סנקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־22:55, 21 בינואר 2024 עריכה Liadmalone (שיחה \| תרומות) חסיני חסימות IP, מנטרים 70,566 עריכות נראה לי שהלוויה הוא תעתיק יותר הולם ל-Helvia תגית: עריכה חזותית → העריכה הקודמת		גרסה מ־15:42, 1 ביולי 2024 עריכה ביטול Ovedc (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP, מנטרים 477,581 עריכות מ הוספת קישור למונותאיזם תגית: הוספת קישורים העריכה הבאה ←
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: ==ביוגרפיה== סנקה נולד בקורדובה וגדל ברומא, בנם השני של הלוויה (Helvia) ומרקוס אנאוס סנקה, [[רטוריקן]] עשיר הידוע כ[[סנקה הזקן]]. אחיו הבכור של סנקה, [[לוקיוס יוניוס גליו אניאנוס\|גליו]] {{אנ\|Lucius Junius Gallio Annaeanus}}, היה [[פרומגיסטראט\|פרוקונסול]] באכיה (שם, לפי מקורות נוצריים מוקדמים, הוא פגש את השליח [[פאולוס]] בערך ב-[[52]] לספירה). סנקה היה דודו של ה[[משורר]] [[מרקוס אנאוס לוקאנוס]], בנו של אחיו הצעיר, אנאוס מלה. המסורת מספרת כי הוא היה ילד חולני, בנעוריו התגורר זמן מה אצל דודתו במצרים ואז נלקח על ידה לרומא לצורך חינוכו. הוא למד שם [[רטוריקה]], ו[[פילוסופיה]] [[האסכולה הסטואית\|סטואית]] ו[[האסכולה הפיתגוראית\|נאו-פיתגורית]]. אך יש מעט מאוד מידע ביוגרפי שניתן להפיק מיצירותיו הוא, ולפיכך קשה לדעת את הפרטים המדויקים על הביוגרפיה שלו. מקורות היסטוריים אחרים נכתבו מנקודות מבט מוטות, ולכן קשה להפיק מהם מידע מהימן לגבי חייו. שורה 71: == סנקה על היהודים == בחיבור "מכתבי מוסר" (Epistulae Morales),{{הערה\|Seneca, '''Eplstulae Morales''', CVIII, 22}} מספר סנקה על השפעת [[האסכולה הפיתגוראית]] עליו בשנות נעוריו וכתוצאה מכך התנסותו בהימנעות ממאכל בעלי חיים. לדבריו נטש את המנהג מכיוון שהייתה זו תחילת תקופת שלטונו של [[טיבריוס]], אז הופיעו ברומא טקסי פולחן זרים והימנעות מאכילת סוגים מסוימים של מאכלי בשר נראתה כהוכחה להתעניינות בכת הזרה. לכן, לבקשת אביו, שלא חשש מהעמדה לדין אבל שנא פילוסופיה, חזר להרגליו הקודמים. יש להניח ~~בצדק,~~ שסנקה התכוון לאירועי שנת 19 לספירה, בה נרדפו תחת שלטון טיבריוס פולחנים יהודיים ומצריים.{{הערה\|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, ~~LXVII~~p. ~~Seneca~~434: ~~the~~"It ~~Philosopher~~is commonly, pand rightly, assumed that the events of 19 C. ~~434~~E. bearing upon the persecution of Jewish and Egyptian rites under Tiberius are meant here"{{ש}}(ראו: [[טאקיטוס]], '''ספרי השנים''', ספר שני, פה, 4: "וכן דנו בדבר עקירת הפולחן המצרי והיהודי").}} במקום אחר בחיבור, סנקה מותח ביקורת על הפולחן הטקסי וכדוגמה הראשונה הוא בוחר במנהג היהודי של [[הדלקת נרות שבת]]: "יהי אסור להדליק נרות בערבי שבתות מפני שהאלים אינם צריכים לאורה, ולאנשים לא נעים העשן".{{הערה\|סנקה, '''מכתבי מוסר''', צה (סעיף 47); בתוך: [[פטר שפר]], '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, אור, עמ' 136 (תרגום מרומית: [[אהרן קמינקא]]).}} הדגש על מנהגים יהודים בהקשר כזה יכול להיות מוסבר כניסיון לסתור את טענות היהודים, ששמו דגש על סגולתו של ~~המונותאיזם~~ה[[מונותאיזם]] היהודי המופשט, וכתגובה לחוגי החברה הרומאית שהתרשמו מפן זה של הדת היהודית.{{הערה\|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I~~, LXVII. Seneca the Philosopher~~, p. 430}} כפי שניתן להסיק מתוך חיבוריו הידועים, סנקה מראה [[אנטיפתיה]] מודגשת כלפי דתות מזרחיות באופן כללי. התייחסויותיו של סנקה ליהודים נמצאות בחיבורים שכתב בשנות ה-60 של המאה הראשונה, כלומר בשיא תנועת הגיור והפצת המנהגים היהודים ברחבי העולם הסובב את הים התיכון. סנקה היה הסופר הלטיני הראשון שנתן דרור להשתלחויות מכוונות נגד הדת היהודית והשפעתה על החברה הרומית.{{הערה\|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I~~, LXVII. Seneca the Philosopher~~, p. 429}} בחיבורו האבוד "De Superstitione",{{הערה\|[[אוגוסטינוס]], '''[[עיר האלוהים]]''', [http://www.newadvent.org/fathers/120106.htm ספר 6, פרק 11]}} טען סנקה לגבי היהודים "שמנהגם אינו מועיל, שכן על ידי הנהגת יום מנוחה אחד כל שבעה ימים, הם מפסידים בבטלנות כמעט שביעית מחייהם, ועל ידי הימנעותם מלפעול בעתות חירום משלמים לא פעם באובדן... בינתיים המנהגים של העם המקולל הזה זכו להשפעה כזאת שהם עכשיו מקובלים בכל רחבי תבל. המנוצחים נתנו חוקים למנצחיהם. ...היהודים, עם זאת מודעים למקור ולמשמעות של פולחניהם. רוב העם מקיים פולחן מבלי לדעת מדוע הוא עושה זאת". שורה 88: ==לקריאה נוספת== * [[נתן שפיגל]]. '''סנקה, האיש ומשנתו'''. ירושלים, [[מוסד ביאליק]], תשל"ד (1973). 224 עמ'.{{ULI\|004235344}} * סנקה, '''מכתבים אל לוקיליוס''', תרגום: [[דבורה גילולה]], [[הוצאת מאגנס]], 2017 {{ULI\|017149470}}▼ * [[מנחם שטרן~~]] -~~ \|Menahem Stern]], '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I, LXVII. Seneca the Philosopher, pp. 429-434 {{ULI\|004326806}} ▲* סנקה, '''מכתבים אל לוקיליוס''', תרגום: דבורה גילולה, [[הוצאת מאגנס]], 2017 {{ULI\|017149470}} ==קישורים חיצוניים==