נציבות שירות המדינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון רפורמה |
←נציב שירות המדינה: עריכה |
||
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 27:
==נציב שירות המדינה==
בראש הנציבות עומד '''נציב שירות המדינה''' ולידו פועלת
▲בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת "ועדת שירות המדינה". נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום [[מכרז]]{{הערה|1=[http://www.civil-service.gov.il/NR/rdonlyres/7E31872E-B402-479B-8EEC-5CED08A6E13C/0/minuhim.doc חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959], סעיף 6, אתר נציבות שירות המדינה}}. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה]] את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות [[ועדת איתור]] וכאלו הדורשות [[ועדת מינויים]]. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה ייכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11026990.p04|סוג=בג"ץ|עותר=[[התנועה לאיכות השלטון]]|משיב=[[ממשלת ישראל]]}}, סעיף 4}}.
==== רשימת נציבי שירות המדינה ====
שורה 160 ⟵ 159:
=== רפורמת דיין - רון צור ===
בהמשך לדו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("[[ועדת טרכטנברג]]"), קיבלה מ[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|משלת נתניהו]] את החלטת ממשלה 3993 ב־18.12.2011 אשר מינתה ועדה בראשות נציב שירות המדינה
מטרות הרפורמה - כפי שהוגדרו בהחלטה 3993 -
שורה 168 ⟵ 167:
הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "[[עתודות לישראל|עמוד השדרה הניהולי]]" בשירות המדינה{{הערה|שם=ניו|{{צ-מאמר|שם=Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/pad.1751|כתב עת=Public Administration and Development|שנת הוצאה=2016|עמ=20–34|כרך=36|doi=10.1002/pad.1751|מחבר=Nissim Cohen}}}}. לאור זאת, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה עבודת מטה ליישום הרפורמה{{הערה|שם=reform|{{צ-מאמר|שם=Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel: Post-New Public Management in Israel|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/pad.1751|כתב עת=Public Administration and Development|שנת הוצאה=2016-02|עמ=20–34|כרך=36|doi=10.1002/pad.1751|מחבר=Nissim Cohen}}}}. נציבות שירות המדינה ביצעה מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים. בראשות ועדת הרפורמה עמד הנציב, [[משה דיין (משפטן)|משה דיין]]; [[הראל לוקר]], מנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]]; [[דורון כהן (מנהל)|דורון כהן]], מנכ"ל [[משרד האוצר]]; קובי אמסלם, [[הממונה על השכר באוצר]]; גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים; מלכיאל בלס, ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]]; אהוד פראוור, סמנכ"ל ממשל וחברה וכן ראש מטה יישום הרפורמה, רון צור, אשר ריכז וערך את הדוח{{הערה|שם=ניו}}.
ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה בהחלטה 481 את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2013_des481|כותרת=החלטת ממשלה 481 לאימוץ דוח הועדה לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה}}</ref>{{הערה|שם=reform}}. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ונמשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2017 – בעת שפורק מטה הרפורמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cohen Nissim|שם=Public administration reform and political will in cases of political instability: Insights from the Israeli experience|כתב עת=Public Policy and Administration|כרך=0(0)|עמ=0-00|שנת הוצאה=2016|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/09520767221076059}}</ref>{{הערה|שם=חרותי|{{הארץ|טלי חרותי-סובר|הרפורמה שמנסה לפרק את מועדון החברים של עובדי שירות המדינה|1.2290160|7 באפריל 2014|מנויים=לא}}}}. מאז, תהליכי היישום הוטמעו במבנה חדש בנציבות שירות המדינה. בדוח ביקורת על יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/special/2017-SherutHamedina-April2017/2017-SherutHamedina-100-HonEnoshi.pdf|כותרת=דוח מבקר המדינה, הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה}}</ref>, יישום הרפורמה הוגדר כחלקי ובו סעיפים רבים לא יושמו. על פי דוח המוניטור של [[המרכז הישראלי להעצמת האזרח]] כ-29% מסעיפי הרפורמה יושמו, 50% ביישום חלקי ו-21% לא יושמו כלל<ref>{{גלובס||המדינה התחייבה לייעל את המגזר הציבורי ולגוון את כוח האדם. בפועל, כמעט דבר לא השתנה|1001442118|26 במרץ 2023}}</ref>.
בהמשך לפיילוט משנת 2017, הנציבות השיקה רפורמה שתעביר סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה ממנה לכל הגופים הממשלתיים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. הגופים יחולקו לשלוש קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות{{הערה|{{כלכליסט|[[אדריאן פילוט]]|נציבות שרות המדינה "שחררה" לשרים אלפי מינויים במשרדיהם|local_news/article/3877431|29 בנובמבר 2020}}}}.
|