מסיסות – הבדלי גרסאות

'''מסיסותמְסִיסוּת''' היא תכונהמדד המייצג את היכולת של חומר אחד להתערבב עם חומר אחר וליצור [[חומרתערובת]] הומוגנית. חומר נקרא '''מסיסמָסִיס''' אם הואחלקיקי עובר פירוק לחלקיקיםהחומר ([[מולקולה|מולקולות]] או [[יון|יונים]]) יכולים להתפזר בחומר אחר – ה[[ממס|מֵמֵס]] – כאשר אלה מוקפים כולם במולקולות ה[[ממס]] ואינם יוצרים צברים [[קולואיד]]יים ([[תחליב]] או [[תרחיף]]) או הפרדת פאזות (משקע או שכבת נוזל נפרדת). החומר המפורק נקרא ה'''מומסמוּמָס''' והשני (המצוי בדרך כלל בעודף) נקרא '''[[ממס|מֵמֵס]]'''. יחד, הממס והמומס יוצרים '''[[תמיסה]]'''. התהליך כולו נקרא '''המסההֲמָסָה''' (solvation), או '''הידרציההִידְרַצְיָה''' (hydration) כאשר הממס הוא [[מים]].

קיימים חומרים מסיסים ב[[מצב צבירה|מצבי צבירה]] שונים (ב[[טמפרטורת החדר|טמפ' החדר]]) במצבם הטהור והם לא בהכרח [[מוצק|מוצקים]]ים, כגון: [[חומצה כלורית]] מסיסה במים, כאשר במצבה הטהור היא [[גז]].

'''רמת המסיסיותהמסיסות''' של החומר היא המידה שבה החומר יכול לעבור המסה בחומר אחר. חומר בעל רמת מסיסות גבוהה מכונה "קל תמס", וחומר בעל מסיסות נמוכה מכונה "קשה תמס". רמה זו תלויה בהיווצרות קשרים בין-מולקולריים בין חלקיקי הממס למולקולת המומס, ב[[טמפרטורה]] ובשינוי ה[[אנטרופיה]] של החומר בתהליך ההמסה.

תמיסה ב[[שיווי משקל כימי]] שאינה יכולה להכיל עוד מומס, נקראת '''תמיסה רוויה''' (saturated). קיימים גם תנאים מיוחדים שבהם תמיסה יכולה להכיל יותר מומס מהמקסימום בתנאים הרגילים ([[רווית יתר]]) ואז אומרים שהתמיסה היא רוויה בעודף (supersaturated).

הממסים מסווגים לרוב לממסים [[קוטביות (כימיה)|קוטביים]] (פולאריים) ולא-קוטביים. [[ממס]] קוטבי לרוב מסוגל לְהָמֵס [[תרכובת יונית|תרכובות יוניות]], [[חומצה|חומצות]] [[בסיס (כימיה)|ובסיסים]] ותרכובות מולקולריות שיכולות לעבור [[יינון]]. [[ממס]] לא-קוטבי, מסוגל להמס לרוב חומרים שאינם קוטביים. לדוגמה, [[מלח שולחןבישול]], שהוא תרכובת יונית ([[מלח שולחן|<chem>NaCl]]</chem>), מסיס מאוד ב[[מים]], בעוד שאינו מסיס כלל ב[[שמן]]. המים והממסים הלא-קוטביים אינם מתערבבים יחד -– אינם מתמוססים אחד בשני. כך למשל, [[מים]] ושמן אשר אינם מתערבבים. בגלל אי-המסה זו, נוצרות [[מיצלה|מיצלות]].