לדלג לתוכן

ירוחם פישל פרלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:30, 13 ביולי 2009 מאת מנסה (שיחה | תרומות) (דף חדש: רבי '''יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא)''' (ה'תר"ו - ל' בשבט ה'תרצ"ד, 1846 - 15 בפברואר 1934), מכונה גם '''ה...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו - ל' בשבט ה'תרצ"ד, 1846 - 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, מחבר ספרים חשובים.

תולדותיו

ירוחם פישל נולד בוורשה לאביו אריה צבי. בהיותו כבן 15 הלך ללמוד תורה מפי רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה, אחר כך למד בישיבת וולוז'ין והיה תלמיד מובהק של הנצי"ב (ואף ספרו כתוב בסגנון ספרי רבו). לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. היה איש עשיר בעל נכסים רבים מושכרים, ובעל חנות אותה ניהלה אשתו. סירב לתפקידי רבנות שהציעו לו, כמו רבנות העיר לובלין והעיר קראקא, משום שרצה לעסוק רק בתורה בלא טרדות אחרות. בביתו היתה לו ספרייה ענקית - אחת הגדולות בפולניה באותה תקופה, ולא היה חוסך שום טרחה כדי להשיג ספר חדש שיצא לאור. בשנים ה'תרע"ד-ה'תרע"ז הוציא לאור את חיבורו על ספר המצוות לרב סעדיה גאון. התאלמן מאשתו בסביבות שנת ה'תרפ"ג, ומכיון שבניו היו גרים רחוק מוורשה היה גלמוד לבדו בביתו. תלמידו רבי מנחם מנדל כשר שיכנעו שהמקום הראוי לו הוא ארץ ישראל, ובשנת ה'תרפ"ו החליט לעלות לארץ ישראל וביקש מידידו רבי צבי הירש פסח פרנק שישתדל להשיג עבורו סרטפיקט. רבי צבי הירש השיג בעבורו את מבוקשו, ובחודש כסלו ה'תרפ"ז עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם התקבל בכבוד גדול. עם בואו לירושלים דאג רבי יוסף חיים זוננפלד עבורו למקום מגורים בבתי מחסה, והושיבו במזרח בית הכנסת במקומו הוא הסמוך לארון הקודש. היה מעורב בעסקי הציבור, ובין השאר חתם עם רבני ירושלים וארץ ישראל על כרוז למניעת מכשול באכילת נבלות וטרפות. נפטר בשנת ה'תרצ"ז ונקבר בהר הזיתים.

חיבוריו

חיבורו העיקרי הינו ביאורים ודיונים על ספר המצוות של רב סעדיה גאון (בשלשה כרכים עבי כרס, ס"ה למעלה מ-1400 עמודים). רבי ירוחם פישל עסק בכתיבתו כמעט ארבעים שנה, שעל ארעה עשרה שנה מתוכם מסופר שלא יצא מפתח ביתו ולא ראה את אור השמש, את ארוחותיו היתה אשתו מעבירה לו דרך פתח צר בחלון, ודרך חלון ביתו היה שומע קדיש וקדושה מבית הכנסת. כשיצא החיבור לאור היתה הפתעה רבתי בוורשה התורנית, שכן הציבור לא הכירו כתלמיד חכם בעל שיעור קומה שכזה, וגם אורך הפירוש ביחס למתפרש היה מדהים. רבי יוסף חיים זוננפלד אמר למקורביו על חיבור זה: "ליהוי ידוע לכם שבלי יגיעה של ארבעים שנה רצופות ושקידה בלתי פוסקת אין בכוח אנוש לחבר יצירה כזאת"[1].

אחר עלייתו לארץ ישראל חיבר ביאור מקיף לספר כפתור ופרח לרבי אשתורי הפרחי בשם "פרחי ציון", אך לא הספיק להשלימו ומת בעת שעמד לסיים את כתיבת ביאורו. בגלל רוחב היריעה, בנו מסר לדפוס את הביאור רק לחמשת הפרקים הראשונים שבספר, והתכוון להמשיך ולהוציאו אט אט. בין כך ובין כך נסע הבן לפולין כשעמו המשך החיבור, ובינתיים פרצה השואה שבה נרצח. הספר יצא בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת ה'תש"ו. הסכים על חיבורו רבי יעקב משה חרל"פ, ומסיבה בלתי ידועה לא צורפה ההסכמה לספר.

רבי ירוחם פישל היה רושם הגהות והערות בספרים בהם היה משתמש. לאחר פטירתו רכש רבי מנחם מנדל כשר מבנו את הספרים. ופרסם חלק מדברי רבי ירוחם פישל בקבצי נועם במהלך השנים. כמו כן נדפסו הגהותיו למדרש לקח טוב (פסיקתא רבתי), להלכות גדולות, לספר "זוהר הרקיע" של הרשב"ץ, לשו"ת הרשב"ש, לספר "התשב"ץ" לרבי שלמה בן צדוק, לנודע ביהודה, לקצות החושן ול"אבני מילואים", לחידושי רבי יעקב עטלינגר "ערוך לנר", למנחת חינוך ולספר "שם הגדולים" של החיד"א במהדורות החדשות שלהם. חידושים נוספים מפרי עטו הודפסו בקבצי קול התורה ובקבצים תורניים נוספים. יש אומרים כי היו עמו בכתובים ספר על הראב"ן באותה המתכונת כמו ספרו על הרס"ג, וכן חידושים על ראשונים נוספים, אך חיבורים אלו נעלמו.

רבי יהודה לייב הכהן מימון מתאר את רבי ירוחם פישל כותב את חידושיו: "ראיתיו כמה פעמים כשהיה יושב וכותב את חידושיו, ידיו היו רוטטות ורותחות כשהיה כותב וחורת שורה אחרי שורה, והכל בקדושה, בזהירות, בבהירות וודאות".

קישורים חיצוניים

ביאורו לספר המצוות חלק שני, באתר היברובוקס כפתור ופרח עם פירוש פרחי ציון, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

יעקב גליס, מגדולי ירושלים עמ' רלב, ספריית הראשונים, ירושלים תשכ"ז משה לייטר, ספר ההשלמה על ספר מנחת חינוך עמ' 17, האחים שולזינגר, ניו יורק תשי"ב

הערות שוליים

  1. ^ שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה כרך שני עמ' 29, ירושלים תשס"ו.