סנקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) נראה לי שהלוויה הוא תעתיק יותר הולם ל-Helvia |
מ הוספת קישור למונותאיזם |
||
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 7:
==ביוגרפיה==
סנקה נולד בקורדובה וגדל ברומא, בנם השני של הלוויה (Helvia) ומרקוס אנאוס סנקה, [[רטוריקן]] עשיר הידוע כ[[סנקה הזקן]]. אחיו הבכור של סנקה, [[לוקיוס יוניוס גליו אניאנוס|גליו]] {{אנ|Lucius Junius Gallio Annaeanus}}, היה [[פרומגיסטראט|פרוקונסול]] באכיה (שם, לפי מקורות נוצריים מוקדמים, הוא פגש את השליח [[פאולוס]] בערך ב-[[52]] לספירה). סנקה היה דודו של ה[[משורר]] [[מרקוס אנאוס לוקאנוס]], בנו של אחיו הצעיר, אנאוס מלה.
המסורת מספרת כי הוא היה ילד חולני, בנעוריו התגורר זמן מה אצל דודתו במצרים ואז נלקח על ידה לרומא לצורך חינוכו. הוא למד שם [[רטוריקה]], ו[[פילוסופיה]] [[האסכולה הסטואית|סטואית]] ו[[האסכולה הפיתגוראית|נאו-פיתגורית]]. אך יש מעט מאוד מידע ביוגרפי שניתן להפיק מיצירותיו הוא, ולפיכך קשה לדעת את הפרטים המדויקים על הביוגרפיה שלו. מקורות היסטוריים אחרים נכתבו מנקודות מבט מוטות, ולכן קשה להפיק מהם מידע מהימן לגבי חייו.
שורה 71:
== סנקה על היהודים ==
בחיבור "מכתבי מוסר" (Epistulae Morales),{{הערה|Seneca,
יש להניח
במקום אחר בחיבור, סנקה מותח ביקורת על הפולחן הטקסי וכדוגמה הראשונה הוא בוחר במנהג היהודי של [[הדלקת נרות שבת]]: "יהי אסור להדליק נרות בערבי שבתות מפני שהאלים אינם צריכים לאורה, ולאנשים לא נעים העשן".{{הערה|סנקה, '''מכתבי מוסר''', צה (סעיף 47); בתוך: [[פטר שפר]], '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, אור, עמ' 136 (תרגום מרומית: [[אהרן קמינקא]]).}}
הדגש על מנהגים יהודים בהקשר כזה יכול להיות מוסבר כניסיון לסתור את טענות היהודים, ששמו דגש על סגולתו של
כפי שניתן להסיק מתוך חיבוריו הידועים, סנקה מראה [[אנטיפתיה]] מודגשת כלפי דתות מזרחיות באופן כללי. התייחסויותיו של סנקה ליהודים נמצאות בחיבורים שכתב בשנות ה-60 של המאה הראשונה, כלומר בשיא תנועת הגיור והפצת המנהגים היהודים ברחבי העולם הסובב את הים התיכון. סנקה היה הסופר הלטיני הראשון שנתן דרור להשתלחויות מכוונות נגד הדת היהודית והשפעתה על החברה הרומית.{{הערה|Menahem Stern,
בחיבורו האבוד "De Superstitione",{{הערה|[[אוגוסטינוס]], '''[[עיר האלוהים]]''', [http://www.newadvent.org/fathers/120106.htm ספר 6, פרק 11]}} טען סנקה לגבי היהודים "שמנהגם אינו מועיל, שכן על ידי הנהגת יום מנוחה אחד כל שבעה ימים, הם מפסידים בבטלנות כמעט שביעית מחייהם, ועל ידי הימנעותם מלפעול בעתות חירום משלמים לא פעם באובדן... בינתיים המנהגים של העם המקולל הזה זכו להשפעה כזאת שהם עכשיו מקובלים בכל רחבי תבל. המנוצחים נתנו חוקים למנצחיהם. ...היהודים, עם זאת מודעים למקור ולמשמעות של פולחניהם. רוב העם מקיים פולחן מבלי לדעת מדוע הוא עושה זאת".
שורה 88:
==לקריאה נוספת==
* [[נתן שפיגל]]. '''סנקה, האיש ומשנתו'''. ירושלים, [[מוסד ביאליק]], תשל"ד (1973). 224 עמ'.{{ULI|004235344}}
* סנקה, '''מכתבים אל לוקיליוס''', תרגום: [[דבורה גילולה]], [[הוצאת מאגנס]], 2017 {{ULI|017149470}}▼
* [[מנחם שטרן
▲* סנקה, '''מכתבים אל לוקיליוס''', תרגום: דבורה גילולה, [[הוצאת מאגנס]], 2017 {{ULI|017149470}}
==קישורים חיצוניים==
|