לדלג לתוכן

ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Inon בנושא יונס יונסון
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
331 332 333 334 335 336 337 338 339 340
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

להיפטר מהניירת!

דוגמאות: משלוח וקבלת פקס מודפס, מרשמים לתרופות, אינסוף המסמכים הקשורים למשכנתא, ועוד הרבה הרבה - כולם קיימים רק בצורת נייר מודפס במקום להישאר בתחום האלקטרוני. האם יש גוף שדואג לקדם את העלמת הצורך בנייר מודפס, או שכל מוסד מחליט בעצמו אם הוא בעניין? Gil mo - שיחה 00:08, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

גרינפיס, לדוגמא. כיום כל חברה רשאית לפעול עפ"י הנראה לה, אין חוק מחייב בנושא. NiD123 - שיחה 01:29, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לנייר יש גם יתרונות רבים. הוא קל, הוא לא מצריך אמצעים אלקטרוניים, הוא ניתן למיחזור, הוא זול ועוד. אני חושב שקשה יהיה לחוקק חוקים האוסרים שימוש בנייר, ואם יחוקקו הם עלולים להזיק יותר מלהועיל. בינתיים ניתן באופן פרטני לבקש חשבוניות אלקטרוניות ולא מודפסות, ולשלוח ולקבל פקסים בשירותים אינטרנטיים יעודיים.Uziel302 - שיחה 16:07, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בינתיים, המעבר לאמצעים אלקטרוניים רק הועיל. הצ'ק עומד להיעלם בצורת הנייר שלו (כבר לא צריך למסור אותו בבנק, אפשר לצלם ולשלוח), ואם המרשם לתרופות יהיה נגיש לבתי מרקחת דרך המערכת יהיה הרבה יותר קל. ונכון שנייר אפשר למחזר אבל לא כולם עושים זאת, ולראייה - יערות ממשיכים להיכרת. Gil mo - שיחה 22:13, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
איזה אחוז מהנייר בכלל מיוצר מיערות שנכרתים ללא שוב? במערב, בנוסף למחזור, מקובלים גם יערות חקלאיים, כלומר יער שמגודל למטרות שונות (בנייה, נייר, הסקה וכיו"ב) נכרת, נשתל שוב, וחוזר חלילה. ואולי יותר חשוב, איזה אחוז מהעצים ה"טבעיים" בעולם שנכרתים, נכרת לטובת תעשיית הנייר דווקא? (ולא לתעשיות אחרות, או לצורכי מרעה?) בברכה, --איש המרק - שיחה 10:22, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
יוצא לי עשן מהאזניים בכל פעם שאני בודק את תיבת הדואר. אולי מכתב אחד ממאה, בקושי, נחוץ באמת. וזה עוד בלי להזכיר את דואר הזבל - ברושורים למינהם. Zarnivop - שיחה 22:47, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

למה דווקא הפרות נדפקו?

למה מכל החיות בני אדם החליטו לאכול דווקא חלב פרה? למה אף אחד לא אוכל חלב חזיר?--85.64.116.162 13:45, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

סליחה??? לידיעתך אנשים שותים גם חלב חזיר (מאוד פופולרי בחו"ל) וגם חלב עיזים וכבשים וחלב נאקות (גמלים). לידיעתך. אומנם חלב הפרות מצוי במיוחד כי הכי משתלם לגדל אותן ביחס לחלב שהן נותנות. אז במילים אחרות התשובה לשאלה שלך מדוע הפרות 'נדפקו', זה בגלל שהן גדולות ושמנות במיוחד ונותנות כמות חלב גדולה יותר מכל בהמה אחרת מבויתת. 5.28.170.136 14:32, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אף פעם לא שמעתי שחלב חזיר הוא "פופולרי מאוד בחול" אשמח למקור לטענה זו. גילגמש שיחה 14:47, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
ראה גם חלב? אפשר גם בלעדיו מעת יורם שורק. Corvus,(שיחה) 15:55, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אולי הפרות לא נדפקו, אלא זכו, לקבל מזון, טיפול רפואי, ועוד? גם אם יש חוות שמסבות צער לפרותיהן יש לקחת את זה בעירבון מוגבל. אני לא בטוח שבטבע חיי הפרות היו על זרי הדפנה כמו ברפתות שאני ראיתי.Uziel302 - שיחה 16:12, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
וקרא גם את הערך (הטעון שיפור) ביות בעלי חיים. בני אדם לא בחרו דווקא חלב פרה "מכל החיות" אלא מכל בעלי החיים שבויתו, וכאלה יש מעט מאוד - פחות מעשרה מינים של יונקים גדולים. כל יונקי המשק המעטים שבויתו אי פעם נחלבו - בקר, צאן, סוסים, גמלים, איילי צפון וחזירים (בפפואה, למשל) וכנראה שפרות פשוט הכי משתלמות, כפי שנאמר מעלי. Reuveny - שיחה 16:15, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
פפואה הוא מקום קטן יחסית. אני לא חושב שאפשר לומר ש"חלב חזירים הוא פופולרי מאוד בחול". גילגמש שיחה 16:24, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
גם אני לא חושב. האמת שאף פעם לא שמעתי על חליבת חזיר חוץ משם. מעניין יהיה למצוא דוגמאות אחרות. Reuveny - שיחה 16:48, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בחייכם, בהרצליה יש חוק עירוני שאוסר על חליבת תרנגולי הודו בחוף הים. Zarnivop - שיחה 20:35, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בקזחסטן טעמתי חלב סוסים. Liad Malone - שיחה 14:36, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

בכמה כסף המדינה מממנת את הספורט? (מה תקציב הספורט לשנה)?

5.28.170.136 14:36, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

כ-140 מ' ש' לשנתיים 13-14. חזרתישיחה 15:17, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

יש לכך מקור מוסמך? (להיות כנה: זה נשמע מעט מידי) 5.28.170.136 01:06, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

לפי אתר משרד האוצר, תקציב הספורט לשנת 2013 הוא כ-130 מיליון שקל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
השאלה למה קוראים "המדינה", מלבד משרד הספורט, מוזרם כסף דרך משרד החינוך, הרשויות המקומיות, ו-המועצה להסדר ההימורים בספורט. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:13, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

קישור: התקציב הפתוח [1] ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:09, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

Pope Innocent XI

איך קוראים בעברית ל-Pope Innocent XI‏? חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:54, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אינוקנטיוס האחד עשר.
בדומה לאינוקנטיוס העשיריUziel302 - שיחה 10:00, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

האם האינטרנט יחסל זכויות יוצרים?

כיום כל שיר/תוכנה/סרט הופך ל"שימוש חופשי" תוך שבוע מיום פרסומו במקרה הגרוע (בדרך כלל כבר אחרי יום כל אחד מוריד את האלבום החדש של הזמר שהוא מעריץ). האם בסופו של דבר היוצרים יוותרו על הזכויות שלהם לבעלות שגם ככה לא באמת יכולים לממש (אלא אם כן זה שימוש מסחרי ואני לא מדבר על זה)? תרומות/192.114.105.254 17:38, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אי אפשר לחזות את העתיד. צריך לחכות שהאינטרנט הזה יתפוס לאיזה שנה-שנתיים, ואז לראות. עוזי ו. - שיחה 18:31, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אבל בגדול סביר מאוד שכן. כל הניסיונות לאכוף את כללי זכויות היוצרים שהיו עד עכשיו (כמו זה זה וזה) לא הצליחו לעצור או אפילו לעכב באופן משמעותי את ההורדות וכד'. ייתכן שבסופו של דבר יימצא פיתרון אלטרנטיבי, כמו מכירת היצירות מראש בפרוייקטים כמו kickstarter. (הבילויים עשו את זה עם אלבומם החדש הורה הסלמה!), או מימון ממשלתי, או רווחים מהופעות, פרסומות, וכו'. בלנק - שיחה 19:22, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לדעתי השאלה היא לא אם ניתן להשיג בחינם אלא אם יש ליוצרים הכנסות. התשובה היא ששוקי המוזיקה, הסרטים והתוכנות מגלגלים מיליארדים על אף האפשרויות הפיראטיות. אני לא רואה סיבה שהדברים ישתנו בשנים הקרובות. ויתור מלא על זכויות יוצרים, גם אם נניח שהוא לא גורם להפסדים, כנראה שלא יגרום רווחים ובדרך כלל אין אינטרס לעשות זאת. Uziel302 - שיחה 20:29, 8 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מר עוזיאל שלוש מאות ושתים היקר , רווח והפסד הם הפכים , תודה
לא. יש אפשרות טכנית שמשהו לא יגרום רווח אך גם לא יגרום הפסד. אנחנו רחוקים ממצב שלא יהיה הפסד מויתור על זכויות יוצרים, אבל גם אם ההפסדים ירדו ויגיעו לאפס זה לא יהיה רווח. Uziel302 - שיחה 06:27, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
"שוקי" זו הגדרה רחבה. יש המון אומנים מצליחים ומושמעים שכמעט לא מרוויחים כסף ממכירות. ואני מניח שאחרי "סף קריטי" כלשהו, כבר יהיה יותר הגיוני לוותר על זכויות היוצרים כדי להגדיל את כמות השומעים. בדומה למכירת עיתונים- הביקוש לעיתונות יומית מודפסת בתשלום ירד מתחת ל"סף קריטי" כלשהו, ועכשיו יותר משתלם לחלק את העיתונים בחינים כדי להרוויח מפרסומות. כמובן, כל הדיבורים האלה הם ניחושים שלי ושלך. נראה שתשובתו של עוזי היא התשובה הנכונה ביותר בלנק - שיחה 16:43, 9 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

שכר לימוד רפואה

מהו שכר הלימוד ברפואה בישראל? תודה...

ככל הידוע לי, שכר הלימוד באוניברסיטאות שווה לכל תואר. ללימודי תואר ראשון, בכל שנה, 10198 ש"ח. לתואר שני, 13781 ש"ח. (משתנה מעט משנה לשנה, בצמוד למדד)

מדוע PP

מדוע כאשר מציינים מספר עמוד בפרסום כלשהו בשפה זרה, מציינים את מס' העמוד לאחר האותיות PP? אני מבין שהכוונה ל-Page, אך מדוע כפילות ה-P?

p הוא מספר עמוד ו pp מספרי עמודים. יוסישיחה 21:20, 9 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תודה רבה, יוסי.

מג'לה

איך לבטא ואיך לנקד את המילה מג'לה? Mejelle, Majalla ?
Mr.Shoval - שיחה 06:47, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

האיות בטורקית מצביע על Mejelle °°°א°°° Zarnivop - שיחה 08:21, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

ליברמן והקהילה ההומו לסבית

אני מבינה (אך לא מסכימה) מהיכן מגיעה ההתנגדות הנחרצת של הבית היהודי לכל יוזמת חקיקה לטובת קהילת הלהט"ב. אבל אינני מצליחה להבין את ההתעקשות של ליברמן וחבורת מלחכי הפינכה שבמפלגתו לכל יוזמה בנושא. הוא אפילו מונע את קידום יוזמת הנישואין האזרחיים, שזה נושא דגל של מפלגתו וצורך ממשי של העולים מבריה"מ, ובלבד שקהילת הלהט"ב לא תוכל להינשא. האם יש סיבה לעקשנות שלו בנושא (מלבד הרצון לחקות את פוטין)? Julielon1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני אישית גם לא מבין את ההתנגדות של הבית היהודי ליוזמה האחרונה (של נקודות מס לזוגות חד מיניים המגדלים ילדים). לא מבין מה הם מנסים להשיג ובאיזה בסיס מוסרי פועלים. וליברמן: אנשים ישכחו הכל עד לבחירות הבאות ואפשר למחזר הבטחות. 109.64.18.1 16:34, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לגבי נקודות מס: "נקודות הזכות הן הטבה שמטרתה אחת: לעודד נשים לצאת לשוק העבודה. במדינה המתיימרת להיות מפותחת, גם היום – כשבראש שלושה מתוך חמשת הבנקים הגדולים עומדות נשים, ונגידה קובעת את שער הריבית – נשים משתכרות 25% פחות. נכון, מדובר במספר ממוצע. במגזר הציבורי הוא נמוך יותר, במגזר הפרטי הוא מגיע גם ל-30%. [...] נקודות הזכות אינן הטבה למשפחה, כמו שחושבת ח"כ קול. לא מדובר בקצבאות הילדים, אותן קצבאות שהח"כית המודאגת הרימה יפה יד כשקוצצו באכזריות רק לפני זמן קצר בהובלתו של שר האוצר. נקודות הזכות מיועדות לעידוד נשים עובדות בגלל החסמים שעדיין עומדים בפניהן, ולא לסטרייט או גיי, טרנסג'נדר, או כזה שסובל מהשד העדתי. הן גם לא מיועדות לגבר נכה שצריך לפרנס ילדים, לעובד הקבלן שמרוויח שכר מינימום וגם לא לאבא האתיופי שנמצא תמיד בתחתית סולם השכר." [2] ‏[kotz]‏ [שיחה] 18:08, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

תגובה: כאשר יש ילדים קטנים בבית, לפחות אחד ההורים נדרש לשמש כהורה המטפל. אין מדובר בהגדרות פסיכולוגיות של קשר רגשי עם הילד, אלא, באופן קונקרטי, עליו להיות פיזית בבית איתם, או לשלם פיזית למסגרת יומית (שעולה 2000 ש"ח בחודש, 24,000 בשנה) ואז - בסיום המסגרת, להיות בשעה 13:00 בבית. (או לשלם עוד 1000 שקל כל חודש לצהרון עד שעה 16:00. וגם אז עליו לצאת מהעבודה עד שעה 15:20 על מנת להגיע לצהרון לפני 16:00 לקחת את הילד...). וזה עוד בלי להזכיר שאם הילד חולה או נזקק לבדיקות (ובחורף לעתים קרובות מאוד אחד הילדים חולה...) - ההורה נדרש להישאר איתו בבית. ומה עם הקריירה התעסוקתית? - היא תחכה כמה שנים, עד שהילד יגדל.
אז נכון - שבחברה הפטריארכלית והמוכוונת מגדרית, כפי שהיא כיום בישראל, כשיש בני זוג שאחד מהם הוא אישה - החברה אכן תצפה ממנה, ולא מבעלה, להקריב את הקריירה התעסוקתית שלה לטובת גידול הילדים. בתמורה, החברה מוכנה להפחית ממנה ממס הכנסה באמצעות נקודות זיכוי, על מנת "לסייע לה".
אבל מה עושים כששני ההורים הם גברים? האם במקרה כזה לא נדרש אחד ההורים להשקעה דומה, על חשבון הקריירה? ואם כן, מה משנה כאן מגדרו? (למפלגת הבית היהודי ואף לליברמן, כך נראה, זה משנה. חבָל).
בברכה, דני. Danny-wשיחה 18:28, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

חבר'ה, לא התגובה של דני ולא של קוץ היו קשורות לשאלה המקורית של השואל- מדוע ליברמן מתעקש בנושא. אני לא חושב שטלי חרותי סובר (שאותה ציטט קוץ) מייצגת את ליברמן. . . לדעתי הסיבה שליברמן מתעקש בנושא היא רצון למצוא חן בעיני קהל מסורתי-דתי יותר, וגם על עולים חדשים מרוסיה, שם ההומופוביה גואה. בלנק - שיחה 19:03, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הדעות הקדומות שלך הן לא לטובה. אני אישית אחד מאותה הקבוצה של "עולים חדשים מרוסיה" (שכנראה בה אתה מונה את כל העולים מחבר העמים מאז שנות ה90 המאוחרות) ומכיר באופן אישי לא מעט הומואים ומרבית "עולים חדשים מרוסיה" שאני מכיר - הגישה שלהם דומה לשלי. מכיר גם הומואים שהם בעצמם "עולים חדשים מרוסיה" כהגדרתך. ולהפיך- את הדעות הכי הומופוביות שמעתי דווקא מילדי הארץ. אני מוחה נגד ההכללות שאתה עושה. תגובתך לא ראויה. 109.65.117.152 19:36, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מתנצל אם נפגעת. כמובן שלא התכוונתי להכליל. כמה מחברי הטובים ביותר וכו'. בלנק - שיחה 20:19, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
סליחה, לא צריך לקפוץ כנשוכי נחש ממה שבלנק כתב. הכללה זה כאשר טוענים ש"כל יוצאי חבר הלאומים הם הומופובים". זה לא מה שהוא אמר. אין ספק שיש הרבה הומופובים בקרב ילידי ישראל, וכן בקרב יוצאי חבר הלאומים. בשתי הקבוצות יש גם ליברלים בעניין הזה. מבחינה סטטיסטית יכול להיות שאחת הקבוצות בממוצע הרבה יותר הומופובית מהאחרת. לא יודע איזו, אין לי את הנתונים. אבל מי שיש לו נתונים, יוכל להגיד את זה בלי צורך להתנצל. וגם אם ימצא שיוצאי חבר הלאומים בממוצע הרבה יותר הומופובים, זה לא אומר דבר על אף אינדיבידואל מהקבוצה. אבל זה כן יכריע איך ינהג פוליטיקאי שמנסה לייצג את הקבוצה, כי הוא פונה לרוב, ולא למיעוט. ואם אתה, יוצא חבר הלאומים, נפגע אישית מליקוי שקיים בקבוצה שלך - אדרבה, פעל לשינוי. אין כמו הזדהות עם הקבוצה (בניגוד להתכחשות לה) כדי ליצור שינוי חברתי.
הערה קטנה, לא דיברתי על יוצאי חבר הלאומים באופן כללי. בכוונה דיברתי על עולים חדשים מרוסיה, (ולא במרכאות כפי שהמגיב הקודם ציטט אותי). ההומופוביה ברוסיה עצמה היא עובדה ידועה (ראו כאן למשל. 76% מתושבי רוסיה תמכו בחוק נגד פרופגנדה הומוסקסואלית, 51 אחוזים חושבים שיש לתת טיפול רפואי או ענישה חוקית להומוסקסואלים, וכו' וכו'), ונראה לי סביר מאוד שמי שהרגע עלה ממדינה כזאת יהיה מושפע מכך.יחד עם זאת, אני שוב מתנצל אם מישהו נפגע, וכמובן שיש אנשים מכל הסוגים עם דעות בכל קשת הדעות בכל נושא, וכו'. בלנק - שיחה 17:10, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אם החוק של קול היה הופך את ההטבה הזאת לשיוויונית בין נשים וגברים קרי נקודות הזיכוי היו מתקבלות אם שני בני הזוג עובדים, היה בה הגיון. אבל, ההצעה קובעת, שזוג חד-מיני ייקבע בעצמו מי הגבר ומי האשה (לצורכי החוק). התוצאה היא, שגם אם רק אחד מהם יעבוד, הם יקבלו את ההטבה, וזאת אפליה פסולה (רק לכיוון ההפוך). בברכה, --איש המרק - שיחה 19:57, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
קול הגישה את הצעתה בלי להכיר את פקודת מס הכנסה ורוחה. סעיף 66(ג)(4) מעניק לאישה נקודות זיכוי בגין ילדים. אם במקום "אישה" ייכתב שם "בן זוג שאינו בן זוג רשום", זה ייתן מענה גם לזוגות של הומוסקסואלים ולזוגות של לסביות, ולא ייתקל בבעיה שהציג איש המרק, וגם לא יעצבן את אנשי "הבית היהודי" משום שאין בשינוי זה התייחסות מפורשת לבני זוג בני אותו המין. דוד שי - שיחה 23:42, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

עבדות

למה בימי העבדות בארה"ב הכושים והאינדיאנים לא התאחדו נגד האויב המשותף?
מה היה עדיף להיות באותה תקופה- כושי או אינדיאני?
והאם באותה תקופה כבר היו רובים? אם לא- איך הלבנים הצליחו להשתלט על הכושים, שהיו ברובם המוחלט חזקים ושריריים יותר?
האם בימי פלישת האירופאים לאפריקה כבר היו רובים?--85.64.116.162 23:58, 10 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מהערך רובה: "הרובים הראשונים היו גם הם בלתי מדויקים, ועד המצאת בריח פתיל במאה ה-16 לא השתמשו בהם בכמויות גדולות בקרבות. בריח הפתיל נתן את התנופה לשימוש בארקבוז ולאחר מכן במוסקט. החיילים סודרו בגושים גדולים ובדרך כלל ירו במטחים."
מהערך קולוניאליזם: "הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415) וההתיישבות הפורטוגלית באיים האָזוֹרִיים (1439). לאחר סנוניות אלו התחזקה המגמה ותפסה תאוצה לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (1492). כך החלו השתלטויות של המעצמות הימיות השונות (ובעיקר פורטוגל, ספרד, בריטניה, צרפת והולנד) על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, במטרה לנצל את משאביהם לתועלת המעצמות."
אם אתה מחשיב את המושבה הפורטוגלית בצפון אפריקה לתחילת "פלישת האירופאים לאפריקה" ואת המצאת הבריח פתיל לתחילת השימוש ברובים, התשובה היא שהמושבה הפורטוגלית כנראה קדמה. אבל לא ברור לאיזה עניין זה משנה מה קדם למה.
לגבי מה עדיף להיות, כושי או אינדיאני, זה כמובן תלוי בהרבה גורמים ולא נראה לי שניתן לענות על שאלות מהסוג הזה. גם על השאלה מה עדיף להיות בזמן השואה, יהודי או גרמני, לא ניתן לתת תשובה מדויקת בצורה אמיתית ורק ניתן לומר שכיוון שיהודים רבים סבלו ומתו עדיף היה להיות גרמני, אך גם כגרמני היית יכול לסבול ולמות ואם היית יהודי במקומות מסוימים בעולם, היית יכול לחיות בשלווה.
על פי הערך עבדות בארצות הברית, ימי העבדות בארה"ב הם פחות או יותר בין 1620 ו-1865. היו כבר רובים בעולם, אך לא נראה שהם היו הבסיס לשליטה בעבדים. קטע רלוונטי מהערך: "באחוזות החקלאיות הגדולות היו תנאיהם קשים במיוחד. בהן היו שכיחים עונשים פיזיים קשים ביותר שכללו הצלפות, לעתים תוך פציעה וגרימת נכות. קטיעת בהונות הרגליים אף נחשבה כ"טיפול" יעיל במקרים של דראפטומניה. היו חוקים שאסרו רצח שרירותי של עבדים, אך הם נאכפו בסלחנות מרובה. אחד הדברים הטראגיים היה שבקלות יכול היה אדון, אם חפץ בכך, להפריד בין משפחות ובין הורים לילדיהם. העבדים מיעטו להתנגד, אם כי היו אפיזודות של מרי, ובדרך כלל הייתה צורת ההתנגדות המקובלת ביותר שלהם - בריחה. באמצע המאה ה-19 קם ארגון הרכבת התת-קרקעית על מנת לסייע לעבדים להימלט מאדוניהם." Uziel302 - שיחה 03:35, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
השאלה שלך מניחה הנחה סמויה שיש "עם כושי" או "עם אינדיאני" שיכול להתאחד כביכול נגד "אויב משותף". זה לא המצב. מדובר בעמים רבים שהתחלקו לשבטים רבים. שבטים אלה נלחמו האחד בשני והלבנים שהגיעו לאמריקה היו עוד גורם פוליטי שנכנס למערבולת. לכן, אין אפשרות "להתאחד" נגד "הפולש הזר" בשביל האינדיאנים, בני השבט האחר היו פולשים לא פחות זרים מאשר הפולש בעל גוון העור הבהיר. נשק אירופאי במאה ה-15 ו-16 היה טוב בהרבה מהנשק שהיה בידי האינדיאנים. זה לא רק הרובים, שהם כמובן נשק בעל טכנולוגיה מורכבת בהרבה מזו שהיתה בידי האינדיאנים. האירופאים השתמשו בכלי פלדה, בעוד שהאינדיאנים היו חמושים בדרך כלל בכלי הנשק מתקפת האבן. לאינדיאנים לא היו כלי מצור ראויים שהיו יכולים לכבוד מבצרים אירופאים ועוד. כמו כן, עצמה הצבאית נמדדת לא רק באיכות כלי הנשק. חשובים דברים נוספים כמו: ארגון צבאי, טקטיקה וכיוצא באלה. הארגון האירופאי היה טוב בהרבה מזה שהיה בידי האינדיאנים.
לגבי מה עדיף להיות: שחור או אינדיאני - זה תלוי. חלק ניכר מהעבדים השחורים נמכרו לסוחרי העבדים על ידי שליטים שחורים ולא נתספו ביערות על ידי הלבנים. בדומה לאמריקה, גם באפריקה הלבנים היו רק גורם נוסף בתוך מערכת פוליטית מורכבת. החדירה האירופאית לפנים היבשת השחורה (כלומר, אפריקה שמדרום לסהרה) היא מאוחרת יחסית ובתקופה זו יש פחות דרישה לעבדים, אלא נסיון לניצול כלכלי של השטח. למשל כריה של מתכות יקרות או מחצבים אחרים (תוך כדי שימוש בעבודי כפיה מקומיים). בחזרה לשאלה שלך - היה הכי טוב לשתף פעולה עם הלבנים. מי ששיתף פעולה זכה בדרך כלל ביתרונות כלכליים, גם אם זמניים.
מעניין אולי להוסיף שהאינדיאנים היו שותפים פעילים למלחמות של הלבנים. למשל חלק מהאינדיאנים היו בעלי ברית של הבריטית במלחמתם נגד הצרפים (וכמובן היו גם אינדיאינים שהיו בעלי ברית של הצרפתים נגד הבריטים). המצב בדרום אמריקה שונה אבל הקווים הכללים דומים - הכיבוש היה הדרגתי והיו אינדיאנים ששיתפו פעולה עם הלבנים. גילגמש שיחה 09:57, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
דבר ראשון, תודה רבה על התשובות המפורטות.
עוזיאל, אתה מתאר כל מיני סוגים מבחילים של התעללות שהלבנים הפעילו על הכושים, אבל זה לא מסביר מה היה מקור הכוח של הלבנים על הכושים, שהרי הכושים חזקים יותר פיזית, ולפי מה שאתה אומר הלבנים לא הרבו להשתמש ברובים.
גילגמש, עם כל הכבוד לסכסוכים הפנימיים של הכושים והאינדיאנים, הרי ברור שבסופו של יום הסכסוכים האלה הם כאין וכאפס לעומת שעבוד הכושים ושואת האינדיאנים. גם במחנות ההשמדה בפולין היו כלואים אנשים ממוצאים שונים. אז מה? הרי ברור שבתוך המחנה כולם באותה סירה, לכולם יש אינטרס משותף. מה זה משנה איזה אסיר הוא ממוצא יהודי, ומי ממוצא צועני, ומי ממוצא פולני או רוסי או אפילו גרמני???
ועוד שאלה שעכשיו עלתה לי- למה הלבנים לא שעבדו גם את האינדיאנים?--85.64.116.162 11:05, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
שתי תשובות: לגבי התהייה הראשונה - יש הבדל גדול כי אין דבר כזה "אינדיאנים" כעם אחד או לאום אחד או משהו מעין זה. מדובר בעמים רבים או יותר נכון שבטים רבים. כנ"ל לגבי השחורים באפריקה. אלה היו מחולקים חמולות רבות מספור שכל הזמן נלחמו האחד עם השני. חלק מהם מכרו את השחורים ללבנים בלי שהלבנים היו צריכים ללכת לתפוס את העבדים ביערות או משהו כזה. לגבי השאלה השנייה - שעבדו גם שעבדו (בעיקר בדרום אמריקה ובמרכזה). בצפון אמריקה העבדות הייתה מקובלת פחות. בהמשך העדיפו להסתמך על עבדים שחורים - אין הרבה אינדיאנים ואלה הושמדו ברובם כדי לפנות מקום ללבנים או גורשו. גילגמש שיחה 11:10, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
כמו שהראתי בדוגמא עם מחנות ההשמדה בפולין, הסכסוכים הפנימיים שלהם לא רלוונטיים כשסכנת השמדה מאיימת עליהם. ונשאלת השאלה, למה הלבנים השמידו את התושבים המקוריים של אמריקה, ואז קנו בכסף עבדים ביבשת אחרת, והביאו אותם בספינות שהיו צריכות לערוך מסעות של אלפי קילומטרים, כשהרבה יותר פשוט לשעבד את האוכלוסייה המקומית בחינם?--85.64.116.162 13:19, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תשובה: מדובר כידוע בשתי "אמריקות" נפרדות. כשקולומבוס ויורשיו הגיעו לאמריקה הדרומית, ואח"כ למרכז אמריקה, בתחילה הם אכן ניסו לשעבד את האינדיאנים. אלא שהדבר לא היה אפשרי. האינדיאנים לא היו כ"כ חסונים, והם חלו ומתו בקצב "מהיר מדי".
ובנפרד, כשהאבות המייסדים הבריטים (לימים: האמריקאים) הגיעו לצפון אמריקה, הם לא ראו באינדיאנים גזע של "תת-אדם" כפי שראו את השחורים. האינדיאנים נחוו כפראים שישבו במקום, בעלי כוח ומאיימים, שהיה צורך להילחם עמם קשות על הטריטוריה. כפי שמוזכר בערך מלחמות האינדיאנים (שיש להרחיבו), ההגדרה של מלחמות אלו כמלחמות על רקע גזעי הן ראיה פשטנית ומוטעית. המלחמה הייתה על טריטוריה ולא על טוהר הגזע. על מנת לנצח שבטים אינדיאנים עויינים, נדרשו הלבנים לחבור לשבטים אינדיאנים ידידותיים, והם לחמו זה לצד זה לעתים קרובות.
מושבת פלימות לדוגמה, (וגם את הערך הזה יש מקום להרחיב), החזיקה מעמד בזכות ברית של הפוריטנים הבריטים עם שבט אינדיאני מקומי שסייע להגן עליה.
בברכה, דני. Danny-wשיחה 17:33, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

יש פה ביאליק?

מדוע אין (או נדירים כל כך) בימינו אנשים ששם משפחתם ביאליק, דיזנגוף, שינקין, ז׳בוטינסקי, ארלוזורוב, נורדאו, ועוד ועוד ׳רחובות׳?Gil mo - שיחה 08:19, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

קצת נתונים שמצאתי בחיפוש שמות המשפחה הנל:

ביאליק 305

דיזנגוף 43

שנקין 11

שינקין 17

ז'בוטינסקי 52

ארלוזורוב 14

נורדאו 0

כנראה שחלק עיברתו, אולי חלק מהשמות לא היו נפוצים מלכתחילה. Uziel302 - שיחה 12:13, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

איך הלוח של נומה הסתדר עם הירח?

באחד מגילגוליו של לוח השנה הרומי יצר המלך נומה פומפיליוס את לוח השנה שלו שבו היו 12 חודשי ירח בעלי 29 או 31 יום (מלבד פברואר שבו 28), ובערך כל שנתיים, כדי להתאים את הלוח לעונות השנה, היתה שנה מעוברת ובה חודש נוסף בן 22-23 יום.

מה שלא ברור לי זה איך אחרי תוספת של עשרים ומשהו יום הלוח עדיין נשאר מסונכרן עם הירח? מחזורי הירח הם תמיד בני כמעט 30 יום?--ישר23 - שיחה 09:46, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

ההפרש בין שנה ירחית לשנה שמשית הוא כ-11 יום, לכן בשנתיים מצטברים 22-23 יום להוסיף.

האם הסתרת מידע ויקיפדי מילדים זה חוקי?

הבנתי כי תכנים שונים בויקיפדיה נחסמים, לפחות על ידי סוגים שונים של תכניות "אינטרנט כשר". האם הדבר חוקי?, הרי ויקיפדיה אינה אתר פורנוגראפי (המיועד בארצנו לקהל יעד מעל גיל 18) וגם אינה מכילה תכנים פליליים, הסתה לפגיעה ברכוש ובני אדם (אני מניח שסייג אפשרי הוא כאשר אדם או קבוצה רואים בתכנים מסוימים כפוגעניים). לכן אני שואל מתוך תקווה לדעת מה החוק היבש אומר על מקרה מסוג זה. תודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 10:31, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

איזה חוק אוסר "הסתרת מידע מילדים"?
אנקדוטה: גלשתי עם אמי שבוע שעבר לערך על אריק איינשטיין, והשם של אישתו, סימה אליהו, צונזר על ידי רימון. מנגד, אני צופה בסדרות טלוויזיה שאינן תכלית הכשרות, דרך אפליקציה. זו הייתה המחשה של יעילות שירות הסינון.Uziel302 - שיחה 12:02, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
שאלה מתבקשת: אז למה אתה צריך סינון? אהת לא בוגר מספיק בשביל להחליט לבד איזה תוכן כן מתאים לך ואיזה לא? 192.114.105.254 12:46, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תשובה מתבקשת: יש לי אחים קטנים. לי אישית יש אינטרנט סלולרי לא חסום, ובזכותו דף הכה את המומחה נגיש.Uziel302 - שיחה 13:40, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

דומני שהתשובה פשוטה מאד. מפני שחסימת התוכן הוא באמצעות חברה פרטית אשר מקבלת בקשה מהלקוח לבצע חסימות אלה. מאחר והלקוח הוא הבעלים של מערכות המיחשוב שבביתו ואף יש לו סמכות בנוגע לילדיו לפיכך ודאי שדבר זה נתון לבחירתו וכך הוא בחר. מי-נהר - שיחה 12:14, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

התשובה אינה כל כך פשוטה. נניח שאותו לקוח מחליט שילדיו יאכלו רק חסה. ברור שלקוח כזה יגיע לכלא, על התעללות בילדיו, אף שהוא הבעלים של המטבח בביתו וכו'. ונניח שאותו לקוח מחליט למנוע מילדיו לא רק גישה לוויקיפדיה, אלא גישה להשכלה בכלל, ואינו שולח אותם לבית הספר. גם במקרה זה הוא עבריין. כעת השאלה היא: כאשר בבית יש מחשב, והילדים רשאים להשתמש בו לגישה לאתר הדף היומי ולאתרי חב"ד השונים, האם איסור לגשת לוויקיפדיה הוא עבירה על חוק כלשהו? החוק שעולה בדעתי הוא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אבל נדמה לי שבכך אני מטפס על עץ גבוה. דוד שי - שיחה 23:31, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
להאכיל ילדים בחסה בלבד זה למנוע מהם תזונה בסיסית, בפרט פחמימות וחלבונים. זה כמעט הרעבה. הפגיעה מאוד פיזית וברורה לכל. כאשר מדובר על השכלה, הפגיעה שבמניעת השכלה היא לא דבר מוחשי וחד משמעי וגם גבולותיו אינם ברורים, ופרט לחוק חינוך חובה אני לא מכיר חוקים בנושא. (עוד הערה קטנה, לא מדובר על איסור לגלוש לויקיפדיה אלא על חסימה, חלקית או מלאה, של תוכן האתר. האדם למעשה רכש חבילת גלישה של אתרים מסוימים ואי אפשר לבוא אליו בטענות שהוא לא מתחבר לכלל הרשת העולמית ובוחר לרכוש שירות אינטרנט חלקי).Uziel302 - שיחה 02:45, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
עוזיאל, אני מקווה שאינך הופך את היוצרות, התהיה היא על "איסור" ייזום של הורה על ילדיו לגבי גלישה בויקיפדיה (באופן כללי, מבלי להתייחס לערכים העוסקים במיניות, למרות שלדעתיה אישית דבר כזה הוא בעייתי בפני עצמו). השאלה היא איזה חוק אוסר מניעת השכלה כללית?, נדמה לי שהחוק דווקא נוטה לקדם אותה (אולי בהגבלה של תשלום מדי פעם). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:39, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני לא מבין, אדם אינו מחויב להתחבר לשירותי אינטרנט כדי לספק לילדיו גישה להשכלה וממילא כל שירות אינטרנט מוגבל ככל שיהיה הוא מעבר למחויב בחוק. לפי הידוע לי המחויב בחוק הוא רק מסגרת העונה להגדרות חוק חינוך חובה.Uziel302 - שיחה 17:53, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

חשמל

האם חוטי החשמל המועברים דרך העמודים מעיר לעיר הם עצמם מולכים החוטים השחורים הוא שזה מעטפת ובתוך חוטי החשמל?Yinon75 - שיחה

יש כנראה סוגים שונים, בדוגמה הבאה החוטים עצמם מוליכים:

חוט חשמל לדוגמה

, מתוך הערך en:Overhead power line

Uziel302 - שיחה 21:38, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

חוטי מתח גבוה חשופים, ללא מעטפת בידוד. Mr.Shoval - שיחה 23:49, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מי מזהה את השורש

שורש

החבר'ה חזרו מהשוק עם השורש שבתמונה. מישהו יודע מה זה? מה מכינים עם זה ואיך? תודה, יאירשיחה 23:32, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

גזר לבן? יוסישיחה 00:07, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לא יודע. גזר לבן יכול להיות חלק לגמרי? בכל התמונות הוא נראה מחוספס, ומה שאצלי חלק. יאירשיחה 02:30, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
שורש פטרוזיליה? קובי כרמל - שיחה28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך08:18, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בהחלט לא. אבל מי שקנה, זה מה שהוא חשב... יאירשיחה 09:50, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
זה נראה כמו דייקון, סוג של צנון. עיין פה, יש שם את כל המידע שצריך.
מדובר בפארסניפ ("גזר לבן"). בתיאבון. Danny-wשיחה 00:17, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
טוב, לא תהיה ברירה - נבדוק את זה אמפירית... תודה רבה לכל המשיבים. יאירשיחה 11:25, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מה המקור לכך שביאליק סולק מהישיבה בעקבות השיר "נדנדה"?

השבוע שמעתי ממורה מסוים שחיים נחמן ביאליק סולק מהישיבה החרדית שבה למד בעקבות השיר המפורסם "נדנדה" (נד נד, רד עלה ורד וכו') כי שיר זה היווה כפירה בקיומו של אלוהים. האם זו שמועה נכונה או המצאה פרי דמיונו המפותח של מישהו מסוים?5.28.187.1 16:12, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

היצירה נכתבה ב1906, הרבה אחרי שעזב את הישיבה. הסיבה לעזיבתו על פי הערך חיים נחמן ביאליק: "הסכסוך הגדול שפילג את הישיבה גרם לתלמידים רבים לנטוש את הלימוד ולהתמקד בסכסוך. הישיבה איבדה את קסמה, האווירה בה נעכרה ובכל יום היו עוזבים אותה כמה תלמידים. על רקע מצב זה עזב ביאליק את הישיבה..." Uziel302 - שיחה 16:33, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לגבי המסרים החתרניים בשיר, יש בקצרה כאן [3] ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:51, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בערך נדנדה לא כתוב שהיצירה נכתבה בשנת 1906 אלא כתוב שהיצירה פורסמה בשנת 1906, אז עדיין זה לא שולל את האפשרות שהוא כתב את זה קודם לכן וסולק בגלל זה מהישיבה. 5.28.187.1 22:50, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לא הסתמכתי על הכתוב בויקיפדיה אלא על הכתוב באתר זמרשת, מהקישורים החיצוניים. שם כתוב שנת כתיבה.Uziel302 - שיחה 02:18, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

טאבלט מול מחשב נייד

מה השיקולים בבחירה בין מחשב ניד "רגיל" (עם מסך ומקלדת) לבין טאבלט? מה ההבלים המרכזיים בין השניים ומה השימושים? תרומות/109.65.117.152 22:06, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מערכות הפעלה שונות, תוכנות שונות, מקלדת שונה, מסך שונה ועוד ועוד... השאלה היא מה השימושים שלך. שימוש באופן כללי יש אינסוף.Uziel302 - שיחה 02:21, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מה השימושים המרכזיים שיש לטאבלט ואין למחשב נייד "מסורתי"? ולהפיך- באילו מקרים עדיף לקנות נייד רגיל ולא טאבלט? זה בשביל אמא שלי- היא רוצה גלישה נוחה באינטרנט, סקייפ ואפשרות לשחק במשחקי מחשב פשוטים (אין צורך באיזה גרפיקה של GTA5). תרומות/109.65.117.152 10:24, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני חושב שההבדל העיקרי הוא, שבטאבלט מאוד קשה עד בלתי אפשרי, לערוך מסמכים, שניתנים לעריכה בקלות בתוכנות כמו וורד, אקסל וכן הלאה במחשב רגיל. אוריה אורן - שיחה 23:09, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הגדרה מוצלחת ששמעתי פעם: טאבלט נועד לצריכה של תוכן ומחשב ליצירה של תוכן.--ישר23 - שיחה 00:58, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

האם התוכנית X-factor קשורה איכשהו לחברת קוקה קולה?

5.28.187.1 23:38, 12 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

כנראה שכן, הרי x factor מוצג כעת באתר הבית של קוקה קולהUziel302 - שיחה 02:36, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

שתי שאלות על בגרויות במתמטיקה ולימודי חדו"א באוניברסיטה

שאלה א': האם זה אפשרי (מבחינה לימודית) להתחיל ללמוד 5 יח"ל אחרי שלמדתי 3 יח"ל במתמטיקה וקיבלתי 100? שאלה ב: אם אני לומד 5 יח"ל במתמטיקה עד כמה זה יקל עלי בקורסי חדו"א באוניברסיטה? (אתם בהחלט יכולים להשתמש בסולם רמות קושי כדי להמחיש לי את הדברים). תודה 5.28.187.1 01:10, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

לשאלה ב': כדי להתקבל למסלול לימודים שבו נדרשים קורסי חדו"א תדרש מן הסתם לבגרות של 4 יח"ל במתמטיקה לפחות, וגם אז (אם לא נבחנת ב-5 יח"ל) יתכן שידרשו ממך לעבור מכינת השלמה. כך שמדובר יותר בדרישות קדם מאשר בהכנת עתודות עודפות של ידע. היכולת הטכנית הנרכשת בלימודי 5 יח"ל היא מרכיב אלמנטרי חיוני, למרות שיש פרקים רבים בבגרות שאינם נדרשים באופן ישיר. לשם המחשה, אם אתה מתאמן בעליית שתיים-שלוש קומות במדרגות בריצה קלה, עד כמה זה יקל עליך בטיפוס על חבל? עוזי ו. - שיחה 01:57, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לשאלה א', ניתן ללמוד חמש יחידות ללא קשר לידע קודם, עובדה שרוב מי שעושה חמש יחידות לא עשה שלוש יחידות קודם. גם אם לא היית מצליח בשלוש יחידות זה לא היה מעיד בהכרח על חוסר יכולת לעבור חמש יחידות. עם זאת, יש אחוזים מסוימים באוכלוסיה שרמת יכולותיהם אינה מאפשרת בחינה בחמש יחידות או מאפשרת לאחר מאמצים מעל ומעבר (שלא בהכרח שווים את ההשקעה). אם הסיבה שסווגת לשלוש יחידות היא יכולת מוגבלת בתחום, יתכן שזה יקשה/ימנע הצלחה בחמש יחידות. 100 בשלוש יחידות הוא ציון די נפוץ והוא לא מעיד על יכולות גבוהות יחסית להקבצה זו. Uziel302 - שיחה 02:32, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

בוטניקה

עם מי ניתן להתיעץ לגבי מונחים בבוטניקה? Liad Malone - שיחה 14:19, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מתוך ויקיפדיה:תחומי עניין:

לקנות בע"ח בחו"ל

סתם שאלה לידע כללי (אני לא מתכוןו לעשות את זה בתקופה הקרובה): האם אדם יכול לבקר בחו"ל ולקנות שם גור כלבים או חתולים והביא אותו במטוס לארץ? האם צריך לעשות בשביל זה פעולות מיוחדות (תעודות, מכס, חיסונים וכדו') או שפשוט לוקחים בידיים ומחזיקים אותו במטוס וזהו? 109.65.117.152 13:02, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

ראה כאן וכאן. חזרתישיחה 14:08, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הגור צריך להיות מעל 4 חודשים? אבל זה כבר גיל מכובד יחסית לגור חתולים.. צריך לקנות אותם בגיל חודשים- שלוש. אוף... ולפי מה שאני מבין אם מישהו שוהה בחו"ל איזה שבוע אז הוא חייב לקנות את הגור כבר עם כל התעודות ואישורים וטרינריים כי אי אפשר להספיק לארגן את כל זה תוך שבוע, נכון(רשום 10 יום)? וגם במסמך השני סעיף 9 אומר שצריך שהבע"ח יהיה 90 יום ברשותך- זה אומר שאסור לקנות גור "חדש"? סעיף 11 מפחיד, מקווה שזה רק צורת דיבור. 109.65.117.152 14:40, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

למה זה מועיל ששמים כלי עם מים ליד תנורים דולקים?

ישנו מנהג כזה ששמים כלי עם מים בסמוך לתנורים דולקים (בעיקר אח/ קמין / או תנורי ספירלה או רדיאטורים), בטענה שהחמצן באויר נשרף והמים מתאדים וממלאים את החלל הזה. לעומת זאת, אני בכלל לא מבין מה הקשר בין אדי המים לחוסר החמצן באויר, מי מוכן להסביר לי? אני מבין קצת כימיה. 213.57.113.25 14:04, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אאל"ט – החימום מייבש את האוויר והאדים מאזנים את הייבוש/תחושת היובש. חזרתישיחה 14:12, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הערה חשובה! לפני כשבוע איגוד רופאי הילדים יצא בהמלצה להפסיק השימוש במכשירי האידוי, קרים וחמים כאחד. ראו כתבה ב-ynet. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 06:27, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
שימוש במים מלוחים מאד פותר את בעיית הליגיונלה Zarnivop - שיחה 07:21, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

העיקרון ההולוגרפי

מדענים נכבדים, מה זה העיקרון ההולוגרפי? 109.65.117.152 15:32, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

נסה en:Holographic principle, הערך האנגלי.Uziel302 - שיחה 16:46, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

האם זה מסוכן או מפריע לגוף לשתות שתייה מוגזת?

שתיה מוגזת מכילה פחמן דו חמצני, ואילו טבעו של הגוף לסלק את הפד"ח ולקלוט חמצן. השאלה היא האם מי ששותה שתייה מוגזת מפריע לגוף או אף מזיק לו כי טבעו של הגוף לדחות פד"ח ואדם ששותה שתייה מוגזת כופה על הגוף משהו שמטבעו לא בנוי אליו? 5.28.176.205 21:07, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

לא. טבעה של מערכת הדם הוא לסלק את הפד"ח שנוצר בתאים, אבל לא נכון להגיד ש"טבעו של הגוף לסלק פד"ח". החמצן שבקולה מגיע למערכת העיכול, ורובו (כולו?) נפלט בגרעפסים ובנאדים שלך. אין בכך שום נזק משמעותי. בלנק - שיחה 22:24, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תשובה: בועות האוויר שבמשקה המוגז אינן מהוות בעיה לגוף, והוא מתמודד איתן בהצלחה. במקרה הגרוע - יהיו לך גזים. אלא שרובנו לא שותים רק "מי סודה". הנזק האמיתי לגוף תלוי בחומרים הנוספים שנמצאים בשתייה המוגזת. בעיון בתווית המודבקת על גבי המשקה, תוכל לגלות שם רשימה די מפחידה של מרכיבים, דוגמת : סוכר, סכרין, אספרטם, אצסולפאם-K, פנילאלנין, קפאין, אנילין ו-צבעי מאכל נוספים, חומצה ציטרית, חומצה זרחתית, חומרי טעם וריח נוספים, חומרים משמרים, ועוד. אז הגזים הם בסדר, אבל אם תנסח מחדש את השאלה, ותשאל לגבי המרכיבים האחרים במשקאות שלנו, התשובה כנראה תהייה שונה.
לבריאות. Danny-wשיחה 22:20, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני לא מסכים עם דני. מרבית חומרים שהוא ציין לעיל אינם מזיקים. פנילאלנין למשל זאת חומצת אמינו שנמצאת במזונות רבים. לא הוכח במחקרים רבים שיש נזק מצטבר מצריכתם של ממתיקים מלאכותיים, במיוחד לא בכמות שהכתובה על הבקבוק שנחשבת לבטוחה לחלוטין. גם יתר החומרים אינם מזיקים לכשעצמם, אלא בצריכתם המוגזמת. לגבי הגזים - לפי דעתי, הגז איננו מתעכל, כלומר, הוא לא מגיע לזרם הדם. יתרה מכך, גם אם הוא כן מגיע לזרם הדם, פחמן דו חמצני איננו מזיק בכמות זו. כמות מסוימת של פחמן דו חמצני מומסת באופן קבוע בדם ומשמשת את הגוף לוויסות רמת החומציות. ולגבי השתיה הממותקת - כדאי להמעיט בשתיה הממותקת, בעיקר בגלל כמות הסוכר (גם חומצה זרחתית בכמות גדולה איננה מומלצת). בהתחשב בכך שהמזנון הנאכל במשך היום כולל מרכיבים רבים נוספים, תוספת הסוכר שיש במשקה הממותק עשויה להביא לעליה במשקל. מעבר לזה, אין סכנה מיוחדת בשתיה ממותקת. גילגמש שיחה 05:31, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
האם העובדה שהשתיה מוגזת (בלי קשר למתיקות), תורמת גם היא לעליה במשקל? Liad Malone - שיחה 17:24, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני לא יודע מה הערך הקלורי של פחמן דו חמצני ואני בספק שיש לו, בכל אופן, כמותו בטלה בשישים אז אין לזה משמעות. הערך הקלורי של המים הוא 0 (למעשה שתיית מים דורשת אנרגיה אז יש פה סוג של מאזן אנרגיה שלילי) כך ששתיית מים שאין בהם סוכר (או דבר מה ערך בעל ערך קלורי) לא תורמת לעליה במשקל. נטען ששתיית משקאות דיאטטיים (כאלה הממותקים בממתיק מלאכותי) תורמת באופן עקיף לעליה במשקל. הבעיה במקרה זה לא עם המשקה עצמו - הערך הקלורי של משקה כזה זניח, הבעיה עם כל הארוחה. נטען שמתייחסים לכל הארוחה כאל "דיאטטית" בגלל קיומו של המשקה הדיאטטי ולכן אוכלים מנה גדולה יותר. אני לא יודע עד כמה טענה זו נכונה. גילגמש שיחה 05:28, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לא התכונתי לערך הקלורי של הגז, אלא להשפעתו על העיכול וחילוף החומרים. האם שתיה מוגזת מעכבת את שריפת הקלוריות? Liad Malone - שיחה 15:19, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לא שמעתי מעודי טענה כזאת והיא לא נכונה לפי דעתי. אני לא רואה סיבה שדווקא הגז הוא זה שיפריע לחילוף החומרים. מטבוליזם זה מנגנון מאוד חשוב ולכן לא קל להוציא אותו מאיזון, בוודאי לא עם קצת גז, שרובו בכלל מתנדף עוד כשהמשקה בכוס. גילגמש שיחה 15:25, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

הפקת דבש

האם יש תקופה מסוימת בשנה שבה הדבורים מפיקות דבש, או שבה רודים את הדבש? לא הצלחתי להבין זאת מהערכים הרלבנטיים. ‏nevuer‏ • שיחה 21:18, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

כמה אנשים היו בהשבעת ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב2009

ואם מישהו יודע כמה אנשים היו ב2013 גם אשמח לדעת. כנ"ל בשני טקסי השבעת גורג' W בוש לנשיא ארה"ב.. אבל הכי חשוב זה לדעת על כמה אנשים היו בהשבעת ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב2009.. תודה מראש על המענה ‏46.120.172.91 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

נסה פה: en:First inauguration of Barack Obama ובפרט בפסקה Attendance.‏ Uziel302 - שיחה 09:09, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מישהו יכול לעזור עם האנגלית??
הערה רשמית כביכול מדברת על 1.8 מליון משתתפים, סטפן דויג (פרופסור באוניברסיטת אריזונה) מדבר על 1.1 מליון. ראה פסקה Crowds and general ticket holders, בפרק "Attendance". ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:51, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תודה נשמה. ח.ח.

האם סוכרזית זה בריא/עדיף על סוכר?

אני מבין שויקי היא לא מקום לייעוץ רפואי אך לפי המידע/ניסיון שיש לכם, האם אני, גבר בריא בן 28 ללא סוכרת, ששותה תה עם סוכרזית במקום סוכר - האם זה עדיף על פני סוכר או לא? והאם זה יחסית בריא או שזה יכול להביא לתופעות מסויימות? תודה מראש על המענה ‏46.120.172.91 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

באופן כללי - לא. זה מוצר שבטוח לשימוש על פי הנחיות משרד הבריאות. קרא את ההנחיות על האריזה לגבי הכמות המקסימלית המומלצת ביום. כעקרון, כל מזון שנמצא בחנויות בטוח לשימוש, אחרת משרד הבריאות מוריד אותו מהמדפים. לגבי עדיפות על סוכר - זה תלוי. אם טעים לך יותר הסוכרזית, אז מבחינתך הוא עדיף. אם אין לך עודף משקל או סיבה אחרת שלא לצרוך סוכר - אז כנראה שבמקרה שלך אין עדיפות. אם יש לך עודף משקל, עדיף לך להמנע מסוכר. גילגמש שיחה 08:18, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מהו הדף הוותיק ביותר ברשת

שלום. מהו הדף הוותיק ביותר ברשת הקיים במתכונתו. (או עשרת הדפים/אתרים). ? מי-נהר - שיחה 11:21, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

תנסה את הרשימה הבאה: en:https://en.m.wikipedia.org/wiki/List_of_websites_founded_before_1995.

ואת הכתבה הזוUziel302 - שיחה 15:08, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

תודה על הניסיון. מי-נהר - שיחה 19:01, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

גז במים

שלום רב! אשמח לדעת הכיצד מוצאים גז במים וכי והלא גז זה בד"כ אוויר אז איך הוא נמצא במים?Yinon75 - שיחה

יש בשאלתך משום חוסר ידע בסיסי, יתכן שעדיין לא למדת פרקים מתאימים בפיסיקה (או במדעים). קרא את הערך גז. גז אינו אוויר, להיפך - אוויר הוא תערובת של גזים. גז יכול להיות מומס בתןך מים. הדגים לדוגמא מנצלים את הגז חמצן המומס במים. לגבי מציאת גז במים - אני מניח שאתה מתכוון למציאת גז טבעי בים המשמש כדלק - הגז לא נמצא במי הים אלא בתוך האדמה שמתחת לפני הים. שנילי - שיחה 18:49, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
נדמה לי שגז הוא מצב צבירה. ממילא גז לא יכול להיות מומס במים, אלא חמצן יכול להיות מומס במים, כשם שהוא יכול להיות במצב של גז. ‏95.86.122.209 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

תרגום ערך Paruresis לעברית

שלום רציתי לשאול/לבקש: האם תוכלו בבקשה לתרגם את הערך Paruresis לעברית. אשמח מאוד אם יהיה מידע על הנושא בעברית, ונדמה לי שכמוני, כפגם עוד אנשים. תודה רבה, אני מאוד אוהב את האתר ונהנה ממנו.

כבר קיים. ראה שלפוחית ביישנית °°°°°°° Zarnivop - שיחה 09:07, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

עזרה בנושא עברית

על מה הסתמכו בהמצאת הכללים הדיקדוקיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

תנ"ך, חז"ל וכולי. • צִבְיָהשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ד 20:54, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תשובה חלקית ומאוד לא מדוייקת. המקרא הוא רובד אחד המבוסס על כמה מקורות, קדומים יותר. תקופת חז"ל מספקת רובד נוסף, שגם הוא, בחלקו, מבוסס על מקורות שונים. בנצי - שיחה 23:30, 20 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תשובתך לא מדויקת עוד יותר. הכללים הדקדוקיים נקבעו על ידי המדקדקים הספרדים והאיטלקים בימי הביניים, אך ורק על ידי מה שכתבה הגברת שלפניך: התבוננות חודרת בשפת התנ"ך ובשפתם של חז"ל. הם לא ידעו ולא דנו על רבדים במקרא ולא על שפות פרוטו שמיות או שפות אחיות לעברית כמו אשורית או כנענית. הם גם לא ידעו על רבדים בספרות חז"ל שיש להם משמעות לנושא כללי הדקדוק (שמות העצם הרבים הלקוחים מיוונית, לטינית, פרסית ושפות אחרות אינם עניין לנידוננו). בברכה - 00:31, 22 בדצמבר 2013 (IST)

ניסיונות חיסול פליליים בעולם באמצעות מטען חבלה במכונית

האם ניסיונות חיסול פליליים באמצעות מטען חבלה במכונית, כמו אלו שארעו באחרונה בארצנו, נפוצים בעולם הרחב, ובעולם המערבי בפרט? לא זכור לי שנתקלתי בדיווח תקשורתי על מקרה כזה מחוץ לארצנו. אשמח להפניות למקרים כאלה, אם ישנם. Dosqu - שיחה 22:26, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

נסה את הרשימה בערך en:Car bomb.
Uziel302 - שיחה 10:57, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מדובר שם על מקרים של מכוניות תופת. אני מחפש חיסולים ממוקדים של נוסעי המכונית שבה הוטמן מטען על מנת לחסלם על רקע פלילי. Dosqu - שיחה 19:39, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לכן אמרתי להסתכל ברשימה. יש בה למשל את עימאד מוע'ניה, שלפי הערך עליו "ברכבו הותקנה משענת ראש המכילה מטען חומר נפץ מרסק קטן". Uziel302 - שיחה 05:50, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
החיסול של עימאד מוע'ניה לא היה על רקע פלילי. אני מחפש מקרים על רקע פלילי בלבד. תודה. Dosqu - שיחה 17:39, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
ניסיון אחרון מתוך הרשימה שם:

In the 1980s, the Colombian drug lord Pablo Escobar used vehicle bombs extensively against government forces and population centers in Colombia and Latin America.

Cleveland Irish mobster Danny Greene frequently used car bombs against his enemies, beginning in 1968. Afterwards, they also began to be used against Greene and his associates. The use of car bombs in Cleveland peaked in 1976, when 36 bombs exploded in the city, most of them car bombs, causing it to be nicknamed "Bomb City." Several people, including innocent bystanders, were killed or wounded. Greene himself was finally killed in a car bomb explosion on October 6, 1977.

The Sicilian Mafia used them to assassinate independent magistrates up to the early 1990s.

ואוסיף קישור קטן.

Uziel302 - שיחה 22:34, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אני מודה לך על עזרתך, אבל המקרים שציטטת לרבות "הקישור הקטן" הם של מכוניות תופת שהוחנו בסמוך ליעד החיסול. זה לא מה שאני מחפש. אני מחפש מקרים בהם הוטמן מטען במכונית המשמשת את יעד החיסול. Dosqu - שיחה 23:11, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אתה בטוח גם לגבי דני גרין? מהערך עליו בויקיפדיה:

In 1971, Frato's car was destroyed by a bomb. Inside was found an accomplice of Greene named Art Sneperger. Sneperger had allegedly been careless with the bomb he was planting, and Frato was across the street. The previous September, Greene had directed Sneperger to fix a bomb on Frato's car, but Sneperger had second thoughts and informed Frato of Greene's plan....

Not long after, Greene found an unexploded bomb in his car when he pulled into a Collinwood service station for gas. The explosive was wired improperly and failed to detonate...

Soon after, a bomb planted in Alfred "Allie" Calabrese's car killed an innocent man. Frank Pircio, of Collinwood, died while moving Calabrese's Lincoln Continental before getting his own car out of their shared driveway.

Uziel302 - שיחה 00:27, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

נסה גם את זה, זה, זה, וזה.Uziel302 - שיחה 00:46, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

תודה רבה. Dosqu - שיחה 19:52, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מה ההגדרה של קדחת?

לא מצאתי ערך מיוחד לקדחת, אלא דף פירושונים לסוגים שונים של קדחות. אני מעוניין להבין מה היא קדחת בכלל, ומה ההגדרה שלה. קראתי בערך חום ש"בעבר שימש המונח קדחת לציון עלייה דרסטית בחום הגוף (מעל ל-39 מעלות צלזיוס), בנוסף לציון שמם של מחלות שונות." לצערי לא הצלחתי להסיק מכאן מסקנה לעניינינו. אשמח לשמוע מה דעת הספרות המקצועית. 194.114.146.227 10:49, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

קַדַּחַת

1 מחלה המלווה בעליית חום הגוף.

על דגים ומחקרים

יש לי אקוואריום, באקוואריום דגים שונים ומשונים (גורמי זהב, כרישי כסף, גופים, פלטים ועוד), המשותף לכולם שהם "דגים טרופיים" ואתרי החובבים (ווויקיפדיה באנגלית או עברית) נוקבים לגביי כולם בטווח טמפרטורות רצוי של בין 22 ל-28 מעלות, בקיץ הדגים שלי שרדו גם ב-31 מעלות, ונכון להיום, לאחר שהתקלקל לי מחמם המים, הם שורדים בטמפרטורה של 17 מעלות (כך טוען המדחום), עניין זה גרם לי לתהות, למעט טמפרטורות קיצוניות (רתיחה או קיפאון), כיצד משפיעה הטמפרטורה על השרידות של הדג? (אם בכלל...) כלומר למה שדג ימות כתוצאה מהטמפרטורה, ומה תהיה סיבת המוות? בברכה, --איש המרק - שיחה 11:18, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אני חושב שדג לא שונה לצורך העניין מכל ייצור חי אחר. עליה בטמפ' יכולה לגרום לדה-נטורציה של חלבונים (פגיעה במבנה הרבעוני של חלבון) וירידה בטמפ' עשויה לגרום למוות. אני מניח שהדג יכול לווסת את חום גופו. גילגמש שיחה 11:22, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני לא חושב שלדגים יש דם חם. Shannen - שיחה 16:10, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מחקר מספר היצירה וספר רזיאל המלאך

יש בידי מחקר רב ידע שאין היום בכל הספרות , אם בידי מדענים וכל מדע אחר בטכנולוגיה הקימת היום. הידע שמצוי בידי , יוכל לחזות את העתיד בכל תחומי החיים, אם זה ברפואה , ואם זה לחזות רעידות אדמה המחקר קשור לכל תחומי החיים ,מהםרט עד הכלל לשיפור חיינו על פני כדור הארץ, ובישראל בכלל. רפואה לכל המחלות הקימים היום , ואשר שמענו עליהם. לשיפור בכל תחומי החיים, אני מתפש קבוצת אנשים חכמים ונבונים בתחומי המדע ,המחקר והטכנולוגיה , אשר מוכנים להרתם למבצע כה חשוב ונעלה לשיפור איכות החיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

עע?.. לא ממש הבנתי איפה מתחילה השאלה. Corvus,(שיחה) 21:12, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
חס וחלילה, אסור למצוא רפואה לכל המחלות, אינך יודע שחזקיה גנז את ספר הרפואות? Uziel302 - שיחה 05:33, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
עדיין, יכול להיות שימושי לחזות רעידות אדמה. אני בעד שתפרט פה את מחקרך. יאירשיחה 23:22, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

תופעות על טבעיות מוכחות- איך המדע מסביר?

ראיתי היום בחדשות שמראים איך טבח הודי מטגן דגים ומכניס את הידיים לשמן רותח בלי שקורה לו כלום ליד (זה התפרסם בערוץ 10, ובכל זאת אני מקשר ליו טיוב ישירות). ניסיתי לחפש על זה מידע, וראיתי שדבר כזה התפרסם כבר לפני שנתיים על מישהו אחר במקום אחר שעושה את אותו הדבר. ואז עלתה לי לראש העובדה שיש אנשים יחפים שהולכים על גחלים במזרח הרחוק, ועכשיו אני ממש בשוק ואני מעונין להבין איך המדע מסביר את זה ואם יודעים את 'הסוד' אז מדוע אי אפשר לגרום שכל העולם יכניסו ידיים לשמן או ללכת על גחלים מבלי שיקרה לעושים זאת דבר?213.57.15.172 21:09, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

ראה [4] °°°°°°°°° הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:18, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

תודה על הקישור, הוא מצוין אבל בהודית:) 213.57.15.172 23:08, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

יש כתוביות באנגלית. עוזי ו. - שיחה 23:24, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בלי להכנס לפרטים, זה טריק שמתבסס על מיץ לימון בתחתית הווק. זה רק נראה שהשמן רותח, למעשה הוא בטמפ' של 40° °°°°°°° Zarnivop - שיחה 06:12, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
פתרנו את בעית השמן, ומה לגבי ההליכה על גחלים ברגליים יחפות (ראיתי בסרטונים מאפגניסטן כמדומני איך קבוצות שלמות של אנשים הולכים על גחלים לוהטים! מה ההסבר המעניין שעומד מאחורי זה? 213.57.15.172 13:09, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בשביל מה יש ויקידפיה? ראה הליכה על גחלים. Corvus,(שיחה) 13:13, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הערך מצטט פרופסור לפיזיקה ש"מאמין שהליכה על גחלים ניתנת להסבר על ידי פיזיקה בסיסית ולא כתופעה על טבעית או כאמונה טפלה", מש"ל. עוזי ו. - שיחה 20:27, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הנוסח שם מחורבש ברמות. צריך לעבור על זה. Corvus,(שיחה) 20:31, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אם השואל מבקש בעיית אמת שמסריחה מעל-טבעי, ייטיב לעשות אם יבדוק את מצחף וויניץ'. Zarnivop - שיחה 20:12, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

חום ועור

למה זרם של אוויר חם, כמו ממפזר חום או ממזגן, גורם לעור להיות יבש ומגעיל, אבל כשהאוויר חם ממקור חום שלא מזרים אוויר, כמו שמש או תנור, זה לא משפיע על העור?--85.64.116.162 21:24, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

זה קורה בגלל שהרוח מפזרת את שכבת המעטפת (ראה ערך Boundary Layer בויקיפדיה האנגלית) שסביב העור, והסביבה המיידית של העור יבשה יותר, וכך קצב האידוי אליה גבוה יותר. ללא רוח, שכבת המעטפת מגינה על העור בכך שנשמרת בה לחות גבוהה יחסית, וקצב האידוי אל הסביבה קטן.

האם טבעונים מגדלים חיות מחמד?

אם כן, איזה אוכל הם קונים להם?.. 109.65.117.152 21:29, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

שאלה מצוינת. טבעונים, כמו כל קבוצה אידיאולוגית אחרת, הם קבוצה מגוונת שיש בה כל מיני זרמים ופלגים. בהחלט יש טבעונים שמגדלים חיות מחמד, וכן, הם קונים בשר לכלבים ולחתולים שלהם, כי כלבים וחתולים - בניגוד לבני אדם - הם חיות טרף ולא יכולים לחיות בלי בשר. יש טבעונים שמנסים לתת לחיות שלהם כל מיני תחליפים טבעוניים שמיועדים במיוחד לחיות. ויש את הטבעונים הקיצוניים ביותר שלא מגדלים כלל חיות מחמד, אבל אני מניח שזה מיעוט שבמיעוט.--85.64.116.162 21:47, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני חושב שרוב הטבעונים (בניגוד אולי לרוב הצמחונים) דווקא לא מאכילים את החיות שלהם בבשר. אוכל צמחוני לחיות הוא לא דבר נדיר בכלל, ואפשר למצוא את זה בהמון חנויות. חוץ מזה, ישנן חיות מחמד צמחוניות רבות, כמו ארנבים, דגים, צבים, ציפורים, ועוד. בלנק - שיחה 00:25, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לפחות בקרב טבעונים ישראלים, אני לא חושב שיש יותר מדיי פלגים. הם חולקים את אותן תפיסות רדיקאליות בדרך כלל (שהן באופן כללי טובות לדעתי, למי שיבין אחרת). אני מכיר מספר טבעונים שמגדלים חתולים ונותנים להם מזון מן החי. לדעתי ההסבר הכי קולע הוא שאותם טבעונים ספציפיים שעושים זאת חוטאים לאידאולוגיה שלהם. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 09:48, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
ידוע לי שחלק כן. חלק מהטבעונים נהיו טבעונים בגלל שגידלו חיות מחמד כשהיו קטנים. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 11:38, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
טבעוני ספציפי שהכרתי נתן לכלבה שלו תפריט על טהרת המזון מן הצומח. הכלבה השלימה, במידה זו או אחרת, את תזונתה בעצמה. Zarnivop - שיחה 12:05, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אם נחזור רגע לשאלה שבכותרת, היא מעלה לדיון את עצם המוסריות שבגידול חיית מחמד. על פי התפיסה הטבעונית, גם בכך יש משום סוגנות, כלומר גזענות כלפי בעלי חיים שאינם שייכים למין האנושי, כאשר זה כולל אילוף (בדרגה כלשהי) וכליאה של בעל החיים. הרי זה בדיוק היחס לעבדים. בפסטיבל הטבעונות הראשון שנערך ביקום, הודגם אילוף חיות מחמד, שאם אינני טועה (לא צפיתי), הוקפד בו שלא לכלול סנקציות שליליות, אלא רק חיוביות. גם אילוף כזה שנוי במחלוקת בקרב חלק מהטבעונים. והערה לבן-נתן, הרדיקלים של היום עשויים להיות הנורמה של מחר. Liad Malone - שיחה 12:28, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אין ספק. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:36, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
להאכיל טורף אמיתי כמו כלב או חתול כאוכל מן הצומח בלבד זו התעללות בבעלי חיים. בנוסף זה ניסיון לכפות על החיה אורך חיים שמנוד לגמרי לטבעה ולרצונותיה (כשהוא כנראה מעדיף לא לחשוב על עולמה הפנימי של החיה). אני חושב שצמחוני שלא מאכיל את החתול שלו בבשר הוא אדם מאוד לא מוסרי. 192.114.105.254 12:52, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

העלאת ערך חדש לאינטרנט

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#העלאת ערך חדש לאינטרנט

כותרת ערך

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#כותרת ערך

דף משתמש לערך.

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#דף משתמש לערך.

איך מחשבים בישראל את מדד היעילות של כדורסלן במשחק?

נכנסתי לאתר מנהלת הליגה, נתקלתי במדד היעילות של השחקנים וזה סיקרן אותי, אבל לא הבנתי איך בדיוק מחשבים אותו. באתר מצוין מדד היעילות של כל שחקן בכל משחק, אבל לא יכולתי להגיע לתוצאות המצוינות באתר על-פי שיטת חישוב אחידה. אביא כדוגמה את מדד היעילות של טייריס רייס ממכבי ת"א בשני המשחקים האחרונים בליגת העל.

מדד היעילות של רייס במשחק האחרון (מול נתניה) הוא 1-. אשפר להגיע לתוצאה הזאת על-פי שיטת חישוב המדד ב-NBA (שמצאתי בערך "יעילות (כדורסל)" באנגלית):

איבודים-ההחטאות מעונשין-החטאות מהשדה-חסימות+חטיפות+אסיסטים+ריבאונדים+נקודות

(הנתונים של רייס מול נתניה: 2 נק', 2 ריבאנונדים, 2 אסיסטים, חטיפה 1, 0 חסימות, 6 החטאות מהשדה [5 זריקות של שתי נק' וניסיון 1 לשלשה - החטיא את כל הניסיונות], 0 החטאות מעונשין, 2 איבודי כדור)

הבעיה היא, שלפי האתר, מדד היעילות של רייס במשחק הלפני אחרון (מול ראשל"צ) הוא 20, ואי-אפשר להגיע למספר הזה על-פי שיטת החישוב שלעיל:

(הנתונים של רייס במשחק מול ראשל"צ: 12 נק', 2 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 3 חטיפות, חסימה 1, 2 החטאות מהשדה [2 מתוך 4 ניסיונות זריקה לשתי נק' ושום החטאה לשלשה - ניסה והצליח פעם אחת], 2 החטאות מעונשין [מתוך 7 ניסיונות], איבוד כדור 1)

אני הצלחתי להגיע למספר 20, שמופיע כמדד היעילות של רייס במשחק הלפני אחרון מול ראשל"צ על-פי שיטת חישוב אחרת:

איבודים-עבירות שביצע-עבירות שבוצעו עליו+חסימות+חטיפות+אסיסטים+ריבאונדים+מס' הקליעות מעונשין+מספר הקליעות מהשדה

כאשר חישבתי את המדד של רייס במשחק האחרון מול נתניה על-פי השיטה השנייה, קיבלתי את המספר 6 ולא 1- (כמו המספר שמופיע באתר כמדד היעילות של רייס במשחק מול נתניה וכמו המספר שהגעתי אליו כאשר חישבתי לפי שיטת ה-NBA - החישוב הראשון לעיל)

אני בטוח שאני טועה בגלל חוסר ידיעת שיטת החישוב ואני מבקש הסבר לגבי דרך החישוב המדויקת של מדד היעילות של שחקן במשחק. --84.111.72.207 23:24, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מה ההבדל בין הצורות השונות של השבר?

האם כל הצורות להלן מייצגים שברים? צורה 1:

1
--
10
צורה 2 1:10
צורה 3 10÷1
צורה 4 1/10
תודה מראש213.57.15.172 21:41, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
כן. ניתן גם לכתוב שבר זה מילולית -עשירית, באחוזים: 10% או בייצוג עשרוני 0.1 Uziel302 - שיחה 21:57, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

כמה עולה לשלוח מכתב מסין?

כמה עולה לחנויות בסין לשלוח מכתב (עם מוצר ששוקל גרמים ספורים) לישראל? בברכה, --איש המרק - שיחה 22:42, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

יתכן שאריאל ידע. תשאל אותו בדף שיחתו. גילגמש שיחה 22:43, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הממשלה שם מעודדת את הייצוא: החנות משלמת סכום צנוע לדואר בכל חודש, ושולחת 'חופשי חודשי' ללא הגבלה. יאירשיחה 22:55, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אז ממשלת סין מסבסדת את המוצרים שאני קונה? תענוג.
  1. יש הערכה מה העלות של משלוח כזה? (לצורך העניין, נניח שהמטוס הוא בתפוסת דואר מלאה).
  2. כששולחים דואר מסין לישראל, דואר ישראל מקבל איזשהיא עמלה?
  3. תודה! --איש המרק - שיחה 23:27, 18 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
1 - עד 20 גרם עולה 5.5 יואן, בסביבות 90 סנט. 2 - אין לי מושג. יאירשיחה 00:05, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מה היה לפני המפץ הגדול?

ב"קיצור תולדות האנושות" הררי כותב שבמפץ הגדול נוצרו חוקי הפיזיקה. האם זה אומר שלפני כן שלטה ביקום פיזיקה עם חוקים אחרים?! מה שמוביל ישירות לשאלה- האם בכלל היה משהו לפני המפץ הגדול? כמה זמן נמשך המשהו הזה? כמו כן, אומרים שהיקום מתפשט. אז מה בעצם יש מעבר לגבולותיו? מה בעצם היה באותם מרחבים לפני שהיקום הגיע אליהם? האם בתוך החלל אפשר לדבר במושגים של למעלה-למטה-שמאלה-ימינה? האם ליקום יש "תקרה", "רצפה" ו"קירות"?--85.64.116.162 14:57, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

נתחיל מהקל: ליקום אין כיוונים קבועים. אין תקרה וקירות. עם זאת, אתה יכול לבחור לבד כל כיוון שהוא ולקרוא לו "למעלה", ולאחר מכן לבחור "קדימה" וזה יגדיר לך מה זה "ימין". היקום תופס את כל המחרב, ככה שאין מחרבים שהיקום תרם הגיע אליהם. עם זאת, היקום מתפשט, כשהכוונה היא שהמחרק בין כל שתי נקודות ביקום הולך וגדל. ונכון שקצת קשה להבין איך זה שמשהו שתופס את כל המחרב כולו הולך וגדל. אל תדמיין לך בועה מלאה בחומר שמתנפחת וסביבה ריק- זה לא נכון. הסיפור דומה לגבי הזמן. אין משמעות למילים "לפני המפץ". כי הזמן עצמו מתחיל במפץ. זה כמו לשאול "מה נמצא צפונה מהקוטב הצופני"- אין משמעות לשאלה. Corvus,(שיחה) 15:15, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
רק נקודה כללית- קורבוס מדבר בביטחון רב, ודבריו אכן מקובלים אצל רבים מהמדענים, אבל לא מדובר פה על איזה אמת מוחלטת. השאלות של "מה היה לפני המפץ הגדול?" "איך מוגדר היקום", "מה נמצא בנקודות שאף קרן אור עוד לא הדיעה אליהן" וכו' נמצאות כל הזמן בדיונים אצל פילוסופים ופיזיקאים כאחד. אלו שאלות מסובכות מאוד, ואף אחד עוד לא נתן הסבר קוהרנטי ומקיף ליקום כולו. בלנק - שיחה 16:11, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אכן, יש בנושאים אלו מחקר פעיל מאוד ומדי יום צצות עוד היפותזות, דבר שמצביע על כך שיש הרבה שאלות פתוחות. זה מה שהופך את התחום למרתק עם תשאל אותי. עם זאת, המודל שאני הצגתי (שהוא המודל הנלמד באוניברסיטאות) זה המודל המקובל יחסית בקהילה המדעית. ובשביל לדבר על מודלים מודרניים יותר, קודם צריך להבין את המודל הוותיק. Corvus,(שיחה) 19:23, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
התקלה:
האם ליקום יש נפח?
אם כן, אז זה אומר שיש לו צורה, ואם יש צורה, אז יש לה גבולות ("קירות"). אחרת, איך אפשר לחשב את הנפח?
אם לא, איך אפשר להגיד שהוא גדל?--85.64.116.162 19:35, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
ליקום יש נפח אינסופי. הוא היה אינסופי גם ברגע המפץ הגדול. ושאלה מעולה "איך משהו אינסופי הולך וגדל". הכוונה היא שמרחק בין כל זוג נקודות במרחב גדל( הדימוי המקובל זה שטח פני בלון שהולך ומתנפח. כל שתי נקודות על פני הבלון מתרחקות אחת מהשנייה. אבל שטח פני בלון הוא סופי ולכן זה לא דימוי משולם). זה לא קל להבנה, תחשוב על זה שכל הגלקסיות שאתה רואה בכל הכיוונים סביבנו מתרחקות מאיתנו(למעשה מהירות ההתרחקות תלויה בעיקר במרחקה של הגלקסיה מאיתנו). כל אחת מהגלקסיות האחרות יכולה להגיד את אותו הדבר- כל הגלקסיות סביבה מתרחקות ממנה. זה באמת אינסוף שהולך וגדל. Corvus,(שיחה) 19:47, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
חחחח אז השורה התחתונה היא שלמדע אין הסבר מספק שאפשר לתפוס:)--85.64.116.162 20:12, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
יש הבדל בין קשה לבלתי אפשרי ובין לתפוס לבין לתאר. אנחנו יכולים לתאר יקום אינסופי והולך וגדל, גם אם יכולת התפיסה החושית לא מצליחה להפנים איך הדבר ייתכן. Corvus,(שיחה) 20:15, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
קורבוס, דוגמה פשוטה עוד יותר לרעיון שאתה מנסה להעביר היא ששתי הנקודות (2 האזורים הקוטביים ביותר של תכלית נצפית ביקום), מתרחקים זה מזה בתוך אין-סוף לכאורה. זהו. לא צריך הדגמה נוספת על בלונים וכו'. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 20:53, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
טצ טצ טצ, נפח אינסופי לא רק שאינו הקונצנזוס, זה אפילו לא המיינסטרים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:15, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לנו המודל האינסופי הוצג (על ידי נועם סוקר) כמודל יחיד. המודל שבו היקום סופי הוזכר, אבל הוא נשלל עקב כך שהוא מאוד לא יציב (דורש כיול עדין מאוד). Corvus,(שיחה) 21:54, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
כנראה שאתה צודק, ואני הסתמכתי על ספרות מיושנת! התוצאות של WMAP שינו את החשיבה הקודמת. תודה! Zarnivop - שיחה 10:20, 20 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הבה ונדייק. לא כל הגלקסיות מתרחקות זו מזו. שביל החלב ואנדרומדה למשל מתקרבות זו לזו במהירות של כ-302 ק"מ בשנייה ובעוד כמה מיליארדי שנים יתנגשו זו בזו! בורה בורה - שיחה 10:30, 20 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
נכון. אבל ניסיתי להכניס את חוק האבל לתוך תשובה קצרה יחסית. Corvus,(שיחה) 11:05, 20 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מהי התנהגות האלקטרונים? ומה הקשר שלה לחשמל?

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
גילגמש שיחה 23:27, 19 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

שלום רב, אבקש את עזרתכם

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שלום רב, אבקש את עזרתכם

שאלות כלליות בביולוגיה

אני אוהב לפתור חידונים בנושאי ביולוגיה באתרים שונים באינטרנט, מתוך עשרות שפתרתי נכונה מצאתי כמה שאלות שלא הבנתי את התשובות ואספתי אותם ועכשיו אני מפרסם אותם פה ואולי מישהו יעשה לי טובה ויסביר לי אותם...

1. How many types of Nutrients are in food? והתשובה היא 6. מישהו יכול להסביר לי לאיזה 6 חומרים הכוונה? בחיפוש ברשת מצאתי כמה אופציות ואני לא יודע איזו נכונה יותר: אופציה א: Water,Carbohydrates ,protein, fats, vitamins, minerals אופציה ב: "There are seven major classes of nutrients: carbohydrates, fats, fiber, minerals, protein, vitamins, and water."
2. בשאלה אחרת שאלו: Which type of digestion takes place when food is chewed, mixed and churned? והאופציות היו: A. Mechanical B. Chemical C. Physical D. All of above E. None of them אני בחרתי באופציה D כי כשאוכל נלעס משתתפת המערכת המכנית, הפיזית (הפעלת כוח), והכימית (רוק), אבל התשובה הנכונה היא A. מה דעתכם?
3. How many joints does a skeletal system have? התשובה הנכונה היא 3. אשמח להסבר של השאלה והתשובה.
4. Which joint can not move freely? אלה האופציות: A. Movable joints B. slightly movable joints C. Immovable joints D. Backbone E. Non Mobile joints ראיתי שהתשובה היא B אבל לא כל כך הבנתי את השאלה והתשובה... 213.57.15.172 13:48, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לגבי 1, ההבדל בין האופציות הוא שאופציה ב מונה שבעה חומרים, היא מוסיפה סיבים. סיבים תזונתיים אמנם תורמים לתהליך העיכול אך הם אינם מתפרקים על ידי הגוף. חלק מהם מפורק על ידי חיידקים, וחלק מהחיידקים הללו תורמים לגוף האדם (פרוביוטיים). לגבי 2, לא ברור לי מה הכוונה נלעס ומעורבב, אם מדובר על שתי פעולות שונות, הגיוני שאין עיכול כימי בערבוב. אם השאלה הייתה על לעיסה בפני עצמה, אכן יש תהליך כימי של עיכול על ידי הרוק אך הוא לא עיקר הפעולה, והם רוצים את סוג העיכול שנעשה על ידי עצם הלעיסה. Uziel302 - שיחה 19:31, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

האם זה מוסרי לקנות עכבר לחתול?

האם זה מוסרי לקנות בחנות חיות עכברים לצורך האכלת חתול בית? 79.179.103.37 14:37, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מוסר זה דבר יחסי. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 14:38, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
בערך כמו לקנות בחנות דגים קרפיון לצורך האכלת בני הבית. חזרתישיחה 14:48, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
עם הבדל שחתול ישרוד בקלות עם מזון רגיל לחתולים והעכבר לאומת קרפיון הוא חי נושם ומודע לגמרי לכך שהוא הולך למות מידי טורף. 79.179.103.37 14:54, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
המודעות של העכבר לגבי מותו הקרב (הוא "יודע" שהוא "הולך למות"? מקסימום הוא חש מאוים, כאינסטינקט) - אם היא בכלל קיימת, אינה קשורה למוסריות מעשה האדם. חזרתישיחה 15:02, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

איך נוצר ים מלח?

קראתי את הערכים ים המלח והיווצרות ים המלח ועוד, הערך האחרון עוסק יותר בהיווצרותו הספציפית של ים המלח (וגם מהפן הגיאולוגי) בעוד שאני שואל על איך דבר כזה נוצר בכלל. למיטב הבנתי, יש משקעים של מים במקום נמוך שבו גם יש שיעור התאדות גבוה יותר ממקומות אחרים, כתוצאה מכך המים () בלבד מתאדים והמלחים ושאר המינרלים נשארים. וזו הסיבה שדוקא האגם שנמצא ליד עין גדי (ים המלח) הוא מלוח ולא הימה שנמצאת בטבריה (כינרת). לסיכום שיעור ההתאדות של המים בים המלח גדול משל כנרת ומסיבה זו ים המלח מלוח יותר. האם אני מבין נכון? ושאלה נוספת, האם גשם הוא () טהור או שזה מים עם חומרים נוספים? (אתם בודאי שואלים את עצמכם למה זה משנה. א. בנוגע למוליכות חשמל, מי ברז מוליכים חשמל בעוד מים מזוקקים לא. ב. שמעתי שאסור להשקות עציצים במי מזגן כי מים אלה בסיסיים מידי ועלולים לגרום למותו של העץ.) ושאלה שלישית: האם יש עוד מקומות בעולם כמו ים המלח? (בערך ים המלח קראתי ש"האגם הוא גוף המים השלישי במליחותו בעולם." מה זה אומר?) ושאלה אחרונה: קראתי בערך ים המלח ש"ריכוז המלחים בים המלח עומד על 34.2% - גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון." האם הכוונה שריכוז המלחים 34.2% זה 34.2% מפוטנציאל הרוויה? (כלומר ניתן להוסיף עוד 65.8% מלח לכל גרם נוזל מים המלח) אם כן, אני יכול להגיע באמצעים ביתיים לריכוז גבוה יותר של מלחים פר נוזל, ואז זה לא מובן מדוע אנשים מכל העולם באים לים המלח להתרפא, הם יכולים לעשות את זה בבית... תודה. 213.57.15.172 15:00, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

כשמדברים על ריכוז מלחים, הכוונה לאחוז המלח מהתמיסה, ולא לאחוז מפוטנציאל הרוויה. אנשים באים לים המלח מסיבות רבות, וגם אלו שבאים להתרפא לא בהכרח עושים זאת בגלל המלח, ישנם בים המלח מינרלים נוספים שנחשבים כמרפאים.
יש ימות מלוחות במקומות נוספים בעולם למשל ימת המלח הגדולה.
גשם מכיל גם אבק ולעתים חומצות, עיין גשם חומצי.
ההבדל בין ים המלח והכנרת הוא לא רק משיעורי התאדות, הכנרת מזרימה ממימיה החוצה, וכך נפלטים ממנה גם מלחים ואילו לים המלח אין מוצא ולכן המלחים שמגיעים אליו נשארים בו ורק המים מתאדים. Uziel302 - שיחה 19:45, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

מאיר לנסקי, לאקי לוצ'יאנו ובאגסי סיגל

שלום, מה שם סדרת הטלוויזיה שעסקה בשלושת הנ"ל ומי הם השחקנים שגילמו את הנ"ל? חזרתישיחה 16:11, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אולי אימפריית הפשע? Uziel302 - שיחה 19:51, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לא, אני מתכוון הרבה יותר מוקדם, כשמאיר לנסקי היה עדיין חי ודמותו בסדרה (בניגוד לשתיים האחרות) נקראה (לכן) בשם אחר. חזרתישיחה 20:47, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
en:The Gangster Chroniclesגיל כ. (שיחה) ♠ 21:01, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תודה. זוכר אולי מה היה שם הסדרה בישראל? חזרתישיחה 21:05, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לצערי זה היה לפני שנולדתי, כך שאין לי מושג. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:17, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

סיכת בטחון בלחי

יש לי ויכוח עם אבא שלי. למי היתה סיכת בטחון בלחי? לרמי פורטיס? למישהו מהלהקה שלו? למישהו מהקליק? אחר? • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:19, 21 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

תורנות (רפואה)

מדוע תורנות נדרשת? האם משום שאין די רופאים? האם כדי לאפשר הכשרה טובה יותר של רופאים? (יותר שעות, יותר ניסיון?) האם רק בישראל הדבר קיים, או גם במדינות אחרות? האם כל הרופאים מבצעים תורניות בכל המחלקות, או שיש כאלה שלא? תודה...

יונס יונסון

כשחיפתי את הערך באינטרנט כדי לדעת אם יש לסופר ליונס יונסון עוד ספרים (שאולי גם הם טובים כמו "הזקן בן המאה שיצא מן החלון ונעלם"). נדהמתי לגלות שאין ערך כזה בויקיפדיה. האם לדעתכם נכון להוסיף ערך כזה? למרות שסביר להניח שיהיה קצרמר... אני יכול בעיקר לכתוב מידע על הספר, מעט מהביוגרפיה של הסופר שכתובה בכריכה האחורית. וכמובן שאני יכול לנסות לתרגם מהמקבילה האנגלית או השוודית. --inon - שיחה 09:10, 22 בדצמבר 2013 (IST)תגובה