יצחק בן אשר הלוי – הבדלי גרסאות

היו שניהשם ריב"רביא יצחקמשותף בןלמספר אשר":חכמים הראשון, בו עוסק ערך זה הוא תלמיד [[רש"י]], ואילו השני הוא נכדומחוגם של הראשון,בעלי שנולדהתוספות ביוםבצרפת פטירת סבו ונקרא על שמו, ונהרג על [[קידוש השם]] בשנת ת'תקנ"ו ([[1196]])ובאשכנז. "ריב"א" שלישי הוא "רבי יצחק בן אברהם"אשר הלוי משפיירא, אחיושבו שלעוסק רביערך [[שמשון משאנץ]]זה, המכונה בעיקרכונה "[[ריצב'''ריב"א]] הראשון'''".; מכל מקוםלרוב, לרוב הכינוי "ריב"א" מתייחס לרבי יצחק בן אשר הראשון.אליו{{הערה|ה[[חיד"א]], '''[[שם הגדולים]]''', בערכו; [[יעקב הלוי ליפשיץ]], "'''סנהדרי גדולה"''' על [[מסכת סנהדרין]], חלק א', עמ' 14.}}. עוד מכינוייו של ריב"א הראשון בספרות הרבנית הם רבי '''יצחק הלוי משפירא''', '''רבינו יב"א''', '''ר' יב"א הלוי''' ועוד.

זמני לידתו ופטירתו לא ידועים בוודאות. בצעירותו למד בפני רבי [[יצחק בן יהודה]], מרבותיו של רש"י, שנפטר בשנת [[ד'תת"ל]] ([[1070]]), ומכאן שנולד בסביבות [[ד'תת"י]] ([[1050]]). באשר לפטירתו ידוע ממכתב ששלח שבשנת [[ד'תתסגתתס"ג]] ([[1103]]) היה בחיים, ומאידך יש ראיה שבשנת [[ד'תתצ"ג]] ([[1133]]) כבר נפטרלא היה בין החיים.{{הערה|[[אביגדור אפטוביצר]], '''מבוא לראביל[[ראבי"ה]]''', עמ' 370; [[אפרים אורבך]], '''בעלי התוספות''', מהדורה ראשונה, עמ' 148. פקפוק על ראיה זו מצוי אצל ליפשיץ, שם, עמ' 6, הערה 28.}}

יש אומריםהאומרים שאחרי פטירת רש"י (בשנת [[ד'תתס"ה)]] למד ריב"א אצל נכדנכדו של רש"י, [[רשב"ם]].{{הערה|[[שו"ת]] [[מהרש"ל]] סימן כטכ"ט.}} ברם, לאור גילו הצעיר של הרשב"ם באותו זמן, ישהיו שהציעו גרסה חלופית למקור זה, לפיהוגרסו מדוברשהוא עלמתייחס רבילרבי [[מאיר -בן שמואל]] חתנו של רש"י, ואביאביו של הרשב"ם.{{הערה|אורבך, שם, עמ' 142.}}

תוספות הריב"א הגיעו גם לפרובנס, ספרד ואיטליה, וראשונים מארצות אלו מצטטים מהם רבות. כך, למשל, הספר [[יד רמ"ה]] על מסכת סנהדרין, מאת רבי [[מאיר הלוי אבולעפיה|מאיר הלוי מטוליטולה]], מסתמך לרוב על תוספות ריב"א למסכת זו.

[[רבינו תם]] בספרב[[ספר הישר (רבנו תם)|ספר הישר]]{{הערה|חלק החידושים, סימן שטו)שט"ו.}} פקפק בייחוס חלק מקבצי התוספות שלפניו אל ריב"א: "{{ציטוטון|ומה שמתרץ '''הרב ר' יב"א''' - הוא לא תירץ, והוא לא עשה אותם תוספות. המעתיקים קראום על שמו, ולא תסמכו עליהם כי רובם שגיאות".}}

ריב"א כתב גם קבצים הכוללים פסקי הלכה, על פי סדר המסכתות. ידועים חיבוריו על הלכות ריבית, [[הלכות נידה]], פסקי [[מסכת חולין]], פסקי פרק ראשון של [[מסכת בבא מציעא]], ועוד.

ייתכן שגם כתב פירושים למקרא. בחיבור "תוספות על התורה" וכן בפירוש רבי [[יוסף קרא]] ל[[ספר יחזקאל|לספר יחזקאל]] יש פירושים בשמו.

כמה מן המפורסמים שבתלמידיו:

* {{היברובוקס|[[אביגדור אפטוביצר]], |'''מבוא לראבי"ה'''|21884|[[מקיצי נרדמים]] תרצ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21884&st=&pgnum=378&hilite= עמ'369–370|עמוד 369-370]דיגיטלי=378}}.

* [[אפרים אורבך]], '''בעלי התוספות''', מהדורה ראשונה, עמ' 142-148142–148.

* [[יעקב הלוי ליפשיץ]], '''מבוא לתוספות הריב"א, ''', "סנהדרי גדולה"''', חלק א, עמ' 3-313–31.

* [[דב גניחובסקי]], '''פירוש רבינו אליקים על מסכת יומא''', ירושלים תשכ"ד, עמ' 11-1211–12.

* ירמיהו מלחי, [httphttps://www.shaanan.ac.il/shnatonwp-content/uploads/2018/08/Laor/Ktav_Et/Shnaton/K-15/15-4%20malchi.pdf חכמי שפיירא ויצירתם הרוחנית], שנתון "'''שאנן",''' כרך ט"ו,טו (תש"ע), עמ' 59–61.

[[קטגוריה:רבנים: {{ראשונים]]}}

[[קטגוריה:יהודיםראשוני הקבורים בצרפתאשכנז]]