אל ורדוגו

התליין הוא אחד מסיפוריו של אונורה דה באלזאק שהופיע בשנת 1831. לדברי הסופר, יסודו במקרה אשר אירע במציאות.

תבנית:פרטי עלילה בימי מלחמת נפוליון בספרד הוטל על פלוגתו של מפקד צעיר, ויקטור מרשאן, להשגיח בכפר עוין בשם מנדה. ימים אחדים לאחר מכן התרחשה התקוממות קשה כנגד הכובשים, וחייו של מרשאן ניצלו בזכות עזרתה של קלרה דה לאגנז, בתו של האציל המקומי. לאחר שסוכלה המרידה הוציא הגנרל השולט במחוז, פסק דין מוות כנגד כל בני אותה משפחת אצולה. מרשאן ניסה להשיג חנינה לקלרה בתנאי שתינשא לו, אך היא סירבה לו ובחרה למות בגאווה.

הנידונים למוות ביקשו כי יושאר בחיים שריד יחיד ממשפחתם המיוחסת, לבל תיעקר זו כליל מן השורש ותיפסק השושלת. הוסכם כי כך יהי ובתנאי שיהא לתליינם של שאר בני המשפחה. קרא המרקיז דה לאגנז לבנו בכורו, חואניטו, וציווה עליו להמית בזה אחר זה את הוריו, אחיו ואחיותיו. בלית ברירה נשמע הבן והרג בעל כורחו את האהובים עליו, מלבד אמו שהפילה עצמה מעל צוק סלע, כדי להקל מעט על ייסורי בנה. לאחר המעשה המחריד בחר לו הבן אשה ונישא לה, וביום בו נולד לו צאצא איבד את עצמו לדעת.