נציבות שירות המדינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 170:
ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה בהחלטה 481 את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2013_des481|כותרת=החלטת ממשלה 481 לאימוץ דוח הועדה לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה}}</ref>{{הערה|שם=reform}}. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ונמשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2017 – בעת שפורק מטה הרפורמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cohen Nissim|שם=Public administration reform and political will in cases of political instability: Insights from the Israeli experience|כתב עת=Public Policy and Administration|כרך=0(0)|עמ=0-00|שנת הוצאה=2016|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/09520767221076059}}</ref>{{הערה|שם=חרותי|{{הארץ|טלי חרותי-סובר|הרפורמה שמנסה לפרק את מועדון החברים של עובדי שירות המדינה|1.2290160|7 באפריל 2014|מנויים=לא}}}}. מאז, תהליכי היישום הוטמעו במבנה חדש בנציבות שירות המדינה. בדוח ביקורת על יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/special/2017-SherutHamedina-April2017/2017-SherutHamedina-100-HonEnoshi.pdf|כותרת=דוח מבקר המדינה, הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה}}</ref>, יישום הרפורמה הוגדר כחלקי ובו סעיפים רבים לא יושמו. על פי דוח המוניטור של [[המרכז הישראלי להעצמת האזרח]] כ-29% מסעיפי הרפורמה יושמו, 50% ביישום חלקי ו-21% לא יושמו כלל<ref>{{גלובס||המדינה התחייבה לייעל את המגזר הציבורי ולגוון את כוח האדם. בפועל, כמעט דבר לא השתנה|1001442118|26 במרץ 2023}}</ref>.
 
חסמים מרכזיים ליישום הרפורמה נובעים מהתנגדות של עובדי המשרד, היעדר מידע ונתונים מהימנים לביסוס קבלת ההחלטות, אנמיה ניהולית וחוסר מקצועיות בנציבות והעדר תמיכה ממשית של גורמי ממשל בדגש על משרד האוצר כפי שניתן לראות בדוח מבקר המדינה.
 
"[[יעל אנדורן|מנכ"ל משרד האוצר]] לא השתתף בשום דיון ואף לא שלח נציג מטעמו"<ref name=":1" />,