נתן אגמון

נתן אגמון
לידה	7 באוגוסט 1896; כ"ח באב ה'תרנ"ו; זבניגורודקה, אוקראינה
פטירה	29 בפברואר 1980 (בגיל 83); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית

נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.

קורות חיים

נולד בשנת 1896 לשמואל, סוחר, ולבילה בת יצחק פלח בעיר זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (Звенигородка) בפלך קייב שבדרום האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה), בתחום המושב היהודי. קיבל חינוך מסורתי וכללי ולמד בגימנסיה. כבר בצעירותו פרסם ביקורת ומסות ספרותיות בעיתונות העברית. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. ב-1918 נישא לחיה בת אריה ליב גוטמן, ולזוג נולדו שני בנים: שמואל ויעקב. ב-1920 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ הראשון של השומר הצעיר. בין השנים 1952-1922 שימש ראש מחלקת הנוער והתעמולה בקרן קיימת לישראל, ופרסם חוברות הסברה ציונית. השתתף במספר קונגרסים ציוניים כנציג הקק"ל.

פרסם מאמרים רבים, מהם ב"העם", "השילוח", "הפועל הצעיר", "מעברות", "ראזסווייט" ועוד.^[1]^[2]

מבחר שירים, פבלו נרודה, ספרית פועלים, מרחביה, 1954.
ההידלגו החריף דון קיחוטה מן למנצ’ה, מיגל דה סרוונטס סאאוורדה, מספרדית, הציורים – מרסל ינקו, ספרית פועלים, מרחביה, 1958.^[4]

'ביסטריצקי, נתן', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 79. (הספר בקטלוג ULI)

מכּתביו:

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.