקטרוסטטית הקשר הוא דווקא ריבועי הפוך. הכוחות האחרים לא - שם הקשר הוא בחזקה גבוהה יותר, כלומר, הוא דומיננטי מאוד בטווחים קצרים ביותר, אבל גם דועך מהר מאוד עם המרחק. ראה הכוח הגרעיני החזק. בנצי - שיחה 12:57, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- האם כוח משיכה\דחיה הוא תמיד ביחס ישר הפוך ? 212.179.22.123 12:23, 3 בדצמבר 2009 (IST)
מערכת שמש
האם זה נכון כי במערכת השמש ככל שכוכב יהיה רחוק יותר מן השמש הוא יהיה בעל מסה גבוהה יותר מכיוון שככל שהכוכב יהיה בעל מסה גבוהה יותר הוא גם יהיה עצמאי יותר? 89.139.113.177 17:39, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- מה פתאום? שבתאי קטן מצדק. יש שתי קבוצות של כוכבים ששונות מבחינת המבנה - כוכבי לכת ארציים (קרובים יחסית לשמש) וכוכבי לכת גזיים (רחוקים יחסית מהשמש), אמנם כוכבי הקבוצה השנייה גדולים בהרבה אבל בתוך הקבוצות אין קשר ישיר בין המרחק לבין הגודל. טרול רפאים - שיחה 17:57, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- טוב, שתי הדוגמאות שלך טובות, אבל הן א-פריוריות. מבחינה עקרונית, לפי החוק ה-2 של ניוטון, 'עצמאותו' של כוכב הלכת איננה תלויה במסתו, מאחר והכבידה הפועלת עליו פרופורציונלית למסתו. בנצי - שיחה 20:51, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- לשאלה הראשונית :~ ממש לא , בהרצאה האחרונה של פרופ' מזא"ה הוא הראה שבמערכות שמש אין לכוכבים הרחוקים שום תלות במסה , הם יכולים להיות קטנים מכדור הארץ , או אפילו להיות בגודל הירח! ועדיין להיות ליד השמש.לפי מה שהוא אמר , אכן צריך למחוק כמה דפים ולהכניס חוקים חדשים עקב התגליות שנתגלו לאחרונה במיוחד בחצי שנה האחרונה.Nimrod333 - שיחה 22:43, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- לא שמעתי את ההרצאה אותה אתה מזכיר (יש לך קישור אליה ?). בכל אופן, מנקודת מבט של מסת כוכב הלכת, התנהגותו חייבת לציית לחוק שציינתי קודם. זה טוב להזכיר שם של מומחה, אבל נימוק מסביר יותר. ובהמשך לתגובתי הקודמת: המיקומים נקבעים במידה רבה ע"י תנאי התחלה, וגם ע"י אינטראקציות עם כוכבי לכת שכנים, במהלך ההיסטוריה שלהם. בנצי - שיחה 23:12, 3 בדצמבר 2009 (IST)
http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html יש שם כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש ע"י פרופ' צבי מזא"ה. יש קטע נראה לי באמצע שהוא מדבר על מערכות שמש בכללי , ואיך שהן נוצרו ושינוי חוק קירור צורת הדיסקית.Nimrod333 - שיחה 13:47, 4 בדצמבר 2009 (IST)
מחפש סרט
ראיתי לאחרונה סרט, על כתב בתחנת טלויזיה קטנה, שגונב קלטת המתעדת תקיפה, מכתב אחר שנפגע בה בעצמו. זכור לי רק שמה של חברתו, שהיתה המפיקה שלו, ונקראה ורוניקה נדאל. האם מישהו יודע את שמו של הסרט ? ―אנונימי לא חתם
- יכול להיות שזה הסרט הזה?
- http://www.imdb.com/title/tt0402114
- ב"אוזן" הוא נקרא "חשיפה מסוכנת". וולט - שיחה
מה משמעות המילה סרך, (חיפשתי קישור אליה - ולא מצאתי) סמי - שיחה 21:48, 3 בדצמבר 2009 (IST)
- א. עיין בקישור הראשון המובא בערך עצמו - שם תראה כי סֶרֶך = תקנון (או נוהל או נוהג), כך שסרך היחד משמעו בעברית מודרנית, תקנון הקהילה או הציבור. כך משתמע גם מתוך טקסט המגילה עצמו, המובא בקישור האחרון שם, כמו למשל, בשורה הראשונה בו, ולפחות בשורה נוספת בהמשך שם. ב. כך גם לפי אבן שושן, ב'המלון החדש' שלו (הוצאת קרית ספר, ירושלים, 1981), כמו ב"וזה הסרך לאנשי היחד" (מגילת ההודיות, ה', א') ובמובאות נוספות (ראה שם). הוא מציין גם משמעות נוספת: משהו שנלווה ל או הולך אחרי, אבל לעניינינו רלוונטית המשמעות הקודמת. שבת שלום, בנצי - שיחה 10:06, 4 בדצמבר 2009 (IST)
גובה ומשקל לפי גיל ומין
אני מחפש את הגובה והמשקל הממוצעים של גברים ונשים בגיל ההתבגרות (15, בערך). תודה, 12:33, 4 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- חפש בגוגל. Yonidebest Ω Talk 12:36, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- דווקא המקום הראשון לדעתי הוא וולפרם אלפא - עבור גברים ועבור נשים. זהר דרוקמן - שלום עולמי 12:42, 4 בדצמבר 2009 (IST)
שינוי טמפ' במיתרים
שלום , שמתי לב שבחורף כש-קר , אז הגיטרה נשמעת שונה לגמרי וגורמת לי קושי בזיהוי הצלילים הרגילים שאני רגיל אליהם, וה"צבעים"{צלילים} שלה נמרחים בצורה מוזרה.+ יש למישהו הסבר לתופעה ? ראיתי איזו כתבה על לחות אבל זה לא נראה לי ממש קשור לזה , אלא לטמפ' בלבד.Nimrod333 - שיחה 13:50, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- הצליל של הגיטרה תלוי גם במיתרים וגם בתיבת התהודה. הטמפרטורה יכולה לשנות את תכונות החומר של שניהם, ולכן לשנות את הצליל. למשל אם שינוי טמפרטורה ישנה את הגמישות של המיתרים, ואיתה למשל גם את זמן הדעיכה של תנודות המיתר.
- נראה לי שהלחות גם יכולה להשפיע, כי היא תשפיע על העץ בתיבת התהודה. אבל זה רק ניחוש. eman • שיחה • ♥ 14:44, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- זה לא ניחוש. יחד עם תכונות חלל תיבת התהודה, משתנות תכונות התווך גם בדרך ממקור התנודות אל האוזן, אם כי ברוב המקרים השינוי הוא מזערי. בנצי - שיחה 14:55, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- כן היה נראה לי הגיוני שזה משנה את צפיפות הסיבים במיתר. נראה לי שטמפ' זה פחות על העץ מאשר לחות.ובצורה מוזרה זה ממש מוזר לי ואני מתקשה לכוון לאמרות שזה עדיין נכון בסוף אך עדיין נשמע מוזר.
Nimrod333 - שיחה 15:41, 4 בדצמבר 2009 (IST)
מחפש שיר מסויים
שלום וברכה. אני מחפש שיר מסויים של זמרת, שבה אישה אומרת לשכן מלמטה, שאם הוא שומע צעקות ובלאגן, רק שלא ישאל מה שלומה. זה שיר די שקט ונעים לשמיעה. יש לו שורה: "just don't ask me how...", או משהו מעין זה. רוב תודות. איליה גליפינקל, רעננה
- נשמע לי כמו "לוּקה" של סוזן וגה. [4]
- eman • שיחה • ♥ 14:41, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- כן זה בדיוק זה. תודה רבה. מתברר שזה לא על אישה מוכה אלא דווקא על ילד מוכה. בברכה, איליה
ברור שזה על אישה מוכה. מאיפה הבאת את הילד? אורי רדלר - שיחה 15:29, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- אתה מוזמן לחפש את הוידאו ביוטיוב - מופיע שם ילד בתפקיד הראשי, שברור שהשיר עוסק בו, למרות שרוב הזמן רואים את סוזן וגה שרה.
- למעשה, כאן אפשר לראות קטע בו סוזן וגה מסבירה שהשיר הוא על ילד שהוריו מתעללים בו. לדבריה, היה באמת ילד בשם לוקה שגר קומה מעליה, אבל כאן נגמר הדמיון, כי בו לא התעללו.
- וטור שכתבה סוזן וגה, על השירים שלה. עופר קדם - שיחה 16:39, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- טוב, אני כמו מיקי ברקוביץ', חייב להתחיל כל משפט ב"שוב...": ובכן, שוב התברר שאני אידיוט. האמת היא שקראתי את השיר וממנו עלתה תמונה של תירוצים דחוקים שמספרת אישה מוכה, לא ילד.... אורי רדלר - שיחה 00:16, 7 בדצמבר 2009 (IST)
זהו את החייה
נא לזהות את היונק, תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:18, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- סוג של צבי מהרשימה.Nimrod333 - שיחה 16:23, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- אם זה בספארי ברמת גן, כנס לאתר הספארי. יש להם שם רשימה ותמונות של כל בעלי החיים שנמצאים אצלהם. אתה יכול אפילו לשלוח להם דו"אל בצירוף התמונה MT0 - שיחה 16:26, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- Bushbuck אנטילופה החיה באפריקה וגם בזמביה, וגם ליד פילים משפריצים
Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 16:32, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה על הזיהוי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:47, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- בדקתי באתר הספארי ולא מצאתי שם תמונה דומה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:47, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- Bushbuck אנטילופה החיה באפריקה וגם בזמביה, וגם ליד פילים משפריצים
- אם זה בספארי ברמת גן, כנס לאתר הספארי. יש להם שם רשימה ותמונות של כל בעלי החיים שנמצאים אצלהם. אתה יכול אפילו לשלוח להם דו"אל בצירוף התמונה MT0 - שיחה 16:26, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- והנה הזיהוי המלא, תודות לגוגל וויקיפדיה: Bushbucks קודו מסורטט Tragelaphus scriptus. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:56, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה. Nimrod333 - שיחה 19:18, 4 בדצמבר 2009 (IST)
=
מה מייצג הסימן במתמטיקה? תודה מראש. 17:38, 4 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- זהות או הגדרה. שנילי • שיחה 17:53, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- זה מייצג גם יחס שקילות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:56, 4 בדצמבר 2009 (IST)
- למה התכוונת ב"זהות או הגדרה"? איך אני יודע מתי לשים = רגיל ומתי ? 15:05, 5 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- בסימן שוויון (=) משתמשים כאשר שני אגפי המשוואה שווים במקרה או במקרים מסוימים; בסימן זהות () משתמשים כאשר שני האגפים שווים זל"ז תמיד, כלומר שווים זהותית. המשוואה היא דוגמא למקרה הראשון, ואילו היא דוגמא למקרה השני. בנצי - שיחה 18:22, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- ראה סימון מתמטי#לוגיקה פורמלית. נעה - שיחה 18:34, 5 בדצמבר 2009 (IST)
חפצים קרים
למה הקיר, הרצפה והפסל שיש לי בחדר הם קרים. ודברים אחרים כמו השטיח, נייר וכו... הם לא קרים. וכל הדברים האלה נמצאים באותו חדר. תודה מראש.
- תחושת הקור שאתה מרגיש בעזרת קולטני החום שעל גבי העור שלך קשורה למוליכות החום של החומר בו אתה נוגע. אם אתה נוגע בחומר עם מוליכות חום גבוהה (כזה שחום עובר בו מהר) כמו שיש או קיר אז החומר מעביר את החום הרחק מהאזוק של היד שלך מהר ואתה מרגיש קור. לעומת זאת כאשר אתה נוגע בחומר עם מוליכות חום נמוכה כמו שטיח אז החומר לא מעביר את החום מהסביבה של היד שלך והחום של היד שלך מחמם את האזור של השטיח שבו אתה נוגע ולכן זה מרגיש חם (או יותר נכון, קרוב יותר לחום הגוף שלך). דוגמא מעניינת לזה שפעם שמעתי היא זו - יהלומים הם אחד החומרים עם מוליכות החום הגי גבוהה בטבע. אם אדם היה טובל בבריכה של יהלומים הוא היה מהר מאוד קופא למוות למרות שהטמפרטורה מסביבו מעולם לא יורדת מתחת לאפס וכל זה בגלל שהיהלומים שואבים את החום מהגוף שלו. 89.139.78.30 03:25, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- תלוי מה הטמפרטורה המקורית של היהלומים. גוף האדם שבבריכת היהלומים לא יכול להפוך קר יותר מהם. שמירה - שיחה
- אמת. השאלה אם גוף אדם בטמפ' 1 צלזיוס הוא גוף חי או גוף מת. יוסאריאן • שיחה 16:52, 7 בדצמבר 2009 (IST)
מס' אתרי אינטרנט
אני לא יודע כמה אתרי אינטרנט יש ברשת ... אתם יודעים?
לפי הידוע יש כ-900000,56332 אתרים בארץ אבל בעולם זה מאוד מסובך ,אני בן 28 ואני לא יודע... ביי, מהערפד האחרון
- אם אתה לא יודע, אל תענה שטויות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:46, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי אתר אינטרנט ישנם כ-80 מיליון. נעה - שיחה 18:41, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- זה דורש מקור גם שם. תומר א. - שיחה 18:44, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- השאלה מהי הכוונה ב"אתרי אינטרנט". האם כל מחשב שמריץ שרת HTTP נקרא אתר (כנראה שלא, הוא נקרא שרת), האם אוסף דפים שכותבם קורא להם אתר הם אתר (גם אם ההפרדה מהאתרים היחידים תחת אותו שם מתחם היא בעזרת תיקיות) או האם כל שם מתחם רשום קרוי אתר (שמוביל לדף ששם אחר לא מוביל)? שמוליק - שיחה 23:11, 6 בדצמבר 2009 (IST)
תסקיר השפעה על הסביבה
אתם יודעים אולי היכן יש מאגר אינטרנטי של תסקירי השפעה על הסביבה? אתר/ים שיש בהם דוגמאות לתסקירי השפעה על הסביבה במלואם? תודה איציק1 - שיחה 18:28, 5 בדצמבר 2009 (IST) ??איציק1 - שיחה 00:59, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- לא בדיוק מה שחיפשת, אבל אולי wolframalpha יכול לעזור. 20:27, 9 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
גרעינים מוכנים
נכון יש חבילות של גרעינים ללא קליפה...איך במפעל מפרידים אותם מהקליפה (עם צבא של תוכים אולי?)? MT0 - שיחה 21:14, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- תלוי איזה גרעינים. לאגוזי פקאן, למשל, יש פטנט מכאני מיוחד שעושה את זה. אני מניח שככה זה לרוב הגרעינים והאגוזים. בגרעיני דלעת, פשוט מגדלים זן של דלעת שבו הגרעינים גדלים מראש בלי קליפה. Gidip - שיחה 11:12, 6 בדצמבר 2009 (IST)
שעון ביד ימין?
למה בדר"כ אנשים שמאליים שמים את השעון בצד ימין, ואנשים ימינים שמים את השעון בצד שמאל?
- כי חייב להישמר איזון בין היד הדומיננטית (והאונה הקונטרלטרלית) לבין השדה המגנטי שמפיץ השעון.
- כדי לא לדפוק אותו 212.179.22.123 22:55, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- אני ימני וכשאני שם שעון, אני שם אותו על יד ימין. Yonidebest Ω Talk 23:13, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- אתה היחיד בכל העולם
Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 23:22, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- אתה היחיד בכל העולם
- כי אחרת קשה לכוון את השעון מבלי להסיר אותו מהיד הדומיננטית. odedee • שיחה 23:28, 5 בדצמבר 2009 (IST)
- אני מבקש, גם אני שם ביד ימין [החזקה]. וחשבתי תמיד שאני היחיד!
ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 00:59, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- הגיע הזמן להגיד את האמת המרה! אין קשר בין היד הדומיננטית ליד עליה מונח השעון. תומר א. - שיחה 06:41, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- בעבר, עם שעוני קפיץ שהיה צורך למתוח אותם מדי פעם, ענדו שעונים על יד שמאל כדי שיהיה קל לטפל בשעון ביד ימין. כיום זה כבר לא כל כך משנה, אבל המינהג נישאר. יואלפ - שיחה 09:42, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- הגיע הזמן להגיד את האמת המרה! אין קשר בין היד הדומיננטית ליד עליה מונח השעון. תומר א. - שיחה 06:41, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- אני מבקש, גם אני שם ביד ימין [החזקה]. וחשבתי תמיד שאני היחיד!
- אולי כי פשוט היד הדומיננטית עושה יותר תנועות, ויש יותר סיכוי שהשעון יפקיע או ייפגע במהלכן. eman • שיחה • ♥ 22:05, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- עם היד הדומיננטית יותר קל לסגור את רצועת השעון. דולב • שיחה 00:07, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- ואני אתן לכם סיבה נוספת, כאחת שעונדת צמידים ביד ימין ושעון ביד שמאל, אם הצמיד עבה מידי מאד לא נוח לכתוב עם עט על דף נייר (למי שלא יודע, פעם רק כך כתבו
), ולכן עונדים את השעון ביד שאינה כותבת. אבל השאלה האמיתית היא כמה מיכם עדיין עונדים שעון על ידם השמאלית או הימנית. מתצפיותיי הלא מדעיות, רוב האנשים בגילאים שבין 13-30 מסתפקים בשעון של הטלפון הנייד Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 05:06, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- לדעתי לימניים שעונדים שעון על יד ימין, יש אמירה חברתית. משהו בסגנון, אני לא כמו יתר הקונפורמים שנכנעים לצו האופנה. אני הולך נגד הזרם, ועושה מה שבראש שלי. ואכן Hanay צודקת, והיא יכולה להוסיף אותי לתצפיותיה הלא מדעיות כעוד הומו-סאפיאנס-סלולרוס, שמעדיף להשתמש בשעון שבטלפון הנייד. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 09:42, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- אז אני אספר להומו-סאפיאנס-סלולרוס, שכאשר אני רוקדת ריקודי עם, כל אלה השייכים ל"גזע" שלך שואלים אותי כל הזמן מה השעה. אז אולי כדאי ש- הומו-סאפיאנס-סלולרוס ייולד עם שעון פנימי או שעון מודבק לידם כדי שיוכלו להיות עצמאיים ולא יזדקקו כל הזמן לשאול אחרים מה השעה כאשר חס וחלילה קורה הדבר הנורא מכול, הסלולר שלהם לא זמין
Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 00:44, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן יש לאסור על הומו-סאפיאנס-סלולרוס לרקוד ריקודי עם. זה באמת לא חוקי. מאידך אולי הם סתם מנסים להתחיל אתך, בגמלוניות הידועה של בני הזן הזה?
. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:45, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן יש לאסור על הומו-סאפיאנס-סלולרוס לרקוד ריקודי עם. זה באמת לא חוקי. מאידך אולי הם סתם מנסים להתחיל אתך, בגמלוניות הידועה של בני הזן הזה?
- אז אני אספר להומו-סאפיאנס-סלולרוס, שכאשר אני רוקדת ריקודי עם, כל אלה השייכים ל"גזע" שלך שואלים אותי כל הזמן מה השעה. אז אולי כדאי ש- הומו-סאפיאנס-סלולרוס ייולד עם שעון פנימי או שעון מודבק לידם כדי שיוכלו להיות עצמאיים ולא יזדקקו כל הזמן לשאול אחרים מה השעה כאשר חס וחלילה קורה הדבר הנורא מכול, הסלולר שלהם לא זמין
- לדעתי לימניים שעונדים שעון על יד ימין, יש אמירה חברתית. משהו בסגנון, אני לא כמו יתר הקונפורמים שנכנעים לצו האופנה. אני הולך נגד הזרם, ועושה מה שבראש שלי. ואכן Hanay צודקת, והיא יכולה להוסיף אותי לתצפיותיה הלא מדעיות כעוד הומו-סאפיאנס-סלולרוס, שמעדיף להשתמש בשעון שבטלפון הנייד. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 09:42, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- ואני אתן לכם סיבה נוספת, כאחת שעונדת צמידים ביד ימין ושעון ביד שמאל, אם הצמיד עבה מידי מאד לא נוח לכתוב עם עט על דף נייר (למי שלא יודע, פעם רק כך כתבו
- עם היד הדומיננטית יותר קל לסגור את רצועת השעון. דולב • שיחה 00:07, 7 בדצמבר 2009 (IST)
קרבנות בהודו כיום
בערך קרבן נכתב כי ”"פולחני הקרבה הם מהעתיקים שבפולחנים הקיימים ובעבר תפוצתם הייתה נרחבת ביותר. הקרבת קורבנות כיום נדירה אך קיימת"”. לאור עדות אישית של מה שחשבתי להקרבת קורבנות במקדשים בנפאל ובהודו (כך הייתי עד למקדשים בהם קונים המאמינים סלסלת פירות ופרחים, ממתינים בתור([5]) ונדמה לי שמעלים אותה באש בתוך המקדש, או להשטת סירוניות של פרחים ופירות בגנגס), ניסיתי לשנות את הכיתוב כדי לציין שהמנהג עדיין מתקיים בתפוצה רחבה. אולם עלתה התנגדות בדף השיחה, בה נטען כי לא מדובר בהעלאת קורבנות (קרי, שריפתם באש, קבורתם או השלכתם מצוק). אני מעלה את הנושא כאן על מנת לקבל תשובת מומחה - עד כמה נפוץ כיום המנהג? יוסאריאן • שיחה 11:28, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- איך בדיוק הגעת למסקנה שהקרבת קורבנות מצריכה הריגת בעלי חיים? קורבן הוא דבר שאתה מקריב לאל כחלק מחגיגה פולחנית. לדוגמה בבית המקדש שלנו היה יום שנקרא חג קורבן העצים שבו הקריבו עצים ליהוה כחלק מחגיגה פולחנית. ―אנונימי לא חתם
- אני מסכים בסה"כ. לא היתה טענה של הריגת בעל חיים, אלא של שריפה\קבורה של מנחה. יוסאריאן • שיחה 22:03, 6 בדצמבר 2009 (IST)
ראה את הערך Sacrifice ב-A Dictionary of Asian Mythology:
Sacrifice Sacrifice is a universal religious act, one closely associated with the mythologies of particular traditions. Sacrifices are often offered to divinities in the name of society by priestly castes. The offerings themselves may be symbolic or literal, vegetable or animal. Scapegoats of various kinds may be used to substitute for living offerings that a given group is unable or unwilling to give up. For example, Abraham was instructed to offer Isaac as a sacrifice and did so, but an animal became a substitute for Isaac; the Christians say that Christ died as an offering for humanity. Sacrifices are often accomplished at sacred times of the year in sacred places. In Asian myth and religion sacrifice plays important roles. Japanese emperors offered sacrifices to the dead and to nature divinities (See Kami, Shinto entries). The Chinese Emperor, representing his people, made winter solstice sacrifices to the gods and to the dead. Sacrifice is important in the bear cults of the Ainu (See Ainu Mythology) and to the indigenous religions of Indonesia (See Hainuwele). It is central to the fire rituals of the Zoroastrians (See Zoroastrianism, Avesta). In the Hindu (See Hinduism) tradition of India sacrifice can be said to be the central issue. In the Skhya tradition, life emerges from the sacrifice of the primal male or Purua (See Purua), and the continuance of existence depends on the proper practice of ritual sacrifice (See Hindu Mythology, Agni, Daka, Dev, Kl, etc.). For the Hindu. He and the world itself represent a sacrifice—that which must continually be destroyed and re-created through the eons of history.
- זה עוזר, תודה. מעניין אם אפשר למצוא הערכה למספר האנשים שמקריבים כחלק מפרקטיקה דתית כיום. יוסאריאן • שיחה 23:02, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- בהודו יש סוגים שונים של הקרבת קורבנות. בקיץ 2006 היינו בלדאק כאשר היה שם שיטפון. תושבי צ'נגספה שחששו שנחל שזורם במרכז הכפר יגרום להצפות, יהרוס גשר ויגרום לניתוקם, הביאו עז וכהן דת. הכהן שחט את העז בטקס ארוך, הקיז מדמה לנחל. ואז בחר מספר נתחים מהעז ואותם שרפו על מזבח מאולתר בליווי תפילות שונות שנמשכו שעות רבות. הנהר לא הציף את הכפר. מוטי - שיחה 23:12, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- למעשה, כל טקס פוג'ה בגנגס כולל הקרבת קרבן סימלי. כולל הפרחים המושטים בנהר או המטבעות המושלכים אליו. גם השלכת מטבעות במזרקות איטליה על מנת לוודא שנחזור לשם זה סוג של קורבן. מוטי - שיחה 23:14, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- זה עוזר, תודה. מעניין אם אפשר למצוא הערכה למספר האנשים שמקריבים כחלק מפרקטיקה דתית כיום. יוסאריאן • שיחה 23:02, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- ראו כתבה על הקרבת קורבנות אדירה בנפאל, מלפני שבועיים. עופר קדם - שיחה 08:11, 7 בדצמבר 2009 (IST)
הגליה
אני זקוק למקורות שמאשרים את סיפור הגלות לאחר חורבן בית המקדש. האם קיימים כאלה?
- איזה חורבן? לאחר חורבן הבית הראשון באמת חלק מן העם הוגלה לבבל (ראה את ספרי התנ"ך הרלוונטים). לאחר חורבן הבית השני לא הייתה שום הגליה והיהודים המשיכו להוות את רוב תושבי א"י עד לפחות לאחר מרד בר כוכבא (ויש שסבורים שהיהודים היוו את רובי תושבי א"י עד הכיבוש המוסלמי או אף עד מסע הצלב הראשון).
- הכוונה לבית המקדש השני, תודה 77.124.157.191
- Can you be more specific?? איזו גלות הראשונה (מאה חמישית לפנה"ס) או השנייה (המאה הראשונה והשנייה לספירה)? ואיזה סיפור? סיפר מסויים? כל הסיפורים? כולל מה שיסופר באלף השנים הבאות? ואיזה מקורות? תנ"ך זה טוב? ציטוט מynet? מפורום פרש? בלוג במקושרים?ישראל קרול - שיחה 23:41, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- מקורות היסטוריים שאפשר להסתמך עליהם והם מאשרים את סיפור הגלות הכפויה של עם ישראל במשך 2000 שנים 77.127.143.216
- בלוג חביב "גלות בת אלף ומאתיים שנה בלבד" שיענה לך על חלק מהשאלות. ישראל קרול - שיחה 00:56, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מקורות היסטוריים שאפשר להסתמך עליהם והם מאשרים את סיפור הגלות הכפויה של עם ישראל במשך 2000 שנים 77.127.143.216
לפי ספרו של ההסטוריון פרופ' שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי" [6] , [7], לא בהכרח הייתה גלות כזו. Danny-w 16:09, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- וראו גם בציטוט החלקי מתוך המאמר: "לדברי זנד, הרומאים לא נהגו להגלות אוכלוסיות שלמות וגם רוב היהודים הורשו להישאר בארץ; מספר המגורשים הגיע לכל היותר לרבבות. התבליט המפורסם על שער טיטוס ברומא אינו מוכיח את ההיפך. כשנכבשה הארץ בידי הערבים - רבים מהיהודים התאסלמו והתבוללו בכובשים. פירוש הדבר שמוצא הערבים הפלסטינים - מהיהודים. זנד לא המציא את התזה הזאת: 30 שנה לפני הכרזת העצמאות האמינו בה גם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ואחרים." (וכן הלאה). Danny-w 16:11, 11 בדצמבר 2009 (IST)
סמכויות המשטרה בציתות לטלפונים
מתי יכולה המשטרה לצותת לטלפון? האם רק בסוגים מסוימים של חקירות? (רוצח סדרתי לעומת מסתכסך עם שכנים סדרתי) האם רק כאשר מטפל בתיק קצין מדרגה מסוימת? האם דרוש לכך צו של בית משפט? מתי תמלולים של ציתות קבילים בבית משפט? אנדר-ויק • 22:41, 6 בדצמבר 2009 (IST)
- גם אני הייתי קטן אמונה, אבל דרך גוגל קיבלתי האזנת סתר#האזנות סתר חוקיות --ישראל קרול - שיחה 00:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- s:חוק האזנת סתר, תקרא ותחזור אלינו עם סיכום. תומר א. - שיחה 22:37, 7 בדצמבר 2009 (IST)
האם יש מילה בעברית למעבר של תבשיל מכלי הבישול לצלחת הסועד
מים מוזגים ומרק יוצקים. איזה מילה מתארת מעבר של תבשיל (כמו אורז או בשר או גולש או קוסקוס) מהכלי שבו בושל אל הצלחת בשולחן? עד כמה שידוע לי, אין בעברית מילה לפעולה זו. אני צודק? והמילה 'הגשה' אינה נראית לי נכונה ומתאימה מספיק. בתודה, סוס פרא אציל
- אני לא מכיר מילה מטעימה (אופס, מתאימה). כך שאני מזדהה עם תחושתך. אלדד • שיחה 00:46, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי מיטב ידיעתי, תבשילים מגישים. ואני מאחלת לך ולמשפחתך שתגיש להם ארוחות רבות שאתה בישלת
Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 05:00, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- יש מי שעורם ערמות של אוכל בצלחת, אבל נדמה לי שזה תלוי במידת המוצקות של האוכל. יוסאריאן • שיחה 10:09, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי מיטב ידיעתי, תבשילים מגישים. ואני מאחלת לך ולמשפחתך שתגיש להם ארוחות רבות שאתה בישלת
- הובחן , סוס פרא אציל , מרבים להשתמש במילה 'להגיש' או 'להביא'(יותר בכלליות) .Nimrod333 - שיחה 13:33, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- תעמיס לי ביסלי! Valleyofdawn - שיחה 14:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- השאלה היא מה סוג האוכל. אם מדובר במרק, הרי שניתן למזוג. דייסה (או חמין רציני, גם גולש טוב) אפשר לצקת לצלחת. דברים אחרים אפשר להגיש לצלחת מכלי הבישול (ומה רע במילה?). זהר דרוקמן - שלום עולמי 21:41, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- תעמיס לי ביסלי! Valleyofdawn - שיחה 14:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- "צילחות", משמש בעיקר לפן האסתטי של הסידור על גבי הצלחת. טבעת-זרם - שיחה 01:33, 8 בדצמבר 2009 (IST)
למה אתה שואל? האם אתה ממלא תשבץ? כותב חמשיר?. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 01:49, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- אפשר לצקת גם מאכלים מוצקים (הא!), ולא רק נוזלים. אם לפני חנוכה אנחנו עומדים, הרי דברי ספר שמואל על לביבות: "וַתֵּלֶךְ תָּמָר בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ וְהוּא שֹׁכֵב וַתִּקַּח אֶת הַבָּצֵק וַתָּלָשׁ וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו וַתְּבַשֵּׁל אֶת הַלְּבִבוֹת: וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו". דוד - שיחה 20:38, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מילים במשך הזמן משנות את משמעותן. האם תגיד היום את המשפט: "מה ירבו פרחים בחורף על הכרך", או: "גם אם איוורש ואהלך שחוח" ? ואם תגיד זאת כמה יבינו? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 04:23, 11 בדצמבר 2009 (IST)
אלכסנדר פן בעיתון "דבר"
קראתי שלמשורר אלכסנדר פן היה טור שירה אקטואלי בעיתון דבר בראשית שנות השלושים (בדומה לטור השביעי של נתן אלתרמן). האם מישהו יודע מתי היה הפרסום הראשון של הטור ובאיזה תדירות הוא פורסם?
- על פי הערך אלכסנדר פן הוא כתב בדבר תחת שם העט "תנו רבנן". האם בדקת בארכיון דבר כאן?Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 04:56, 7 בדצמבר 2009 (IST)
תודה! הצלחתי למצוא (:
- אז מה עם לשתף אותנו במידע? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 13:42, 8 בדצמבר 2009 (IST)
שאלה קצת קשה מקווה שיהיה פה מישהו שידע- חלקיק ב 4 מימדים
שלום. נאמר לי שאם ניקח חלקיק וניתן לו לרוץ אקראית בשטח דו מימדי אין סוף זמן לבסוף הוא יכסה (יהיה בכל הנקודות) את כולו. כך גם לגבי 3 מימדים. אך ב4 מימדים (כמובן זה עניין של מחשב ואני לא יכול להכיר מימד רביעי מרחבי)הוא לא. אני לא מבין למה
תודה
- שמישהו יתן לו את הסבר הנמלה .Nimrod333 - שיחה 13:31, 7 בדצמבר 2009 (IST)
אז תן אתה אם אתה יכול (אם התכוונת שנמלה יכולה לראות 2 מימדים, אז זה לא מה שהתכוונתי, אני מתכוון ל4 מימדים מרחביים שהחלקיק יכול לנוע בכולם) תודה מני111 - שיחה 22:07, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- נכון כי זה מראה את ההבדל בין 2 ל4 , יש הרבה מרצים שהראו את ההבדל עם ההסבר הזה.
ואפילו הגיעו להסבר של תורת על-מיתרים.תחפש הרצאות בגוגל על מימדים ותורות.Nimrod333 - שיחה 22:28, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- נמרוד, אם אינך בעל ידע עדיף שלא תענה מחשש להטעיה. מני, ככל הידוע לי כבר במימד 3 החלקיק לא "יכסה" את המרחב כולו. ההסבר הוא מתמטי בעיקרו והוא קשור להתכנסות של סדרה מסוימת הקשורה בממד של המרחב. אם הסדרה מתכנסת, כפי שקורה ב-3 ממדים ומעלה החלקיק "ייברח" כך שהוא יגיע למצב שלעולם לא ייתקרב לנקודות מסוימות. על האופי המתמטי המדויק של ההסבר המעורפל שלי איני רוצה להרחיב, שכן איני בטוח בידע המתמטי שלי דיו. דניאל ב. 22:41, 7 בדצמבר 2009 (IST)
אתה מדבר על הילוך שיכור במרחב. במקום לדבר על תנועה בראונית, מספיק לחשוב על מודל בדיד שלה. דמיין חלקיק שיכול לדלג רק בין נקודות הסריג, כלומר, הנקודות שכל הקואורדינטות שלהן שלמות. החלקיק משוטט לו באקראי. ברור שהוא יכול לחזור אחרי כמה צעדים לנקודת ההתחלה, אבל באותה מידה הוא עשוי לנדוד לו למחזות רחוקים. אנחנו שואלים את השאלה הבאה: האם "בטוח" (=בהסתברות 1) שהחלקיק יחזור בסופו של דבר לנקודת ההתחלה? התשובה תלויה בהתכנסות של טור מסויים (טור הסיכויים לחזור לאחר בדיוק n צעדים), ומסתבר שהתוצאה תלויה במימד המרחב: הילוך אקראי במישור (הדו-ממדי) יחזור בהסתברות 1 לנקודת ההתחלה (ולכן - תרגיל - יבקר בהסתברות 1 בכל נקודה של המישור). לעומת זאת הילוך מקרי במרחב התלת-ממדי עשוי שלא לחזור לנקודת הראשית לעולם. יש התנהגויות אחרות (הסיכוי של שני חלקיקים להתנגש, למשל) שבהן ההתנהגות במרחב תלת-ממדי דומה לזו של מרחבים מממד קטן, ורק במרחב 4 ממדי ומעלה ההתנהגות שונה. עוזי ו. - שיחה 00:14, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- יש דבר הנקרא אקריות אם יודעים אותו ? , האם לחלקיק יש כבר מגע ב4 ממדים ? , התשובה היא כן , אבל אני לא חותם בשמי . 212.179.22.123 07:34, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתי מה אתה שואל. עוזי ו. - שיחה 10:24, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- יש דבר הנקרא אקריות אם יודעים אותו ? , האם לחלקיק יש כבר מגע ב4 ממדים ? , התשובה היא כן , אבל אני לא חותם בשמי . 212.179.22.123 07:34, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- לדניאל .ב :קודם כל אל תעלה למרומים ותמדוד אותי מ"ההכרות" שלך איתי.
דבר שני , אני רק הזכרתי שבד"כ שמדברים בהרצאות על מימדי מרחב וזמן בד"כ מתחילים מקצת מימדים 2 ואז עולים בהדרגה להסבר של קיומם של עוד.זה שאני עצלן ואין לי כח לכתוב חלק מההרצאה שראיתי זה משהו אחר. יכול להיות שפה יש את המידע בנוגע ל4 מימדים או יותר[[9]] Nimrod333 - שיחה 18:20, 8 בדצמבר 2009 (IST)
תודה דניאל ועוזי. תחת איזה שם אני יכול לחפש מידע על נושא זה (מהו שם הנושא? הילןך השיכור? איך אומרים באנגלית את המושג? בויקיפדיה עברית אין). אינטואיטיבית, אני יכול לדמיין מצב בו גם בשטח דו מי חלקיק לא יחזור לעולם, או בהסתברות קטנה מ1 לנקדות המוצא שלו, ואני יכול גם לדמיין שאומנם בסיכוי קטן מדייותר, החלקיק הנע יוכל להגיע לנקודת המוצא גם ב 3 מימדים (גם מטבע שמוטל אין סוף פעמים, לא נוכל לדעת בוודאות - וזה אולי פילוסופיה של הסטטיסטיקה - שתהיה החלוקה אין סוף חלקי שתיים שווה). כלומר אלו אפשריים, ויש סיכוי גדול שכך יקרה אך לא בטוח.מצד שני אמרת שחישבו הסתברות 1 (100%)...מוזר...הסטטיסטיקאים יכולים לתת תשובות כ"כ נחרצות? שוב תודה! מני111 - שיחה 13:24, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- הנושא הוא הילוך אקראי, random walk. בפרט, אתה מעוניין ב- lattice random walk. אינני יודע מהי "החלוקה אין סוף חלקי שתיים שווה", אבל משפט הגבול המרכזי מבטיח שבהטלת סדרה אינסופית של מטבעות, סדרת היחסים בין מספר העצים למספר הפלסטינות שואפת לגבול 1 (בהסתברות 1). סטטיסטיקאים יכולים לתת תשובות נחרצות מאד; וכשלא, (ממש כמו מתמטיקאים), הם משנים את השאלה. עוזי ו. - שיחה 20:50, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- נמרוד, דברי לא נאמרו כהתרסה ואני מצטער אם זה הרושם שהותירו. כפי שהדגים עוזי, השאלה היא מתמטית גירדא. משלי נמלים, המשמשים לרוב בהדגמת תופעות רבות ממדים בפיזיקה, אינם רלוונטים פה. דניאל ב. 21:49, 8 בדצמבר 2009 (IST)
אחלה! תודה רבה לכם, אני אקרא על זה ומקווה שאבין ואם לא אולי אשאל שאלה ממוקדת פה.תודהמני111 - שיחה 23:33, 8 בדצמבר 2009 (IST)
מה פרוש המילה לואו-טק ( LOW TECH ) ?
בשבוע שעבר ראיתי כתבה בטלויזיה על המהנדס "חיים שפיר" שלפני 20 שנה עשה תפנית בחייו והקים את חברת "שפיר" למשחקי חברה. בראיון שהיה איתו בתוכנית לונדון וקירשנבאום הוא אמר שהוא מפתח תעשיית "לואוו-טק" ( LOW TECH ) בניגוד למילה "היי-טק" ( HI-TECH ) רציתי לשאול בבקשה מה זה ושמישהו יסביר לי באיזה תעשיה מדובר שזה לא כל כך טכנולוגי כמו היי-טק , או שזה סתם כינוי . Shahar - שיחה 21:29, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- הכוונה היא לכל דבר שאיננו דורש טכנולוגיה עילית - למשל נגרות, פחחות, קרמיקה, או למשל עיצוב משחקים. בדרך כלל מופיע על דרך הניגוד בהשוואה להי-טק, כמו כאן. האמת שבימינו כמעט כל דבר כן דורש טכנולוגיה עילית... Harel • שיחה 21:32, 7 בדצמבר 2009 (IST)
אם ככה אז צריך שיהיה למילה הזאת ערך. Shahar - שיחה 13:40, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זה לא סתם כינוי, זהו ביטוי שמשתמשים בו כל הזמן בתעשיות שאינן הי טק Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 00:38, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- מדובר במושג די שימושי, למשל בטכנולוגיה מסייעת. היי-טק זו טכנולוגיה שזה עתה האדם רכש ולאו טק, זו טכנולוגיה שהאדם מכיר מזה זמן. אלה מושגים יחסיים. מקל הליכה הוא מוצר טכנולוגיה נמוכה לעומת קביים, הקביים הם טכנולוגיה נמוכה לעומת כיסא הגלגלים הידני, כיסא הגלגלים הידני הוא טכנולוגיה נמוכה לעומת כיסא הגלגלים הממונע וכולי. אחד העקרונות החשובים בטכנולוגיה מסייעת הוא לא להסתנוור מתחכום המוצר ולא לתת למי כיסא גלגלים ממונע למי שיכול להסתפק במקל הליכה. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 01:43, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- זה לא סתם כינוי, זהו ביטוי שמשתמשים בו כל הזמן בתעשיות שאינן הי טק Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 00:38, 8 בדצמבר 2009 (IST)
אבל המילה TECH זה קיצור של המילה "טכנולוגיה = TECHNOLOGY" ולא בהכרח מקצועות שהם אינם טכנולוגיים. Shahar - שיחה 13:43, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני חושב שתעשיה הייטקית היא כזאת שמבוססת על אלקטרוניקה ותעשייה לואוטקית היא כזאת שלא מתבססת על אלקטרוניקה או אפילו על תהליכים ממוכנים. תומר א. - שיחה 13:48, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- גם נפחות ונגרות הן סוגים של טכנולוגיה. יוסאריאן • שיחה
- לא במובנה של המילה דהיום. תומר א. - שיחה 14:03, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- גם נפחות ונגרות הן סוגים של טכנולוגיה. יוסאריאן • שיחה
ניקוד ש שמאלית חלומה
שלום, כיצד יש לנקד ש' שמאלית עם חולם? יש מספר מילים כאלה, נדמה לי שאחת מהן היא "משוש" בכתיב חסר. תודה, Gil mo - שיחה 20:06, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- למיטב ידיעתי, סימן הניקוד לש' שמאלית ולחולם הוא זהה לגמרי - תו ASCII מספר 0210. לכן אני חושב שאין דרך להבדיל בין ש' שמאלית שיש אחריה חולם חסר, לכזו שלא. odedee • שיחה 00:56, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- למה - מדובר בשני סימני ניקוד שונים, שנראים אחרת ומופקים על ידי מקשים שונים במקלדת (שין שמאלית -ׂ- => שׂ- ,ולעומה חולם -ֹ- => שֹ-. ועם שניהם יחד: -שֹׂ-. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:11, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני חושב שזה חולם מלא, לא חולם חסר - החולם המלא מופיע במרכז האות ו', והחולם החסר - משמאל לאות. odedee • שיחה 02:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אין סימנים נפרדים לחולם חסר ולחולם מלא. נדגים זאת במילה שבה בכתיב חסר (מנוקד) יש ש' שמאלית עם חולם חסר: ”שֹׂטֵם”. ניתן לראות את ההבחנה (אם כי יש גופנים שבהם ההבחנה ברורה עוד יותר לעין – כמו קורן למשל, שאגב, זכור לי שזה ממש אחד מהשבחים שהורעפו עליו). אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:54, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מתברר שב"קורן" באמת התאמצו לפתור עניין זה, כך כתוב כאן - וגם ש"נקודת החולם ונקודת השי"ן תמיד היו זהות, והיו "מתלכדות" במקרים בהן הופיעו בסמיכות זו לזו". בכתיבה רגילה במחשב, כפי שאפשר לראות למשל כאן, ישנו הבדל בין החולם המלא, שצריך להופיע מעל האות ו', במרכז, ובין החולם החסר, שצריך להופיע מצד שמאל ולא במרכז האות - ואז קשה להבדיל בינו לבין הנקודה ששייכת לשין השמאלית. יש על זה הסבר מפורט פה, בתחתית הדף. odedee • שיחה 03:23, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן. אבל, כפי שהדגמתי לעיל, גם גופן סטנדרטי כמו הסוג של דוד שמשמש כאן מסוגל להתמודד עם זה. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 04:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- חשבתי שאמרת שאין סימנים נפרדים לחולם מלא וחסר... לפי הבנתי אתה אמנם יצרת שתי נקודות מעל האות, אבל הן אינן ממוקמות נכון - כי החולם שהוספת הוא מלא, הוא אינו נמצא משמאל לאות. איך אתה יוצר ו' שעליה חולם מלא ולעומתה ו' שעליה חולם חסר? odedee • שיחה 09:45, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן. אבל, כפי שהדגמתי לעיל, גם גופן סטנדרטי כמו הסוג של דוד שמשמש כאן מסוגל להתמודד עם זה. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 04:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מתברר שב"קורן" באמת התאמצו לפתור עניין זה, כך כתוב כאן - וגם ש"נקודת החולם ונקודת השי"ן תמיד היו זהות, והיו "מתלכדות" במקרים בהן הופיעו בסמיכות זו לזו". בכתיבה רגילה במחשב, כפי שאפשר לראות למשל כאן, ישנו הבדל בין החולם המלא, שצריך להופיע מעל האות ו', במרכז, ובין החולם החסר, שצריך להופיע מצד שמאל ולא במרכז האות - ואז קשה להבדיל בינו לבין הנקודה ששייכת לשין השמאלית. יש על זה הסבר מפורט פה, בתחתית הדף. odedee • שיחה 03:23, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אין סימנים נפרדים לחולם חסר ולחולם מלא. נדגים זאת במילה שבה בכתיב חסר (מנוקד) יש ש' שמאלית עם חולם חסר: ”שֹׂטֵם”. ניתן לראות את ההבחנה (אם כי יש גופנים שבהם ההבחנה ברורה עוד יותר לעין – כמו קורן למשל, שאגב, זכור לי שזה ממש אחד מהשבחים שהורעפו עליו). אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:54, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני חושב שזה חולם מלא, לא חולם חסר - החולם המלא מופיע במרכז האות ו', והחולם החסר - משמאל לאות. odedee • שיחה 02:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- למה - מדובר בשני סימני ניקוד שונים, שנראים אחרת ומופקים על ידי מקשים שונים במקלדת (שין שמאלית -ׂ- => שׂ- ,ולעומה חולם -ֹ- => שֹ-. ועם שניהם יחד: -שֹׂ-. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:11, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני מציע להעלות את הידע הזה לערך על ניקוד עברי. אני לא מומחה אז לא אעשה זאת בעצמי כדי לא לכתוב שטויות - אבל זו שאלה מעניינת ותשובה עוד יותר מעניינת. :-) טוסברהינדי (שיחה) 10:09, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זו שאלה בטיפוגרפיה יותר מאשר בניקוד; אפשר לשאול את אורי רדלר. עוזי ו. - שיחה 21:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
גנרל צרפתי קבור בעמידה
שמעתי שהיה גנרל צרפתי לפני זמן, שהיה עסוק באופן מתמיד בסכסוך בין צרפת וגרמניה, וקברו אותו בעמידה לכיוון גרמניה, לסמל את עמידתו הלוחמנית, גם אחר המוות, מול החזית הגרמנית. האם תוכלו להוסיף לי פרטים לגבי זהותו. רוב תודות, חיים השלישי
- הגרנאדיר נואסו (Noisot) נקבר בעמידה ליד פסל מפקדו הנערץ נפוליאון Valleyofdawn - שיחה 00:06, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- רק תיקון קטן לתעתיק: נואזו. אלדד • שיחה 02:44, 9 בדצמבר 2009 (IST)
חיפוש מילה
מישהו יכול להזכיר לי איך מחפשים מילה בערך של ויקיפדיה? הציוני ✡ שיחה 23:35, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתי את השאלה. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:07, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- יש צירןף מסוים של 2 מקשים שמעלה תיבת חיפוש של אות או מילה בדפי אינטרנט (וכך גם בקבצי וורד) שכחתי את הצירוף המסוים הזה. הציוני ✡ שיחה 12:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- CTRL-F. תומר א. - שיחה 13:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)
תודה רבה! הציוני ✡ שיחה 14:31, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- CTRL-F. תומר א. - שיחה 13:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- יש צירןף מסוים של 2 מקשים שמעלה תיבת חיפוש של אות או מילה בדפי אינטרנט (וכך גם בקבצי וורד) שכחתי את הצירוף המסוים הזה. הציוני ✡ שיחה 12:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
חשמל ואש
הרבה פעמים מתעורר ויכוח בין יהודים דתיים לחילונים בנוגע להפעלת מכשירי חשמל בשבת, למשל טלוויזיה. הדתיים אומרים שאסור להבעיר אש בשבת וחשמל זה אש. אני לא מבין בפיזיקה, אבל פעם שמעתי שחשמל ואש זה שני דברים שונים לגמרי. עיינתי קצת בערכים אש וחשמל, האחרון בילבל אותי עם הנוסחאות, לכן אני מבקש מאנשים שמבינים בעניין (ואני מאמין שלא חסר כאלה פה) שיעמידו את ההבדל בין אש לחשמל, האם זה לגיטימי לטעון שהם מאותו מקור (ולכן להדליק חשמל זה כמו להבעיר אש) או שלא ומדוע? 84.228.143.112 00:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מבחינה כימית ופיזיקלית חשמל אינו אש, אבל בוויכוחים האלה יש פנים דתיים-ערכיים (וגם בקרב אנשים דתיים יש דעות מגוונות בעניינים אלה), כך שלא הפיזיקה היא העיקר. אתה יכול לקרוא על המקרים השונים למשל כאן. odedee • שיחה 00:47, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :החשמל לא נאסר מטעם איסור בעירה המקראי, אלא מחמת שיקול דעת של רבנים מהדור האחרון (החזון איש למשל) למותר לציין שלא הייתה לכך אחדות דעים אולם הזמן עשה את שלו וכעת כבר אין הציבור יודע להבדיל בין איסור אש המקראי לאיסור חשמל הטרי בן זמנינו שנסיבות האיסור שלו קלושות למדי. למותר לציין שהאיסור על חשמל לא נעשה מתוך הבנת התהליך הפיזקאלי שבו, ובמובן מסוים אין הבדל בין מים הזורמים מהברז לבין זרם אלקטרונים. ישראל קרול - שיחה 00:52, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיון שערכתי אם אדם דתי עלה נושא האיסור על אב-מלאכה "בנייה" בהקשר של "בניית מעגל חשמלי". במכשירים מסויימים המותרים לשימוש חירום בשבת יש מעגל חשמלי סגור, שמותקן בו נגד עוצמתי שלא יוצר נתק ממש אלא רק זרימת זרם נמוך מאד ובשבת כל מה שעושים זה להפחית את התנגדות הנגד (פוטנציומטר) וכך מאפשרים לזרם לזרום ו את הדלקת המכשיר. כך עוקפים את האיסור על אב-מלאכה "בנייה". Ranbar - שיחה 10:34, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- לעודדי: אין מדובר בהיבט ערכי במקרה זה, אבל יהודי-דתי במובן של הדינמיקה היוצרת את הנורמות ההלכתיות, לפחות מאז תקופת הגאונים, ודבריו של ישראל קרול בהקשר זה מדוייקים למדי (הדמיון למים זורמים אינו כל כך מוצלח, משום שבכל זאת, האנרגיה החשמלית מומרת לאנרגיה תרמית תוך כדי ההולכה, והמרחק האסוציאטיבי ל'אש' אינו רב). ל-Ranbar: התשובה שקיבלת מלמדת על גישה אופיינית, לפיה מחפשים 'פתרונות' טכנולוגיים או אחרים (כמו ה'פטנט' של 'גוי של שבת' או 'מכירת חמץ'), כדי לצאת 'בסדר', במקום להתמודד עם הבעיה ההלכתית ברמה הבסיסית או העקרונית שלה. בנצי - שיחה 16:08, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיון שערכתי אם אדם דתי עלה נושא האיסור על אב-מלאכה "בנייה" בהקשר של "בניית מעגל חשמלי". במכשירים מסויימים המותרים לשימוש חירום בשבת יש מעגל חשמלי סגור, שמותקן בו נגד עוצמתי שלא יוצר נתק ממש אלא רק זרימת זרם נמוך מאד ובשבת כל מה שעושים זה להפחית את התנגדות הנגד (פוטנציומטר) וכך מאפשרים לזרם לזרום ו את הדלקת המכשיר. כך עוקפים את האיסור על אב-מלאכה "בנייה". Ranbar - שיחה 10:34, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בכל הערך על חשמל יש נוסחא אחת ויחידה והיא מאוד פשוטה ולמעשה הוסברה כאן באחת ההערות - ככל שיש יותר התנגדות כך יש פחות "חשמל".
- אש בשבת אינה אסורה, יש איסור להדליק, לכבות ולבצע פעולות שונות באש (יותר מורכב ממה שכתבתי). דין החשמל בשבת שנוי במחלוקת בין פוסקי ההלכה יש הרואים בו אש ממש (הסבר קצר בהמשך) ולדעתם זה דין שחומרתו 'דאוריתא' ויש האוסרים להשתמש בחשמל מטעמים אחרים כמו סגירת מעגל ולשיטתם האיסור קל יותר 'דרבנן'.
- הגדרת האש בהלכה אינה ההגדרה המדעית, יתכן וההגדרה תתלכד עם הגדרת המדע אך אין זה מחייב. מתכת לוהטת נחשבת גם כאש על פי ההלכה ולעומת זאת ניצוץ אינו נחשב כאש. המחלוקת שיש בין הפוסקים בעניין היא הגדרת האש. (גם הגדרת החשמל ההלכתית אינה כפופה למודל התיאורטי האחרון בפיזיקה). מקווה שקצת עזרתי. להרחבה יש את סיפרו של הרב הררי 'מקראי קודש - חשמל בשבת' וכן 'פניני הלכה שבת א' פרק י'הלכה א'[10] • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 11:54, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- מה שאתה אומר אינו מדוייק כלל. יש בדבריך, כמו בספרות הלכתית של מאות השנים האחרונות, השלכה לאחור של נורמות שקובעו בהלכה בתקופה זו, תוך יצירת אידיאליזציה של הנורמות הנוכחיות, המבוססת על הפרדה מלאכותית בין 'הלכה' ל'מדע'. כל בחינה של קביעתן של נורמות הלכתיות בעבר הקדום - התקופה המשנאית והתקופה התלמודית, נוכח לדעת ששם היתה זיקה ברורה להבנת האופן בו הטבע פועל, ברמה שהיתה ידועה ומובנת אז. הסרתה של זיקה זו היא תפנית מאוחרת ביהדות, שקיבלה דינמיקה עצמאית אבל עם הצדקה עקרונית בעייתית. משנים את 'מרכז הכובד', ואומרים שתמיד היה כך, ללא קשר להיסטוריוגרפיה של ההלכה. בנצי - שיחה 18:15, 10 בדצמבר 2009 (IST)
חוטר ישי
מה הכוונה כשאומרים "חוטר ישי" ? 93.173.6.47 06:59, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- חוטר הוא ענף היוצא מהענף המרכזי או מהגזע. בהשאלה למשפחות - חוטר הוא בן למשפחה או ענף צדדי שלה. חוטר ישי - צאצא של משפחת ישי, אביו של דוד המלך. יואלפ - שיחה 07:34, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בפני עצמו הביטוי הזה הוא שיבוש של הפסוק בישעיהו י"א - "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה". עוזי ו. - שיחה 21:23, 9 בדצמבר 2009 (IST)
מספרים ראשוניים ומושלמים
האם מספרים שליליים יכולים להיות מושלמים וראשוניים. לדוגמה האם מינוס 11 הוא ראשוני המקביל לראשוני 11? 89.138.249.130 07:53, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זה עניין הגדרתי. בד"כ כשמדברים על מספרים ראשוניים הכוונה רק לחיוביים, אבל בהגדרה הכללית יותר של איבר ראשוני בחוג, כשהיא מוחלת על חוג השלמים, גם השליליים יכולים להיות ראשוניים. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 08:24, 9 בדצמבר 2009 (IST)
ממוצע גשמים ביער גשם.
מהו ממוצע הגשמים בשנה ביער הגשם? ―אנונימי לא חתם
- קרא/י את המשפט הראשון בערך יער גשם.שנילי • שיחה 20:22, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- לזה אני קורא האכלה בכפית איתן - שיחה 20:48, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זו תשובה קצת מטעה, משום שהערך מספר רק מהי כמות המשקעים שמתחתיה היער אינו נחשב ליער גשם. הוא לא מגלה לנו כמה משקעים יורדים ביערות גשם (בממוצע) בפועל. עוזי ו. - שיחה 21:40, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- להזכיר את הפתגם הסיני המדבר על לתת חכה לעני לעומת לתת לו דג? ת/יקרא השואל/ת הנכבד/ת את הערך ואם לא ימצא שם תשוב יגיע ממנו לקישורים נוספים, כגון יער גשם טרופי ושם אולי ת/ימצא תשובה ויתכן שגם היא תהיה חלקית ות/ימשיך לחפש, לבסוף ת/ימצא תשובה וגם ת/ילמד איך למצוא מידע.שנילי • שיחה 23:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מתי יגיע המוכשר שייצור את האפליקציה הזאת עבור ויקיפדיה? ישראל קרול - שיחה 01:30, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- מה שאתה אומר אינו תואם את מה שאתה עושה. להשיב כאן אין פירושו יצירת הפניות לא מדוייקות, רק מסיבות 'דידקטיות'. הערתו של עוזי משמעותית מספיק כדי לתת עליה את הדעת. בנצי - שיחה 18:04, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- זאת כבר אינפוזיה. אני מניח שקוראי ויקיפדיה מספיק אינטלגנטיים כדי לאתר את הערך בעצמם. מי שלא - שיברר במקומות המיועדים לכך ולא יבזבז את זמנו של שנילי ואחרים על דיון מיותר. איתן - שיחה 11:37, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- להזכיר את הפתגם הסיני המדבר על לתת חכה לעני לעומת לתת לו דג? ת/יקרא השואל/ת הנכבד/ת את הערך ואם לא ימצא שם תשוב יגיע ממנו לקישורים נוספים, כגון יער גשם טרופי ושם אולי ת/ימצא תשובה ויתכן שגם היא תהיה חלקית ות/ימשיך לחפש, לבסוף ת/ימצא תשובה וגם ת/ילמד איך למצוא מידע.שנילי • שיחה 23:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
הורמוני מין
האם לקיחת הורמוני מין משפיעה רק פיזיולוגית על האדם או גם פסיכולוגית/ רגשית וכו..? רחלי.
- ההשפעה הרגשית ניכרת מאד. אילן שמעוני - שיחה
שיר
אני מחפש- איך קוראים לשיר/מנגינה/נעימה שהלחין שלמה גרוניך .
מידע שיכול לעזור: השיר ללא מילים אך שר אותו ילד קטן (או מקהלת ילדים שבראשם ילד קטן) במבטא של עולה מאתיופיה (כאילו צועק/זועק את המנגינה). המנגינה חוזרת על עצמה ויחסית מינורית ועצובה. להבנתי המנגינה די ידועה?.
האם מישהו מכיר ויוכל להגיד לי איך קוראים לה (למנגינה)? תודה מראש - ALPR - שיחה 22:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- יכול להיות שזה פשוט שלמה גרוניך שר ? (הוא יכול להגיע לקול סופרן מצחיק וכו')Nimrod333 - שיחה 22:33, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- לא, על אף ששלמה אכן מוכשר ועושה קולות שונים שומעים בבירור שזהו ילד אתיופי (עולה חדש אני מניח) עם מבטא. זוהי מנגינה נטו בלי מילים. הילד "שר" אותה רק ב-"אההה". ALPR - שיחה 22:53, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- איך חיפוש רב ומטיש מצאתי את הפתרון- "סולם יעקב" מתוך האלבום "לעינייך הכחולות" של "יהודה פוליקר".ALPR - שיחה 23:20, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מעולה , תודה על כך שהעלתה.Nimrod333 - שיחה 00:07, 10 בדצמבר 2009 (IST)
תדר ויכולת העברת מידע
מה קובע את יכולת העברת המידע של תדר אלחוטי? מדוע Wifi יכול להעביר 54 מגה סל"ש אבל בלוטות' מוגבל ל3 מגה-סל"ש? אני יודע שחלק מהקצב הוא הדחיסה של האלגוריתם ועוד כל מיני קומבינות אפנון, אבל מה מציב את החסם העליון על הקצב? תומר א. - שיחה 22:48, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מה עם ההספק חשמלי. ההספק החשמלי של הבלוטות' בנוי להיות נמוך משמעותית מ-Wifi, בכדי לתמוך באוזניה עם סוללת זעירה. מה שמשפיע על טווח השידור שלו, יכול להשפיע גם על נפח המידע המועבר. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:54, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- החסם התאורטי הוא תדר נייקוויסט שקובע את התדירות המקסימלית שגל יכול להעביר. מכיוון שכל ביט שמשודר דורש אפנון של הגל הנושא, קצב שידור הביטים על ידי הגל חסום על ידי תדר נייקוויסט. יש לציין שמדובר בתדר נייקוויסט של רוחב האפנון ולא של הגל הנושא עצמו, כלומר אם לדוגמה התדר של הגל הנושא הוא 2.4 GHz ורוחב האפנון הוא 10 MHz, קצב השידור התאורטי הוא 5 MB/s. הספק השידור לא משנה את החסם בצורה ישירה, אבל היחס בין עוצמת האות והרעש מפחית את הקצב התאורטי (בשל הצורך בקוד תיקון שגיאות) כך שיש השפעה עקיפה. Easy n - שיחה 14:43, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- אם אני מבין נכון, חסם נייקוויסט משפיע על מהירות הדגימה הדרושה כדי להפיק מידע מאפנון מסויים. קצב האפנון (קצב השידור?) מושפע מגורמים טכנולוגיים ואינו מושפע מהגל עליו הוא נישא. אם היה לי ציוד תיאורטי שיכול לאפנן באיזה קצב שאני רוצה האם הייתי יכול להעביר מידע המושפע רק ממרחק התחנות או שיש איזשהו חסם תחתון (שאינו טכנולוגי) המגביל את קצב האפנון על-גבי הגל? תומר א. - שיחה 01:36, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- החסם התאורטי הוא תדר נייקוויסט שקובע את התדירות המקסימלית שגל יכול להעביר. מכיוון שכל ביט שמשודר דורש אפנון של הגל הנושא, קצב שידור הביטים על ידי הגל חסום על ידי תדר נייקוויסט. יש לציין שמדובר בתדר נייקוויסט של רוחב האפנון ולא של הגל הנושא עצמו, כלומר אם לדוגמה התדר של הגל הנושא הוא 2.4 GHz ורוחב האפנון הוא 10 MHz, קצב השידור התאורטי הוא 5 MB/s. הספק השידור לא משנה את החסם בצורה ישירה, אבל היחס בין עוצמת האות והרעש מפחית את הקצב התאורטי (בשל הצורך בקוד תיקון שגיאות) כך שיש השפעה עקיפה. Easy n - שיחה 14:43, 10 בדצמבר 2009 (IST)
מקור הסופגנייה
אנא ראו שאלתי בדף השיחה. אשמח אם מישהו יודע לענות.
ועל הדרך: אם למישהו יש תמונה של סופגנייה קלאסית, כזאת עם ריבת תות שדה ואבקת סוכר מעל, אשמח אם יוכל לשים בערך לקראת החג הבע"ל. אביעדוס • כ"ג בכסלו ה'תש"ע • 17:33, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- זו הזדמנות לעורר את לב הקוראים להבדל שבין סופגנייתנו הציונית, העגלגלה, לבין דמויי-הסופגניות שמעבר לים הקרויים בלשונם "doughnut". וזאת לראיה: לשתיים אפילו אין אותו גנוס. עוזי ו. - שיחה 21:46, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- זה מזכיר לי סצנה מרובוקופ. איזשהו חכמולוג ניסה לשדוד חנות דונאטס הסמוכה לתחנת המשטרה. תוך מספר שניות הוא מצא עשרות אקדחים וצייני לייזר מכוונים אליו, והמבין יבין. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- ביקשת, קיבלת! בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:41, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- מעולה, תודה! אביעדוס • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 22:42, 12 בדצמבר 2009 (IST)
זז כמו כלורופיל
האם יש חומר כלשהו שאפשר להפיק אותו בכמויות גדולות (כ-100 מ"ל) ושזז בחשיפה לאור, כמו כלורופיל. תודה מראש, 17:47, 10 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
מי מזהה את הדגל הזה?
הדגל מונף על ידי חיילי חטיבה שבע אחרי כיבוש מלכיה במבצע חירם, הצבאות הערביים שהיו במלכיה הם הצבא הלבנוני, הצבא הסורי, וצבא ההצלה של קאוקג'י. Valleyofdawn - שיחה 20:03, 10 בדצמבר 2009 (IST)
לבנון
אני תוהה, מדוע בעצם אין שלום בין ישראל ללבנון? רק בגלל חיזבאללה? Yonidebest Ω Talk 20:28, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- אני בספק אם הלבנונים מוכנים לקבל קיום ישות ציונית דה - יורה אילן שמעוני - שיחה
- למה לא? אם הירדנים והמצרים הסכימו, במה הם שונים? Yonidebest Ω Talk 23:02, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- מאז הסכמי השלום עם מצרים וירדן התחדד (לטעמי בצדק) נושא "מדינה יהודית" מול "מדינת כל אזרחיה". כיום ברור לחלקים נרחבים מהציבור שההכרעה בנושא מהותית לעתיד החזון הציוני. כפי שהגיב מובאראק כששמע את זה - אף מנהיג ערבי לא יסכים לקבל את ישראל כמדינה יהודית. אני בספק אם הבכמי השלום היו נחתמים אם ישראל הייתה מתעקשת על הגדרה זו בגוף ההסכם. אילן שמעוני - שיחה
- למה לא? אם הירדנים והמצרים הסכימו, במה הם שונים? Yonidebest Ω Talk 23:02, 10 בדצמבר 2009 (IST)
השלום עם סוריה יביא שלום עם לבנון, החיזבאללה שולית בעניין. שנילי • שיחה 23:14, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- אתה אומר שסוריה שולטת בלבנון? חשבתי שהסורים יצאו משם...? Yonidebest Ω Talk 23:18, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- הסורים יצאו אבל ההשפעה שלהם נשארה. תומר א. - שיחה 18:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
לישראל אין שלום עם לבנון כי אף פעם לא הייתה לה מלחמה ישירה עם לבנון. Fade to Black - שיחה 01:59, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- "אף פעם לא הייתה לה מלחמה ישירה עם לבנון"? מלחמת ששת הימים, מבצע ליטני, מלחמת לבנון, מלחמת לבנון השנייה ועוד כמה וכמה מבצעים, כל זה לא נחשב בעיניך? דוד שי - שיחה 15:45, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- שים לב שרוב המלחמות הללו היו כנגד מיליציות מזוינות שלממשלת לבנון אין כל שליטה עליהם.
- בכלל מוגזם ביותר לדבר על מדינה בשם לבנון, אולי באופן רשמי יש דבר כזה אבל במציאות שיכולת אכיפת הסכות שלה שואפת לאפס ממשלת לבנון שווה כקליפת השום.79.180.101.81 18:06, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שלישראל לא הייתה מלחמה ישירה עם לבנון ה"רשמית" (צה"ל מול צבא לבנון) כמו שהיה עם ירדן, סוריה ומצרים, אלא שהיתה מלחמה עם ארגונים חמושים שונים בשטח לבנון. במילים אחרות הייתי אומר שאין משמעות ל"הסכם שלום" עם לבנון עד שלמדינה הזאת לא תהיה שליטה על הכוחות המזויינים הפועלים בשטחה. Fade to Black - שיחה 18:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- היה הסכם שלום עם לבנון. אבל בשיר ג'ומאייל שחתם על ההסכם מהצד הלבנוני נרצח. במרץ 1984 הודיע נשיא לבנון אמין ג'ומאייל על ביטול הסכם השלום בין ישראל ללבנון,
- אהוד אולמרט הודיע ב-3 בספטמבר 2006 כי העביר מסרים לראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, להשכנת שלום בין ישראל ללבנון. משום מה לא הסתייע. מוטי - שיחה 00:24, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- מצב המלחמה עם לבנון הוא עוד ממאי 1948 והיה רק הסכם הפסקת אש.Ewan2 - שיחה 03:36, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שלישראל לא הייתה מלחמה ישירה עם לבנון ה"רשמית" (צה"ל מול צבא לבנון) כמו שהיה עם ירדן, סוריה ומצרים, אלא שהיתה מלחמה עם ארגונים חמושים שונים בשטח לבנון. במילים אחרות הייתי אומר שאין משמעות ל"הסכם שלום" עם לבנון עד שלמדינה הזאת לא תהיה שליטה על הכוחות המזויינים הפועלים בשטחה. Fade to Black - שיחה 18:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
שאלה לגבי חום ואינפרא אדום
חום הוא מהירות התנועה האטומית שנגרמת מגלים אלקטרומגנטים משום שאלה מושכים ודוחפים את האטומים בגלל השדה חמשלי-מגנטי המתחלף שלהם. עד כאן נכון?
למה נטפלים כל פעם בקשר לחום רק לאינפרא אדום, הרי כל קרינה א"מ היא חום! וכל אובייקט (גוף שחור) מקרין את כל הספקטרום שמוקרן אליו
תודה מני111 - שיחה 20:47, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- ההתחלה שלך היא בכלל לא נכונה. חום זה לא קרינה אלקטרומגנטית!
- מה שכן, גוף שיש לו טמפרטורה מסויימת פולט קרינה אלקטרומגנטית לפי ספקטרום של קרינת גוף שחור. זה ספקטרום רציף, אבל לא אחיד. יש לו מקסימום, שתלוי בטמפרטורה. ככל שהטמפרטורה יותר גבוהה, ככה המקסימום של הספקטרום נמצא באורכי גל קצרים יותר.
- ועכשיו לשאלתך, למה נטפלים רק לאינפרא אדום. העיניין הוא שהשיא של הספקטרום עבור גופים בטמפרטורה שיש על כדור הארץ הוא בטווחים של הקרינה האינפרא-אדומה. הפליטה שלהם בתחום האור הנראה זניחה לחלוטין. בשביל לקבל קרינה בתחום של אור נראה צריך טמפרטורות כפי שיש על פני השמש. eman • שיחה • ♥ 21:19, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- התשובה מופיעה גם בערך תת-אדום. דניאל ב. 21:27, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- וגם בערך קרינת חום. Keleti - שיחה 17:02, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- אפרופו קרינת גוף שחור, ראו את ההערה ההאחרונה בדף השיחה שיחה:קרינת גוף שחור
טוב החלק השני היה פחות חשוב לי כי הוא עוסק בהגדרה, מחר יגדירו אחרת את [הטווח של] אינפרא אדום.
אני משער שפליטה של קרינת אינפרא אדום (כלומר תהליך הפוך מחימום ע"י קרינה) היא כתוצאה מהחוק שאומר שכל תנועה של אוביקט גורמת לו להקרין. מדוע זה?
חום זה לא קרינה אלקטרומגנטית (לא היינו יכולים להרגיש חום אם לא היינו עשויים חלקיקים נעים), אבל תנועת האטומים כתוצאה מהקרינה היא כן החום. מה שאני בעיקר רוצה לדעת זה עניין העירור של האלקטרונים ותנועת האטומים בהשפעת אנרגיה. אין לי מושג למה (יכול להיות ששאלתי במקום אחר אם כי לא נראה לי), אבל אני צריך לחזור על משהו שכבר הסבירו לי. אמרו לי שהאור נספג באלקטרון ואני לא הבנתי את זה כי האלקטרון הוא חלקיק אלמנטארי ולכן אין משמעות שאנרגיה תספג. הדרך היחידה שאני יכול לראות את זה היא שהמטענים המתחלפים פשוט מושכים ודוחים את האלקטרונים באורביטאלים החיצוניים שבתורם מסיטים את האטום כולו (תנועה מכאנית-מגנטית כזו) וזו הטמפ' שאנחנו מכירים. ואנחנו נזהרים שמא אלה ינועו מהר מידי ויפרקו את חלבונינו. אגב, בפורום ליבוביץ מישהו אמר לי שזנחו את הגרביטונים, מישהו יודע על זה משהו? זה נשמע פשוט תמוה לגמרי, הרי בלי גרביטונים לא ניתן להסביר משיכה. גם עיוות בחלל ע"י על עצם נראה הסבר מוזר (ומה גורם לעיוות אפשר לשאול)
תודה גדולה!מני111 - שיחה 23:00, 10 בדצמבר 2009 (IST) אני מחכה לאישור אם יש פה אולי פיזיקאי שרואה את זה
פיזיקה וצמיגים
בערך צמיג כתוב: "גם רוחב גדול של צמיג תורם לאחיזה עקב חיכוך גדול יותר עם הכביש"
רוחב צמיג מגדיל את האחיזה? כזכור לי, חיכוך זה לחץ כפול מקדם החיכוך, כשהלחץ נמצא ביחס הפוך לשטח המגע. כלומר, ככל השטח המגע גדול יותר, כך הלחץ קטן יותר, וכך החיכוך קטן יותר. וחיכוך קטן פירושו אחיזה רופפת יותר. אני מתבלבל? 79.176.61.224 15:29, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- החיכוך הסטטי הקריטי הוא מקדם החיכוך הסטטי כפול הכוח הנורמלי (ולא הלחץ) - שהוא לחץ כפול שטח. אחיזה טובה היא כאשר החיכוך הסטטי קטן מהחיכוך הסטטי הקריטי ולכן רצוי חיכוך קריטי גדול. כל עוד הכוח המניע את הגלגלים קטן מהחיכוך הקריטי, כוח החיכוך שווה לכוח המניע את הגלגלים והוא לא מקדם החיכוך כפול הכוח הנורמלי - זהו רק הכוח הקריטי שמעליו תהיה החלקה, מה שאנחנו רוצים להימנע ממנו, והוא פרופורציוני ללחץ ולשטח, אך כשהשטח גדל הלחץ קטן וסה"כ לחיכוך הקריטי לא אמורה להיות תלות בשטח. הכלל הזה תקף רק לגופים קשיחים. החיכוך בין גופים אלסטיים שונה והוא כן תלוי בשטח המגע ביניהם משום שהאנרגיה בשטח זה משתנה, וככל שהשטח גדול יותר כך סך השינוי באנרגיה גדול יותר והחיכוך גדול יותר. Keleti - שיחה 16:57, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתי את ההסבר לגבי גוף אלסטי. איך "אנרגיה בשטח זה משתנה"? לא הבנתי איך הגדלת השטח מגדילה את החיכוך. 79.176.61.224 17:10, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- הרעיון הוא שבחיכוך בין גוף אלסטי (הצמיג) וגוף פלסטי (הכביש) כוח החיכוך הסטטי המקסימלי שניתן להפעיל בין הצמיג לכביש אינו פרופורציוני לכוח הנורמלי, אלא לכוח שקול שלוקח בחשבון תופעות נוספות כמו כוח האדהזיה - כוח שנובע ממשיכה בין מולקולרית בפני השטח, שתלוי בשטח המגע. מה שחשוב הוא שהוא שונה מהחיכוך הקלאסי שאנחנו מכירים (שלפיו אין תלות בשטח המגע), ושלפי מודלים שלו הוא כן תלוי בשטח המגע. Keleti - שיחה 17:53, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תראה, אני יודע שצמיג חלק לגמרי(שחוק) הוא בעל שטח מגע מקסימלי, והוא ממש מחליק על הכביש. מזה אני יכול להסיק שככל ששטח הצמיד גדול יותר כך הרכב בעל אחיזה חלשה יותר... 79.176.61.224 18:05, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- הרעיון הוא שבחיכוך בין גוף אלסטי (הצמיג) וגוף פלסטי (הכביש) כוח החיכוך הסטטי המקסימלי שניתן להפעיל בין הצמיג לכביש אינו פרופורציוני לכוח הנורמלי, אלא לכוח שקול שלוקח בחשבון תופעות נוספות כמו כוח האדהזיה - כוח שנובע ממשיכה בין מולקולרית בפני השטח, שתלוי בשטח המגע. מה שחשוב הוא שהוא שונה מהחיכוך הקלאסי שאנחנו מכירים (שלפיו אין תלות בשטח המגע), ושלפי מודלים שלו הוא כן תלוי בשטח המגע. Keleti - שיחה 17:53, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתי את ההסבר לגבי גוף אלסטי. איך "אנרגיה בשטח זה משתנה"? לא הבנתי איך הגדלת השטח מגדילה את החיכוך. 79.176.61.224 17:10, 11 בדצמבר 2009 (IST)
שיח ועץ - מי מכיר?
פגשתי היום את העץ שמימין ואת השיח שמשמאל, ואשמח לדעת את שמותיהם. דוד שי - שיחה 15:42, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- העץ נראה לי ברכיכיטון en:Brachychiton שנילי • שיחה 16:15, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- והפרח קריסה גדולת פרחים en: Carissa ממשפחת ההרדופיים שנילי • שיחה 16:42, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה רבה. דוד שי - שיחה 00:01, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- והפרח קריסה גדולת פרחים en: Carissa ממשפחת ההרדופיים שנילי • שיחה 16:42, 11 בדצמבר 2009 (IST)
החברים של דב ומוחמד
את התמונה צילמתי בהפגנה של חד"ש שנערכה השבוע. את המגפון מחזיק ח"כ דב חנין, ומשמאלו ניצב ח"כ מוחמד ברכה. האם אתם מזהים מפגינים נוספים? דוד שי - שיחה 16:13, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- אאל"ט מימינו זה איימן עודה, מזכ"ל חד"ש.79.180.101.81 18:04, 11 בדצמבר 2009 (IST)
מציאת ערך בביולוגיה
יש מחלה כנראה זיהומית? המועברת ע"י וירוס הנמצאת רק בצמחים (יכול לעבור משיח לעץ וכד') הגורמת להם להשחים ולהרקיב. מהי שמה של מחלה זאת? תודה.Nimrod333 - שיחה 21:43, 11 בדצמבר 2009 (IST)
אורות בשמי נורבגיה
מישהו יכול להסביר את התופעה של מערבולת אור בשמי נורבגיה? כי הסבר "ניסוי גרעיני רוסי כושל" לא באמת מסביר כלום. מה זאת התופעה המרהיבה הזאת? 79.176.61.224 21:50, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- בחדשות אמרו כי :"אין סיכוי שהניסוי הגיע עד לשם" , ושהם יכלו לעשות את הניסוי במקום אחר , וכנראה איזה שהיא גרסת כיסוי למשהו אחר . ואז בא הגנרל או משהו בסגנון של נורווגיה ואמר בנוגע לרוסיה , שאין ביכולתו להגיב על הנושא הזה עם הטיל החדשני של רוסיה והיה דיאלוג :"האם זה קשור לרוסיה ? - אנחנו לא יכולים להגיד את זה , תשלימו את זה אתם". באמת לא ברור העיניין. אך לי זה היה נראה כמו מקרן ענקי.Nimrod333 - שיחה 21:55, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי הארץ[11] הרוסים הודו שזה אכן ניסוי שנכשל. הידרו - שיחה 22:12, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה , מישהו יכול לספר על אודות הטיל החדשני הזה?Nimrod333 - שיחה 22:24, 11 בדצמבר 2009 (IST)
אמרתי שההסבר של "ניסוי גרעיני רוסי כושל" לא מסביר כלום. מה זה המערבולת הזאת?.. איך זה שאיזה טיל "כושל" יוצר אפקטים שנראים כמו מופע אור-קולי ביום העצמאות? 79.176.61.224 22:36, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תסתכל בלינק של הידרו, יש שם סירטון שמסביר איך האפקט הזה קורה. תומר א. - שיחה 22:50, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- וגם מדובר על הטיל עצמו :"מדובר בשיגור טיל גרעיני מסוג "בולאווה". מדובר בטיל במשקל 37 טונות, המשוגר מצוללת ומסוגל לשאת כמה ראשי נפץ למרחק של עד 8,000 קילומטרים." וגם שמתי לב שאין הרבה ערכים על טילים אנא תירמו.Nimrod333 - שיחה 22:56, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- רק הבהרה חשובה - לא ניסוי גרעיני! ניסוי שיגור של טיל, שמסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני, וכמובן שלא נשא כזה. אין ניסויים גרעיניים קרקעיים או אטמוספיריים כבר משנות ה-60, אז נחתמה אמנה שאוסרת את הניסויים האלה, עקב הנשורת. הכימאי לינוס פאולינג קיבל פרס נובל לשלום על פעילותו בתחום. עדיין עושים ניסויים תת-מימיים (צרפת) או תת-קרקעיים (הודו, צפון קוריאה). הרוסים הודו בקיום ניסוי כושל של טיל Bulava באותו יום (היו לטיל כבר 14 ניסויים, מתוכם נכשלו 7-8), למרות שלא הודו בכך שמה שנראה בשמיים זה התוצאה של הניסוי. עופר קדם - שיחה 23:08, 11 בדצמבר 2009 (IST)
סקטה מסקוטה
נשאלתי מה זה - אני מבין שמדובר בסוג של תבלין? או שאולי בסוג של אבן מסוימת? לא ברור. מישהו מכיר את המושג ויכול לשפוך אור על העניין? אלדד • שיחה 13:01, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן תבלין , [[12]] מצאתי שזה בכלל שם אחר לאגוזי מוסקט טחונים\מגורדים - יש מידע פה על השימוש במזון [[13]].Nimrod333 - שיחה 13:12, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה רבה, מעניין. השאלה היא אם זה אכן שם אחר לאגוז מוסקט, או שלמישהו ידועה אינפורמציה אחרת. בכל מקרה - חן חן! אלדד • שיחה 13:25, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- וכמובן, שכחתי שאלה חשובה: מה מקור השם? האם מדובר בערבית? היו לי כמה השערות, אבל הן לא הובילו למשהו מסוים. אלדד • שיחה 13:27, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- אני לא בטוח אבל יכול להיות ספרדי\צרפתי מקור לטיני האומר "ריחני" או בכלל מזרחי לפי השימוש בתבלין המסויים הזה, אנא אם מישהו יכול לכוון.
ולפי השם זה נראה די דומה למילה מוסקט - שיש אגוז מוסקט שיכול אולי לאמת שמדובר בדבר.בבקשה אם מישהו מומחה תקן \ אשר.Nimrod333 - שיחה 13:30, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- יפה! לא חשבתי על זה, המילה דומה מאוד ל"מוסקט". תודה רבה! (צריך עדיין להמשיך בבירורים, אבל נתת לי קצה חוט). אלדד • שיחה 17:52, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- הכינוי מוסקט עצמו, מקורו בצרפתית. בנצי - שיחה 19:17, 12 בדצמבר 2009 (IST)\
- היום שאלתי את אימי , היא אמרה לי שהמילה סקטה - פירושו "חתוך" בלטינית וקשור גם כמובן לאנגלית "section", ומוסקט זה פשוט שם סוג האגוז שבא כנראה מצרפת במקור לטיני גם כן בפירושו "ריחני" (Musk) - כריח המושק. ופירוש כל השם זה :"ריחני חתוך".Nimrod333 - שיחה 22:17, 12 בדצמבר 2009 (IST)
ירח מנבא רעידות על פני כדור הארץ?
שלום , אתמול ראיתי תוכנית על הירח והשפעתו , עכשיו , מסופר על כך כשהירח במקום הכי קרוב לכדור הארץ - פריגיאה וכשהוא הכי רחוק - אפוגיאה הוא עושה השפעות של גרויטציה על כדור הארץ בכך שהוא עושה משחק משוך בחבל יחד עם השמש על כדור הארץ , וכך משפיע הגאות והשפל ועל הלוחות טקטוניים [[14]] , שגורמים לרעידות כדור הארץ והתפרצויות הרי געש על פני כדור הארץ , עכשיו האם אפשר לחזות כפי שכמה חזאיים חוזים רעידות \ התפרצויות הרי געש \ צונאמי ע"י מיקומו ומצבו של הירח ? מסופר על מקום בארגנטינה אם אני לא טועה שיש אמונה שאחרי שהירח במצב שלם האזרחים מחכים לרעידת אדמה. האם יש בכך אמת ? שע"י כך שהירח מלא או קרוב \ רחוק לכדור הארץ יש עליו השפעה על 9 לוחות הטקטוניים שלו ? Nimrod333 - שיחה 13:05, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- מחזור האפוגיאה ופריגיאה של הירח לא תואם למחזור מולד הירח. כשהירח מלא, אין זאת אומרת שהוא קרוב ביותר לכדור הארץ. לכן בכל מקרה אמונת המקומיים אינה מבוססת. דניאל ב. 13:18, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתה אותי נכון (שנובע מטעויות כתיב שלי , סליחה) , התכוונתי שהאם באחד מן המקרים האלה , 1 ) הירח מלא , 2)הירח קרוב \ רחוק לכדור ארץ , לא ביחד יש קשר לאירועים על פני כדור הארץ?Nimrod333 - שיחה 13:25, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- ירח מלא הוא אפקט אופטי בלבד, לא יכולה היות לו השפעה מהסוג שאתה מתאר. לקרבת הירח ויש השפעה על כוחות גאות ושפל, אך לא ידוע לי על השפעות טקטוניות שלהם. דניאל ב. 13:52, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי מדענים יש גם אפקט של משיכה שבין הירח-כדור הארץ-השמש. שמשחקים ב"משיכה בחבל". שעשוי לפי מדענים לגרום לשינויים בלוחות הטקטוניים בכדור הארץ.Nimrod333 - שיחה 22:21, 12 בדצמבר 2009 (IST)
גבולות עוטף ירושלים
האם מישהו יודע לסמן את תוואי הגדר (לשם הכנת מפה)? אביעדוס • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 22:37, 12 בדצמבר 2009 (IST)
מה מותר לי לפי חוק לעשות?
ישנו חוקר פרטי שמשלם לאנשים בגיל שלי בסביבה שלי לצלם אותי ברשות הרבים במצבים מביכים. הם אחר כך מפיצים את זה באינטרנט וזה פשוט בלתי נסבל כל מקום שאנשים מצלמים אותי עם הפלאפון. אני שם לב גם אם אני לא מסתכל ישירות. אני יוצא פחות מהבית, זה ממש שקוף שזה מצולם עם הפלאפון או מנשהו דומה ולא על ידי בעלי מקצוע. מה לעשות לפני שלא אוכל לצאת בכלל?
אני לא פרנואיד, נבדקתי אצל פסיכולוג
- פנה למשטרה. תומר א. - שיחה 08:59, 13 בדצמבר 2009 (IST)
תודה, אשמח לשמוע עוד העצות. בעיקר אשמח לקבל מדעי משפטי.
- ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי. פנה לגורם מוסמך. דניאל ב. 11:35, 13 בדצמבר 2009 (IST)
א. אם את/ה סלבריטי - אין לי עיצה. אבל מומלץ לשכור איש/אשת יחסי ציבור.
ב. אם מדובר במעקב עקב סכסוך או מסיבה פלילית, עיין/י במאמרים חוק הגנת הפרטיות, ו-ההגנה על הפרטיות בנזיקין. אמנם הזכות לפרטיות היא בביתך ולא בסביבת הרבים, אך במקרים מיוחדים של הטרדה מאיימת יש מקום לפניה למשטרה ו/או לעו"ד.
כפי שצויין מעלי - אין באפשרותינו לייעץ מבחינה משפטית במקרים ספציפיים. ביכולתך לפנות למשטרה, לעורך דין או לסיוע משפטי. בהצלחה. Danny-w 14:10, 13 בדצמבר 2009 (IST)
כמה שאלות
1) אני רוצה לבנות מפסק שהפעיל אותו (לחיצת כפתור 1) הוא יכבא פלאפון 1 ויפעיל שני, איך עושים את זה?
2) איזה חומרים ברגעשיפעילו עליהם לחץ הם יתקופפו, איזה לא? הכוונה אלומיניום לא חוזר, מה כן?
נושא לא קשור - יש דרך לראות דרך קירות? (תחום רחב סרט)
כמות DNA בתא (גוף האדם)
האם יש שוני בכמות הDNA בתא בגוף בחלקים שונים של הגוף? אם כן מה ההבדל? איפה מוצאים מידע על זה?
- לא רק שבכל תאי הגוף יש פחות או יותר אותה כמות של DNA, בכל התאים בגוף ה-DNA זהה. יוצאים מן הכלל הם תאי דם אדומים שאינם נושאים DNA וכן תאי רבייה בהם יש רק חצי מכמות ה-DNA הרגילה (ראה/י מיוזה). דניאל ב. 11:33, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- שתי הדוגמאות נכונות, אם כי השניה צריכה לבוא ראשונה, בהיותה מובהקת יותר. תאי דם אדומים נוצרים מצויידים בגרעין, אבל מאבדים אותו בשלב הבוגר-בשל של חייהם כשהם נכנסים למערכת הדם ההיקפית. עובדה זו מאפשרת להם גמישות מספקת ע"מ להגיע לנימי הדם הדקים ביותר, שקוטרם כבר בסדר הגודל של הכדוריות עצמן. בנצי - שיחה 14:18, 13 בדצמבר 2009 (IST)
איפה אפשר לקנות Ninhydrin ?
חומו כימי לפיתוח טביעות אצבע (והאם זה חוקי להחזיק אותו ולהשתמש בו)
מגנט
אני רוצה לקחת מגנט/חומר ולגרום לו שניה למגנט שנייה ל. כמו במנופים שעובדים על מגנט.
איך אני עושה את זה? איך זה עובד? איפה קונים את זה? איך מרכיבים את זה?
- ראה את הערך אלקטרומגנט. eman • שיחה • ♥ 12:28, 13 בדצמבר 2009 (IST)
כלי תרגום אוטומטי
שלום לכל המומחים.
לא אחת אני נתקל בצורך לתרגם איזשהו ערך מאנגלית אבל אני מתאכזב מהתהליך שצריך להוסיף מחדש את כל הקישורים, התמונות, התבניות וכו'.
הייתי מאוד שמח שיהיה כלי כזה (אשמח לדעת שכבר יש) שאתה כותב מאיזה שפה ומאיזה ערך לתרגם והוא יוצר לך טקסט בעברית עם כל הקישורים (המסונכרנים כבר עם הקישורים המקבילים בעברית), התמונות וכד'. וכל מה שנשאר זה לעבור ולשפץ את התרגום ואם צריך גם להוסיף דברים שרלוונטיים רק בעברית.
תודה מראש --Inon - שיחה 11:46, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- מנוע התרגום של גוגל הוא אמנם לא מושלם, אבל הוא טוב, יעיל, ובחינם. ראה: [15].
- נכון מאוד. הבעיה היחידה היא שהתוצאה היא ב html ולא בויקית. (מאבד את כל היעילות) אבל תודה :) --Inon - שיחה 13:33, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- אם תבצע העתק-הדבק מתוך מסך העריכה תקבל גם את הסוגריים המרובעים ושאר התגים במקום. עם זאת, שימוש בתרגום מכונה ליצירת ערכים הוא רעיון רע מאוד שיש להמנע ממנו. התוצאה היא לרוב ערכים לשכתוב (או אף למחיקה מהירה). זהר דרוקמן - שלום עולמי 14:19, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- כמובן, אך ההפניות יהיו לערכים באנגלית. וגם לא בטוח שהתמונות הם מויקישיתוף כך שגם אותם יצטרכו להעלות. לגבי התוצאה - יש להשאיר את התוצאה במצב העריכה עד למעבר אנושי על התרגום. בנוסף תהיה תבנית מיוחדת לשם כך שתוסר רק לאחר שהתרגום יושלם במלואו. בקיצור אני עדיין חושב שזה רעיון לא רע. Inon - שיחה 14:36, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- אם תבצע העתק-הדבק מתוך מסך העריכה תקבל גם את הסוגריים המרובעים ושאר התגים במקום. עם זאת, שימוש בתרגום מכונה ליצירת ערכים הוא רעיון רע מאוד שיש להמנע ממנו. התוצאה היא לרוב ערכים לשכתוב (או אף למחיקה מהירה). זהר דרוקמן - שלום עולמי 14:19, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- נכון מאוד. הבעיה היחידה היא שהתוצאה היא ב html ולא בויקית. (מאבד את כל היעילות) אבל תודה :) --Inon - שיחה 13:33, 13 בדצמבר 2009 (IST)
תרגום מאנגלית
מישהו יודע מה המשמעות של הביטוי MILF movies ? תודה, ורדה.