הצגת המקור של הדף "שתן"

{{מפנה|פיפי}}
{{אנטומיה}}
[[קובץ:Weewee.JPG|שמאל|ממוזער|150px|דגימת שתן]]
'''שתן''' (או '''מי רגליים'''{{הערה|שני המונחים מופיעים כבר בתנ"ך, בצורות [[קרי וכתיב]]: "הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם [קרי: צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [קרי: מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם" {{תנך|מלכים ב|יח|כז}}}}; ב[[סלנג]]: '''פיפי''') הוא פסולת [[נוזל]]ית ה[[הפרשה (ביולוגיה)|מופרשת]] על ידי ה[[כליה|כליות]] מ[[גוף|גופם]] של [[בעלי חיים]]. 
השתן נוצר ב[[נפרון|נפרונים]] אשר בכליות ונצבר ב[[שלפוחית השתן]] עד לסילוקו במועד נוח. פעולה זו נקראת '''השתנה''', שפירושה הפרשת השתן מהגוף דרך ה[[שופכה]]. עם השתן מופרשים חומרים זרים מהגוף וחומרים שאינם זרים לגוף, אך שהפרשתם בכמויות ניתנות לוויסות משמרת את ה[[הומיאוסטזיס]] של נוזלי הגוף. ב[[מין (טקסונומיה)|מינים]] רבים משמש השתן המופרש גם ל[[תקשורת]] באמצעות [[חוש הריח]].

שתן מורכב מ[[תמיסה]] [[מים|מימית]] של פסולת [[מטבוליזם|מטבולית]] ומרכיבים נוספים. הנוזל מסונן מה[[דם]] ועובר תהליכי ספיגה בחזרה והפרשה עד הרכבו הסופי. שתן מכיל כמויות גדולות של [[שתנן|שִתְנָן]] (אוראה), [[חומצת שתן]], [[קריאטינין]] ו[[מלח בישול|נתרן כלורי]] ועוד כמויות קטנות של חומרים רבים. הוא מהווה מקור [[חנקן]] מצוין עבור [[צומח|צמחים]]. 

שתן הוא האמצעי העיקרי להפרשת [[כימיקלים]] ו[[תרופה|תרופות]] מהגוף. ניתן לזהות ולנתח כימיקלים אלה ב[[בדיקת שתן]] וכך לקבוע אבחנה של [[הרעלה]] או נטילה של חומרים כימיים אסורים.

השתן כמעט סטרילי בצאתו מהגוף (של אדם או בעל חיים בריאים)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael I Kogan, Yulia L Naboka, Khalid S Ibishev, Irina A Gudima, Kurt G Naber|שם=Human urine is not sterile - shift of paradigm|כתב עת=Urologia internationalis|כרך=94|שנת הוצאה=2015|עמ=445–452|doi=10.1159/000369631|קישור=https://wikipedialibrary.idm.oclc.org/login?auth=production&url=https://search.ebscohost.com/login.aspx?direct=true&db=mdc&AN=25766599&site=eds-live&scope=site}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.healthline.com/health/is-urine-sterile|כותרת=Is Urine Sterile? What the Research Says|אתר=Healthline|תאריך=2021-01-08|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-03-03}}</ref>. בשלפוחית נמצאת תמיד שארית שתן קטנה שהוא שתן "עומד" בתוך קיפולים של שלפוחית השתן. בתוך שארית שתן זו יכולים להתפתח חיידקים, אשר לרוב אינם מזיקים ל[[אורגניזם]] כולו. התופעה נקראת "בקטראוריה" (BACTERURIA). השופכן פתוח כלפי העולם החיצון, ועל כן חודרים דרכו [[מיקרואורגניזם]] שונים כמו [[חיידקים]] ו[[פטרייה|פטריות]], וחלק ממיקרואורגניזמים אלו נשטף החוצה עם השתן. השתן כמעט חסר [[ריח]] כשהוא יוצא מהגוף. עם זאת, לאחר צאתו, מתפרקת מולקולת האוראה לשתי מולקולות של [[אמוניה]] (אשר מסיסה בנוזל ה-[[pH]] הנמוך), חיידקים שמזהמים את השתן הופכים כימיקלים בתוכו לבעלי ריח, והם הגורמים לריח האופייני לשתן עומד.

[[מחלה|מחלות]] מסוימות משנות את כמות השתן, אחידותו ו[[צבע]]ו. לדוגמה, [[פחמימה|סוכר]] בשתן עשוי להיות סימן ל[[סוכרת]] או לכשל כלייתי. שתן [[צהוב]] ומרוכז מעיד על חוסר [[מים]] בגוף{{מקור}} (להבדיל משתן עכור שבדרך כלל מאפיין זיהום של [[מערכת השתן]]). שתן של חולי [[פורפיריה]] מגוונת עשוי אף להיות [[אדום]] כהה. עם זאת, שתן אדום עלול להיגרם כתוצאה מאכילת סלק{{הערה|1=https://www.maccabi4u.co.il/24609-he/maccabi.aspx}}.

== שימושים ==
* ריפוי בטיפול שתן (אורינותרפיה) - שתיית שתן היא פרקטיקה איורוודית עתיקה שמיושמת ברחבי העולם.
* השתנן (Urea, או בשמו הכימי Carbamide), ממרכיביו הבולטים של השתן, התגלה ובודד לראשונה על ידי הכימאי הצרפתי [[הילר רול]]. ב-[[1828]], היה השתנן ל[[תרכובת אורגנית|תרכובת האורגנית]] הראשונה ש[[סינתזה כימית|סונתזה]] מ[[תרכובת אי-אורגנית|חומרים אי-אורגניים]] (מ[[אשלגן]] [[ציאניד|ציאנאטי]] ו[[אמוניום]] [[גופרית|גופרתי]]), על ידי הכימאי ה[[גרמני]] [[פרידריך ולר]], ובכך דחה את תאוריית ה[[ויטליזם]] והניח את היסודות למדע [[כימיה אורגנית|הכימיה האורגנית]]. השתנן על נגזרותיו מהווה כיום מרכיב חשוב במגוון רחב של תרופות ותכשירים שונים. 
:להלן מספר דוגמאות ליישומים רפואיים מסחריים של תמצית שתן ושתנן שנמצאות בשימוש כיום: 
:* Ureaphil: [[משתן]] העשוי מאוריאה. 
:* Urofollitropin: תמצית שתן ל[[טיפולי פוריות]]. 
:* Ureacin: קרם אוריאה לבעיות עור. השתנן נפוץ בקרמי לחות למיניהם לטיפול בבעיות יובש בעור, היות שהוא מגדיל את קיבולת המים של העור על ידי פתיחת שכבות עור ל[[קשרי מימן]] והגדלת שטח הפנים הפנוי בעור לספיחת מים.
:* Amino-cerv: קרם אוריאה המשמש לטיפולים ב[[צוואר הרחם]]. 
:* Premarin: תמצית שתן כתוסף ל[[אסטרוגן]].
:* Panafil: משחת אוריאה / [[פפאין]] לכיבים בעור, [[כוויה|כוויות]] ופצעים מזוהמים
:* טיפות Murine ל[[אוזניים]] והסרת [[שעוות אוזניים|שעווה מהאוזניים]]. 

* ביולוגים בסין{{הבהרה|מי? מתי?}} פרסמו מחקר המפרט כיצד הם הופכים תאים נפוצים שנמצאו בשתן אנושי לתאי גזע עצביים שיכולים לשמש ליצירת [[תא עצב|תאי עצב]] ב[[מוח]] ו[[תאי גלייה]] שהם בעל פוטנציאל עצום לבדיקות ופיתוח של טיפולים מהירים וחדשים למחלות ניווניות.

* ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] רופאים היו מאבחנים מטופלים באמצעות הצבע, הריח ואפילו הטעם של שתן כדי לזהות מחלות מסוימות ולספק תחזיות למטופל, מהיפוקרטס ועד לתקופה הוויקטוריאנית. לפרקטיקה קוראים [[:en:Uroscopy|uroscopy]] או uromancy.
:היפוקרטס (460-377 לפנה"ס) היה ה-uroscopist המקורי.

* בימים עברו שימש השתן כחומר ניקוי, ואנשים אף היו שואלים שתן זה מזה.

* בעלי-חיים נוהגים לסמן את גבולות הטריטוריה שלהם באמצעות השתן שלהם,
:כמו כן בעלי-חיים רבים נצפו כשהם שותים את השתן של עצמם.

* [[רופא]]ים [[אצטקים]] השתמשו בשתן כדי לנקות ו[[חיטוי|לחטא]] [[טראומה גופנית|פצע]]ים כדי למנוע זיהום, ואף נתנו אותו כ[[משקה]] להקלה על בעיות ב[[קיבה]] וב[[מעיים]].

*ב[[סיביר]], כדי לתקשר עם הרוחות, ה[[קוריאקים]] שתו שתן של אדם שנטל [[פטרייה]] הגורמת ל[[הזיות]] או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את תופעות הלוואי של ה[[מוסקרין]], שאינו עובר בשתן. באופן דומה, [[אייליים|איילים]] נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס ה[[דת]]י.

*ב[[יפן]] נהגו למכור שתן לאיכרים שייצרו ממנו [[דשן|דשנים]]. השתן מועיל לצמחים במקום שאין בנמצא [[זבל אורגני]].

*ב[[מלחמת העולם הראשונה]] חיילים ללא [[מסכת גז|מסכות גז]] השתמשו בבד ספוג בשתן בזמן התקפת גזים.

== ראו גם ==
*[[בדיקת שתן]]
*[[תרבית שתן]]
*[[להשתין מהמקפצה]]
*[[שלפוחית ביישנית]]
*[[הטלת שתן]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=שתן||ויקיציטוט=השתנה|ויקימילון 2=מי רגלים}}
* {{ynet|איתי גל|פענחו בעצמכם: הכל על בדיקות שתן|3107029|4 ביולי 2005}} אתר ynet
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007529761905171|שתן}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שתן|*]]
[[קטגוריה:מערכת השתן]]