אבחנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־23:18, 14 במרץ 2019 עריכה Chenspec (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 34,938 עריכות ←‏התייחסות לנורמה → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־12:21, 19 ביוני 2024 עריכה ביטול KotzBot (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, בוטים 2,294,688 עריכות מ הסרת ויקישיתוף בשורה בערכים בקטגוריית השגויים קטגוריה:ערכים ללא מזהה בוויקינתונים (תג)
(41 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: {{מחלה}} [[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-1982-1101-008, Carlow, kinderärztliche Untersuchung.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רופא בודק ילד ([[גרמניה המזרחית]], [[1982]]). בדיקה גופנית מספקת נתונים המשוקללים לאבחנה]] '''אַבְחָנָה''' (או '''אִבְחוּן''', ב[[לעז]]: '''דִּיאַגְנוֹזָה''') היא הליך ב[[רפואה]] וב[[פסיכולוגיה]] שבו מתקבלת החלטה על זהות התופעה הרפואית או הפסיכולוגית שממנה סובל ה[[מטופל]]. האבחנה מושגת בעזרת בירור ה[[אנמנזה]] ([[תולדות החולה]]), דהיינו, היסטוריה רפואית או [[נפש]]ית, [[בדיקה גופנית]] ושימוש בכלים אבחוניים נוספים. לעיתים ניתן להגיע לאבחנה בצורה מהירה, אך ישנם מקרים שבהם גיבוש האבחנה מצריך תהליך ממושך יותר הכולל ביצוע של בדיקות מרובות{{הערה\|שם=יצחק1999}}. שורה 9 ⟵ 10: * הבנת מצבו של ה[[אדם]] בצורה מעמיקה ומפורטת יותר. * קבלת הכרה, [[תקציב]] וסיוע מגופים רשמיים וממשלתיים כנדרש על פי [[חוק]]. * מתן ~~הנחייה~~הנחיה לטיפול. * לאחר האבחנה יכול הרופא לבצע גם [[פרוגנוזה]], היינו, התחזית של הרופא באשר להתפתחות מחלתו של החולה ובאשר לסיכויי החלמתו. ==התייחסות לנורמה== שורה 16 ⟵ 18: הנורמה הרפואית-קלינית היא בעלת ערך מעשי רב, משום שהיא מובילה למהלכים טיפוליים ייחודיים בתחום הרפואה{{הערה\|שם=מוניץ2016}}. ~~כלומר,~~ הנורמות הרפואיות והפסיכולוגיות מתייחסות למצבים שבהם אין פגיעה בתפקוד הפיזיולוגי או הרגשי של האדם,. ~~להבדיל~~תפקידן הוא לסייע ביצירת הבדלה בין מצבים תקינים שאינם מצריכים טיפול, ממצבים שבהם קיימת פגיעה המצריכה טיפול ~~כזה או אחר~~כלשהו. ▼ באופן דומה [[נורמליות]] הוא מונח בתחום ה[[פסיכולוגיה]] וה[[פסיכיאטריה]] המשמש לתיאור אדם המבטא [[התנהגות]] ממוצעת, ללא [[הפרעה נפשית]].{{הערה\|1=[http://www.oxforddictionaries.com/definition/normal?rskey=yCfLIB&result=1#m_en_gb0564410 הגדרת המונח "נורמלי"] במילון אוקספורד {{אנגלית}} }} לעומת זאת, [[נורמה\|הנורמליות]] במובנה הסוציולוגי, מתייחסת לערך התרבותי-חברתי ולאופן ה[[התנהגות\|התנהגויות]] והמצופה מ[[קבוצה חברתית\|קבוצות]] ויחידים בחברה מסוימת, הנתפס כראוי, תקין ומקובל על פי ה[[ערך (סוציולוגיה)\|ערכים]] של אותה ה[[תרבות]]. ▼ למעשה חיפשו ה[[פסיכולוג]]ים הגדרה לנורמליות על מנת להגדיר בצורה טובה יותר את האבנורמלים, ובכך לבוא לעזרתם בטיפולים מתאימים. לכל חברה יש הגדרות נורמה משלה בכל שטחי החיים, אשר נלמדות ומועברות ב[[חינוך]] ובמורשת התרבותית{{הערה\|שם=מוניץ2016}}. זהו חלק מתהליך ה[[חיברות]] של הפרט. ▲כלומר, הנורמות הרפואיות והפסיכולוגיות מתייחסות למצבים שבהם אין פגיעה בתפקוד הפיזיולוגי או הרגשי של האדם, להבדיל ממצבים שבהם קיימת פגיעה המצריכה טיפול כזה או אחר. ▲לעומת זאת, [[נורמה\|הנורמליות]] במובנה הסוציולוגי, מתייחסת לערך התרבותי-חברתי ולאופן ה[[התנהגות\|התנהגויות]] והמצופה מ[[קבוצה חברתית\|קבוצות]] ויחידים בחברה מסוימת, הנתפס כראוי, תקין ומקובל על פי ה[[ערך (סוציולוגיה)\|ערכים]] של אותה ה[[תרבות]]. אמנם במקרים רבים הנורמה התפקודית-רפואית תואמות את הנורמה החברתית, אך זה לא מחייב. ישנם מקרים שבהם מצב מסוים יוגדר כנורמלי מהיבט אחד אך לא מהשני ולהפך. שורה 26: ==חשיבות הדיוק== [[תסמין]] מסוים יכול להיגרם על ידי תהליכים פתולוגים שונים{{הערה\|שם=יצחק1999\|לוי יצחק, אנגל אסתי ולהב מאיר, (1999). האנציקלופדי הרפואית החדשה – אבחון מחלות. ישראל: ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות וספרי חמד.}}. אבחנה מדויקת היא אבחנה המשקפת נאמנה את מצבו של האדם. אבחנה לא מדויקת אינה מצביעה על המקור האמיתי של הבעיה ו/או מצביעה על מקור שגוי. מצבים מסוג זה מכונים [[שגיאות מסוג I ו-II]] והם מעידים על פגיעה ב[[דיוק ונכונות]] של המדידה. החשיבות של האבחנה המדויקת היא בהשלכות שלה על התהליך הטיפולי. זאת משום שבמצבים בהם האבחנה שגויה הגורם האמיתי לא מקבל מענה טיפולי והוא עלול להחמיר את מצבו של האדם. כמו כן, המשאבים הכרוכים במתן טיפול לא מתאים מבוזבזים לריק ואינם מובילים לשיפור במצבו של האדם. במקרים חמורים יותר, טיפול שגוי יכול אף לגרום לנזק. כדי להגיע לאבחנה המדויקת ביותר יש לפנות לאיש המקצוע המתאים ולהשתמש בכלי אבחון תקפים, כפי שיוסבר בהמשך. במקרה של ספק בנוגע לדיוק האבחנה מקובל לפנות לאיש מקצוע נוסף כדי לקבל עוד [[חוות דעת]]. שורה 39: הסמכה זו ניתנת עבור המצבים הספציפיים שנמצאים בתוך תחום ההתמחות של איש המקצוע ואינה תקפה למצבים השייכים לתחומים אחרים. אם איש המקצוע חושד שמקור הבעיה אינו נמצא בתחום הכשרתו עליו להפנות את האדם לאיש המקצוע המתאים לצורך שלילה או אימות של החשד. ישנם מצבים אשר ניתנים לאבחון על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים (כמו למשל [[אבחון הפרעת קשב]]). כמו כן, ישנם מצבים הניתנים לאבחון רק על ידי מומחים מתחום אחד. במקרים של [[תחלואה נלווית]] לעיתים יהיה צורך באבחון של אנשי מקצוע ממספר תחומי התמחות. === אבחנה רפואית ו\או פסיכולוגית === ככלל, אבחנה רפואית ניתנת על ידי [[רופא]] בלבד (בדרך כלל תשקף האבחנה הרפואית את תחום התמחותו של הרופא). לכלל זה קיימים מספר סייגים, למשל, אבחנה פסיכולוגית הניתנת על ידי [[פסיכולוג]], עלולה להיחשב גם כאבחנה רפואית-פסיכיאטרית (בתנאי והיא משקפת אבחנה רפואית-פסיכיאטרית המופיעה בספר ה-[[DSM]]). סייג נוסף הוא [[מאבחן דידקטי\|מאבחנים דידקטיים]] המורשים לאבחן [[קשיי למידה]] מוגדרים ו\או [[לקויות למידה]] על פי הגדרתן בספר ה-DSM. דוגמה נוספת בהקשר הרפואי היא אבחנות מסוימות בתחום מחלות ~~ההשמנה~~ה[[השמנה]], אשר יכולות להינתן באופן רשמי על ידי [[דיאטן קליני]]. ==קריטריונים לאבחנה== [[קובץ:2012-07-20 10.44.45.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|דיאגנוזה והמלצה לטיפול בכתב יד, אמצע [[המאה ה-20]]]] שימוש בקריטריונים מוגדרים עוזר להבטיח דיוק רב יותר במתן האבחנה ומוריד את ה[[שונות]] בדרכי האבחון בין מאבחנים שונים{{הערה\|שם=הערכה\|1=[http://aappolicy.aappublications.org/cgi/content/full/pediatrics;105/5/1158 AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS: Clinical Practice Guideline: Diagnosis and Evaluation of the Child With Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder] PEDIATRICS Vol. 105, May 2000, 1158-1170\|כיוון=שמאל}}. הקריטריונים לאבחנה נקבעים על סמך ה[[הגדרה]] של התופעה אותה רוצים לאבחן. תופעות חדשות ו/או שנויות במחלוקת מציבות אתגר רב מבחינה [[טרמינולוגיה\|טרמינולוגית]], משום שהעולם המקצועי מתקשה לנסח להן הגדרה אחידה ומקובלת שיהיה אפשר לאבחן לפיה. כך ניתן למצוא הגדרות שונות ולעיתים אף סותרות לתופעה מסוימת. בעולם ה[[פסיכולוגיה]] וה[[פסיכיאטריה]] מקובל להשתמש בהנחיות של ה-[[DSM]]. שורה 59: על פי רוב, תהליך האבחון נערך כדי לאמת או לשלול חשד כלשהו{{הערה\|שם=אבחון מחוננים\|{{פסיכולוגיה עברית\|חנה דויד\|אבחון ילדים מחוננים\|2779\|29 במאי 2012}}}}. בהתאם לכך, [[כלי]] האבחון נועדו לספק למאבחן את ה[[מידע]] הנדרש לכתיבת האבחון ומתן אבחנה על פי הנדרש ב[[חוק]] באמצעות [[מדידה והערכה]]. תחומים כמו רפואה, פסיכיאטריה, רפואת ילדים, ~~ופסיכולוגיה~~ו[[פסיכולוגיה קלינית]] שואפים לפתח בדיקות אמינות, מדויקות ואובייקטיביות ככל הניתן{{הערה\|שם=Barkley2004C\|Barkley, R. A. (2004). Critique or Misrepresentation? A Reply to Timimi et al. Clinical Child & Family Psychology Review, 7(1), 65-69.\|כיוון=שמאל}}. כדי להחליט אם [[מבחן\|כלי]] מסוים מתאים לצורכי אבחון יש לבדוק את [[תחום הערכה (תורת המבחנים)\|תחום הערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]]. כמו כן, כדי לדעת האם הערכים שנמדדו תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]] חייבת להיות אפשרות להשוות אותם ל[[נורמליות\|נורמה]]. משום שכל כלי מספק מידע מסוג מסוים בלבד, אסור לקבוע אבחנה על סמך ממצאים של כלי בודד. ====אבחנה רפואית ממוחשבת==== אבחנה רפואית ממוחשבת נעשית על ידי תוכנת מחשב ומציגה לרופא אפשרויות נוספות או לחליפין מצמצמת את רשימת האפשרויות שעל הרופא לשקול בדרך לאבחנה הסופית. מחקרים רבים מראים ששימוש באבחנה רפואית ממוחשבת מפחית טעויות אבחנה ומשפר את איכות הטיפול. חלק מהתוכנות הנ"ל מיועדות לאבחן מקרים ספציפיים כגון [[סכיזופרניה]]{{הערה\|1={{cite web \|url=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16400472 \|title=Decision support system for the diagnosis of schizophrenia disorders. \|accessdate=2008-10-03 \|work= nih.gov}}}}, מחלת ליים{{הערה\|1={{cite web \|url=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16160260 \|title=Decision support for diagnosis of lyme disease. \|accessdate=2008-10-03 \|work= nih.gov}}}} וכו'. בעוד מערכות כגון Iliad, QMR ו-DiagnosisPro{{הערה\|1={{cite web \|url=http://en.diagnosispro.com/ \|title=DiagnosisPro differential diagnosis reminder tool \|accessdate=2008-10-03 \|work=diagnosispro.com \|archiveurl=https://www.webcitation.org/66BcejAEC?url=http://en.diagnosispro.com/ \|archivedate=2012-03-15 \|url-status=dead }}}} מיועדות לכסות מגוון רחב של תסמינים קליניים, תוצאות מעבדה, נתוני [[רדיולוגיה]] ועוד. == תערו של אוקאם והאבחנה המבדלת== שורה 74: ==התבססות על מחקר== ניסויים רפואיים רבים נעשים במטרה לשפר הליכי אבחון ארוכים, מסורבלים, יקרים או לא יעילים. דוגמה לניסויים כאלה הם הניסויים בגנטיקה המחפשים דרך לאבחן סוגי [[~~הספקטרום האוטיסטי\|~~אוטיזם]] שונים בבדיקת דם. נכון לינואר [[2008]], רק סוגי אוטיזם נדירים מאובחנים ~~בבדיקת~~ב[[בדיקת דם]], לדוגמה [[תסמונת רט]], [[X שביר]] ו[[פנילקטונוריה]]. בניסויים אלה אוספים אנשים שאובחנו בשיטות הישנות ומנסים למצוא אצלם סימן אבחוני קל למציאה. סוג אחר של ניסויים רפואיים הקשור לאבחון מנסה למצוא עובדות מדעיות על אנשים שאובחנו ב[[מחלה]] או [[לקות]] קשה לאבחון שהקושי באבחונה הופך את המאובחנים בה לנדירים. המייחד ניסויים אלה הוא שהם נעזרים בהליכי אבחון מקוצרים שמבחינה רפואית אינם מספקים. שורה 80: ==מקרים בהם אבחנה אינה תקפה == בכל הנוגע לאבחנות רפואיות ופסיכולוגיות (בפרט כאלו אשר אמור להיות להן בסיס אורגני), אבחנה תיחשב לנכונה (במידה סבירה ~~מאד~~מאוד ולא בהכרח מוחלטת) רק אם היא מסתמכת על ממצאים ממשיים, כגון מבחנים רפואיים שמבצע הרופא עצמו אל מול מטופלו ו\או בדיקות מעבדה שונות (שאינן בהכרח ביוכימיות). במקרה של חלק מההפרעות הפסיכולוגיות (כגון תסמיני [[חרדה]]), קביעת האבחנה תיעשה אך ורק אם הפציינט מתעקש כי הוא חווה את אותם תסמינים במדיוק, זאת בהנחה ואין ממצאים נוספים להתבסס עליהם. כל עוד האבחנה הפסיכו-רפואית אינה מגובה בממצאים או דיווח כפי שתואר, אין לה כל תוקף. == ראו גם == [[פרוגנוזה]] - התחזית של הרופא באשר להתפתחות מחלתו של החולה ובאשר לסיכויי החלמתו. [[אבחון זיהומים נגיפיים]] * [[בדיקה רפואית שגרתית]] * [[הערכה פסיכולוגית\|אבחון פסיכולוגי]] * [[אבחון פסיכודידקטי]] * [[אבחון יתר]] שורה 92 ⟵ 94: ==קישורים חיצוניים== ~~{{ויקישיתוף בשורה}}~~ * {{הארץ\|מייקל ביהאר, ניו יורק טיימס מגזין\|ייתכן שבקרוב נדע לאבחן מחלות שנים לפני שהן פורצות\|1.6998526\|6 במרץ 2019}} * {{דף שער בספרייה הלאומית\|987007550678405171\|אבחון רפואי}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:אבחנה רפואית\|*]] [[קטגוריה:רפואה]] [[קטגוריה:~~פסיכולוגיה~~הפרעות נפשיות והתנהגותיות]]