לדלג לתוכן

מצודות על משלי ל יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק ל' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל', י"ד:

דּ֤וֹר ׀ חֲרָב֣וֹת שִׁנָּיו֮
  וּֽמַאֲכָל֢וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו
    לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ
    וְ֝אֶבְיוֹנִ֗ים מֵאָדָֽם׃


 

מצודת ציון

"חרבות" - מלשון חרב.

"ומאכלות" - סכינים, כמו (בראשית כב): "ויקח את המאכלת".

"מתלעותיו" - הם השינים הפנימים, וכן (איוב כט): "מתלעות עול". 

מצודת דוד

"דור חרבות" - אף אם הדור ההוא שניו דומים לחרבות ומתלעותיו למאכלות, לאכול בהם את העניים לכלותם מן הארץ ולהשחית את האביונים מבני אדם, ר"ל אוכלים בכל פה ומשחיתים אביונים עד כי לא יחשבו מן בני אדם, וגדלה אם-כן רעתם עד מאוד, ואף אם כל אלה בהם, עם-כל-זה אל תלשן ביניהם.