לדלג לתוכן

שמוליק בן-שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:רב שמוליק בן שלום (נולד באפריל 1956) מנהל את עמותות 'מדרשת ביחד - ירוחם' ו'מגשימים ביחד בנתיבות' ואת ישיבת ההסדר בירוחם.

בשנת 1989 סייע בהקמת פלוגת החבלה ההנדסית (פלחה"ן) נח"ל, יחידה חטיבתית שהוקמה לראשונה לחטיבת הנח"ל על ידי גרעין נח"ל ייחודי ששימש כגרעין נח"ל לעיירות פיתוח.

ראשית חייו

אביו הוא הרב ד"ר ישראל פרידמן בן-שלום, שכיהן כראש ישיבת ההסדר אהבת ישראל בנתיבות, נצר לשושלת אדמו"רי רוז'ין, צאצא של האדמו"ר ישראל פרידמן מרוז'ין, נינו של האדמור מבוהוש ונכדו של האדמו"ר מפשקאן. אמו היא ציפורה לבית הגר, בתו של ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ. הוריו הגיעו לארץ ישראל באמצע שנות הארבעים, ולמרות השקפתם הדתית הצטרפו לקבוצת המייסדים של קיבוץ רשפים, שהשתייך לתנועת השומר הצעיר.

שמואל בן שלום נולד בקיבוץ רשפים, ומאוחר יותר עבר עם משפחתו לקיבוץ סעד. שם משפחתו המקורי, פרידמן, עוברת על ידי אביו, בעת שירותו כשליח הסוכנות היהודית במרסיי, ל"בן שלום". מאוחר יותר, מתוך כבוד למסורת של בית רוז'ין, הוסיפו הרב ישראל וילדיו חזרה את השם "פרידמן" לשם "בן שלום". אחיו המבוגר הוא מנחם בן שלום, חוקר ומחבר הספר "חסידים וחסידות בתקופת בית שני ובתקופת המשנה" אשר מכהן כמרצה במכללת ספיר ובקמפוס האקדמי אחוה, ואחיו הצעיר הוא תא"ל הושע, ראש מכינה קדם-צבאית בית ישראל ומפקד חטיבת כרמלי במילואים[1] לשעבר המכהן גם כקמל"ר בצה"ל[2].

פעילותו

שמוליק בן שלום

עם גיוסו לצה"ל התנדב בן שלום לחטיבת הצנחנים והתקבל לסיירת צנחנים[3]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר שירותו עזר בהקמת קבוצות מעיירות הפיתוח שמאוחר יותר, היו אמורים לשוב לעיירתם ולתפוס בה תפקידי מפתח והנהגה. תפיסתו החברתית של בן שלום היא ייבוא בוגרים מאזורים מבוססים (בעיקר ממרכז ישראל) אל עיירות הפיתוח, לשם יצירת תנאים חברתיים נוחים להתפתחות צעירי העיירות. הגרעין הראשון, גרעין נח"ל שעלה לירוחם בשנת 1983, סימן את תחילת הדרך בתחום זה.

ישיבות ומדרשות

פרידמן הקים בשנת 1993 את ישיבת ההסדר בירוחם, ישיבה שנוסף לכך שהייתה מצע לגידול גרעין ההתיישבות בירוחם, מהווה פריצת דרך בתחום השילוב בין תורה ומעשה, ודרך לימוד עיונית יחד עם עיסוק חברתי. בשנת 2001 הקים את ישיבת "אהבת ישראל" (ישיבת ההסדר בנתיבות), בדומה לירוחם גם היא מהווה מצע לגידול הגרעין בעיר.

בן שלום הקים גם לנשים מסגרות חינוכיות מקבילות, הן את המדרשה לבנות שירות בירוחם ובנתיבות, אליה מגיעות בנות שירות לאומי המשרתות במקום (רובן משרתות במשך שנתיים), והן את מדרשת ערבות בנתיבות - מדרשה המיועדת לבוגרות שירות לאומי המעוניינות להעמיק בלימוד התורה ובפיתוח אישיותן. בשנת ה'תשס"ז הגרעין בירוחם הקים את הישיבה התיכונית "בלבב שלם" שבירוחם, שמדגישה אף היא את הפן החברתי.

השקפת עולמו

שמואל פרידמן בן-שלום, ידוע בציונות הדתית בגישתו החברתית הדוגלת בלקיחת אחריות אישית על עם ישראל מתוך מחויבות דתית. לשיטתו, היהדות אינה אוסף הלכות שוות ערך וחסרות טעם, כי אם מצוות המסודרת בסולם ערכים ברור ובראשן אמירתו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה", כלומר הערבות ההדדית.

בן שלום אינו מרבה לפרסם את דעתו הפוליטית ברבים, אך בבחירות 2013 תמך בפומבי במפלגת "הבית היהודי" עקב מיקומו של אבי וורצמן במקום ריאלי ברשימתה. בתחום סירוב הפקודה של חיילים מקרב הציונות הדתית להשתתף בפינוי יישובים, הביע את דעתו הנחרצת נגד התופעה, שכן לשיטתו הדבר עלול להחריב את החברה הישראלית מבפנים.

הוא סובר שהחינוך הציוני-דתי עולה על החינוך החילוני, וזאת על אף הליקויים הרבים שהוא מוצא בו, שבשלהם הקים את ישיבת ההסדר בנתיבות במטרה להוציא מחנכים ומורים שישפרו את רמת ואיכות הלימוד בישראל.

חינוך ופעילות

מלבד החינוך בישיבות ההסדר ובמדרשות, מקיים בן שלום מערכי פעילות למוסדות חינוכיים רבים הבאים להתארח במדרשה בירוחם. לדעתו, שורש הבעיה בעיירות הפיתוח הוא עזיבת הגורמים החיוביים בעיירות והשארת הדור הצעיר ללא דוגמה אישית שתהווה להם מוטיבציה לחינוך נאות. לדבריו: "לילדים אין מוטיבציה כי אין להם מודלים לחיקוי. הגיבורים שלהם הם שחקני כדורגל או זמרים. בשביל להידמות להם לא צריך ללמוד. פה רק אוכלוסיות חזקות יכולות ליצור מוטיבציה".

בן שלום אף מכהן כחבר "מועצת החוקה בנגב" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאות הערכה על פועלו ותרומתו לחברה, נבחר שמואל בן שלום להיות אחד ממדליקי המשואות, בטקס הדלקת המשואות על הר הרצל, בליל יום העצמאות ה'תשס"ו (2006). בליל יום העצמאות ה'תשע"א 2011 הדליק משואה זו גם אחיו, הושע פרידמן, וזאת לאות הערכה על פועלו במסגרת שירותו כמח"ט במערך המילואים.

ב27.11.17 זכה בן שלום בפרס בן-גוריון על פועלו החברתי בנגב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מפקדי החטיבה לדורותיהם, מתוך אתר חטיבת כרמלי.
  2. ^ יעל ליבנת, אתר צה"ל, הקמל"ר הבא: אל"מ (מיל') הושע פרידמן, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 במרץ 2012.
  3. ^ אלעד ארדן, במעלה הכרמלי, מתוך במחנה, ‏ יוני 2008, חלק ב', פורסם באתר חטיבת כרמלי.