מגילת רות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור לסוף טוב |
||
| (11 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 48:
== מגמת המגילה ==
חוקרים שונים עסקו במגמתה של המגילה, מתוך הנחה שאין המקרא מביא סיפורים יפים, ללא כל מגמה דתית-חינוכית. ערכים שונים יכולים להילמד מסיפור זה, והמגמות האפשריות השונות למגמתה העיקרית של המגילה הן:
* '''ייחוס דוד המלך''': מגמה זו עולה מסיומה של המגילה, המדגישה את תפקידה של ההשגחה האלוהית בלידתו של דוד. אך מגמה זו פרדוקסלית, מכיוון שייחוסו של דוד לאישה מואבייה עשוי דווקא להוות בעיה עבור דוד ובית מלכותו.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=יונתן גרוסמן|שם=מגילת רות גשרים וגבולות|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=תבונות|שנת הוצאה=2016|עמ=12|מהדורה=}}</ref>
* '''הכשרת רות''', בצורה ספציפית, למרות היותה מואביה.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=יונתן גרוסמן|שם=מגילת רות גשרים וגבולות|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=תבונות|שנת הוצאה=2016|עמ=16}}</ref> על פי גישה זו, היה ידוע ברבים שרות, או לפחות אחת מאימותיו
* '''הוראת לקח חינוכי – חשיבותה של מידת החסד:''' מוטיב החסד מובלט במגילה, הן בחזרה על המילה חסד, ובהתנהלות הדמויות הזוכה להערכה.<ref name=":5">{{צ-ספר|מחבר=יונתן גרוסמן|שם=מגילת רות גשרים וגבולות|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=תבונות|שנת הוצאה=2016|עמ=13}}</ref>
* '''עידוד השמירה על חוק הייבום והגאולה.'''<ref name=":3" />
שורה 85:
משפחת אלימלך נעה מ[[בית לחם]], מקום המסמל בשמו גם מחסה (בית) וגם ביטחון כלכלי (לחם) אל שדה מואב, שם היוצר [[קונוטציה]] שלילית (שכן העם מואבי נזכר במקרא כאויב לעם ישראל). חוסר הלחם בבית לחם וחזרתו ({{ציטוטון|כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם}}), יישוב שכנראה היה אסם תבואה, אף הוא מוטיב ספרותי.
הדמויות במגילה נושאות בעליל [[מדרש שם|שמות ספרותיים]]. כך בניו של אלימלך (ששמו אולי אמיתי, אך מעיד גם על מעמדו) נקראים מחלון וכליון – שמות שבמקור ייתכן אמנם שמשמעותם טובה (תכשיט ושלמות), אך הם גם מעידים על סופם (מחלה וכיליון). [[ילקוט שמעוני]] (רות א' רמ"ז) מצביע על הכתוב בדברי הימים: {{הדגשה|וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים|{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|כב|קצר=כן}}}}, ומביא את דברי [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] הטוענים כי יואש ושרף הם שמותם המקוריים או כינויהם של בני אלימלך (אם כי יואש ושרף הם מבני [[שלה]], בניגוד למשפחת בעז שהייתה מבני [[פרץ וזרח|פרץ]]). נעמי, אם המשפחה, דורשת את שמה: {{הדגשה|אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי, קְרֶאןָ לִי מָרָא, כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד|{{תנ"ך|רות|א|כ|קצר=כן}}}}. אף שמה של הכלה [[ערפה]] הוא רמז שהפנתה עורף לחמותה נעמי, וכן שמה של רות נדרש על פי המדרש כי "ראתה בדברי חמותה" או כי "ריתתה מפני העבירות". שמו של בֹּעַז ("בו עז") הוא סמל לכוח ולתמיכה, כשמו של אחד מעמודי [[בית המקדש|המקדש]] – [[יכין ובועז]], ושמו מעיד על מעשיו שהיה {{הדגשה|אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל|{{תנ"ך|רות|ב|א|קצר=כן}}}}. לעומתו, הגואל הקרוב יותר שסירב לגאול את רות – נמחק שמו מהמגילה ונקרא {{הדגשה|'''[[פלוני|פְּלֹנִי אַלְמֹנִי]]'''|{{תנ"ך|רות|ד|א|קצר=כן}}}}.
[[קובץ:Adi Ness, Ruth, Naomi gleaners.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רות ונעמי צילום [[עדי נס]]. [[מוזיאון ישראל]] [[ירושלים]]]]
שורה 116:
[[אמנון בזק]] הציע להשוות בין קורות [[איוב]] לקורות [[נעמי]]:
* שניהם איבדו את זרעם והתלוננו על מר גורלם, מתוך תודעה שהקב"ה עומד מאחורי אסונם: "משפטי ושדי המַר נפשי" ({{תנ"ך|איוב|כז|ב}}; ונעמי מקוננת – "כי הֵמַר שדי לי מאד" ({{תנ"ך|רות|א|כ}}).
* בשני המקרים, הסביבה מגיבה בתדהמה. לשני הסיפורים, [[סוף טוב]], בניגוד למצופה.<ref name=":7">{{צ-מאמר|מחבר=אמנון בזק|שם=עולם חסד יבנה - בין מגילת רות לספר איוב|כתב עת=מגדים|כרך=18-19|עמ=169-175|קישור=https://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/imported/mega18-19_bazak.pdf}}</ref>
לדעתו, זו ההשוואה שעומדת מאחורי הקביעה ש-"איוב – בימי שפוט השופטים היה".<ref>{{בבלי|בבא בתרא|טו|ב}}</ref> והמסר העולה מהרמזים אלה, הוא דווקא הניגוד בין הסיפורים: ספר איוב מתבונן באסון הפוקד את האדם מנקודת מבט אלוהית ומסיק שהאדם, בעל הראיה המצומצמת ותוחלת החיים הקצרה אינו יכול לשפוט את אלוהיו ועליו להכיר את מקומו. לעומת זאת, לפי מגילת רות, האדם יכול ונדרש להביא לגאולה, במעשי החסד שלו. האדם נדרש לפעול בתוך העולם מתוך הכרה בכוחותיו וביכולותיו.<ref name=":7" />
שורה 185:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{שבועות}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}
| |||