מגילת רות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
* מגילת רות מתרחשת בתקופת "ה[[קציר]]", שזו גם התקופה של חג שבועות.
* רות המואביה, שעל שמה נקראת המגילה, היא אם סבו של דוד המלך, שעל-פי המסורת נפטר בשבועות. מסורת זו מופיעה ב[[תלמוד ירושלמי]] ובמדרש רות רבה. על-פי ה[[גמרא]]{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יא|א|ללא=שם}}.}} האומרת כי מיתתם של צדיקים היא ביום הולדתם, מקובל לומר שדוד המלך אף נולד בשבועות.
* [[ספר היובלים]] ו[[חז"ל]] זיהו את תאריך חג השבועות (כל אחד [[ממחרת השבת|לפי שיטתו]]) עם זמן מתן תורה. מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין גיור של בני ישראל, שעד לאותו מעמד היו עבדים, וב[[מעמד הר סיני]] קיבלו את התורה והתחייבו לקיים אותה:במילים "[[נעשה ונשמע]]". וכמו שנאמר "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע." ({{תנ"ך|שמות|כד|ז}}). מגילת רות מספרת על רות המואבייה, נוכרייה שהצטרפה לעם ישראל וקיבלה את ההתחייבות לעם ישראל ולאלוהי ישראל. ולכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות – הוא חג מתן תורה.
* נושא מרכזי במגילת רות הוא [[גמילות חסדים]], מה שמתאים למגמתה של התורה שניתנה בשבועות, שחז"ל אמרו עליה שתחילתה וסופה בגמילות חסדים.
* [[הראי"ה קוק]] מציין שמטרת התורה היא הקמת ממלכה שמונהגת על פיה בקדושה, כדברי הכתוב בפסוקים הקודמים למתן תורה{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יט|ו}}}}: {{ציטוטון|וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.}} לכן הקריאה במגילת רות המסיימת בהולדת דוד מבשרת את השלמת המטרה של מתן תורה, הקמת ממלכה המנוהלת בדרך התורה.{{הערה|ראו [[מאמרי הראי"ה]], '''ממלכת כהנים''', עמוד 174}}
| |||