נציבות שירות המדינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון רפורמה
 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 27:
 
==נציב שירות המדינה==
בראש הנציבות עומד '''נציב שירות המדינה''' ולידו פועלת "ועדת[[הוועדה שירותהמייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה"]]. נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום [[מכרז]]{{הערה|1=[http://www.civil-service.gov.il/NR/rdonlyres/7E31872E-B402-479B-8EEC-5CED08A6E13C/0/minuhim.doc חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959], סעיף 6, אתר נציבות שירות המדינה}}. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה]] את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות [[ועדת איתור]] וכאלו הדורשות [[ועדת מינויים]]. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה ייכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11026990.p04|סוג=בג"ץ|עותר=[[התנועה לאיכות השלטון]]|משיב=[[ממשלת ישראל]]}}, סעיף 4}}.
 
בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת "ועדת שירות המדינה". נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום [[מכרז]]{{הערה|1=[http://www.civil-service.gov.il/NR/rdonlyres/7E31872E-B402-479B-8EEC-5CED08A6E13C/0/minuhim.doc חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959], סעיף 6, אתר נציבות שירות המדינה}}. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה]] את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות [[ועדת איתור]] וכאלו הדורשות [[ועדת מינויים]]. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה ייכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11026990.p04|סוג=בג"ץ|עותר=[[התנועה לאיכות השלטון]]|משיב=[[ממשלת ישראל]]}}, סעיף 4}}.
 
==== רשימת נציבי שירות המדינה ====
שורה 160 ⟵ 159:
 
=== רפורמת דיין - רון צור ===
בהמשך לדו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("[[ועדת טרכטנברג]]"), קיבלה מ[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|משלת נתניהו]] את החלטת ממשלה 3993 ב־18.12.2011 אשר מינתה ועדה בראשות נציב שירות המדינה משה [[משה דיין (משפטן)|משה דיין]] לגיבוש תוכנית מפורטת לביצוע רפורמה מקיפה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2011_des3993|כותרת=החלטת ממשלה 3993 18.12.2011}}</ref>.
 
מטרות הרפורמה - כפי שהוגדרו בהחלטה 3993 -
שורה 168 ⟵ 167:
הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "[[עתודות לישראל|עמוד השדרה הניהולי]]" בשירות המדינה{{הערה|שם=ניו|{{צ-מאמר|שם=Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/pad.1751|כתב עת=Public Administration and Development|שנת הוצאה=2016|עמ=20–34|כרך=36|doi=10.1002/pad.1751|מחבר=Nissim Cohen}}}}. לאור זאת, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה עבודת מטה ליישום הרפורמה{{הערה|שם=reform|{{צ-מאמר|שם=Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel: Post-New Public Management in Israel|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/pad.1751|כתב עת=Public Administration and Development|שנת הוצאה=2016-02|עמ=20–34|כרך=36|doi=10.1002/pad.1751|מחבר=Nissim Cohen}}}}. נציבות שירות המדינה ביצעה מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים. בראשות ועדת הרפורמה עמד הנציב, [[משה דיין (משפטן)|משה דיין]]; [[הראל לוקר]], מנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]]; [[דורון כהן (מנהל)|דורון כהן]], מנכ"ל [[משרד האוצר]]; קובי אמסלם, [[הממונה על השכר באוצר]]; גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים; מלכיאל בלס, ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]]; אהוד פראוור, סמנכ"ל ממשל וחברה וכן ראש מטה יישום הרפורמה, רון צור, אשר ריכז וערך את הדוח{{הערה|שם=ניו}}.
 
ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה בהחלטה 481 את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2013_des481|כותרת=החלטת ממשלה 481 לאימוץ דוח הועדה לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה}}</ref>{{הערה|שם=reform}}. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ונמשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2017 – בעת שפורק מטה הרפורמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cohen Nissim|שם=Public administration reform and political will in cases of political instability: Insights from the Israeli experience|כתב עת=Public Policy and Administration|כרך=0(0)|עמ=0-00|שנת הוצאה=2016|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/09520767221076059}}</ref>{{הערה|שם=חרותי|{{הארץ|טלי חרותי-סובר|הרפורמה שמנסה לפרק את מועדון החברים של עובדי שירות המדינה|1.2290160|7 באפריל 2014|מנויים=לא}}}}. מאז, תהליכי היישום הוטמעו במבנה חדש בנציבות שירות המדינה. בדוח ביקורת על יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/special/2017-SherutHamedina-April2017/2017-SherutHamedina-100-HonEnoshi.pdf|כותרת=דוח מבקר המדינה, הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה}}</ref>, יישום הרפורמה הוגדר כחלקי ובו סעיפים רבים לא יושמו. על פי דוח המוניטור של [[המרכז הישראלי להעצמת האזרח]] כ-29% מסעיפי הרפורמה יושמו, 50% ביישום חלקי ו-21% לא יושמו כלל<ref>{{גלובס||המדינה התחייבה לייעל את המגזר הציבורי ולגוון את כוח האדם. בפועל, כמעט דבר לא השתנה|1001442118|26 במרץ 2023}}</ref>.
 
חסמים מרכזיים ליישום הרפורמה נובעים מהתנגדות של עובדי המשרד, היעדר נתונים
 
בהמשך לפיילוט משנת 2017, הנציבות השיקה רפורמה שתעביר סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה ממנה לכל הגופים הממשלתיים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. הגופים יחולקו לשלוש קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות{{הערה|{{כלכליסט|[[אדריאן פילוט]]|נציבות שרות המדינה "שחררה" לשרים אלפי מינויים במשרדיהם|local_news/article/3877431|29 בנובמבר 2020}}}}.