מגילת רות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Adar48 (שיחה | תרומות)
שינוי ניסוח במשפט מהפסקה רות ובועז ובמשפט מהפסקה מוטיב החסדים
Adar48 (שיחה | תרומות)
הוספת הערת שוליים
שורה 68:
סיפור המגילה עונה להגדרות המקובלות של סיפור קצר, מבחינת היקפו ואופיו הספרותי: הוא מתמקד במספר קטן של דמויות ומרוכז בעלילתו. כמו כן, ניתן להבחין במבנה האופייני לסיפורים קצרים והמשמר את המתח הספרותי במגילה: 1. רקע לעלילה 2. הצגת הקונפליקט (פרק א': התאלמנות ושכול) 3. העמקת הקונפליקט (פרק ב: החזרה לבית לחם) 4. שיא העלילה (פרק ג': רות בגורן) 5. פתרון (פרק ד': גאולתה של רות על ידי בועז)<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=משה גרסיאל|שם=המבנה הספרותי, התפתחות העלילה, ומלאכת הספר במגלת רות|כתב עת=בית מקרא|כרך=עה|שנת הוצאה=1978|עמ=444-457|קישור=https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra119.pdf}}</ref>
 
כבר בפסוקים הראשוניים, מוצגת הבעיה הטראגית של מוות, התאלמנות ושכול. לאחר מכן, מסופר על השלבים שמובילים את הבעיה לפתרונה: שיבתןשובן של נעמי ורות לבית לחם, המפגש בין רות לבועז בשדה וההערכה ההדדית ביניהם, המפגש בין רות לבועז בגורן, ונישואיהם המובילים להעמדת צאצאים למשפחת נעמי. כל שלב מקרב את העלילה לפתרון הבעיה. אך הוא גם כרוך בהסתבכויות בלתי צפויות ובמפחי נפש לגיבורי הסיפור: כאשר שבה נעמי לבית לחם נראה היה כי המצב ישתפר, אך בני העיר מקבלים אותה בקריאות תמיהה "הזאת נעמי?!". ובהמשך, כאשר פוגשת רות את בעז, שוב נדמה כי הכל מסתדר, אך בעז אינו נותן להּ תשובה חד משמעית לגבי עתידהּ, כיוון שקיימת בעיית הגואל הקרוב. לבסוף העלילה מגיעה אל הסוף הטוב, כאשר נישאת רות לבעז ונולד להם בן. בכל שלב, גיבורי הסיפור נדרשים להתאמץ, ליזום ולנהוג ברוחב לב, באומץ ובנכונות להיטיב לזולת. מבנה זה מעביר את המסר, שרק מי שיוזם בעצמו ונוהג בחסד ובמסירות, ה' שולח את עזרתו ואת ברכתו.<ref name=":0" />
 
לצד מבנה העלילה, חוקרי הסיפור העירו שלסיפור מבנה כיאסטי משוכלל:
שורה 123:
 
== נשים ופריצת נורמות ==
מגילת רות היא אחת משתי מגילות ש[[גיבור (ספרות ואמנות)|גיבורותיו]] הראשיות והבולטות ביותר הן [[אישה|נשים]] (המגילה הנוספת היא [[מגילת אסתר]]). הסיפור פותח אמנם באלימלך ובניו (המתים כולם כבר בפסוק החמישי), ומסתיים בפסוק של שושלת הולדת בנים זכרים, אולם ציר העלילה המרכזי נסוב סביב שתי נשים ויוזמותיהן, לצד התגייסותו של בעז.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/232569/|הכותב=טובה כהן|כותרת=הייחודיות במבט הנשי הניכר במגילת רות|אתר=מקור ראשון}}</ref>
 
סיפור רות ובעז דומה לסיפור [[תמר (ספר בראשית)|תמר]] ו[[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], מייסדי ה[[שושלת]] של שבט יהודה. בשני המקרים מתים שני הבנים הצעירים של המשפחה ללא בנים לאחר נישואיהם. האדם שאמור לייבם אותן אינו עושה זאת (אצל תמר - [[שלה]], בהחלטה של יהודה אביו, ואצל רות - הגואל האלמוני); בשני המקרים יוזמות הנשים והן שבוחרות את הגבר, ושתיהן מפתות את הגבר בסיפור באופן בעיתי לפי ה[[נורמה|נורמות החברתיות]]: תמר מתחפשת לזונה ורות מתגנבת אל מקום משכבו של בועז בגורן בלילה; כמו כן בשני המקים קיימת מעורבות של אדם המתגלה כמנהיג היודע להכריע באומץ: יהודה המודה ומציל את תמר ההרה, ובעז הפועל להמשיך את זרע המשפחה. במגילת רות אף נרמז הקשר במילים {{הדגשה|וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ, אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה, מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לְךָ, מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת.|{{תנ"ך|רות|ד|יב|קצר=כן}}}}.