מגילת רות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי ניסוח בפתיח והוספת קישור פנימי |
מ הוספת קישור לסוף טוב |
||
| (19 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 13:
'''מְגִלַּת רוּת''' היא אחת מ[[חמש מגילות|חמש המגילות]] שכלולות בחלק ה[[כתובים]] של ה[[תנ"ך]]. על פי הנאמר בתחילתה, מתאר הספר מעשה שאירע ב[[תקופת השופטים]] אולם בקרב [[ביקורת המקרא|חוקרי המקרא]] חלוקות הדעות באשר לתיארוכו.
המגילה מגוללת את סיפורה של [[רות]] ה[[גיור]]ת, המגיעה בעקבות חמותה היהודייה [[נעמי]] אל שדות [[בית לחם]], את תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית שהוביל ללידתו של נינה, דוד המלך, אבי שושלת מלכות יהודה, ממנה על פי [[האמונה היהודית]] יוולד המשיח העתיד לבוא. ב[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]] בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה ב[[שבועות|חג השבועות]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יוסף ויכלדר|שם=על הקשר בין מגילת רות לחג השבועות|כתב עת=המבשר תורני|כרך=א סיון|שנת הוצאה=תשע"ז}}</ref>.
== סיפור המגילה ==
שורה 20:
===משפחת אלימלך במואב===
המגילה מביאה את סיפורהּ של משפחת [[אלימלך]] מבית לחם שבנחלת [[שבט יהודה]], שעקב ה[[רעב המוני|רעב]] עוזבת את [[מולדת]]ה ועוברת לגור ב[[מואב|שדי מואב]]. כעבור זמן לא רב מת אבי המשפחה, אלימלך, ובניו [[מחלון וכליון]] נושאים נשים מואביות
הואיל ולא נותר ל[[נעמי]] דבר, ולאחר שהיא שומעת כי הרעב ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] פסק, היא מחליטה לחזור למולדתה, מרת נפש וענייה, ומפצירה בכלותיה שליוו אותה לשוב למשפחותיהן. נימוקהּ העיקרי של נעמי הוא שאין לה בנים זכרים שיוכלו ל[[ייבום|ייבם]] את כלותיה האלמנות, וכי אין סיכוי כי ייוולד לה בן זכר ({{ציטוטון|כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ}}) וכי גם אם במקרה ייוולד לה בן זכר ({{ציטוטון|גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים}}), הרי יחלוף זמן רב מדי עד שיגיע לגיל בו יוכל לייבם. [[ערפה]] שומעת בקולה וחוזרת למשפחתה, אך רות מתעקשת לדבוק בה, באומרה "עמך עמי ואלוהיך אלוהי" ואף מצהירה באוזניה כי רק המוות יפריד ביניהן.
===רות ובעז===
לאחר חזרתן ל[[בית לחם]] בנחלת יהודה, רות מחפשת שדה בו תוכל ל[[מתנות עניים#לקט ופרט|לקט]] שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים, והיא נקלעת לאחד משדותיו של [[בעז]], [[קרוב משפחה|קרוב משפחת]] אלימלך.<ref>[[חז"ל]] מבארים שאלימלך היה דודו של בעז ({{תלמוד בבלי|בבא בתרא|צא|א}}).</ref> בעז, בעל השדה, מבחין בה, מברר את זהותה, ומבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר. לאחר שמתברר לנעמי שרות מוצאת חן בעיני בעז, וכמו כן בעז הוא מקרובי משפחת בעלה, היא
למחרת נפגש בעז עם קרוב משפחה אחר שלו זכות ראשונים לייבם את רות, אך לאחר שהוא מתאר בפני הגואל את ההתחייבויות הכרוכות בכך, ומכיוון שרות היא
===שושלת בית דוד===
שורה 50:
* '''ייחוס דוד המלך''': מגמה זו עולה מסיומה של המגילה, המדגישה את תפקידה של ההשגחה האלוהית בלידתו של דוד. אך מגמה זו פרדוקסלית, מכיוון שייחוסו של דוד לאישה מואבייה עשוי דווקא להוות בעיה עבור דוד ובית מלכותו.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=יונתן גרוסמן|שם=מגילת רות גשרים וגבולות|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=תבונות|שנת הוצאה=2016|עמ=12|מהדורה=}}</ref>
* '''הכשרת רות''', בצורה ספציפית, למרות היותה מואביה.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=יונתן גרוסמן|שם=מגילת רות גשרים וגבולות|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=תבונות|שנת הוצאה=2016|עמ=16}}</ref> על פי גישה זו, היה ידוע ברבים שרות, או לפחות אחת מאימותיו של דוד, הייתה ממוצא מואבי, והמגילה נכתבה באזור ימיו בכדי לבסס את הלגיטימיות שלה בשושלת [זאת בנוסף לכך שמדובר ב'בנה של נעמי' על פי הנשים, כלומר מבחינה חוקית דוד הוא צאצא של נעמי, ולכן יהודי בלבד, מה שמחזק את הלגיטימיות שלו גם בלעדיה].
* '''הוראת לקח חינוכי
* '''עידוד השמירה על חוק הייבום והגאולה.'''<ref name=":3" />
* '''יחס לנשיאת נשים נוכריות''': לפי שיטה זו, מגילת רות נכתבה בתקופת [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]] בתור מחאה נגד [[גירוש הנשים הנוכריות]] בתקופה זו. כנגד שיטה זו, העירו שהמגילה כלל לא מנוסחת בצורה פולמוסית בנושא זה והיחס שלה לנשיאת נשים נוכריות כלל אינו מובע בה בצורה ברורה.<ref name=":3">{{צ-ספר|מחבר=יונתן גרוסמן|שם=מגילת רות גשרים וגבולות|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=תבונות|שנת הוצאה=2016|עמ=14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8093|הכותב=מרדכי כוגן|כותרת=נישואים לנשים נכריות|אתר=מטח|תאריך_וידוא=2022-09-08}}</ref>
שורה 60:
* מגילת רות מתרחשת בתקופת "ה[[קציר]]", שזו גם התקופה של חג שבועות.
* רות המואביה, שעל שמה נקראת המגילה, היא אם סבו של דוד המלך, שעל-פי המסורת נפטר בשבועות. מסורת זו מופיעה ב[[תלמוד ירושלמי]] ובמדרש רות רבה. על-פי ה[[גמרא]]{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יא|א|ללא=שם}}.}} האומרת כי מיתתם של צדיקים היא ביום הולדתם, מקובל לומר שדוד המלך אף נולד בשבועות.
*
* נושא מרכזי במגילת רות הוא [[גמילות חסדים]], מה שמתאים למגמתה של התורה שניתנה בשבועות, שחז"ל אמרו עליה שתחילתה וסופה בגמילות חסדים.
* [[הראי"ה קוק]] מציין שמטרת התורה היא הקמת ממלכה שמונהגת על פיה בקדושה, כדברי הכתוב בפסוקים הקודמים למתן תורה{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יט|ו}}}}: {{ציטוטון|וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.}} לכן הקריאה במגילת רות המסיימת בהולדת דוד מבשרת את השלמת המטרה של מתן תורה, הקמת ממלכה המנוהלת בדרך התורה.{{הערה|ראו [[מאמרי הראי"ה]], '''ממלכת כהנים''', עמוד 174}}
שורה 68:
סיפור המגילה עונה להגדרות המקובלות של סיפור קצר, מבחינת היקפו ואופיו הספרותי: הוא מתמקד במספר קטן של דמויות ומרוכז בעלילתו. כמו כן, ניתן להבחין במבנה האופייני לסיפורים קצרים והמשמר את המתח הספרותי במגילה: 1. רקע לעלילה 2. הצגת הקונפליקט (פרק א': התאלמנות ושכול) 3. העמקת הקונפליקט (פרק ב: החזרה לבית לחם) 4. שיא העלילה (פרק ג': רות בגורן) 5. פתרון (פרק ד': גאולתה של רות על ידי בועז)<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=משה גרסיאל|שם=המבנה הספרותי, התפתחות העלילה, ומלאכת הספר במגלת רות|כתב עת=בית מקרא|כרך=עה|שנת הוצאה=1978|עמ=444-457|קישור=https://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra119.pdf}}</ref>
כבר בפסוקים הראשוניים, מוצגת הבעיה הטראגית של מוות, התאלמנות ושכול. לאחר מכן, מסופר על השלבים שמובילים את הבעיה לפתרונה:
לצד מבנה העלילה, חוקרי הסיפור העירו שלסיפור מבנה כיאסטי משוכלל:
שורה 85:
משפחת אלימלך נעה מ[[בית לחם]], מקום המסמל בשמו גם מחסה (בית) וגם ביטחון כלכלי (לחם) אל שדה מואב, שם היוצר [[קונוטציה]] שלילית (שכן העם מואבי נזכר במקרא כאויב לעם ישראל). חוסר הלחם בבית לחם וחזרתו ({{ציטוטון|כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם}}), יישוב שכנראה היה אסם תבואה, אף הוא מוטיב ספרותי.
הדמויות במגילה נושאות בעליל [[מדרש שם|שמות ספרותיים]]. כך בניו של אלימלך (ששמו אולי אמיתי, אך מעיד גם על מעמדו) נקראים מחלון וכליון – שמות שבמקור ייתכן אמנם שמשמעותם טובה (תכשיט ושלמות), אך הם גם מעידים על סופם (מחלה וכיליון). [[ילקוט שמעוני]] (רות א' רמ"ז) מצביע על הכתוב בדברי הימים: {{הדגשה|וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים|{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|כב|קצר=כן}}}}, ומביא את דברי [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] הטוענים כי יואש ושרף הם שמותם המקוריים או כינויהם של בני אלימלך (אם כי יואש ושרף הם מבני [[שלה]], בניגוד למשפחת בעז שהייתה מבני [[פרץ וזרח|פרץ]]). נעמי, אם המשפחה, דורשת את שמה: {{הדגשה|אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי, קְרֶאןָ לִי מָרָא, כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד|{{תנ"ך|רות|א|כ|קצר=כן}}}}. אף שמה של הכלה [[ערפה]] הוא רמז שהפנתה עורף לחמותה נעמי, וכן שמה של רות נדרש על פי המדרש כי "ראתה בדברי חמותה" או כי "ריתתה מפני העבירות". שמו של בֹּעַז ("בו עז") הוא סמל לכוח ולתמיכה, כשמו של אחד מעמודי [[בית המקדש|המקדש]]
[[קובץ:Adi Ness, Ruth, Naomi gleaners.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רות ונעמי צילום [[עדי נס]]. [[מוזיאון ישראל]] [[ירושלים]]]]
שורה 92:
במשך הדורות עלו תהיות סביב הסיבה להכללת המגילה בתנ"ך; במדרש [[רות רבה]] מעלה [[רבי זעירא]] את השאלה, ועונה עליה: {{הדגשה|מגילה זו אין בה טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה [[שכר ועונש|שכר טוב]] ל[[גמילות חסדים|גומלי חסדים]]|רות רבה ב יד|רות רבה ב', יד}}.
ואמנם, לכל אורך המגילה, מהחלטתה של רות שלא לעזוב את [[נעמי]] ועד
מגילת רות, לא מביאה עמה [[מוסר השכל]] ישיר – ובזאת היא
דמויות המגילה אכן מרבות בגילויי חסד, מעשים שלפנים משורת הדין: רות דבקה בנעמי אף שאינה חייבת לעשות כן, ולמרות הפצרותיה של חמותה; היא דואגת לכלכלת חמותה, ואף בגאולתה היא עושה חסד עם בית נעמי, שהרי בזכותה לא יכרת שמו. אף בעז מתגלה כאיש חסד: הוא יוצא מגדרו לסייע לרות, נוטל על עצמו את עול כלכלת שתי הנשים, ולבסוף גואל את רות. הדמויות זוכות לשכר טוב: זכו רות ובעז ומזיווגם נשתלשל ובא לעולם המלך [[דוד]] ({{תנ"ך|רות|ד|יז|כב|קצר=כן}}).{{הערה|שם=זקוביץ}}
שורה 115:
==== ספר איוב ====
[[אמנון בזק]] הציע להשוות בין קורות [[איוב]] לקורות [[נעמי]]:
* שניהם איבדו את זרעם והתלוננו על מר גורלם, מתוך תודעה שהקב"ה עומד מאחורי אסונם: "משפטי ושדי המַר נפשי" ({{תנ"ך|איוב|כז|ב}}; ונעמי מקוננת
* בשני המקרים, הסביבה מגיבה בתדהמה. לשני הסיפורים, [[סוף טוב]], בניגוד למצופה.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=אמנון בזק|שם=עולם חסד יבנה - בין מגילת רות לספר איוב|כתב עת=מגדים|כרך=18-19|עמ=169-175|קישור=https://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/imported/mega18-19_bazak.pdf}}</ref>
לדעתו, זו ההשוואה שעומדת מאחורי הקביעה ש-"איוב
במאמר תגובה, העיר [[יהודה שביב]] שמהשוואה זו עולה גם שבעוד רעיו של איוב אכזבו, לא הצליחו לנחם את איוב ולא נהגו בצורה חברית, רות היא דמות התומכת באדם הסובל, מופת לרעות של אמת ושל חסד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה שביב|שם=מגילת רעות - הרעה לעומת הרעים|כתב עת=מגדים|כרך=21|עמ=122}}</ref>
== נשים ופריצת נורמות ==
מגילת רות היא אחת משתי מגילות ש[[גיבור (ספרות ואמנות)|גיבורותיו]] הראשיות והבולטות ביותר הן [[אישה|נשים]] (המגילה הנוספת היא [[מגילת אסתר]]). הסיפור פותח אמנם באלימלך ובניו (המתים כולם כבר בפסוק החמישי), ומסתיים בפסוק של שושלת הולדת בנים זכרים, אולם ציר העלילה המרכזי נסוב סביב שתי נשים ויוזמותיהן, לצד התגייסותו של בעז.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/232569/|הכותב=טובה כהן|כותרת=הייחודיות במבט הנשי הניכר במגילת רות|אתר=מקור ראשון}}</ref>
סיפור רות ובעז דומה לסיפור [[תמר (ספר בראשית)|תמר]] ו[[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], מייסדי ה[[שושלת]] של שבט יהודה. בשני המקרים מתים שני הבנים הצעירים של המשפחה ללא בנים לאחר נישואיהם. האדם שאמור לייבם אותן אינו עושה זאת (אצל תמר
המגילה מציגה את [[דוד]] כצאצא של גיורת מואבית. ב[[מדרש]]י חז"ל מסופר שהייתה מחלוקת בימי דוד האם האיסור על ביאת מואבים בקהל ה' חל גם על נשות מואב או רק על הגברים. להלכה נפסק שהאיסור הוא רק על גברים, ודוד המלך כשר לבוא בקהל ישראל ולהיות מלך, שנאמר "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" (דברים כ"ג ד)
==אילן יוחסין==
שורה 182:
* [https://www.sefaria.org.il/Ruth?tab=contents מגילת רות] באתר [[ספריא]]
* [https://www.sefaria.org.il/topics/the-book-of-ruth?tab=sources אוסף מקורות על מגילת רות] באתר [[ספריא]]
* מגילת רות מצוירת ע"י מאיר בן אורי / אתר "מוזיאון בן אורי לאמנות יהודית "
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{שבועות}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}
| |||