סנקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←ביוגרפיה: תבנית קישור לערך באנגלית |
|||
שורה 9:
המסורת מספרת כי הוא היה ילד חולני, בנעוריו התגורר זמן מה אצל דודתו במצרים ואז נלקח על ידה לרומא לצורך חינוכו. הוא למד שם [[רטוריקה]], ו[[פילוסופיה]] [[האסכולה הסטואית|סטואית]] ו[[האסכולה הפיתגוראית|נאו-פיתגורית]]. אך יש מעט מאוד מידע ביוגרפי שניתן להפיק מיצירותיו הוא, ולפיכך קשה לדעת את הפרטים המדויקים על הביוגרפיה שלו. מקורות היסטוריים אחרים נכתבו מנקודות מבט מוטות, ולכן קשה להפיק מהם מידע מהימן לגבי חייו.
תחת השגחתם של אביו ודודתו, הוא בנה לעצמו קריירה משגשגת כפרקליט ונבחר ל[[קוואיסטור]] לשנת [[33]]. ב-[[35]] נשא לאישה את פומפיה פולינה. אחרי שירש את ממונו של אביו חדל מלעסוק במשפטים וניסה את כוחו בכתיבה. בשנת [[40]] כתב מכתב תנחומים למרסייה, בתו של ההיסטוריון [[קרמוטיוס קורדוס]] {{אנ|Aulus Cremutius Cordus}} שנאלץ להתאבד בפקודת [[טיבריוס]] 15 שנה קודם לכן. בשל מכתב זה הקיסר [[קליגולה]] ציווה להוציא להורג את סנקה, אך לבסוף לא הרגו רק מכיוון שהאמין כי סנקה החולני ימות ממילא. (סנקה סבל מקוצר נשימה עד כדי כך שלעיתים קרובות חשב להתאבד). בשנת [[41]] [[מסלינה]], אשתו של הקיסר [[קלאודיוס]], שכנעה את קלאודיוס שיגרש את סנקה לקורסיקה בהאשמה כי נאף עם [[יוליה ליווילה]]. בשהותו בגלות עסק בלימודים פילוסופיים, וכתב בין היתר את חיבורו "תנחומים" לאמו הלביה.
בשנת [[49]], אשתו החדשה של [[קלאודיוס]], [[אגריפינה הצעירה]], קראה לו חזרה לרומא על מנת ללמד את בנה, ל. דומיטוס, שעתיד היה להיות הקיסר [[נירון קיסר|נירון]]. כאשר קלאודיוס נרצח בשנת [[54]], אגריפינה הצליחה להביא להכתרתו של נירון לקיסר, ולהעדפתו על פני [[בריטניקוס]], בנו של קלאודיוס.
שורה 16:
מותו של בורוס בשנת [[62]] הזיק מאוד למעמדו של סנקה, ונירון היה נתון להשפעתם של אנשים שהטיחו בסנקה האשמות שונות ובהן שניסה לצבור עוד ועוד ממון. סנקה פרש והשקיע את זמנו בלימוד וכתיבה. אחרי השריפה הגדולה של רומא בשנת [[64]], סנקה תרם את רוב ממונו למטרת שיקומה. בשנת 65 הוא הואשם כי היה שותף ב[[קשר פיסו]] שמטרתו הייתה להרוג את נירון, וללא משפט הצטווה על ידי נירון להתאבד. [[טקיטוס (היסטוריון)|טקיטוס]] מתאר את ההתאבדות של סנקה ואשתו, פומפיה פולינה, שבחרה להתאבד יחד עם בעלה.
[[קובץ:Sylvestre La Mort de Seneque 1875.jpg|ממוזער|מותו של סנקה בציור של [[ז'וזף נואל סילבסטר]] משנת 1875]]
==יצירות==
היצירות המיוחסות לסנקה כוללות [[סאטירה]], ספר על [[מטאורולוגיה]] (מחקרי טבע), מאמרים פילוסופיים, 124 מכתבים העוסקים בנושאים מוסריים (מכתבי מוסר), ועשר [[טרגדיה|טרגדיות]]. אחת מהטרגדיות המיוחסות לו, [[אוקטביה (מחזה)|אוקטביה]], בוודאי אינה שלו. הוא אפילו מופיע כאחת מהדמויות במחזה. זהותו כמחבר טרגדיה אחרת, [[הרקולס]] באוטה, מוטלת בספק.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יוסף ג. ליבס|שם=סנקה, לקיוס אניוס|כתב עת=אנציקלופדיה עברית|כרך=כו'|עמ=183-184|שנת הוצאה=1974}}}}
| |||