מגילת רות – הבדלי גרסאות

המגילה מגוללת את סיפורה של [[רות]] ה[[גיור]]ת, המגיעה בעקבות חמותה היהודייה אל שדות [[בית לחם]], את תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית והפיכתהשהוביל לאםללידתו של נינה, דוד המלך, אבי שושלת מלכות יהודה, ממנה על פי האמונה היהודית [[ממלכתיוולד ישראלהמשיח המאוחדת|המלכותלעתיד הישראלית]]לבוא. ב[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]] בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה ב[[שבועות|חג השבועות]].

על פי המשפט הפותח את המגילה, מתרחש הסיפור "[[תקופת השופטים|בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים]]", כלומר לפני [[ממלכת ישראל המאוחדת|תקופת המלוכה]]. [[חז"ל]] תיארכו את המגילה לתקופתו של השופט [[אבצן]] מ[[בית לחם]], המופיע בספר שופטים, ואף זיהו את [[בעז]], שנשא את רות לאישה, כאבצן.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|צא|א}}.}} רשימתשושלת ה[[גנאלוגיה|יוחסין]] המייחסתהמפרטת אתכיצד [[דוד המלך]] לרותהוא נינם של רות ולבעזובעז חותמת את המגילה.

המגילה מביאה את סיפורהּ של משפחת [[אלימלך]] מבית לחם שבנחלת [[שבט יהודה]], שעקב ה[[רעב המוני|רעב]] עוזבת את [[מולדת]]ה ועוברת לגור ב[[מואב|שדהשדי מואב]]. כעבור זמן לא רב מת אבי המשפחה, אלימלך, ובניו [[מחלון וכליון]] נושאים נשים מואביות - רות ו[[ערפה]]. לאחר כעשר שנים מתים גם שני הבנים מבלי שהביאו לעולם ילדים, ונותרות רק אם המשפחה, נעמי, ושתי כלותיה.

לאחר חזרתן ל[[בית לחם]] בנחלת יהודה, רות מחפשת שדה בו תוכל ל[[מתנות עניים#לקט ופרט|לקט]] שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים, והיא נקלעת לאחד משדותיו של [[בעז]], [[קרוב משפחה|קרוב משפחת]] אלימלך.<ref>[[חז"ל]] מבארים שאלימלך היה דודו של בעז ({{תלמוד בבלי|בבא בתרא|צא|א}}).</ref> בעז, בעל השדה, מבחין בה, מברר את זהותה, ומבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר. לאחר שמתברר לנעמי שרות מוצאת חן בעיני בעז, וכמו כן בעז הוא מקרובי משפחת בעלה, היא יועצת לרות ללכת בלילה אל ה[[גורן]] ולהתגלות אליו. רות שומעת בקולהּ, ונפגשת בלילה עם בעז. בעז, שהיה אחד מהמנהיגים באזור, נבהל, אך לאחר שמגלה שזו רות ולאחר שהיא מספרת לו שהיא אחת מקרובי משפחתה של נעמי ולכן יש לו אפשרות להקיםלייבם שובאותה ובכך לגאול את שם המשפחה, בעז נרגע ואומר לה שיעשה ככל יכולתו לשאת אותה לאשה.

למחרת נפגש בעז עם קרוב משפחה אחר שגםשלו לוזכות ישראשונים יכולת להקים בשניתלייבם את שם המשפחהרות, אך לאחר שהוא מתאר בפני הגואל את ההתחייבויות הכרוכות בכך, ומכיוון שרות היא מואביה ולכן לכאורה אסורה בחיתון, הגואל מוותר לבעז ומקיים טקס המזכיר את טקס ה[[חליצה]].

לבסוף בעז לוקח את רות לאישה לאחר שמצא דרך להתיר את איסור החיתון, ונולד להם בן בשם [[עובד (דמות מקראית)|עובד]], סבו של [[דוד]] כלשון הפסוק החותם את המגילה: {{הדגשה|וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד|{{תנ"ך|רות|ד|כא|כב}}}}.