קוילה-סוריה

קוילה סוריה (ביוונית: ἡ Κοίλη Συρία, "סוריה החלולה"; בלטינית: Syria coele או מן המונח "כל" בשפות שמיות במובן של כל סוריה מקורו בתקופה ההלניסטית והיו לו משמעויות גיאוגראפיות שונות בתקופות שונות. עמד במוקד סכסוך בין הממלכה הסלאוקית לבית תלמי מאז קרב איפסוס (301 לפנה"ס). האזור שאליו התייחסו כ"סוריה החלולה" הוא באופן ספציפי אזור הבקאע בלבנון של ימינו, אבל לעתים קרובות משתמשים בביטוי כהתייחסות לכל השטח שמדרום לנהר אל-כביר, ובכלל זאת יהודה עד גבול מצרים.

בשנת 318 לפנה"ס כבש תלמי בן לאגוס, גנרל בכיר בצבאו של אלכסנדר הגדול שהפך לשליט מצרים תחת השם תלמי הראשון, את קוילה סוריה. הוא נסוג מן האזור ב-313 לפנה"ס, בזמן שהצטרף לקואליציה נגד אנטיגונוס שתום העין. ב-312 לפנה"ס הביס סלאוקוס הראשון את דמטריוס הראשון ממקדון (בנו של אנטיגונוס) בקרב עזה, והדבר איפשר לתלמי לכבוש מחדש את סוריה החלולה. הוא החזיק בשטח מספר חודשים עד שחזר לידי אנטיגונוס. תלמי כבש את סוריה החלולה בשלישית ב-302 לפנה"ס אך נסוג במהירות לאחר ששמע דיווח כוזב כי אנטיגונוס ניצח. הוא חזר רק לאחר שאנטיגונוס ניצח בקרב איפסוס בשנה לאחר מכן. סוריה החלולה ניתנה לסלאוקוס, בשל ניצחונו בקרב איפסוס ותרומתו האפסית של תלמי לניצחון. למרות זאת, סלאוקוס לא כבש בכוח את סוריה החלולה מתלמי - ייתכן בשל עזרתו של הלה לביסוס בית סלאוקוס בבבל. המלכים הבאים בשושלת הסלאוקית לא ויתרו על השטח, דבר שהוביל לסדרת מלחמות בין בית תלמי לסלאוקים, הקרויות "המלחמות הקוילה-סוריות".

בשנת 194 הקים ספטימיוס סוורוס פרובינקיה בשם קוילה סוריה, אשר שטחה היה זה של צפון הפרובינקיה הרומית סוריה. השטח שמדרום לנהר אל-כביר כונה "סוריה-פיניקיה".