אדולף היטלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מוצאו: ניסוח |
Japantokio (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה ביישום אנדרואיד |
||
שורה 163:
אדולף היטלר השתחרר מהכלא בסוף 1924, כשמונה חודשים אחרי מאסרו, וגילה כי בהיעדרו התפוררה המפלגה כמעט לחלוטין. בשנת 1925 הוא התחיל בהליך הדרגתי של ארגון המפלגה בהתאם לתוכניות שטווה בעת מאסרו.
תהליך בניין כוחה של המפלגה היה איטי וממושך משחשב. המצב הכלכלי המשתפר תחת הקנצלר ואחר כך שר החוץ [[גוסטב שטרזמן]] הפחית במידה משמעותית את התרעומת נגד [[רפובליקת ויימאר]]. עבור המפלגה הנאצית, שלא היה לה בסיס כוח מסורתי באזור כלשהו בגרמניה והתבססה על הסתה על רקע [[מצוקה]], הייתה זו תקופה קשה, כמעט מכת מוות לשאיפותיה. היטלר עצמו, עם זאת, נטה לתאר את התקופה כמאושרת ושלווה. בין השאר, מצא בשנים אלו את הבית האידיאלי שלו, בבית שכור בהרים שמעל לכפר [[ברכטסגאדן]] (Berchtesgaden)<ref>השם של הבית היה [[ברגהוף]]</ref>. הבית, שנקנה זמן לא רב אחרי כן, עתיד להפוך מעונו הרשמי מעתה ואילך.
עד לחודש מאי 1926 הצליח היטלר לגבור על כל יריביו ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] והפך למנהיג הראשי, כשהוא מכונן במפלגה את עקרון המנהיג (הפיהרר פרינציפ). עם זאת, בעקבות משפטו ומאסרו, עדיין לא הייתה לו אפשרות לשאת נאומים בפומבי (הגבלה זו הוסרה בשנת 1927). באותם ימים התהדקה היכרותו של היטלר עם [[יוזף גבלס]], שהסתייג ממנו תחילה אך במהרה הפך למאמין אדוק של היטלר. ביומנו כתב גבלס: "אנחנו שואלים והוא עונה תשובות מבריקות. אני אוהב אותו. הוא כבר חשב על הכל. הוא מרגיע את מוחי מכל השאלות. הוא יכול להיות המנהיג שלי. אני משתחווה לאיש גדול יותר, הגאון הפוליטי." ולאחר כמה ימים, לאחר שבילה עם היטלר זמן מה בברכטסגאדן: "ימים אלו סימנו את דרכי. גרמניה תחיה, [[זיג הייל|הייל היטלר]]".{{הערה|[[איאן קרשו]], '''היטלר – היבריס: 1889 - 1936''', הוצאת [[עם עובד]], [[2005]]}}
| |||