מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא שַׁדּוּ אוֹתוֹ, נִגְזַל מִמֶּנּוּ.
- ”לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צַר וּסְבִיב הָאָרֶץ; וְהוֹרִיד מִמֵּךְ עֻזֵּךְ, וְנָבֹזּוּ אַרְמְנוֹתָיִךְ“ (עמוס ג', פסוק י"א)
- ”הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ, וְהִבּוֹז תִּבֹּז: כִּי יְהוָה דִּבֶּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה“ (ישעיהו כד, פסוק ג)
| השורש בזז
|
|
השורש ב־ז־ז הוא שורש מגזרת הכפולים.
| ב־ז־ז
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
בַּז
|
בַּז
|
יָבֹז
|
בֹּז
|
לָבֹז
|
| נִפְעַל
|
נָבֹז
|
נָבָז
|
יִבּוֹז
|
הִבּוֹז
|
לְהִבּוֹז
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְבּוֹזֵז
|
מִתְבּוֹזֵז
|
יִתְבּוֹזֵז
|
הִתְבּוֹזֵז
|
לְהִתְבּוֹזֵז
|
- המטה לפי גזרת השלמים איננו משתבש, הצורות; הִתְבַּזֵּז, בָּזַז, נִבְזַז ראויות ומותרות אף הן.
- יש גם הדוגלים בזמן העבר של בניין נפעל על-דרך הצורה "נָבַז".
| |
|
