לדלג לתוכן

פקודת צבא הגנה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פקודת צבא הגנה לישראל תש״ח–1948
פרטי החוק
תאריך חקיקה 26 במאי 1948
תאריך חקיקה עברי י"ז באייר תש"ח
גוף מחוקק מועצת המדינה הזמנית
חוברת פרסום עיתון רשמי מספר 3 מיום כ"ב באייר תש"ח – 31 במאי 1948 תוספת א׳.[1]
משרד ממונה משרד הביטחון
מספר תיקונים 0
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פקודת צבא הגנה לישראל תש"ח–1948 היא פקודה שנחקקה זמן קצר לאחר קום המדינה, ומסדירה את הקמת צה"ל.[2]

הפקודה הוצאה על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון ב-26 במאי 1948, וקיבלה תוקף למפרע על ידי מועצת המדינה הזמנית בפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש"ח-1948, שהתקבלה ב־7 ביוני 1948.[3] מאז חקיקתה לא חל בפקודה כל שינוי.

הוראות הפקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקודה מורה על הקמת צה"ל, וקובעת כי יורכב מחילות יבשה, חיל אוויר וחיל ים. במצב חירום, יונהג גיוס חובה לצה״ל, וגיל הגיוס יקבע על ידי המדינה. כל חייל בצבא חייב להישבע אמונים למדינת ישראל. הפקודה אוסרת על הקמת גוף צבאי מלבד צה"ל.

נקבע כי כל פעולה שתהא בהתאם לפקודה תהיה חוקית, גם אם היא עומדת בסתירה לחוקים אחרים. הפקודה קובעת כי השר הממונה על ביצוע הפקודה יהיה שר הביטחון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]