מגילת רות – הבדלי גרסאות

אני הגבר חושב לאחר חזרתן ל[[בית לחם]] בנחלת יהודה, רות מחפשת שדה בו תוכל ל[[מתנות עניים#לקט ופרט|לקט]] שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים, והיא נקלעת לאחד משדותיו של [[בעז]], [[קרוב משפחה|קרוב משפחת]] אלימלך.<ref>[[חז"ל]] מבארים שאלימלך היה דודו של בעז ({{תלמוד בבלי|בבא בתרא|צא|א}}).</ref> בעז, בעל השדה, מבחין בה, מברר את זהותה, ומבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר. לאחר שמתברר לנעמי שרות מוצאת חן בעיני בעז, וכמו כן בעז הוא מקרובי משפחת בעלה, היא מייעצת לרות ללכת בלילה אל ה[[גורן]] ולהתגלות אליו. רות שומעת בקולהּ, ונפגשת בלילה עם בעז. בעז, שהיה אחד מהמנהיגים באזור, נבהל, אך לאחר שמגלה שזו רות ולאחר שהיא מספרת לו שהיא אחת מקרובי משפחתה של נעמי ולכן יש לו אפשרות לייבם אותה ובכך לגאול את שם המשפחה, בעז נרגע ואומר לה שיעשה ככל יכולתו לשאת אותה לאשה.

ברגע שהם שכבו אלוהים החליט לתת לבועז את הזרע של רות למחרת נפגש בעז עם קרוב משפחה אחר שלו זכות ראשונים לייבם את רות, אך לאחר שהוא מתאר בפני הגואל את ההתחייבויות הכרוכות בכך, ומכיוון שרות היא מואבייה ולכן לכאורה אסורה בחיתון, הגואל מוותר לבעז ומקיים טקס המזכיר את טקס ה[[חליצה]].

הדמויות במגילה נושאות בעליל [[מדרש שם|שמות ספרותיים]]. כך בניו של אלימלך (ששמו אולי אמיתי, אך מעיד גם על מעמדו) נקראים מחלון וכליון – שמות שבמקור ייתכן אמנם שמשמעותם טובה (תכשיט ושלמות), אך הם גם מעידים על סופם (מחלה וכיליון). [[ילקוט שמעוני]] (רות א' רמ"ז) מצביע על הכתוב בדברי הימים: {{הדגשה|וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים|{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|כב|קצר=כן}}}}, ומביא את דברי [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] הטוענים כי יואש ושרף הם שמותם המקוריים או כינויהם של בני אלימלך (אם כי יואש ושרף הם מבני [[שלה]], בניגוד למשפחת בעז שהייתה מבני [[פרץ וזרח|פרץ]]). נעמי, אם המשפחה, דורשת את שמה: {{הדגשה|אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי, קְרֶאןָ לִי מָרָא, כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד|{{תנ"ך|רות|א|כ|קצר=כן}}}}. אף שמה של הכלה [[ערפה]] הוא רמז שהפנתה עורף לחמותה נעמי, וכן שמה של רות נדרש על פי המדרש כי "ראתה בדברי חמותה" או כי "ריתתה מפני העבירות". שמו של בֹּעַז ("בו עז") הוא סמל לכוח ולתמיכה, כשמו של אחד מעמודי [[בית המקדש|המקדש]] – [[יכין ובועז]], ושמו מעיד על מעשיו שהיה {{הדגשה|אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל|{{תנ"ך|רות|ב|א|קצר=כן}}}}. לעומתו, הגואל הקרוב יותר שסירב לגאול את רות – נמחק שמו מהמגילה ונקרא {{הדגשה|'''[[פלוני|פְּלֹנִי אַלְמֹנִי]]'''|{{תנ"ך|רות|ד|א|קצר=כן}}}}.

* בשני המקרים, הסביבה מגיבה בתדהמה. לשני הסיפורים, [[סוף טוב]], בניגוד למצופה.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=אמנון בזק|שם=עולם חסד יבנה - בין מגילת רות לספר איוב|כתב עת=מגדים|כרך=18-19|עמ=169-175|קישור=https://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/imported/mega18-19_bazak.pdf}}</ref>