יצחק בן אשר הלוי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־23:04, 4 בדצמבר 2018 עריכה בן עדריאל (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP, מנטרים 47,576 עריכות אין תקציר עריכה → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־10:06, 23 ביוני 2024 עריכה ביטול אייל (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, מנטרים 28,527 עריכות מ הוספת קישור להלכות נידה תגית: הוספת קישורים
(32 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: {{מפנה\|ריב~~"א\|רבי יצחק בן אברהם משאנץ, שנתכנה גם ריב"א\|ריצב~~"א}} {{אישיות רבנית רבי '''יצחק בן אשר הלוי''' מ[[שפייר]]א (מכונה גם '''ריב"א'''; חי ב[[המאה ה-11\|מאה ה-11]]-[[המאה ה-12\|12]]) היה תלמידו של [[רש"י]], וראשון [[בעלי התוספות]] [[יהדות אשכנז\|באשכנז]]. חיבר כמה ספרי הלכה.▼ \|שם=ריב"א \|רבותיו=[[רש"י]]}} ▲רבי '''יצחק בן אשר הלוי''' מ[[שפייר]]א (מכונה גם '''ריב"א'''; חי ב[[המאה ה-11\|מאה ה-11]]-–[[המאה ה-12\|12]]) היה תלמידו של [[רש"י]], וראשון [[בעלי התוספות]] [[יהדות אשכנז\|באשכנז]]. חיבר כמה ספרי הלכה. ==השם "ריב"א"== ~~==זהותו וכינוייו==~~ ~~לרוב~~השם ~~הכינוי "~~ריב"א" ~~מתייחס~~משותף ~~לרבי~~למספר חכמים מחוגם של בעלי התוספות בצרפת ובאשכנז. רבי יצחק בן אשר ~~הראשון~~הלוי משפיירא, בושבו עוסק ערך זה., כונה "'''ריב"א הראשון'''"; לרוב, הכינוי "ריב"א" מתייחס אליו{{הערה\|ה[[חיד"א]], '''[[שם הגדולים]]''', בערכו; [[יעקב הלוי ליפשיץ]], "'''סנהדרי גדולה"''' על [[מסכת סנהדרין]], חלק א', עמ' 14.}}. ~~כינוייו~~עוד ~~הנוספים:~~מכינוייו של ריב"א הראשון בספרות הרבנית הם רבי '''יצחק הלוי משפירא''', '''רבינו יב"א''', '''ר' יב"א הלוי''' ועוד.▼ רבי יצחק בן אשר בו עוסק ערך זה הוא תלמיד [[רש"י]]. נכדו, שנולד ביום פטירת סבו, נקרא אף הוא (על שמו) רבי יצחק בן אשר, ונהרג על [[קידוש השם]] בשנת [[ד'תתקנ"ו]] ([[1196]]) במהלך [[פרעות תתקנ"ו (פרעות שפייר)\|פרעות תתקנ"ו]]. אדם נוסף שכינויו הוא ריב"א, הוא רבי יצחק בן אברהם, אחיו של רבי [[שמשון משאנץ]], הידוע בעיקר בכינויו [[יצחק בן אברהם\|הריצב"א]]. ואדם נוסף הנושא כינוי זה הוא רבי [[יצחק בן אברהם קרקושא]] (הריב"א מנרבונה), תלמיד הרמב"ן. בכינוי "ריב"א" נשא גם נכדו של ריב"א הראשון, שנולד ביום פטירת סבו ונקרא (על שמו) רבי יצחק בן אשר. בנוסף, גם ה[[ריצב"א]], רבי יצחק בן אברהם אחי רבי [[שמשון משאנץ]], מכונה לעיתים בשם "ריב"א"; ואף רבי [[יצחק בן אברהם קרקושא]], תלמיד הרמב"ן, קרוי בשם "הריב"א מ[[נרבון\|נרבונה]]". ▲לרוב הכינוי "ריב"א" מתייחס לרבי יצחק בן אשר הראשון, בו עוסק ערך זה.{{הערה\|[[חיד"א]], [[שם הגדולים]], בערכו; [[יעקב הלוי ליפשיץ]], "סנהדרי גדולה" על [[מסכת סנהדרין]], חלק א, עמ' 14.}} כינוייו הנוספים: רבי יצחק הלוי משפירא, רבינו יב"א, ר' יב"א הלוי ועוד. ==קורותיו== זמני לידתו ופטירתו לא ידועים בוודאות. בצעירותו למד בפני רבי [[יצחק בן יהודה]], מרבותיו של רש"י, שנפטר בשנת [[ד'תת"ל]] ([[1070]]), ומכאן שנולד בסביבות [[ד'תת"י]] ([[1050]]). באשר לפטירתו ידוע ממכתב ששלח שבשנת [[ד'~~תתסג~~תתס"ג]] ([[1103]]) היה בחיים, ומאידך יש ראיה שבשנת [[ד'תתצ"ג]] ([[1133]]) כבר ~~נפטר~~לא היה בין החיים.{{הערה\|[[אביגדור אפטוביצר]], '''מבוא ~~לראבי~~ל[[ראבי"ה]]''', עמ' 370; [[אפרים אורבך]], '''בעלי התוספות''', מהדורה ראשונה, עמ' 148. פקפוק על ראיה זו מצוי אצל ליפשיץ, שם, עמ' 6, הערה 28.}} יש ~~אומרים~~האומרים שאחרי פטירת רש"י (בשנת [[ד'תתס"ה)]] למד ריב"א אצל ~~נכד~~נכדו של רש"י, [[רשב"ם]].{{הערה\|[[שו"ת]] [[מהרש"ל]] סימן כטכ"ט.}} ברם, לאור גילו הצעיר של הרשב"ם באותו זמן, ישהיו שהציעו גרסה חלופית למקור זה, ~~לפיה~~וגרסו ~~מדובר~~שהוא עלמתייחס ~~רבי~~לרבי [[מאיר בן שמואל]] - חתנו של רש"י, ~~ואבי~~אביו של הרשב"ם.{{הערה\|אורבך, שם, עמ' 142.}} חכמי דורו המפורסמים (כדוגמת ה[[אליעזר בן נתן\|ראב"ן]]) התייחסו ~~אליו~~לריב"א הראשון בהערכה רבה, ופנו אליו בשאלות שונות. היה מכונה בפי תלמידיו "קדוש", למרות שמת באופן טבעי ולא נהרג על [[קידוש השם]], וזאת בגלל הנהגות הפרישות שנהג בהן.▼ חותנו של ריב"א היה רבינו [[אליקים בן רבי משולם הלוי]], חברו של [[רש"י]]. ב[[בית עלמין\|בית העלמין]] ב[[וורמייזא]] נמצאה מצבתה של "פריצא בת מר אליקום הלוי" שנפטרה ד'תתמ"ח ([[1088]]), ומשערים כי זוהי בת רבינו אליקים, אשתו או גיסתו של ריב"א.{{הערה\|נמצאה שם מצבה דומה של "חנה הבחורה בת אליקום הלוי", אך התואר "בחורה" מוכיח כי לא נישאה.}} לפי זה נפטרה בצעירותו.▼ על פטירתו מסופר, שכשהיה חולה ב[[יום הכיפורים]] הרופאים טענו שאם יאכל יש סיכוי שיחיה, ואם לא יאכל -– ימות, והוא העדיף לצום -– ומת.{{הערה\|רבי [[מנחם רקנאטי]], "'''רקאנטי"''', סימן ~~קסו~~קס"ו. לדיון על ההצדקה ההלכתית לכך ראו [[שו"ת]] [[רדב"ז]] חלק ג', סימן ~~תמד~~תמ"ד.}}▼ לריב"א נולדו שני בנים: האחד הוא אשר, אביו של ריב"א השני, ועל השני ידוע שמת ערירי, ואשתו קיבלה [[חליצה]] מאחיו. ידוע שעסק במסחר, ולשם כך אף נסע ל[[רוסיה]]. נכדו, הבחור יצחק בן אשר ('ריב"א השני'), נרצח ב[[שפייר]] בשנת [[ד'תתקנ"ו]] עם יהודים נוספים עקב [[עלילת דם]].▼ לפי [[ישראל מ' תא-שמע]] ו[[אברהם גרוסמן]], היה ריב"א אחד מראשוני בעלי התוספות ב[[יהדות אשכנז\|אשכנז]], ומחוגו שבגרמניה - ולא מרבני צרפת, בני משפחת רש"י - החלה להתפתח ראשיתה של תנועת בעלי התוספות, שעסקו בדיון כמו-תלמודי הכולל בתוכו רישום של דעותיהם, ויכוחיהם ומנהגיהם של הדנים בסוגיה, וחיבוריהם מנסים לאחד בין הסוגיות המקבילות במקומות שונים בתלמוד, כפי שנעשה בתלמוד עצמו עם המקורות התנאיים. ▲חכמי דורו המפורסמים (כדוגמת ה[[אליעזר בן נתן\|ראב"ן]]) התייחסו אליו בהערכה רבה, ופנו אליו בשאלות שונות. היה מכונה בפי תלמידיו "קדוש", למרות שמת באופן טבעי ולא נהרג על [[קידוש השם]], וזאת בגלל הנהגות הפרישות שנהג בהן. === משפחתו === ▲על פטירתו מסופר, שכשהיה חולה ב[[יום הכיפורים]] הרופאים טענו שאם יאכל יש סיכוי שיחיה, ואם לא יאכל - ימות, והוא העדיף לצום - ומת.{{הערה\|רבי [[מנחם רקנאטי]], "רקאנטי", סימן קסו. לדיון על ההצדקה ההלכתית לכך ראו [[שו"ת]] [[רדב"ז]] חלק ג, סימן תמד.}} ▲חותנו של ריב"א היה רבינו [[אליקים בן ~~רבי~~ משולם]] הלוי]], חברו של [[רש"י]]. ב[[בית עלמין\|בית העלמין]] ב[[וורמייזא]] נמצאה מצבתה של "פריצא בת מר אליקום הלוי" שנפטרה בשנת [[ד'תתמ"ח]] ([[1088]]), ומשערים כי זוהי בת רבינו אליקים, אשתו או גיסתו של ריב"א.{{הערה\|נמצאה שם מצבה דומה של "חנה הבחורה בת אליקום הלוי", אך התואר "בחורה" מוכיח כי לא נישאה.}} ~~לפי~~אם אכן היא אשתו, הרי שנפטרה בעודו צעיר, זהבעשור ~~נפטרה~~הרביעי ~~בצעירותו~~לחייו. ▲לריב"א נולדו שני בנים: האחד הוא אשר, אביו של ריב"א השני, ועל השני ידוע שמת ערירי, ואשתו קיבלה [[חליצה]] מאחיו. ידוע שעסק במסחר, ולשם כך אף נסע ל[[רוסיה~~]]. נכדו, הבחור יצחק בן אשר ('ריב"א השני'), נרצח ב[[שפייר]] בשנת [[ד'תתקנ"ו]] עם יהודים נוספים עקב [[עלילת דם~~]]. נכדו, "ריב"א השני", שנולד ביום פטירת סבו ונקרא על שמו רבי יצחק בן אשר, נרצח על [[קידוש השם]] ב[[שפייר]] בשנת [[ד'תתקנ"ו]] ([[1196]]) עם יהודים נוספים, עקב [[עלילת דם]]. ==חיבוריו== שורה 24 ⟵ 33: תוספות הריב"א הגיעו גם לפרובנס, ספרד ואיטליה, וראשונים מארצות אלו מצטטים מהם רבות. כך, למשל, הספר [[יד רמ"ה]] על מסכת סנהדרין, מאת רבי [[מאיר הלוי אבולעפיה\|מאיר הלוי מטוליטולה]], מסתמך לרוב על תוספות ריב"א למסכת זו. [[רבינו תם]] ~~בספר~~ב[[ספר הישר (רבנו תם)\|ספר הישר]]{{הערה\|חלק החידושים, סימן ~~שטו)~~שט"ו.}} פקפק בייחוס חלק מקבצי התוספות שלפניו אל ריב"א: "{{ציטוטון\|ומה שמתרץ '''הרב ר' יב"א''' - הוא לא תירץ, והוא לא עשה אותם תוספות. המעתיקים קראום על שמו, ולא תסמכו עליהם כי רובם שגיאות".}} ריב"א כתב גם קבצים הכוללים פסקי הלכה, על פי סדר המסכתות. ידועים חיבוריו על הלכות ריבית, [[הלכות נידה]], פסקי [[מסכת חולין]], פסקי פרק ראשון של [[מסכת בבא מציעא]], ועוד. ייתכן שגם כתב פירושים למקרא. בחיבור "תוספות על התורה" וכן בפירוש רבי [[יוסף קרא]] ל[[ספר ~~יחזקאל\|לספר~~ יחזקאל]] יש פירושים בשמו. ==תלמידיו== מלבד כתיבת חידושי תורתו הרבה ריב"א להרביץ תורה בעל פה לתלמידיו, והללו בהדרכתו המשיכו במפעל של כתיבת התוספות על התלמוד. בכמה מקורות מצוטטים תוספות ופירושים ש"נתייסדו לפני ריב"א הלוי", כלומר, נכתבו "בפניו" - בהדרכתו בבית מדרשו. ~~כמה~~ מן המפורסמים שבתלמידיו: * רבי יצחק בן רבי מרדכי * רבי [[שמריה בן מרדכי\|שמריה בן רבי מרדכי]], מחכמי שפיירא, רבם של ה[[יהודה בן קלונימוס משפיירא\|ריב"ק משפיירא]] וה[[יהודה בן קלונימוס ממגנצא\|ריב"ק ממגנצא]]. היה תלמיד-חבר של ריב"א. * רבי שמריה בן רבי מרדכי [[רבי אפרים מרנשבורג]]. רבי יצחק בן רבי יעקב, המכונה "[[ר"י הלבן]]". לא למד ישירות מפי ריב"א, אבל הושפע הרבה מתורתו, ותוספותיו למסכת יומא ("תוספות ר"י הלבן") מבוססים על תורת ריב"א. רבי [[יצחק בן מרדכי\|יצחק בן רבי מרדכי]], דיין בבית הדין של [[רגנסבורג\|רגנשבורג]]. רבי יצחק בן רבי יעקב, המכונה "[[ר"י הלבן]]", תלמיד רבנו תם. למד בבית מדרשו של הריב"א, אך אולי לא למד מפי הריב"א עצמו{{הערה\|דב גנחובסקי, במבואו לתוספות ר"י הלבן על מסכת יומא, ירושלים תשט"ז, עמוד 20.}}; התוספות שכתב ל[[מסכת יומא]] מבוססות רבות על תורת ריב"א, וכנראה נכתבו בבית מדרשו. ==לקריאה נוספת== * {{היברובוקס\|[[אביגדור אפטוביצר]], \|'''מבוא לראבי"ה'''\|21884\|[[מקיצי נרדמים]] תרצ"ח, ~~[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21884&st=&pgnum=378&hilite=~~ עמ'369–370\|עמוד ~~369-370]~~דיגיטלי=378}}. * [[אפרים אורבך]], '''בעלי התוספות''', מהדורה ראשונה, עמ' ~~142-148~~142–148. * [[יעקב הלוי ליפשיץ]], ~~'''~~מבוא לתוספות הריב"א, '''~~, "~~סנהדרי גדולה"''', חלק א, עמ' ~~3-31~~3–31. * [[דב גניחובסקי]], '''פירוש רבינו אליקים על מסכת יומא''', ירושלים תשכ"ד, עמ' ~~11-12~~11–12. * {{אוצר החכמה\|מתניה יוסף בן גדליה\|חכמי שפייר בימי גזירות תתנ"ו ולאחריהן: קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור ויצירתם הרוחנית בשלהי המאה ה-11 ובראשית המאה ה-12\|172811\|עבודת דוקטורט, [[אוניברסיטת בר-אילן]], רמת גן, ניסן ה'תשס"ז, עמ' 85–107\|עמוד דיגיטלי=98}} ==קישורים חיצוניים== * ירמיהו מלחי, [~~http~~https://~~app~~www.shaanan.ac.il/~~shnaton~~wp-content/uploads/2018/08/Laor/Ktav_Et/Shnaton/K-15/15-4%20malchi.pdf חכמי שפיירא ויצירתם הרוחנית], ~~שנתון "~~'''שאנן",''' ~~כרך ט"ו,~~טו (תש"ע), עמ' 59–61. * {{דף שער בספרייה הלאומית\|987007499171705171\|יצחק בן אשר הלוי}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} ~~[[קטגוריה:רבנים:~~ {{ראשונים]]}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:בעלי התוספות]] ~~[[קטגוריה:יהודים הקבורים בצרפת]]~~ [[קטגוריה:ראשוני אשכנז]] [[קטגוריה:תלמידי רש"י]] [[קטגוריה:שפיירא: רבנים]]