ועדת שו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־05:45, 22 בפברואר 2020 עריכה Liadmalone (שיחה \| תרומות) חסיני חסימות IP, מנטרים 70,051 עריכות ←‏ישיבות הוועדה: ז'בוטינסקי העיד בלונדון → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־01:05, 7 בדצמבר 2023 עריכה ביטול 147.235.223.146 (שיחה) ←‏הערות שוליים תגיות: אנונימי - קטגוריות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(19 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: [[קובץ:Shaw Commission.tif\|שמאל\|ממוזער\|ועדת שו מתארחת ב[[ארמון הנציב]] בירושלים]] [[קובץ:~~Report of the Commission on the Palestine Disturbances of August, 1929~~ועדת שאו.jpg\|ממוזער\|~~דו"ח~~250px\|ועדת שו, ~~מרץ 1930~~מסיירת.]] '''ועדת שׁוֹ''' (ב[[אנגלית]]: '''Shaw Commission''') שכינויה הרשמי היה "הוועדה למהומות של אוגוסט 1929 בארץ ישראל" (Commission on the Palestine Disturbances of August, 1929) הייתה [[ועדת חקירה]] בראשות ה[[שופט]] [[סר]] [[וולטר שו]], ~~(Walter~~שמונתה ~~Shaw)~~ב-13 ~~{{אנ\|Walter~~בספטמבר ~~Shaw (judge)}}, שמונתה~~[[1929]] על ידי [[משרד המושבות הבריטי]] על מנת לחקור את "הסיבות הישירות" שהובילו ל[[מאורעות תרפ"ט]] "ולהביא המלצות בנוגע לצעדים הדרושים למנוע את הישנותן". הוועדה הגיעה ~~ארצה~~לארץ ישראל ב-[[24 באוקטובר]] 1929 ושהתה בה עד 28 בדצמבר 1929.{{הערה\|שם=חלמיש 103\|[[~~1929~~אביבה חלמיש]], על'''מבית ~~מנת~~לאומי ~~לחקור~~למדינה אתבדרך''', [[~~מאורעות~~האוניברסיטה ~~תרפ"ט~~הפתוחה]], ~~ובכדי~~כרך ~~להגיש~~ב, ~~המלצות~~יחידה ~~למניעת~~6, ~~חזרתן~~עמ' ~~בהמשך~~103.}} עבודתה כללה שמיעת עדויות מעשרות בריטים, יהודים וערבים המלווים בעורכי דין. ב-31 במרץ [[1930]] פורסמו מסקנות הוועדה. == ישיבות הוועדה == הוועדה מנתה ארבעה חברים: יושב ראש הוועדה שו, ~~שהגיעו~~ושלושה חברי הפרלמנט הבריטי, אחד מכל מפלגה: השמרנית, הלייבור והליברלית.{{הערה\|שם=חלמיש 103}} ארבעת חברי הוועדה הגיעו ל[[ירושלים]] ברכבת מ[[קנטרה]] והשתכנו ב[[מלון פאסט]]. אסירים יהודים וערבים הכשירו למענם את הדרכים המובילות אל משרדו של שופט השלום בירושלים, מוחמד יוסוף אל-ח'אלידי. על הבמה בבית המשפט ישבו ארבעת חברי הוועדה ומזכירה. כעבור זמן מה, הועברו הישיבות לחדר קטן בבניין המכס בירושלים, אולם במהלך אוקטובר חברי הוועדה סיירו בארץ, וקירות החדר נהרסו והוא הפך לאולם. את שני הצדדים, היהודי והערבי, ייצגו עורכי דין בריטיים ידועים.{{הערה\|שם=אצולת הארץ 274-273\|[[אילן פפה]], '''אצולת הארץ''', עמ' 274-273.}} [[זאב ז'בוטינסקי]] העיד בפני הוועדה ב-24 בינואר 1930 בישיבה סגורה בלונדון, בשל האיסור שהוטל ב-1929 על כניסתו לארץ ישראל.{{הערה\|זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', תאריכים חשובים, עמ' 309–310.}} === עדותו של אמין אל-חוסייני === [[המופתי של ירושלים]], [[אמין אל-חוסייני]], דרש מרוב חברי [[המועצה המוסלמית העליונה]] להיות נוכחים בישיבות. המופתי עצמו הוזמן לתת את עדותו בישיבה ה-46. עדותו נשמעה במשך חמש ישיבות.{{הערה\|שם=אצולת הארץ 274-273}} אולם בשל מעמדו כ"[[המופתי הגדול\|מופתי הגדול]]", הוא לא נדרש להופיע בפני ועדת החקירה. הוועדה באה אליו למשרדו.{{הערה\|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות''', עמ' 273, הערה.}} לצורך עדותו, החליף אל-חוסייני את המתורגמן הנוצרי שלו, [[ח'ליל א-סכאכיני]], במתורגמן מוסלמי, [[מוסא אל-עלמי]], וזאת כדי להדגיש כי הנושא המרכזי הוא מוסלמי, עתיד החרם א-שריף ([[הר הבית]]). הוא ערך סקירה היסטורית של העוול שעשתה לדבריו המדיניות הבריטית לפלסטינים. הוא טען שהבריטים מפרים הבטחות לערבים, החל בהבטחה ב[[מכתבי חוסיין-מקמהון]], וציין לדוגמה שהממשלה שסללה כבישים ליישובים יהודיים אולם לא נענתה לבקשתו לסלול כביש באורך שני קילומטרים ל{{פירושון\|נבי מוסא}}. עורך הדין הבריטי שלו, הנרי סטוקר, הביא איתו לוועדה עותק של הספר "[[הפרוטוקולים של זקני ציון]]" בערבית ובצרפתית, ואל-חוסייני נראה כשהוא קורא בו בזמן הדיונים. עורכי הדין של היהודים שאלו את המופתי על ההוכחות שפרסם למזימת ההשתלטות היהודית כביכול על הר הבית והצביעו על הקשר בין הספר ובין הטענות הפלסטיניות לגבי רצון היהודים להשתלט על ההר.{{הערה\|שם=אצולת הארץ 274-273}} כאשר נשאל על חלקו באירועים של 1920 ו-1929, הכריז המופתי כי הוא [[חף מפשע]]. כשאר נשאל מדוע תבעו אותו למשפט, הקביל את עצמו ל[[ישו]] הנוצרי שנידון ~~לצליבה~~ל[[צליבה]], ואמר: "גם אז נקבע פסק הדין לפי דרישת היהודים".{{הערה\|אילן פפה, '''אצולת הארץ''', עמ' 311-309.}} קו הטיעון הערבי בוועדה היה שבמאורעות הייתה התנפלות יהודית על ערבים.{{הערה\|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)\|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929]]''', עמ' 220.}} ==מסקנות והמלצות של הוועדה== [[קובץ:Report of the Commission on the Palestine Disturbances of August, 1929 .jpg\|ממוזער\|150px\|דו"ח שו, מרץ 1930]] ===מסקנותיה=== וולטר שו כתב בדו"ח: "הסיבה העיקרית לעוינות ולאלימות של שנת 1929, היא האכזבה של הערבים מכך שתביעותיהם הלאומיות והפוליטיות לא מומשו וחששם מפני עתידם הכלכלי".{{הערה\|שם=אצולת הארץ 274-273}} שורה 28 ⟵ 29: ניתן לומר כי הוועדה התעלמה בסיכומיה מאחריות הבריטים והערבים לפרוץ מהומות הרצחניות. האחריות הושלכה על עליית היהודים ולאור כך גובשו המלצותיה. חלק מדו"ח ועדת שו עסק ב[[משטרת המנדט]] וכללה ביקורת חריפה עליה, במיוחד על איכות וכמות המודיעין שנאסף על ידי [[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט]]. בעקבות דו"ח זה מינה [[משרד המושבות]] את [[הרברט דאוביגין]] לבחון את פעילות [[משטרת המנדט]] ולהמליץ המלצות לגבי ארגונה מחדש.{{הערה\|1=David Anderson,David ~~Killingray‏~~Killingray, '''[http://books.google.com/books?id=rni7AAAAIAAJ&pg=PA68 Policing and decolonisation: politics, nationalism, and the police, 1917-65]''', page 65}}. ===דעת מיעוט=== ==דו"ח סימפסון==▼ דוח הוועדה התקבל ברוב קולות חבריה. [[הארי סנל]] {{אנ\|Harry Snell, 1st Baron Snell}}, נציג מפלגת הלייבור, הסתייג מרוב מסקנותיה והמלצותיה. הוא סבר שלמופתי היה חלק גדול באחריות למאורעות, ומתח ביקורת על הימנעות הממשלה ממתן נשק ליהודים לצורך התגוננות. הוא דרש להגשים את מדיניות המנדט ושיבח את הישגי היהודים בארץ ישראל בעשור שקדם למאורעות.{{הערה\|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', עמ' 105, הערה 6.}} [[דו"ח הופ-סימפסון]] הוגש ב-[[22 באוגוסט]] [[1930]], לאחר חודשיים של סיור בארץ של ועדה בראשות מומחה להתיישבות, [[ג'ון הופ סימפסון]] {{אנ\|John Hope Simpson}}, שכונסה בעקבות ועדת שו. קביעתו הייתה כי בשל התנאים קיימת הגבלה על כושר הקליטה הכלכלי של הארץ. ▲==דו"ח הופ-סימפסון== ממשלת המנדט אימצה באופן עקרוני את המלצות ועדת שו, וב-[[1930]] שלחה מומחה להתיישבות, [[ג'ון הופ סימפסון]]{{אנ\|John Hope Simpson}}, על מנת שיבדוק סוגיות בנושאי התיישבות, הסדר קרקעות, הגירה ופיתוח. הוועדה באשותו של סימפסון סיירה בארץ ישראל כחודשיים והגישה את מסקנותיה ([[דו"ח הופ-סימפסון]]) ב-[[22 באוגוסט]] 1930, קביעתו הייתה כי בשל התנאים קיימת הגבלה על כושר הקליטה הכלכלי של הארץ. בעקבות ועדת שו ודו"ח הופ-סימפסון, ומסקנותיהם המשותפות על ההכרח לבלום את ההתיישבות היהודית, פורסם [[הספר הלבן של פאספילד]]. שורה 39 ⟵ 43: ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה\|Category:Shaw Commission}} * [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/ArchiveSearchIndex.aspx?k=%22%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%22 תמונות] [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/ArchiveSearchIndex.aspx?k=%22%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%95%22 ומסמכים] מביקורה של ועדת פיל בישראל נמצאים בקטלוג [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/Default.aspx הארכיון הציוני המרכזי] בירושלים * {{דבר\|\|תשובת הסוכנות היהודית לדו"ח של ועדת שאו\|~~1930/06/06~~19300606\|~~00100~~1}}, {{דבר\|\|המשך\|~~1930/06/06~~19300606\|~~00608~~39}} * {{דבר\|\|תשובת הסוכנות היהודית לדו"ח של ועדת שאו\|~~1930/06/12~~19300612\|~~00300~~22}} * {{דבר\|\|תשובת הסוכנות היהודית לדו"ח של ועדת שאו\|~~1930/06/13~~19300613\|~~00400~~19}} * {{דבר\|\|תשובת הסוכנות היהודית לדו"ח של ועדת שאו\|~~1930/06/15~~19300615\|~~00300~~22}} * {{דבר\|\|תשובת הסוכנות היהודית לדו"ח של ועדת שאו\|~~1930/06/16~~19300616\|~~00300~~26}} * {{דבר\|\|תשובת הסוכנות היהודית לדו"ח של ועדת שאו\|~~1930/06/17~~19300617\|~~00304~~29}} * עוזי אלידע, ״בין טשטוש להבלטה: העיתונות העברית בארץ-ישראל נוכח מאורעות 1929״, קשר, מס׳50, סתיו 2017, עמ׳ 23-31. ==הערות שוליים== שורה 52 ⟵ 58: {{ועדות חקירה לארץ ישראל}} {{תוכניות, מהלכים מדיניים והסכמים ישראל-ערב}} ~~{{קצרמר\|היסטוריה}}~~ {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:ועדות חקירה לארץ ישראל]]▼ [[קטגוריה:מאורעות תרפ"ט]]▼ ▲[[קטגוריה:ועדות חקירה לארץ ישראל\|שו]] ▲[[קטגוריה:מאורעות תרפ"ט]]