שיוט על-קולי
מטוס בעל יכולת שיוט על-קולי הוא מטוס המסוגל לטוס במהירות על-קולית ללא שימוש במבער אחורי.
מבערים אחוריים, אשר נמצאים בשימוש ברוב מטוסי הקרב כדי לנוע במהירות על-קולית, הם בזבזניים במיוחד ביחס לפעולת מנוע סילון שגרתי עקב לחץ נמוך שנמצא בדרך כלל בצינור פליטה. לכן מטוס המסוגל לבצע שיוט על-קולי הוא בעל יכולת עמידות גבוהה יותר במהירויות על-קוליות מאשר מטוס שאינו יכול.
בנוסף על כך, בלי הצורך לסחוב כמויות גדולות של דלק, מטוס בעל יכולת שיוט על-קולית יכול להיות בעל יתרון ביחס ניצולת הדלק (כלומר - משקל הדלק לחלק במשקל הכולל של המטוס), ולכן יכול לטוס רחוק יותר במהירות גבוהה יותר ממטוס ללא יכולת זו, בקיבולת דלק זהה.
שיוט על-קולי מקטין את החתימה התרמית של המטוס, ביחס למטוס בעל מבער אחורי אשר גזי הפליטה מגדילים את החתימה התרמית שלו[1].
