מגילת רות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
== מחקר ספרותי ==
=== מבנה העלילה ===
סיפור המגילה עונה להגדרות המקובלות של סיפור קצר, מבחינת היקפו ואופיו הספרותי: הוא מתמקד במספר קטן של דמויות ומרוכז בעלילתו. כמו כן, ניתן להבחין במבנה האופייני לסיפורים קצרים והמשמר את המתח הספרותי במגילה: 1. רקע לעלילה 2. הצגת הקונפליקט (פרק א':
כבר בפסוקים הראשוניים, מוצגת הבעיה הטראגית של
לצד מבנה העלילה, חוקרי הסיפור העירו שלסיפור מבנה כיאסטי משוכלל:
שורה 78:
* ג1. הקמת המשפחה מחדש בבית לחם.<ref name=":6">{{צ-ספר|מחבר=יונתן גרוסמן|שם=מגילת רות - גשרים וגבולות|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=תבונות|שנת הוצאה=2016|עמ=23-26}}</ref>
[[קובץ:1795-William-Blake-Naomi-entreating-Ruth-Orpah.jpg|250px|ממוזער|שמאל|{{ציטוט|תוכן=
לדעת שוקי רייס, יש להוסיף למבנה זה שתי קצוות,
=== שמות סמליים ===
משפחת אלימלך נעה מ[[בית לחם]], מקום המסמל בשמו גם מחסה (בית) וגם ביטחון כלכלי (לחם) אל שדה מואב, שם היוצר [[קונוטציה]] שלילית (שכן העם מואבי נזכר במקרא כאויב לעם ישראל). חוסר הלחם בבית לחם וחזרתו ({{ציטוטון|כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם}}), יישוב שכנראה היה אסם תבואה, אף הוא מוטיב ספרותי.
הדמויות במגילה נושאות בעליל [[מדרש שם|שמות ספרותיים]]. כך בניו של אלימלך (ששמו אולי אמיתי, אך מעיד גם על מעמדו) נקראים מחלון וכליון – שמות שבמקור ייתכן אמנם שמשמעותם טובה (תכשיט ושלמות), אך הם גם מעידים על סופם (מחלה וכיליון). [[ילקוט שמעוני]] (רות א' רמ"ז) מצביע על הכתוב בדברי הימים: {{הדגשה|וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים|{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|כב|קצר=כן}}}}, ומביא את דברי [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] הטוענים כי יואש ושרף הם שמותם המקוריים או
[[קובץ:Adi Ness, Ruth, Naomi gleaners.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רות ונעמי צילום [[עדי נס]]. [[מוזיאון ישראל]] [[ירושלים]]]]
שורה 109 ⟵ 108:
==== סיפור בנות לוט ====
סיפור רות ובועז בגורן בפרק ג מתכתב עם סיפורן של בנות לוט ואביהן. בשני המקרים ישנה יוזמה נשית ומפגש לילי עם גבר, אולם רות הצאצאית של אותו מפגש של לוט ובנותיו, מתקנת במעשיה ובצניעותה את סיפור גילוי העריות
==== סיפור יהודה ותמר ====
==== ספר איוב ====
שורה 119 ⟵ 118:
* בשני המקרים, הסביבה מגיבה בתדהמה. לשני הסיפורים, סוף טוב, בניגוד למצופה.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=אמנון בזק|שם=עולם חסד יבנה - בין מגילת רות לספר איוב|כתב עת=מגדים|כרך=18-19|עמ=169-175|קישור=https://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/imported/mega18-19_bazak.pdf}}</ref>
לדעתו, זו ההשוואה שעומדת מאחורי הקביעה ש-"איוב - בימי שפוט השופטים היה".<ref>{{בבלי|בבא בתרא|טו|ב}}</ref> והמסר העולה מהרמזים אלה, הוא דווקא הניגוד בין הסיפורים: ספר איוב מתבונן באסון הפוקד את האדם מנקודת מבט אלוהית ומסיק שהאדם, בעל הראיה המצומצמת ותוחלת החיים הקצרה אינו יכול לשפוט את אלוהיו ועליו להכיר את מקומו. לעומת זאת, לפי מגילת רות, האדם יכול ונדרש להביא לגאולה, במעשי החסד שלו. האדם נדרש לפעול בתוך העולם מתוך הכרה בכוחותיו
במאמר תגובה, העיר [[יהודה שביב]] שמהשוואה זו עולה גם שבעוד רעיו של איוב אכזבו, לא הצליחו לנחם את איוב ולא נהגו בצורה חברית, רות היא דמות התומכת באדם הסובל, מופת לרעות של אמת ושל חסד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה שביב|שם=מגילת רעות - הרעה לעומת הרעים|כתב עת=מגדים|כרך=21|עמ=122}}</ref>
שורה 126 ⟵ 125:
מגילת רות היא אחת משתי מגילות ש[[גיבור (ספרות ואמנות)|גיבורותיו]] הראשיות והבולטות ביותר הן [[אישה|נשים]] (המגילה הנוספת היא [[מגילת אסתר]]). הסיפור פותח אמנם באלימלך ובניו (המתים כולם כבר בפסוק החמישי), ומסתיים בפסוק של שושלת הולדת בנים זכרים, אולם ציר העלילה המרכזי נסוב סביב שתי נשים ויוזמותיהן, לצד התגייסותו של בעז.
סיפור רות ובעז דומה לסיפור [[תמר (ספר בראשית)|תמר]] ו[[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], מייסדי ה[[שושלת]] של שבט יהודה. בשני המקרים מתים שני הבנים הצעירים של המשפחה ללא בנים לאחר נישואיהם. האדם שאמור לייבם אותן אינו עושה זאת (אצל תמר - [[שלה]], בהחלטה של יהודה אביו, ואצל רות - הגואל האלמוני); בשני המקרים יוזמות הנשים והן שבוחרות את הגבר, כאשר תמר נוקטת בפעולה שאסורה לפי ה[[נורמה|נורמות החברתיות]], כדי להתקשר אל יהודה, ורות מוצאת מסילות אל ליבו של בעז באופן שעשוי להתפרש כ; ובשתיהן קיימת מעורבות של אדם המתגלה כמנהיג היודע להכריע באומץ: יהודה המודה ומציל את תמר ההרה, ובעז הפועל להמשיך את זרע המשפחה. במגילת רות אף נרמז הקשר במילים {{הדגשה|וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ, אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה, מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לְךָ, מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת.|{{תנ"ך|רות|ד|יב|קצר=כן}}}}.
המגילה מציגה את [[דוד]] כצאצא של גיורת מואבית. ב[[מדרש]]י חז"ל מסופר שהייתה מחלוקת בימי דוד האם האיסור על ביאת מואבים בקהל ה' חל גם על נשות מואב או רק על הגברים. להלכה נפסק שהאיסור הוא רק על גברים, ודוד המלך כשר לבוא בקהל ישראל ולהיות מלך, שנאמר "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (דברים כ"ג ד) - מואבי, ולא מואבית. דיוק זה הוא על פי חז"ל פרי יוזמתו של בעז, שהכשיר את נישואיו לרות. ישנם חוקרי מקרא הטוענים שהמגילה דווקא מדגישה את הסיבוך וההפתעה במוצאו של המלך המגיע ממוצא בעייתי.
| |||