לדלג לתוכן

שׁסע (שורש)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

השורש שׁ־ס־ע הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
שׁ־ס־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁסַע שׁוֹסֵעַ יִשְׁסַע שְׁסַע לִשְׁסֹעַ
נִפְעַל נִשְׁסַע נִשְׁסָע יִשָּׁסֵעַ הִשָּׁסֵעַ לְהִשָּׁסֵעַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁסַּע מְשַׁסֵּעַ יְשַׁסַּע שַׁסֵּעַ לְשַׁסֵּעַ
פֻּעַל שֻׁסַּע מְשֻׁסָּע יְשֻׁסַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּסַּע מִשְׁתַּסֵּעַ יִשְׁתַּסַּע הִשְׁתַּסֵּעַ לְהִשְׁתַּסֵּעַ

הערות

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]