מגילת רות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי ניסוח בפתיח והוספת קישור פנימי |
שינוי ניסוח במשפט מהפסקה רות ובועז ובמשפט מהפסקה מוטיב החסדים |
||
שורה 25:
===רות ובעז===
לאחר חזרתן ל[[בית לחם]] בנחלת יהודה, רות מחפשת שדה בו תוכל ל[[מתנות עניים#לקט ופרט|לקט]] שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים, והיא נקלעת לאחד משדותיו של [[בעז]], [[קרוב משפחה|קרוב משפחת]] אלימלך.<ref>[[חז"ל]] מבארים שאלימלך היה דודו של בעז ({{תלמוד בבלי|בבא בתרא|צא|א}}).</ref> בעז, בעל השדה, מבחין בה, מברר את זהותה, ומבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר. לאחר שמתברר לנעמי שרות מוצאת חן בעיני בעז, וכמו כן בעז הוא מקרובי משפחת בעלה, היא
למחרת נפגש בעז עם קרוב משפחה אחר שלו זכות ראשונים לייבם את רות, אך לאחר שהוא מתאר בפני הגואל את ההתחייבויות הכרוכות בכך, ומכיוון שרות היא
===שושלת בית דוד===
שורה 92:
במשך הדורות עלו תהיות סביב הסיבה להכללת המגילה בתנ"ך; במדרש [[רות רבה]] מעלה [[רבי זעירא]] את השאלה, ועונה עליה: {{הדגשה|מגילה זו אין בה טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה [[שכר ועונש|שכר טוב]] ל[[גמילות חסדים|גומלי חסדים]]|רות רבה ב יד|רות רבה ב', יד}}.
ואמנם, לכל אורך המגילה, מהחלטתה של רות שלא לעזוב את [[נעמי]] ועד
מגילת רות, לא מביאה עמה [[מוסר השכל]] ישיר – ובזאת היא
דמויות המגילה אכן מרבות בגילויי חסד, מעשים שלפנים משורת הדין: רות דבקה בנעמי אף שאינה חייבת לעשות כן, ולמרות הפצרותיה של חמותה; היא דואגת לכלכלת חמותה, ואף בגאולתה היא עושה חסד עם בית נעמי, שהרי בזכותה לא יכרת שמו. אף בעז מתגלה כאיש חסד: הוא יוצא מגדרו לסייע לרות, נוטל על עצמו את עול כלכלת שתי הנשים, ולבסוף גואל את רות. הדמויות זוכות לשכר טוב: זכו רות ובעז ומזיווגם נשתלשל ובא לעולם המלך [[דוד]] ({{תנ"ך|רות|ד|יז|כב|קצר=כן}}).{{הערה|שם=זקוביץ}}
| |||