עד כמה שידוע לי מערכת השמש גם מסתובבת סביב מרכז הגלקסיה.אפשר לשאל למה אין שום נתונים על זה כמו כמה אורכת שנה כזו ואיך עושים את החישוב?
מקובל אומנם לראות את כוכבי הלכת כסובבים סביב השמש , במערכת השמש, אך אם לדייק התמונה קצת שונה:למעשה כל שני גרמי שמיים מסתובבים סביב נקודה מרכזית משותפת! במקרה של השמש וכוכבי הלכת שלה הרי שגם השמש נעה סביב נקודה מסויימת ,אבל מאחר ומסתה מכריעה ביחס למסת כוכבי הלכת שלה , הנקודה נמצאת בתוך השמש וזה גורם ל"ריטוטים" אם צופים בה, וזו אגב אחת הדרכים לגלות אם כוכבים אחרים יש להם מערכת שמש משלהם אם לאו!(רפאל לירז)
טבלה מספר 3? מה זאת הטבלה הזאת? המידע המפורט ב"טבלה מספר 3" כבר קיים (אבל ביחידות מידה של קילומטרים ובטבלה מספר 3 ביחידות אסטרונומיות). האם למחוק את זה? אם לא, אז יש צורך לתקן את אחת הטבלאות כי הפרטים בהם לא זהים כל כך. גם השמות הם לא השמות העבריים שם.
הערך מבנה מערכת השמש נמחק מאחר שאינו מכיל מידע שלא נמצא כאן. אם בכל זאת יש מידע נוסף על מבנה מערכת השמש יש לו די והותר מקום כאן ולא בערך נפרד Pasteran 11:16, 8 פבר' 2004 (UTC)
התמונה מאוד מאוד גדולה
אני מתייחס לפסקה הראשונה כאן (מי כתב אותה ?). נכון, אם כי קוראים לזה 'מרכז המסה' של המערכת. כל מערכת, ומערכת מרובת גופים בכלל זה, מסתובבת סביב מרכז המסה שלה. אפשר לראות את זה בניסוי פשוט, בו מקנים לצמד גופים בעלי מסות שונות, הקשורים ביניהם באמצעות מוט דק, תנועה סיבובית. שווה לנסות. הגדרה אינטואיטיבית של מרכז המסה מתייחסת לאותה נקודה במערכת שהפעלת כוח חיצוני על המערכת דרכה, תגרום לה לנהוג כמו גוף נקודתי בעל אותה מסה, כלומר תנוע בקו ישר (ללא סיבוב). בנצי17:36, 17 בפברואר 2008 (IST)תגובה
כדי לא לשנות את מספר הכוכבים בערך מדי יומיים ל-10, 12 ואז 11, נעדיף במקרים אלו להמתין מעט ולראות כיצד יתייחסו הקהילה המדעית והציבור בכלל לתגליות האלה. עד אז, אתה יכול להוסיף בערך את הגילוי. odedee • שיחה 04:28, 17 באוגוסט 2006 (IDT)בתגובה
כוכב לכת ענין של הגדרה.לפי ההגדרה הרחבה הרי שכל האסטרואידים הינם כוכבי לכת וברור שאי אפשר לכלול את כולם במסגרת המקובלת של כוכבי הלכת במערכת השמש,אז למה דווקא קרס שהוא הגדול ביניהם, מדוע לא לקבוע שהחל מגודל מסויים גרם שמימי במערכת השמש יחשב ככוכב לכת?
בהוספת גרם שמימי לקבוצת כוכבי הלכת של השמש יש ל"דרוש" מאותו גרם שמימי שכל הפרמטרים שחלו על כוכבי הלכת עד עתה שגם הוא "יעמוד" בהם.אחרת אין לזה סוף!
הידעתם כי הירח של כדור הארץ למעשה מתאים מהרבה בחינות להחשב ככוכב לכת עם מוריד את רף ה"דרישות".הרבה אסטרונומים רואים במערכת ירח-ארץ ככוכב לכת כפול,משום שבגודלו ובמסתו הירח לא בטל בששים מכדור הארץ (והוא דומיננטי מאוד כגורם תופעת גאות ושפל על כדור הארץ)!וזאת לעומת היחס בין ירחים אחרים לכוכב הלכת שלהם.אז אם ככה לכלול גם אותו ככוכב לכת?
ולכן אני חוזר ומדגיש שוויקיפדיה איננה עיתון, ולא לנו לרוץ לשנות את מספר כוכבי הלכת לפני שהאסטרונומים יגבשו דעה בעניין. לפחות בעניין זה, החיפזון מהשטן. odedee • שיחה 21:40, 22 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה
אכן כן, מה גם שלפי הכתבה הזו - [1] - סליחה על הרוסית - הוועדה הרלוונטית של האיגוד החליטה להפוך את הצעתה המקורית ומציעה להכריז על פלוטו כעל פלנטואיד - כוכב לכת זוטא - ולהוציאו ממניין כוכבי הלכת ה"רגילים". מארק ברלין23:35, 22 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה
שיניתי את הערך בהתאם להחלטה של האיגוד האסטרונומי. פלוטו עדיין מופיע בתמונה ובטבלה, ויש להחליט אם למחוק אותו משם או לא. לדעתי אין צורך למהר בכך, אם עד אתמול עדיין נחשב לכוכב לכת רב הסיכוי שאנשים יתעניינו בו וחבל למהק ולמחוק. odedee • שיחה 20:01, 24 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה
אני לא מבין למה [3]
נמחק כל כך הרבה מידע, כמו כל הפסקה על גופים נוספים, שהיוותה חלק ניכר מהערך ללא שום הסבר בדף השיחה או בתקציר העריכה. אני אני עוד יותר לא מבין למה כששיחזרתי את המחיקה ההיא שקיצצה את הערך בכמעט חצי, אני הפעם נדרש לתת נימוק כאילו עשיתי משהו רע.. נראה שיש מוסר כפול גלוי לגמרי לגבי מחיקות ושחזורים.
מחקתי את הפסקה ההיא כי, כפי שנכתב כשהוספה תבנית השכתו קודם, היא יצרה משקל שגוי בערך, שהפך מערך על מערכת השמש לרשימת אסטרואידים נידחים. odedee • שיחה 18:03, 28 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה
לדעתך האישית, וזה בדיוק העניין.
התעלמת מכל הקוראים שבאו לקרוא על גופים נוספים במערכת השמש, התעלמת מכל הכותבים שטרחו על הקטע כאילו המאמר שלך אישית. אבל הכי חשוב התעלמת מכל הנורמות שאומרות שאם בא לך למחוק קטע שלם ממאמר כלשהו נהוג לפרסם הודעה קצרה על כך בדף השיחה ולראות אם יש התנגדות...או לפחות לשים תווית....או לפחות לשים תקציר עריכה ("מחקתי שליש מהערך")....או לפחות לפנו תלאחד הכותבים...אם כל אחד אחר היה מוחק כל כך הרבה טקסט בלי ידוע ובלי תקציר ובלי נימוק, לגמרי על דעת עצמו הרי הוא היה נקרא משחית ! ונחסם מיידית. משוא כפיים. --80.230.65.21012:43, 29 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה
כתבתי בתקציר העריכה: שכתוב. זה אומר שהערך נכתב מחדש - במקרים קיצוניים נמחק כל תוכנו ונכתב תוכן אחר. פה רק הסרתי רשימת קישורים אדומים לאסטרואידים כאלה ואחרים שנכללו כי "אולי יוגדרו כוכב לכת ננסי". "כל הכותבים" שכתבו את מה שמחקתי הם כותב יחיד, אבי בליזובסקי, שעוקב אחרי הנושא ואחרי הערך, ואם הוא עדיין חושב שיש מקום להוסיף בערך הזה את רשימת האסטרואידים הזו, אין לי ספק שהוא יכתוב כאן, ונדון בכך. odedee • שיחה 18:52, 29 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה
יש ערעור על ההחלטה, קבוצה של מדענים פלאנטריים עומדת לכנס בדחיפות כינוס שלא ישתתפו בו אסטרונומים מתחומים אחרים ויכריזו כי רק שתי הסעיפים הראשונים בתוקף, ולפיכך פלוטו, זינה וקרס הם כוכבי לכת. אני כמובן עוקב [4]217.132.158.123Avibliz22:01, 28 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה
מקור:
אסטרונומים רבים טענו כי יש להגדיל את מספר כוכבי הלכת לעשר ואחרים טענו שיש לשלול מפלוטו את מעמדו ולהותיר את המערכת שמש עם שמונה כוכבי לכתת בלבד. הדבר עורר וויכוח על הגדרתו המדויקת של כוכב לכת, שתוצאתו הייתה שלילת הסטטוס מפלוטו והוספת קטגוריה חדשה של כוכבי לכת ננסים.
מתוקן:
אסטרונומים רבים טענו כי יש להגדיל את מספר כוכבי הלכת לעשרה, ואחרים טענו שיש לשלול מפלוטו את מעמדו ולהותיר את מערכת השמש עם שמונה כוכבי לכת בלבד. הדבר עורר ויכוח על הגדרתו המדויקת של כוכב לכת, שתוצאתו היתה שלילת הסטטוס מפלוטו והוספת קטגוריה חדשה של כוכבי לכת ננסים.
הערך אינו נעול. מצד שני, הוא משתתף בתחרות, ולכן עדיף להשאיר הערות כאן, אלא אם כן כותב הערך מעוניין שאחרים יבצעו תיקונים. אני ביצעתי קודם תיקון ולא שמתי לב לכך, אבל ראוי לבדוק עם הכותב. odedee • שיחה 00:46, 19 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה
"מערכת השמש התיכונה שכוללת את ארבעת כוכבי הלכת החיצונים והירחים שלהם, האסטרואידים הטרויאנים ואת הסנטאורים." מי שיחפש "טרויאנים" או "סנטאורים" בשאר הערך לא יימצא (למרות ש"קנטאורים" יש, וחוסר האחידות הזה צורם) וגם אין כאן קישור לערך אחר.
"והוא (נוגה) הכוכב הארצי האמיתי הראשון" - מה הכוונה ב"כוכב ארצי"?
"לכל ארבעת כוכבי הלכת יש סביבים מערכות של טבעות פלנטריות המורכבות משברי סלעים וקרח, ואולם רק את הטבעות של אורנוס ניתן לראות מכדור הארץ" - אולם בהמשך מסופר כיצד התגלו הטבעות של שבתאי עוד באיזור זמנו של גלילאו.
"לנפטון מערכת "מוזרה" של טבעות פלנטריות" - מה זאת אומרת, "מוזרה"?
"גילויים של אלפי עולמות קטנים באותו האזור..." - האם "עולמות" היא המילה המתאימה?
"לכן, אי התאמות נוספות במסלולים של כוכבי הלכת הובילו את פרסיוול לוול להסיק כי קיים כוכב נוסף, "כוכב X", שחייב להיות אי שם. אחרי מותו, מצפה הכוכבים שלו ביצע חיפוש במהלכו גילה סלייד טומבאו את פלוטו..." בהמשך מתברר שפלוטו לא היה הפתרון לתעלומה, ולא מוסבר אם נמצא פתרון או שעד היום יש מסתורין בנושא. בנוסף, ה"לכן" בהתחלה קצת צורם.
הערה: ההערות הבאות נכונות לגירסה שהייתה בתום 25 בספטמבר וייתכן שחלקן תוקנו כבר. בגלל חוסר זמן אינני יכול לבדוק כעת שוב את הגירסה העדכנית של כל הערכים אז אני מדביק כאן את הערותי במלואן:
חסר מספור במקרא של התמונה ובה שמונת הכוכבים
התמונה שפותחת את הערך היא לא בקנה מידה, מעוותת לגמרי, ואין הערה על כך במקרא. זו השמטה חמורה.
צ"ל כוכבי לכת ננסיים, לא ננסים
הרבה תקלדות לכל אורך הערך ושימוש שגוי ב"כאשר".
באמת צריך קישורים אדומים ל"כוכבי לכת חיצוניים" ו"כוכבי לכת פנימיים"? יש מה לכתוב על זה ערכים?
"שמעבר לשמונת כוכבי הלכת" צריך להיות "המרוחקים יותר מנפטון"
"מישור רדוד המכונה מישור המילקה" - תרגום מניסוח רע באנגלית. מה זה "מישור רדוד?
" כיוון הסיבוב זהה- כל כוכבי הלכת ומרבית הגופים נמצאים במסלול הנגדי" - בדיוק להיפך, תרגום לא נכון וניסוח רע.
"קיים קשר ישיר בין המרחק מהשמש לאורך המסלול סביב השמש." אמנם לא שגיאה עובדתית אך די טריוויאלי.... במקור צוין הקשר בין המרחק לזמן ההקפה - משהו חשוב לאין שיעור.
"המסלול סביב השמש משתנה עם השנים." צל "המרחק מהשמש משתנה במהלך השנה".
לכוכבי הלכת יש מסלולים מעגליים - חסרה המילה כמעט. אקסצנטריות 5 אחוז זה מעגלי?
"כוכב לכת ננסי מבחינת גודל מסויים, צורה כדורית הנובעת מכוחות משיכה עצמי ואינו ירח של עצם אחר" - עברית.
יש יותר מדי תמונות, למשל, הצילום של אורנוס הוא חסר כל עניין. עיגול לבן.
חסרה הגדרה של כוכב לכת ננסי, חבל. למרות שנמצא בערך חומר עליו.
"הגופים הקרובים יותר במערכת השמש איבדו את מרבית החומרים הנדיפים..." ומהי האטמוספירה? לא מספיק מדויק.
"כאשר הערפילית קרסה, נשמר התנע הזוויתי וכתוצאה הערפילית הסתחררה והתחממה" - תאור מטעה של סיבה ותוצאה. התנע הזוויתי תמיד נשמר.
"(מכילים כ-0.6% מהחומר של הדיסק)" - אבל לא תורגם מאנגלית המונח "הדיסק הפלנטרי" אז לא ברור על מה מדובר פה.
קישורים לענקי גז וענקי קרח דווקא היו עוזרים.
למה לא להסביר במפורש מהם "כוכבים ארציים"?
"בעצם סיימה השמש את תהליך גדילת הכוכבים." - צ"ל כוכבי הלכת.
אין הסבר לגבי סימוני השמש והכוכבים. זה סימון אסטרולוגי? גרפולוגי? צריך את זה בכלל?
"השמש עדיין לא נאלצת לשרוף הליום ופחמן הפחות יעילים כמו שנאלצים לעשות זאת הענקים האדומים" - האנשה, מיותר.
הייתה שגיאה לגבי מהירות רוח השמש - יותר ממהירות האור... תיקנתי בעצמי, וטעיתי גם אני - כתבתי "לשעה" והתכוונתי "לשנייה". ולא תיקנו אותי.
לא בטוח שנכון לתרגם interplanetary medium בתור חלל בין כוכבי. medium הוא בפירוש לא vacuum.
שגיאה לגבי התמונה של "השדה המגנטי הנוכחי של השמש." - זה לא השדה סתם, זה חומר שעוקב אחרי קווי השדה.
"גששים שנשלחו מכדור הארץ הגיעו לכל כוכבי הלכת במערכת השמש. אך המחקרים נעשו על ידי גששים לא מאויישים, ואם הם היו נעשים על ידי אנשים היה ניתן לקבל מידע רב יותר, תמונות מעניינות יותר וניתן היה לבצע ניסויים שונים בשטח ובאטמוספירה."" - ראוי להסביר מדוע הם לא נעשו ע"י אנשים... זה משפט די חסר פשר.
כל כך הרבה הערות(!) חשבתי שמרוב האורך לא יקראו את הערך, אני שמח שטעיתי. בכל מקרה חבל שלא תיקנת בעצמך את הדברים הקטנים. אני אטפל בהכל בהמשך השבוע. Ramiy23:50, 31 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
ערך מעניין, מלא תמונות, ותוכן מסקרן. אני אישית בעד, למרות שאני לא יכול להצביע
נגד - הערך זקוק לעריכה לשיפור ניסוח, הגהה ומילות קישור בין משפטים; בנוסף גם הורדת כפילויות קיימות. אנסה לשפר אותו ואולי אז נוכל להציע אותו שוב להמלצה. בברכה, Almighty~שיחה18:14, 25 בפברואר 2007 (IST)תגובה
בינתיים נגד. אמנם הערך מציג נושא מעניין ובפירוט מכובד, אבל בזמנו מצאתי בו המון שגיאות קטנות, וזה בלי להיות חובב אסטרונומיה. ההערות ההן תוקנו (עד כמה שראיתי) אבל אני חושב שהערך חייב להיבדק בצורה יסודית על ידי מי שיש לו ידע באסטרונומיה, שלא יהיה חלילה מצב שבו אנו ממליצים על ערך שיש בו שגיאות משמעותיות. האם בכתיבת הערך נבדקו מקורות נוספים מעבר לכתוב בוויקיפדיה האנגלית? מהם? מלבד זאת יש עדיין ניסוחים לא טובים כגון "והוא הכוכב הכי פחות מאסיבי" וכל מיני בעיות אחרות (אפשר להבין שלכוכב חמה בכלל אין קרום, ויש קישורים קצת מטעים מסוג [[קרום כדור הארץ|קרום כוכבי הלכת]]). לדעתי עוד דורש עבודה. odedee • שיחה22:01, 25 בפברואר 2007 (IST)תגובה
הערך בנוי היטב וניכר שהכותב השקיע בו מאמץ רב וגם השיג תוצאה נאה, ועם זאת יש בו אי דיוקים (בעיקר בנתונים מספריים שונים שאותם כבר תיקנתי), שימוש בטרמינולוגיה לא מקובלת (למשל המושג "גמד קרח" לא מקובל או "קריסה כבידתית" עדיף על "התכווצות כבידתית") וחסרה הבחנה בין עיקר לטפל (למשל רוב האנרגיה של השמש נפלטת בצורת קרינה ואילו רוח השמש היא גורם קטן יותר). היה לי חבל שערך כה נאה וחשוב לא יומלץ ולכן התחלתי לעבוד במרץ על התיקונים הדרושים, אך העבודה עוד מרובה. אני מצטרף להערתו של Almighty ומציע להעלותו להצבעה במועד מאוחר יותר. מלמד כץ13:11, 27 בפברואר 2007 (IST)תגובה
זה נראה לי כאילו שמישהו העלה קבצים גדולים יותר לשרת ולא שינה את נתוני גודל התמונה בכתבה. בכל אופן, נכון לעכשיו, הסמלים כל כך קטנים, שמי שלא כבר מכיר אותם, לא יבין חד משמעית מה צורתם, בעיקר כדור הארץ וארבעת הסמלים האחרונים. (הסמל של קרס מופיע בגודל זה במאמר). מותר להגדיל?
צודק. רק נקודה אחת ש(אולי)שווה התיחסות - התמונות בשרת הן תמונות וקטוריות מסוג SVG - היתרון בתמונה כזו שהיא שומרת נתונים גאומטריים ולא כמו בתמונה רגילה - על פי פיקסלים יחידים - וכך אפשר לקבוע גודל קטן או גדול ככל שיהיה מבלי לאבד מאיכות התמונה. דלמוזיאן - שיחה23:02, 7 ביולי 2007 (IDT)תגובה
בלי טבלאות! אני מבקש. הערך בצורתו הקודמת הכילה טבלה. זו היא גם אחת הסיבות מדוע הוא נשאר הרבה זמן לא מוזנח כי התייחסו לתחום כתחום שדורש ידע, הבנה והרבה מתמטיקה. האדם הממוצע לא מבין טבלאות והשוואות, הוא מבין הסברים פשוטים והרבה תמונות - לכן הערך בצורתו הנוכחית עוצב כך (בהשראת הויקי האנגלי כמובן), ניתנה תמונה לכל נושא ומספר פסקאות המכילות את תמצית הערך המורחב שלו. לדעתי טבלאות מידע זה דבר טוב לספרי הלימוד אבל לא לאנציקלופדיה עממית. Ramiy ( שיחה - תרומות ) 20:44, 31 ביולי 2007 (IDT)תגובה
העברתי מקום וביצעתי שינויים בהגדרות כך שיתאימו לערכים. שים לב שיחידות המידה שונות בין הערכים לטבלה, כמו כן שם לב שנתונים שונים מהנתונים בערכים עצמם (עיגלו מספרים בצורה מאוד מוגזמת, לדעתי). Ramiy ( שיחה - תרומות ) 21:06, 31 ביולי 2007 (IDT)תגובה
ראה למשל לחץ אוויר (בטבלה לפי BARS ואילו בערכים לפי פסקל) או טמפרטורה (בטבלה לפי מעלות צלזיוס ובערכים לפי קלווין), וגם משך זמן הסתובבות (בטבלה לפי שעות ובערכים זה לפי ימים). במהירות מילוט הנתונים לא תמיד תואמים עם הערכים, כך גם בצפיפות. והכי חשוב, בערכים מודדים לפי גודל הכוכב לכת על-פי רדיו קו משווה ובטבלה מודדים לפי הקוטר. לסיכום, הטבלה רחוקה מלהיות מושלמת. Ramiy ( שיחה - תרומות ) 19:39, 3 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
קשה לתפוס באופן מוחשי את הגדלים והמרחקים במערכת השמש. לשם המחשה אפשר לדמיין מודל מוקטן פי 10 בחזקת 8, שבו מיליון ק"מ בעולם האמיתי הם 10 מטר במודל, ואלף ק"מ בעולם האמיתי הם סנטימטר. במודל זה המרחקים הם בממוצע. המודל ממחיש גדלים ומרחקים אך אינו ממחיש את המאסות וכוחות המשיכה (כדי שהמודל יהיה מדוייק גם מבחינה זו, על הגופים במודל להיות בעלי מסה ממוצעת הגדולה פי 10 בחזקת 8 מאשר הגופים אותם הם מייצגים במציאות):
השמש תהיה כדור אש, בקוטר של 13.9 מטר - כמו בית בן 3-4 קומות, כדור הארץ יהיה בגודל אשכולית בקוטר 12 ס"מ, המרוחקת 1.49 ק"מ משמש. הירח יהיה אגוז בקוטר 3 ס"מ שמרחקו מהארץ 3.83 מטר. המאדים יהיה קלמנטינה בקוטר 6.4 ס"מ, שמרוחקת מהשמש 2.2 ק"מ ומרחקה הקרוב ביותר לכדור הארץ הוא כ-780 מטר. צדק יהיה שולחן קטן בקוטר של 1.4 מטר המרוחק 7.8 ק"מ מהשמש, ושבתאי יהיה בקוטר 1.2 מטר במרחק 14 ק"מ מהשמש. נפטון יהיה במרחק 44.9 ק"מ.
האזרח דרור11:23, 9 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
כתוב בערך "כיום (2007) מוכרים 162 ירחים שסובבים את כוכבי הלכת מתוך כ-240 ירחים במערכת השמש כולה." את מי שאר ה-80 סובבים? הרי ירח מטבעו סובב סביב כוכב לכת... חגי אדלר17:34, 9 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
הגדרת ירח מתוך הערך: "עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה". ואסטרואיד בהחלט עונה על ההגדרה "או עצם אחר הגדול ממנו". Ramiy ( שיחה - תרומות ) 00:28, 7 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
צריך למצוא את המקור לנתון זה ומשם לדלות את המידע. או לחליפין לחפש מקור עדכני יותר (באתר בנאס"א או באתר הידען) ולעדכן את הערך בהתאם. בכל מקרה אני אבדוק את העניין. Ramiy ( שיחה - תרומות ) 19:20, 7 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
אנו מבצעים לערך סיבוב מלא של עריכה מדעית שמטרתו לשפר את הדיוק בנתונים ולהבליט את העיקר על פני הטפל. טיפלנו עד כה בפרקים הראשונים, אך נשמח כבר עתה לשמוע הערות ולקבל ביקורת. ראוי להזכיר שהקרדיט הראשי לערך הנהדר הזה ולעיצוב שלו שייך למשתמש:Ramiy. מלמד כץ • שיחה10:03, 3 בפברואר 2008 (IST)תגובה
"מעריכים שביקום כולו יש מאות מיליארדי גלקסיות, ולמעלה מ-1022 כוכבים."
נהניתי לקרוא על מודל תל אביב של מערכת השמש. רק הערה אחת: אם תיאור מיקום הירח (בדלת הכניסה לבית הוועד הפועל) מתייחס למיקום כדה"א שהוזכר לפני (על שולחן המזכ"ל), קשה לי להאמין שמדובר במרחק של שלושה מטרים בלבד. אם איני טועה, דובר פעם על לשכה בקומה החמישית ... אולי דלת הכניסה ללשכה תתאים יותר, אם המרחק במטרים הוא הנכון. שרשר • שיחה01:21, 23 באפריל 2011 (IDT)תגובה
יש נקודות שהמודל לא יכול לגעת בהן במסגרת סעיף בודד בערך הזה. המודל לא יכול לגעת בעובדת היותם של חלק מהכדורים, כדורי גז. הוא לא יכול לגעת במסלולים המלאים שלהם למעט נקודה אחת או שתיים על כל מסלול. הוא לא יכול לגעת בבעית שמירת זמן המסלול הנכון לעומת שמירת המהירות המשיקית הנכונה (רוב הגופים שבמודל נעים הרבה יותר מהר מקליע של רובה סער) וכולי וכולי. אולי יש טעם גם במודל שלישי עבור חיפה.... עִדּוֹ - שיחה10:39, 23 באפריל 2011 (IDT)תגובה
משום מה הערך מתעלם לחלוטין מהידע והמשמעות שהעולם עד למאה העשרים נתן למערכת השמש, על משמעותן בעולם העתיק, מספורן המקובל אז ותאריכי הגילוי של הכוכבים החדשים
אולי זה ליקוי כללי של כותבי ערכים שמתייחסים רק לראייה הצרה של המקצוע שלהם, אותי מעסיקה יותר ההיסטוריה והערך שהאדם נתן להם מאשר הפרטים הטכניים הרבים
אשמח לתיקון
אני חושבת שאין לכם כל כך הרבה ניסיון בכתיבת נושא לויקיפדיה ואני יכולה להגיד לכם גם למה...בגלל ששכחתם להוסיף מידע על מטאורים ומטאוריטים ואסטרואידים זה מאוד חשוב כי גם יש את חגורת האסטרואידים וצריך לדעת למה היא נוצרת מה השימוש שלה ומה השימוש של האסטרואידים בחלל אני בטוחה שאנשים יודעים את הסיבה לכך. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 2001:4CD0:AC47:390F:685:94A1:EF:3A2512:14, 10 בינואר 2022 (IST)תגובה