לדלג לתוכן

מוזיאו רוזנבאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזיאו רוזנבאך
מקום הקמה בורדיגרה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק מתקדם עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מיוזיאה עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזיאו רוזנבאך היא להקת רוק פרוגרסיבי איטלקי אשר אלבומה 'זרתוסטרא', למרות הצלחתו החלקית בשנות ה-70 של המאה ה-20, כיום נחשב לאבן פינה בז'אנר זה.

הלהקה הוקמה במהלך שנת 1971, בשם Inaugurazione del Museo Rosenbach (חניכת מוזיאון רוזנבאך באיטלקית, משילובן של שתי להקות שניגנו בעיקר גרסאות כיסוי במחצית השנייה של שנות ה-60, La Quinta Strada (הדרך החמישית) וIl Sistema (המערכת). להקות אלה נגנו גרסאות כיסוי של ג'ימי הנדריקס ולהקות רוק כמו הקינקס, החיות ו סטפנוולף, אך גם רית'ם ובלוז: כוכבים כמו אוטיס רדינג ו ווילסון פיקט. הלהקה בחרה את שמה בתגובה לשתי להקות פרוגרסיביות אחרות שבלטו באותה תקופה בסצנת הפרוג האיטלקי - פי-אף-אם (PFM) אשר התבססה על מימון של מאפייה ; באנקו דל מוטואו סוקורסו, לעומת זאת התבססה על מימון של בנק; לכן החליטו חברי הלהקה, ברגע של הומור, להתבסס על מוזיאון בדיוני שיוקדש למו"ל הגרמני אוטו רוזנבאך (שם המשפחה בגרמנית = פלג ורדים).אחרים טוענים כי הכוונה כאן היא לאוסף התרבותי אשר נמצא בפילדלפיה. בזכות הצלחותיהן המסחריות של באנקו ופי-אף-אם, פנתה אליהם חברת "ריקורדי" וביקשה שיקליטו אלבום פרוג במהירות.

הלהקה הושפעה, בין השאר, על ידי פינק פלויד ובנקו, וכך הזיחה את סגנונה לצליל פרוגרסיבי יציב, והוציאה אלבום שהוא עבודתה המפורסמת ביותר: זרתוסטרא שיצא באפריל 1973.

השירים הציגו השפעה קלאסית בשילוב כבד של קלידים, מלוטרון וקטעי האמונד, במיטב מסורת הפרוג האיטלקי. למרות זאת, השפעתו על סצנת הרוק המתקדם באיטליה הייתה גדולה.

הסולן סטפנו גאליפי הופיע בקולו המחוספס והדרמטי, והקלידן פיט קוראדי הוסיף נגיעות יצירתיות בעבודת הלהקה. האלבום קרוי על שם גיבור ספרו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה. יש באלבום זה הדגמה טובה ביותר לסגנון האיטלקי-סימפוני הכולל בתוכו צליל מלוטרון חם החולש על מרבית היצירה ומעברים אלימים. הלהקה נתקלה בבעיות שנגעו כביכול לעמדותיהם הימניות, עד כדי פשיסטיות עקב הצגת תמונה של מוסוליני על כל צדו האחורי של תקליט הLP, כמו גם הבחירה במילים בהשראת פרידריך ניטשה.

"זרתוסטרא" (1973)([https://web.archive.org/web/20110105022444/http://progreviews.com/reviews/display.php?rev=mr-zar אורכב 05.01.2011 בארכיון Wayback Machine)

ההרכב הראשון היה קצר חיים, והתפרק במהרה, מיד לאחר האלבום וכמה הופעות חיות ב-1973. היחיד מחברי ההרכב שהצליח ביותר לאחר הפרישה, הוא המתופף ג'נקארלו גולצי, שהצטרף במהרה ללהקת פופ מצליחה.

החזרה ופעילות נוכחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום חדש, יציאה, יצא לאור רק בשנת 2000 והציג אופי מסחרי יותר של הלהקה. הרכב הלהקה בעת יציאת האלבום החדש כולל רק שניים מחברי ההרכב המקורי:אלברטו מורנו וגולצי. ב-2002 מוזיאו רוזנבאך קיבלה את הצעת המגזין הפיני קולוסוס לקחת חלק בתרגום ועיבוד הפואמה הנורדית קאלוואלה ליצירת רוק. כך נוצרה יצירה תחת השם "פרח הנקמה", מעשייה אפלה וקודרת המספרת על קנאה השוררת בין שני אחים. זוהי היצירה היחידה של הלהקה שנכתבה באנגלית.

חברי הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב מקורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סטפאנו גאליפי - סולן
  • אנצו מרונו - גיטרה, קולות
  • פיט קוראדי - קלידים
  • אלברטו מורנו - בס, פסנתר, מלוטרון
  • ג'נקארלו גולצי - תופים, כלי הקשה, קולות

הרכב נוכחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אלברטו מורנו - בס ומלוטרון
  • ג'יאנקרלו גולצי - תופים
  • מרקו באלבו - גיטרה קלאסית ומובילה
  • אנדריאה ביאנקרי - סולן
  • מאריולוצ'ה באריונה - קלידים

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיאו רוזנבאך בוויקישיתוף