לדלג לתוכן

לואיזה אולדריץ'-בלייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיזה אולדריץ'-בלייק
Dame Louisa Brandreth Aldrich-Blake
לואיזה אולדריץ'-בלייק
לואיזה אולדריץ'-בלייק
לידה 15 באוגוסט 1865
צ'ינגפורד (באסקס), הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
פטירה 28 בדצמבר 1925 (בגיל 60)
לונדון
ענף מדעי רפואה
עיסוק רופאה מנתחת ומרדימה
מקום לימודים בית הספר לרפואה לנשים בלונדון
מוסדות University College London
פרסים והוקרה גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית
תרומות עיקריות
חקר סרטן פי הטבעת וצוואר הרחם

דיים לואיזה בראנדרת' אולדריץ'-בלייק DBEאנגלית: Dame Louisa Brandreth Aldrich-Blake DBE נולדה ב-15 באוגוסט 1865 נפטרה ב־28 בדצמבר 1925)[1] [2] בעלת מדליית מסדר האימפריה הבריטית הייתה מנתחת חלוצה ואחת הנשים הבריטיות הראשונות שנכנסו לעולם הרפואה המודרנית. היא נולדה בצ'ינגפורד (אנ'), אז כפר במחוז אסקס. לואיזה אולדריץ'-בלייק סיימה את לימודי הרפואה בבית החולים המלכותי החופשי (אנ') בשנת 1893. בשנת 1910 היא קיבלה את התואר השני בכירורגיה והייתה מנתחת לראשונה. בנוסף היא קודמה למעמד של מאסטר לכירורגיה (אנ') והייתה מנתחת מובילה.[3] לואיזה התנדבה לשירות רפואי צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא הייתה אחת האנשים הראשונים שביצעו ניתוח בסרטן צוואר הרחם, בסרטן המעי הגס ובסרטן פי הטבעת.[4] כהוקרה על מחויבותה והישגיה, הוקם פסל המתאר אותה בכיכר טוויסטוק (אנ') ,[5] בלונדון. הפסל הוצב בקרבת המקום בו הוכשרה לרפואה.

ראשית חייה וחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיזה אולדריץ'-בלייק נולדה בצ'ינגפורד, אסקס, בריטניה לכומר פרידריך ג'יימס אולדריץ'-בלייק ואשתו לואיזה בלייק מוריסון, שהייתה עצמאית שעזרה לבעלה הכומר. [6] היא עברה עם משפחתה לאזור וולש ביקנור (אנ') שבמחוז הרפורדשייר הנמצא בדרום מערב בריטניה במהלך ילדותה וגרה בעיר עד יום מותה. היא הייתה לסבית[7] והבת הבכורה במשפחתה. לאורך הקריירה שלה, אולדריץ'-בלייק נקשרה לבית החולים אליזבת גארט אנדרסון ליולדות (אנ'), והפכה למנתחת בכירה בשנת 1910.

אולדריץ'-בלייק החלה את לימודיה בבית הספר במכללת הנשים צ'לטנהאם (אנ'). היא סיימה את לימודיה בהצטיינות מדרגה ראשונה בבית הספר לרפואה לנשים בלונדון בשנת 1894 בתואר ראשון במדעים ותואר ראשון דוקטור לרפואה (בקיצור: ד"ר; M.D.). אולדריץ'-בלייק סיימה את לימודיה לתואר שני בניתוחים כעבור שנה באוניברסיטת לונדון.[4] היא המשיכה ללמוד את התארים הגבוהים ברפואה וכירורגיה באוניברסיטת לונדון, והפכה לאישה הבריטית הראשונה שקיבלה את התואר מאסטר לכירורגיה.[8]

לואיזה בראנדרת' אולדריץ'-בלייק, דיוקן מאת הארי הרמן סלומון (1936-1860) בהזמנת הנרי ולקם, ציור שמן על בד, 76,5 ‏ X ‏ 106,5 ס"מ, לפי צילום, אוסף ולקם, לונדון

בגמר לימודי ההסמכה ד"ר אולדריץ'-בלייק החלה לעבוד בבית החולים החדש לנשים וילדים בלונדון. היא עשתה את דרכה לדרגת מנתחת מובילה בזמן שעבדה בבית החולים המלכותי החופשי בעיר.[4] בבית החולים המלכותי החופשי היא הייתה האישה הראשונה שמילאה באופן רשמי תפקיד של כירורגית בשנת 1895 והועסקה גם כרופאה מרדימה. בין השנים 1919 ועד 1925 עבדה בתור מנתחת יועצת בבית החולים המלכותי החופשי, תפקיד שהחזיקה בו עד יום מותה. היא עבדה במקביל גם בבית החולים Canning Town Women's Settlement Hospital.

במהלך מלחמת העולם הראשונה רבים מהצוותים הכירורגיים הגברים הוצבו בשירות פעיל מחוץ לבריטניה, וד"ר אולדריץ'-בלייק קיבלה על עצמה את האחריות המוגברת על הניתוחים והפכה לכירורגית יועצת בבית החולים. אולדריך-בלייק בילתה בחלק מחופשותיה בסיוע לבתי החולים הצבאיים בשנים 1914 עד 1916, במיוחד בצרפת בשיתוף פעולה עם ד"ר פרנסס איוונס מבית החולים של הצלב האדום האנגלו-צרפתי ועזרה כמנתחת אורחת בבית החולים של חיל העזר של צבא הנשים (אנ'). אולדריץ'-בלייק זכתה לכינוי "מאדאם לה ג'נראלה" על ידי מטופליה. זמנה הושקע גם בפנייה לנשים אחרות במקצוע לצורך ארגון יחידות התנדבות.[4] היא פנתה לכל אישה שהייתה רשומה ברשימת הרופאים שהוסמכו לרפואה על מנת לבקש ממנה שתשקול להתנדב לחיל הרפואה המלכותי של הצבא הבריטי (אנ') ו-48 נרשמו. רבות מהן נשלחו לבסיס הצבאי הבריטי במלטה. [9]

אולדריץ'-בלייק הייתה הראשונה שביצעה ניתוחים של סרטן צוואר הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן פי הטבעת. היא הובילה והדריכה את המנתחים הבריטים כיצד לבצע את הניתוח על שם ארנס ורטהיים ומגיז (אנ') לטיפול בסרטן צוואר הרחם.[4] אולדריץ'-בלייק הוסיפה לאנציקלופדיה הרפואית של מיילדות ומחלות נשים ערך בשם "כאב כסימפטום לבעיות באגן". בשנת 1903 היא כתבה על "כריתה של פי הטבעת בשיטה חדשה" בכתב העת British Medical Journal. [10] בשנת 1924 היא מילאה את תפקיד היו"ר וסגנית נשיא מחלקת המיילדות והגינקולוגיה שהייתה חלק מההסתדרות הרפואית הבריטית (אנ').

אף על פי שהיה לה מקצוע מאוד חשוב ונדרש, אולדריץ'-בלייק מעולם לא קיבלה שכר משמעותי עבור עבודתה.

אולדריץ'-בלייק פעלה למען הכשרת סטודנטים בבית הספר בו היא בעצמה הוכשרה, בית הספר לרפואה לנשים בלונדון (משנת 2005[11] נקרא, בית הספר לרפואה של יוניברסיטי קולג' לונדון (אנ')).[8] היא הפכה לסגנית הדיקן בשנת 1906 ודיקנית בית הספר בשנת 1914. עידודה של אולדריץ'-בלייק של נשים להצטרף לתחום הרפואי הגדיל את כמות הנשים בבתי הספר לרפואה כמעט פי שניים במהלך מלחמת העולם הראשונה.

מותה ומורשתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטה בכיכר טוויסטוק, 1926. שני פסלי לואיזה אולדריץ'-בלייק מברונזה זהים משני הצדדים (אחד פונה לגינה והשני פונה מהגינה) של הפסל ארתור ג'ורג' וקר (אנ') הנתמכים על גבי פדסטל מאבן בתכנונו של האדריכל סר אדווין לאצ'נס (אנ'), מטה אסקלפיוס מברונזה ושני שלטים. הכיתוב זהה למעט המשפט האחרון בשלט התחתון: לכיון הגינה: The path of the just is as the shining light ומהגינה: Glorious is the fruit of good labour

אולדריץ'-בלייק נפטרה ב־28 בדצמבר 1925 מסרטן בביתה לאחר שעברה מספר ניתוחים בשבועות שקדמו למותה. כנסיית סנט פנקראס, בלונדון, קיימה עצרת זיכרון על שמה של דוקטור דיים לואיזה ברנדרית אולדריץ'-בלייק וציינה את קורות חייה ב־1 בינואר 1926 בסוף האירוע אפרה הועבר חזרה לביתה שבוולש ביקנור.

אוסף דיים לואיזה ברנדרית' אולדריץ'-בלייק ממוקם בארכיון המרכזי של בית החולים המלכותי החופשי. אנדרטה לזכרה הוצב בכיכר טוויסטוק, לונדון.[4] הקריירה שלה צוינה בתערוכה בשנת 2015 שקשורה במיוחד לפועלה במלחמת העולם הראשונה, שם ביצעה ניתוחים בקו החזית ועודדה נשים אחרות להצטרף לתחום. היא השפיעה גם על משרד המלחמה כדי לאפשר לנשים להתגייס ולהיות חלק מהצוות הרפואי. [12] בשנת 2019 במלאת 154 להולדתה היא זכתה להוכרה וציון מיוחד על ידי Google בבריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ישראל, בולגריה, שוודיה, דנמרק, אסטוניה ואיסלנד. [13][14][15]

פרסים והצטיינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925 בשנה שדוקטור לואיזה אולדריץ'-בלייק נפטרה היא מונתה לדיים מפקדת של מסדר האימפריה הבריטית ברשימת הכבוד לשנה החדשה בשנת 1925.[1][16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Staff (30 בדצמבר 1925). "Distinguished woman surgeon. Death of Dame Louisa Aldrich-Blake". Gloucester Citizen – via The British Newspaper Archive. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Staff (8 במרץ 1926). "Dame Louisa Aldrich-Blake's Will". Gloucester Citizen – via The British Newspaper Archive. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Blake, Dame Louisa Brandreth Aldrich- (1865–1925), surgeon, Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 "Women in medicine: Wendy Reid and Louisa Aldrich-Blake". RCP London. Royal College of Physicians. 3 באוקטובר 2017. נבדק ב-24 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ London - Louisa Aldrich-Blake, statues.vanderkrogt.net
  6. ^ "Baptism Register for Chingford". Baptism Register for Chingford 1860–1866, WF/C83/2 RBp 2, p. 96.
  7. ^ Emily Hamer . 1996 . Britannia's glory: a history of twentieth-century lesbians . Women on women. Cassell Editor, 227 pp. ISBN 0304329649
  8. ^ 1 2 "Louisa Aldrich-Blake". University of London. נבדק ב-15 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Brock, Claire (2017). British women surgeons and their patients, 1860–1918. Cambridge, UK: Cambridge University Press. pp. 258–260. ISBN 978-1316911921. OCLC 978293838.
  10. ^ "Louisa Aldrich-Blake, D.B.E., M.D., M.S., Dean of the London School of Medicine for Women". The British Medical Journal. 1 (3393): 69–71. 1926. doi:10.1136/bmj.1.3393.69. JSTOR 25447393. PMC 2522579. PMID 20772293.
  11. ^ John Sutherland: UCL rebranding, the Guardian, ‏2005-07-29 (באנגלית)
  12. ^ "Dame Louisa Aldrich-Blake: Britain's First Female Surgeon". Science Museum Blog (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-04-24.
  13. ^ "Louisa Aldrich-Blake's 154th Birthday Google Doodle" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-08-15.
  14. ^ Doodles Archive: Louisa Aldrich-Blake's 154th Birthday, 15 באוגוסט 2019, נבדק ב-15 באוגוסט 2019 {{citation}}: (עזרה)
  15. ^ https://www.youtube.com/watch?v=fyHp9ypyINE
  16. ^ "Page 6 | Supplement 33007, 30 December 1924 | London Gazette | The Gazette".