לדלג לתוכן

זום (תבשיל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צלחת מטיט

זָוּם (zowm. נקרא גם מטיט בערבית: مطيط,الزوم ) הוא תבשיל חלבי מהמטבח התימני. ה"זום" הוא נזיד ארומטי מעורר תיאבון ומשביע ועם זאת קל לעיכול. רבים נוהגים לאוכלו בעת שבירת הצום. בתימן נאכל לארוחת בוקר. התבשיל סמיך, חמצמץ מעט ופיקנטי. מאכל קרוב לזה הוא ה"עציט" (עסיד).

נקרא גם נְשׁוּף בערים שונות בתימן כמו חיידאן ונג'ראן. כשהוא עם חתיכות לחם נקרא גם פתות.

מרכיבים

מרכיביו הם מים, חלב, ומעט קמח, לעיתים מוסיפים גם חתיכות לחם יבש (במקור נוספו חתיכות הלחם כדי לנצל לחם שכבר לא ניתן לאוכלו בדרך אחרת). למאכל מוסיפים סחוג, חמאה, שמנת או אשל, מיץ לימון וזעתר (או תימין). יש המוסיפים לו גם את התבלין התימני חוויג' המשנה את צבעו לצהוב.

קיים דמיון מסוים בין מרכיביו למרכיבי המטבל הבבלי העתיק כותח.

ברכתו שהכל, אם אין בו פירורי לחם. כאשר נוסף בו לחם ברכתו בורא מיני מזונות, מאחר שחתיכות הלחם פחותות מכזית[1] ובנוסף איבדו את צורתן המקורית על ידי הבישול.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אם בכל חתיכה יש שיעור כזית ישנה מחלוקת בראשונים, ראה ספר כסף משנה על
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ברכו"ת, הלכות ג'ח'.
  2. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קס"ח, סעיף י'.