לדלג לתוכן

מנוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור מתנ"ך מורגן (המאה ה-13), המציג את מנוח ואשתו העקרה מעלים קורבן
מנוח ואישתו פוגשים במלאך. גוברט פלינק, המאה ה-17
הקבר שמיוחס לשמשון ומנוח

בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור. מנוח גר בצרעה שבנחלת שבט דן. בספר שופטים לא מוזכר שם אשתו העקרה אך בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף צ"א ע"א בהסתמך על דברי הימים א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה הַצְלֶלְפּוֹנִי ושהיא הייתה משבט יהודה.

אישיותו

לדעת רב נחמן בתלמוד מנוח נחשב כעם הארץ עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא.[1]

אזכוריו בתנ"ך

ערך מורחב – שמשון

מנוח ואשתו נזכרים בספר שופטים שם, בפרק י"ג, מתאר הכתוב את מפגשה של אשת מנוח עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כנזיר. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת ברכות דף סא ע"א
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.