יצחק בן אשר הלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
רבי יצחק בן אשר בו עוסק ערך זה הוא תלמיד [[רש"י]]. נכדו, שנולד ביום פטירת סבו, נקרא אף הוא (על שמו) רבי יצחק בן אשר, ונהרג על [[קידוש השם]] בשנת [[ד'תתקנ"ו]] ([[1196]]) במהלך [[פרעות תתקנ"ו (פרעות שפייר)|פרעות תתקנ"ו]]. אדם נוסף שכינויו הוא ריב"א, הוא רבי יצחק בן אברהם, אחיו של רבי [[שמשון משאנץ]], הידוע בעיקר בכינויו [[יצחק בן אברהם|הריצב"א]]. ואדם נוסף הנושא כינוי זה הוא רבי [[יצחק בן אברהם קרקושא]] (הריב"א מנרבונה), תלמיד הרמב"ן.
 
לרוב הכינוי "ריב"א" מתייחס לרבילרב הנדון בערך זה, הוא רבי יצחק בן אשר הראשון,נכד בוריב"א עוסק ערך זההראשון.{{הערה|ה[[חיד"א]], [[שם הגדולים]], בערכו; [[יעקב הלוי ליפשיץ]], "סנהדרי גדולה" על [[מסכת סנהדרין]], חלק א, עמ' 14.}} כינוייו הנוספים: רבי יצחק הלוי משפירא, רבינו יב"א, ר' יב"א הלוי ועוד. לאחר מותו של אפרים אלימלך אורבך, חוקר תולדות בעלי התוספות, יצאו פרופ' ישראל משה תא-שמע ואברהם גרוסמן במאמרים בהם זיהו חד משמעית את הסב ריב"א הראשון כאחד מראשוני בעלי התוספות באשכנז מהם, ולא מרבני צרפת בני משפחת רש"י, צמחה ראשית תנועה זו של המשך דיון כמו-תלמודי הכולל את דעותיהם, ויכוחיהם ומנהגיהם של הדנים בסוגיה. ריב"א הסב מוזכר ככותב תוספות בספר הישר של רבנו תם (הדוחה את הפירושים מתוך ספר זה כשיבושים של תלמידי ריב"א הסב).{{הערה|1=[{{הערה|שם=אביליפשיץ|1=[http://aleph.nli.org.il/nnl/rmb01/73/16/50/00/RMB01.000507316.html התוספות התלמוד ומה שביניהם] ד"ר [[אברהם לפשיץ{אבי לפשיץ]], במסמך וורד}}
 
==קורותיו==
זמני לידתו ופטירתו לא ידועים בוודאות. בצעירותו למד בפני רבי [[יצחק בן יהודה]], מרבותיו של רש"י, שנפטר בשנת ד'תת"ל (1070), ומכאן שנולד בסביבות ד'תת"י (1050). באשר לפטירתו ידוע ממכתב ששלח שבשנת ד'תתסג ([[1103]]) היה בחיים, ומאידך יש ראיה שבשנת ד'תתצ"ג ([[1133]]) כבר נפטר.{{הערה|[[אביגדור אפטוביצר]], מבוא לראבי"ה, עמ' 370; [[אפרים אורבך]], בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 148. פקפוק על ראיה זו מצוי אצל ליפשיץ, עמ' 6, הערה 28.}}