מגילת רות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
עריכה טכנית: עיצוב סדר הופעת המידע בקטע על המגילה וסיפורי מקרא נוספים. |
||
שורה 101:
== זיקות פנים-מקראיות ==
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}
[[אמנון בזק]] הציע להשוות בין קורות [[איוב]] לקורות [[נעמי]]:▼
* שניהם איבדו את זרעם והתלוננו על מר גורלם, מתוך תודעה שהקב"ה עומד מאחורי אסונם: "משפטי ושדי המַר נפשי" ({{תנ"ך|איוב|כז|ב}}; ונעמי מקוננת - "כי הֵמַר שדי לי מאד" ({{תנ"ך|רות|א|כ}}).▼
* בשני המקרים, הסביבה מגיבה בתדהמה. לשני הסיפורים, סוף טוב, בניגוד למצופה.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=אמנון בזק|שם=עולם חסד יבנה - בין מגילת רות לספר איוב|כתב עת=מגדים|כרך=18-19|עמ=169-175|קישור=https://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/imported/mega18-19_bazak.pdf}}</ref>▼
לדעתו, זו ההשוואה שעומדת מאחורי הקביעה ש-"איוב - בימי שפוט השופטים היה".<ref>{{בבלי|בבא בתרא|טו|ב}}</ref> והמסר העולה מהרמזים אלה, הוא דווקא הניגוד בין הסיפורים: ספר איוב מתבונן באסון הפוקד את האדם מנקודת מבט אלוהית ומסיק שהאדם, בעל הראיה המצומצמת ותוחלת החיים הקצרה אינו יכול לשפוט את אלוהיו ועליו להכיר את מקומו. לעומת זאת, לפי מגילת רות, האדם יכול ונדרש להביא לגאולה, במעשי החסד שלו. האדם נדרש לפעול בתוך העולם מתוך הכרה בכוחותיו וביכולתיו.<ref name=":7" />▼
במאמר תגובה, העיר [[יהודה שביב]] שמהשוואה זו עולה גם שבעוד רעיו של איוב אכזבו, לא הצליחו לנחם את איוב ולא נהגו בצורה חברית, רות היא דמות התומכת באדם הסובל, מופת לרעות של אמת ושל חסד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה שביב|שם=מגילת רעות - הרעה לעומת הרעים|כתב עת=מגדים|כרך=21|עמ=122}}</ref>▼
=== בין מגילת רות לסיפורי מקרא נוספים ===
שורה 122 ⟵ 113:
==== סיפור יהודה ותמר ====
כך גם בהשוואה לסיפור יהודה ותמר (בראשית לח) נכרת זיקה בין הסיפורים. בשני המקרים מדובר בנשים שאיבדו בעלים מבלי שילדו צאצאים, והן נוטלות את גורלן בידיהן ומקימות שתיהן את שושלת [[בית דוד]].
==== ספר איוב ====
▲[[אמנון בזק]] הציע להשוות בין קורות [[איוב]] לקורות [[נעמי]]:
▲* שניהם איבדו את זרעם והתלוננו על מר גורלם, מתוך תודעה שהקב"ה עומד מאחורי אסונם: "משפטי ושדי המַר נפשי" ({{תנ"ך|איוב|כז|ב}}; ונעמי מקוננת - "כי הֵמַר שדי לי מאד" ({{תנ"ך|רות|א|כ}}).
▲* בשני המקרים, הסביבה מגיבה בתדהמה. לשני הסיפורים, סוף טוב, בניגוד למצופה.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=אמנון בזק|שם=עולם חסד יבנה - בין מגילת רות לספר איוב|כתב עת=מגדים|כרך=18-19|עמ=169-175|קישור=https://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/imported/mega18-19_bazak.pdf}}</ref>
▲לדעתו, זו ההשוואה שעומדת מאחורי הקביעה ש-"איוב - בימי שפוט השופטים היה".<ref>{{בבלי|בבא בתרא|טו|ב}}</ref> והמסר העולה מהרמזים אלה, הוא דווקא הניגוד בין הסיפורים: ספר איוב מתבונן באסון הפוקד את האדם מנקודת מבט אלוהית ומסיק שהאדם, בעל הראיה המצומצמת ותוחלת החיים הקצרה אינו יכול לשפוט את אלוהיו ועליו להכיר את מקומו. לעומת זאת, לפי מגילת רות, האדם יכול ונדרש להביא לגאולה, במעשי החסד שלו. האדם נדרש לפעול בתוך העולם מתוך הכרה בכוחותיו וביכולתיו.<ref name=":7" />
▲במאמר תגובה, העיר [[יהודה שביב]] שמהשוואה זו עולה גם שבעוד רעיו של איוב אכזבו, לא הצליחו לנחם את איוב ולא נהגו בצורה חברית, רות היא דמות התומכת באדם הסובל, מופת לרעות של אמת ושל חסד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה שביב|שם=מגילת רעות - הרעה לעומת הרעים|כתב עת=מגדים|כרך=21|עמ=122}}</ref>
== נשים ופריצת נורמות ==
| |||