רבי חנינא בר חמא
תבנית:חז"ל רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל. יש המחשיבים אותו כתנא, עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים.[1] היה תלמידו המובהק של רבי יהודה הנשיא, ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית בציפורי.
קורות חייו
רבי חנינא נולד בבבל בסביבות שנת ג'תתק"ה (145 לספה"נ), ולמד שם אצל רב המנונא הראשון. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו חמא, כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד המשנה מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן).
על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. הוא היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר אנטונינוס, אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: ”לית דין בר איניש”, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא מלאך.[2]
רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית על רגלו השניה.[3] הוא נפטר סמוך לשנת ד' אלפים (240 לספה"נ), בהיותו כבן 95.
תפקידיו הציבוריים
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. התלמוד מספר כי רבי הורה כך: ”שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש”. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של רבי אפס, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו [4]. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי [5].
משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת בקרב פרשנים והיסטוריונים. רש"י ופרשנים קלאסיים אחרים סבורים, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח יצחק אייזיק הלוי שמדובר בתפקיד אדמיניסטרטיבי בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים.
רבותיו, חבריו ותלמידיו
מלבד רבי יהודה הנשיא למד אצל רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי חייא ובר קפרא. חבריו היו לוי, רבי אפס, רבי יהושע בן לוי, רב ושאר חכמי דורם. עם תלמידיו נמנים רבי יוחנן, בנו – רבי חמא, רבי אושעיא, רבי אלעזר בן פדת, רבי חייא בר אבא, רבי אבא, רבי שמעון בן לקיש ורבים אחרים.
מקורות והערות
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מ"ט, עמוד ב', תוספות דיבור המתחיל אמר רבי אסי, בשם רש"י
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף כ"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'
- ^ כך מוכיח יצחק אייזיק הלוי מדברי התלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ה, עמוד ב'
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי חנינא בר חמא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 492-484, באתר היברובוקס
- רבי חנינא בר חמא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"