אפלטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Grim~hewiki (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
Grim~hewiki (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 23:
מבין כתביו של אפלטון, נשתמרו עד היום הדיאלוגים שייעד לקהל הרחב, ברובם מופיעה דמותו של סוקראטס כאחד המשתתפים המרכזיים, ומספר מועט של איגרות, והם מהווים יחדיו כחמישה כרכי אוקטאבו מודרניים. כתבים אלה אינם רק יצירה פילוסופית דגולה, אלא גם אחת היצירות הגדולות ביותר בספרות העולם. עם זאת, היות וסיכומי הרצאותיו לא שרדו, לא ניתן ללמוד את תורתו בצורה ישירה מפיו, וקשה לעמוד על היחס בין הדעות המוצגות בדיאלוגים לבין דעותיו אפלטון. קושי זה מתעורר ביתר שאת נוכח דבריו של אפלטון באיגרותיו, לפיהם הוא דוגל באזוטריזם, כלומר, הסתרת תורתו הפילוסופית מן ההמון (בדומה לכת הפיתגוראית ממנה הושפע רבות). מענה מסוים לקושי זה נמצא בהצגת דעותיו על ידי אחרים, לרוב בשילוב דברי ביקורת. בקושי זה נתקלו כבר חכמי העולם העתיק, אשר היו מהם שנהגו לכנות כל מושג שהוא סתום וחסר הסבר בשם "הטוב האפלטוני".
לכתבים אלו, ולרעיונות שהופיעו בהגות של אפלטון, היתה השפעה מכרעת על התפתחות הפילוסופיה המערבית. הפילוסוף והמתמטיקאי הבריטי [[אלפרד נורת' וייטהד]] ביטא זאת יפה כשאמר, כי "כל הפילוסופיה המערבית אינה אלא הערת שוליים לאפלטון". אולם, השפעתו של אפלטון ניכרת הרבה מעבר לתחומי הפילוסופיה. לאורך השנים אומצו רעיונות המופיעים בכתביו על ידי מדענים משוררים ואנשי דת. הדתות המונותיאיסטיות, והנצרות בפרט, הושפעו רבות מרעיונותיו אודות הטוב והמוסר, וכן אומצו בשינויי לבוש מיתוסים רבים המצויים בכתביו. הפילוסוף הגרמני [[פרידריך ניטשה]] ראה בו את אבי המוסר הנוצרי, וכינה את הנצרות "אפלטון להמונים" (ככל הנראה, כפרפרזה על המשפט המפורסם של [[קארל מארקס]], על היות הדת "אופיום להמונים").
את חיבוריו של אפלטון, אף כי אין אנו יודעים את זמן כתיבתם המדוייק, מקובל כיום ליחס לשלוש תקופות בחייו של אפלטון, על סמך סגנון הכתיבה והדעות המשתקפות מהם: הדיאלוגים המוקדמים, האמצעיים והמאוחרים. הדיאלוגים המוקדמים מאופיינים בשיח מהיר, בו מתואר סוקרטס מוביל את בני שיחו למצב של בילבול ואי ידיעה בנושא הנדון, לרוב לאחר שהצהירו על ידיעתם. הדיאלוגים האמצעיים נחרצים יותר, ונוטים יותר לנאומים מאשר למקצב מהיר של שאלה-תשובה. הדיאלוגים המאוחרים מתאפיין בחזרה למקצב המהיר של המוקדמים, אך החלק שסוקרטס לוקח בהם מרכזי פחות, וברובם נמתחת ביקורת על רעיונות שהועלו בקודמיהם.
| |||