לדלג לתוכן

פחם עץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פחם עץ
פחמים בוערים; מכונים גחלים

פַחַם עֵץ, הקרוי גם פחם (אך אין להתבלבל בינו ובין פחם אבן, ובין עץ שרוף שאינו פחם כלל), הוא דלק המתקבל מפירוליזה של עצים. על פי רוב הפחם נוצר מקלייה של גזרי עץ בטמפרטורה של 800–900 מעלות צלזיוס בנוכחות אדי מים או פחמן דו-חמצני ובהיעדר חמצן, לשם הפקת החום הדרוש מבעירים על פי רוב חלק מהעצים. החומר השחור שנוצר הוא בעל מבנה נקבובי ושטח פנים גדול.

פחם עץ שימש בעבר כחומר הסקה, אולם היום, בשל התכלות היערות, אין מרבים להשתמש בו.

בימינו, פחם העץ משמש בעיקר לצליית מזון במנגל בחצרות, מרפסות ובשטחים ציבוריים פתוחים, ולעישון נרגילה

במהלך בעירתם, מכונים הפחמים גחלים, ובסוף תהליך בעירתם, שאריותיהם המתפוררות מכונות רמץ או אפר.

תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בעבר בארץ ישראל, העניקה את שמה ליישוב אום אל-פחם, ועדיין קיימת ביישובים ערביים.

בין שימושיו הנוספים: ציפוי גבינות עזים (שברה), עפרונות לרישום, ספיחת גזים, אדים וריחות רעים, טיהור מים וסינון אוויר (נמצא במסיכות גז) ואפילו משמש לסינון סוג של ויסקי אמריקני המכונה טנסי ויסקי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פחם עץ בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.