לדלג לתוכן

Second Life

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:מידע משחק

כל שחקן מקבל ייצוג גרפי בדמות וירטואלית כדוגמת הדמות בתמונה

Second Life (חיים שניים) הוא עולם וירטואלי אינטרנטי מרובה משתתפים, בגרפיקה תלת ממדית. לכל משתמש יש דמות (אוואטר) בעולם ה-Second Life שהוא יכול לשנות את מאפייניה, ואיתה הוא עובר בין האיים שפרוסים על פני הכוכב, פוגש אנשים, משוחח ויוצר אינטראקציה עם שחקנים אחרים, במגוון פעילויות ומחוות בדומה לפעילויות של בני אדם בעולם האמיתי.

בניגוד לעולמות וירטואלים במשחקי מחשב, בהם השחקנים נדרשים לפתור בעיות או עומדים בפני אתגרים ומתקדמים בשלבים במשחק, עולם זה מהווה סימולציה של המציאות האמיתית, ואין בו מעבר בין שלבים, אלא עיקרו הוא יצירת קשר בין אנשים וצבירת הון ורכוש.

ב-2008 מספר האנשים הממוצע ששוהים בעולם בו-זמנית בכל רגע נתון היה 38,000 והאנשים בילו בתוך העולם כ-28,274,505 שעות. בניגוד למשחקים אחרים שכרוכים בתשלום ראשוני, דמי מנוי או שניהם גם יחד, ההשתתפות ב-Second Life היא בחינם. כל שעל הגולש לעשות כדי להשתתף בעולם, הוא לפתוח חשבון משתמש באתר החברה, להוריד את התוכנה למחשב האישי ולהפעיל אותה עם השם והססמא של חשבונו.

כמו כן זכתה התוכנה ב-2008 ב-59 פרסי Emmy Awards לקידום ופיתוח אתרים באינטרנט עם תוכן גולשים.

בינואר 2010 היו 18 מיליון חשבונות למרות שמספר זה אינו אמיד עבור השימוש בפועל לתקופה ארוכה ועקבית.

כלכלה בעולם Second Life

הכסף בעולם נקרא "לינדן דולר (Linden Dollar)" וניתן לקנותו בעלות של דולר אמריקאי ל-250 לינדן. התל"ג השנתי נאמד ב-2007 במאות מיליוני דולרים.

משתמשים יכולים ליצור פריטים כגון אוכל, ביגוד וכו'. ניתן לקנות אדמה ולבנות עליה בתים, מלונות, מועדונים, מרכזי קניות ואפילו ערים שלמות, כמו ניו יורק ואמסטרדם. לחלק מערי העולם יש יצוג בעולם. קניית אדמות בעולם נעשית באמצעות כסף אמיתי ולבעל האדמה יש את החופש להחליט מי יכול לבנות על שטחו ואילו חפצים נמצאים שם. אפשר לצבור כסף מנתינת שירותים לאנשים אחרים. באיים רבים ניתן לקבל כסף בעבור עצם השהות בהם.

הקשר לעולם האמיתי

אנשים רבים פותחים עסק בתוך העולם הווירטואלי, על מנת להרוויח כסף אמיתי לאחר ההעברה מכסף וירטואלי. חברות מסחריות, רשתות תקשורת ואישים אחרים מתייחסים לעולם ברצינות רבה. CNN למשל הקימה בעולם דסק חדשות;[1] לסוכנות רויטרס היה נציג בעולם עד שבסוף 2008, עקב שילוב של בעיות טכנולוגיות וחוסר עניין, בוטלה נוכחותו בעולם; חברת ריבוק מאפשרת למשתמשים לנעול את נעליה בחינם בעולם ואף להזמין את אותם דגמים בדיוק אליהם הביתה; חברת ניסאן מאפשרת לקחת את מכוניותיה לסיבוב; ג'ון אדוארדס, מועמד בבחירות לנשיאות בארצות הברית 2008 הקים בעולם מטה פיקוד.[2] באפריל 2008 פורסם כי קיים שיתוף פעולה עסקי בין חברת י.ב.מ. לחברת לינדן-לאב על הקמת עולמות וירטואלים מאובטחים שיאפשרו לעובדים עסקיים ליצור קשר אחד עם השני בשטחים פרטיים בעולם.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תבנית:TheMarker1
  2. ^ Declan McCullagh,‏ Democrat politico ventures into 'Second Life'‎, באתר CNET News,‏ 4 בינואר 2007
  3. ^ תבנית:TheMarker1