ויקיפדיה

ספר ישעיהו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
המקרא ==> תנ"ך
Idoiz (שיחה | תרומות)
9,184 עריכות
תיקון כתיבת טווחים, תיקון כתיבת מספרים, החלפת מקף בקו מפריד כשנדרש, הגיון=>היגיון
 
(46 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
{{ספר תנכתנ"יכי
|שם=ספר ישעיהו
|תמונה=[[קובץ:1QIsa b.jpg|250px|קטע מספר ישעיהו ב[[המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]]]]
|כיתוב=קטע מספר ישעיהו ב[[המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]]
|מספר פרקים=66
|מספר פסוקים=12911,291
|סדרת ספרים=[[נביאים]]
|ספר קודם=[[ספר מלכים]]
שורה 10:
|דמויות מרכזיות=[[ישעיהו בן אמוץ]]
}}
'''ספר ישעיהויְשַׁעְיָהוּ''' הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי ה[[תנ"ך]] העברי הנכלל במדור ה[[נביאים]]. הוא הראשון מבין ספרי [[נביאים אחרונים]], המרכזלפני [[ספר ירמיהו]], [[ספר יחזקאל]] ו[[תרי עשר]]. הספר מרכז את נבואותיו של הנביא [[ישעיהו|ישעיהו בן אמוץ]]., [[ביקורתומכיל המקרא|חוקריתוכחות המקרא]]מוסר מייחסיםרבות אתמאת הספר לשנייםה' אוכלפי לשלושהעמו מחבריםסביבות מתקופותתקופת שונותחייו.
 
על פי [[ברייתא]] המובאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|שם=בב"ב טו א|{{בבלי|בבא בתרא|טו|א}}.}}, הועלה הספר על גבי הכתב על ידי [[חזקיה]] [[מלך יהודה]] וסיעתו ([[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה השמינית]] -– [[המאה ה-7 לפנה"ס|שביעית]] לפני הספירה, על פי הכרונולוגיה המקובלת במחקר). אולם לדעת חוקרי [[תנ"ך|המקרא]] חלקו השני של הספר חובר רק בתקופת [[שיבת ציון]], ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה החמישית לפני הספירה]].
 
[[ביקורת המקרא|רבים מחוקרי המקרא]] מייחסים את הספר לשניים או לשלושה מחברים שונים מתקופות שונות.
==תוכן הספר==▼
== רקע היסטורי ==▼
לפי הכתוב בפסוקים הפותחים את הספר, התנבא מחברו ישעיהו בן אמוץ בתקופת מלכי [[ממלכת יהודה|יהודה]] - [[עוזיהו]] (כנראה רק משנת מותו - [[757 לפנה"ס]]), דרך מלכות [[יותם (מלך יהודה)|יותם]], [[אחז]], ועד סוף ימי [[חזקיהו]]. פרשנים מסוימים מרחיבים את ימי נבואתו גם לימי [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]{{הערה|1=[[חז"ל]] פירשו שכיוון שהיה מנשה מלך רשע הוא לא נכלל ברשימת המלכים שבתחילת ספר ישעיהו, ראו [[סדר עולם רבה]] פרק כ'. מדרש נוסף טוען שמנשה הרג את ישעיהו}}.▼
ספר ישעיה מכסה תקופה היסטורית ארוכה בת מאות שנים, בה קמו ונפלו מעצמות אזוריות (האימפריות ה[[אשור]]ית, ה[[בבל]]ית והפרסיתוה[[ממלכת פרס|פרסית]]), נוהלו מסעי כיבושים נרחבים והגליות עמים. בשנים אלו התחוללו שינויים מדיניים שעברו על [[ממלכת ישראל]] ויהודה, ולוו בתככים, יריבויות ובריתות עם העמים הסובבים. בשל התקופה הארוכה והאירועים המוזכרים בו, מקובל במחקר ליחס את הספר לשני כותבים לפחות- – הראשון [[ישעיהו|ישעיה בן אמוץ]] (פרקים א-לטא–לט) אשר ניבא בירושליםב[[ירושלים]], ישעיה השני אשר זהותו אינה ידועה (פרקים מ-סומ–סו; מהם מ-מחמ–מח בבבל, ומט-סומט–ס"ו בירושלים). יש המזהים גם את ישעיה השלישי (פרקים נה- סונה–סו) ואולי אף כותבים נוספים.▼
 
על פי כותרת הספר הנביא ניבא בימי המלכים [[עוזיהו]], [[יותם (מלך יהודה)|יותם]], [[אחז]] ו[[חזקיהו|יחזקיהו]], ברבע האחרון של המאה השמינית לפנה"ס לערך (יש' א 1). אך הנבואה המוקדמת ביותר של הנביא [[ישעיהו|ישעיה בן אמוץ]] אשר ניתן לתארכה על פי רקעה ההיסטורי, היא מימי [[אחז]] בשנת 733 לפנה"ס (יש' ז), והמאוחרת ביותר מתוארכת לפי פרק לו לשנת 701 לפנה"ס, בתקופת המצורה[[מסע סנחריב בארץ ישראל|מצור על ירושלים]], בימי המלך חזקיהו מלך יהודה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יאיר הופמן|שם=עולם התנ"ך -– ישעיה|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=1994|מו"ל=דודזון-עתי|עמ=8}}}}. שנים אלו, מ-733 עד 701 לפנה"ס היו בצל התעצמותה של ממלכת אשור, וכיבושיה המרשימים את [[ארם דמשק]], ואת [[ממלכת ישראל|שומרון]] (יש' ז-חז–ח). עם נפילת שומרון בשנת 720 לפנה"ס הוגלו תושבים רבים מתושביה. לאחר הכיבוש ממלכת ישראל סופחה לאשור (הפכה לפחוה אשורית), וקרבתה של אשור, לגבול יהודה העלה חשש מכוחה והעיק מטבע הדברים גם על [[ממלכת יהודה]] הסמוכה. כנגד חששות אלה עמדה תפיסתו הדתית-מדינית של ישעיהו בן אמוץ, לפיה ירושלים עירו של ה' תינצל מכיבוש ({{הערה|כגון יש' {{תנ"ך|ישעיהו|ח 8|ח}}; {{תנ"ך|ישעיהו|ל 8-33|ח|לג|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|ישעיהו|לא 5–9 )|ה|ט|ללא=ספר}}.}}. נבואה זו התגשמה בימי [[סנחריב]] מלך אשור, בשנים 701, אך העיר שניצלה שועבדה לסנחריב, ותושביה נאלצו להעלות מיסים לממלכת אשור. ▼
למרות זאת, מפרק מ' עוסקת הנבואה, ככל הנראה, בתקופת העלייה מ[[בבל]] ו[[הכרזת כורש]], קרי כ-200 שנה לאחר הזמן הכתוב בתחילת הספר. כך סבור הפרשן בן [[המאה ה-11]], [[משה אבן ג'יקטילה]], אשר את דבריו מביא האבן עזרא בפירושו לישעיהו{{הערה|על פרק מ', פסוק א'}} {{ציטוטון|ואלה הנחמות הראשונות, מחצי הספר על דעת רבי משה הכהן נוחו עדן, על בית שני}}{{הערה|פרופ' זאב וייסמן, '''מבוא למקרא''', בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1, עמ' 34}}. בשל התקופה הארוכה בת מאות השנים מתחילת הספר ועד לסופו, נהוג ליחס את הנבואות למספר נביאים (ראו הסבר להלן ברקע ההיסטורי).▼
 
נבואות הנביא המכונה ישעיה השני, בפרקים מ- סמ–ס"ו, משויכות לתקופה מאוחרת יותר, שבה העם ביהודה כבר מצוי בגלות בבבל, ובהן קריאות והפצרות של הנביא אל העם לצאת מבבל ולשוב לארץ. קריאות אלה מאפיינות את תקופת עליית האימפריה הפרסית ובראשה המנהיג [[כורש]], בשנת 539 לפנה"ס. מכאן שמדובר בשליש האחרון של המאה השישית לפנה"ס. כורש השתלט על בבל ומלך על כל שטחי האימפריה הבבלית ב[[מסופוטמיה]]. מהכרזת כורש אשר פורסמה בראשית עלייתו לשלטון, עולה כי הנהיג מדיניות גמישה ונוחה כלפי העמים בשטח מלכותו, ובכלל זה יהודה, ואפשר את חזרתם לישראל של [[גלות בבל|גולי בבל]] ובניית המקדש בירושלים (עז' {{הערה|{{תנ"ך|עזרא|א|א 1-4; עז'|ד}} ו 1-5{{תנ"ך|עזרא|ו|א|ה|ללא=ספר}}; דה{{תנ"בך|דברי לוהימים 22–23)ב|לו|כב|כג}}.}}. זהו הנתון ההיסטורי היחיד המצוין בחלקו המאוחר של הספר. [[קובץ:DSD1).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מקטע מספר ישעיהו ב[[המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]]]]▼
נבואותיו של ישעיהו הנביא עוסקות בין היתר בשלום עולמי והימנעות ממלחמה (הפיכת כלי מלחמה לכלי גינון) [[חזון אחרית הימים (ישעיהו)|כמתואר בחזון אחרית הימים]].▼
כמו גם בתפיסה שה[[חזרה בתשובה]] יכולה לכפר על החטאים, במלחמה בעוולות החברתיים, בהתנגדות לתפיסה הפולחנית של הדת שרווחה אז - שה[[קורבנות]] מכפרים גם ללא שינוי במעשים, וב[[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]]. בניגוד לתפיסות רבות ביהדות שלעגו לעבודת הפסילים כלא מועילה וכחסרת הגיון{{הערה|ראו לדוגמה {{תנ"ך|תהלים|קטו|ד|ז}}}} ישעיהו תפס את העבודה הזרה כביטוי לגאווה של האדם עצמו - שמשתחווה למעשי ידיו כלומר לעצמו, ובהתאם, כדי לתקן את הבעיה יש לשבור את גאוות האדם{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ה|כב}}}}.▼
 
▲==תוכן הספר==
▲== רקע היסטורי ==
▲לפי הכתוב בפסוקים הפותחים את הספר, התנבא מחברו ישעיהו בן אמוץ בתקופת מלכי [[ממלכת יהודה|יהודה]] -– [[עוזיהו]] (כנראה רק משנת מותו -– [[757 לפנה"ס]]), דרך מלכות [[יותם (מלך יהודה)|יותם]], [[אחז]], ועד סוף ימי [[חזקיהו]]. פרשנים מסוימים מרחיבים את ימי נבואתו גם לימי [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]{{הערה|1=[[חז"ל]] פירשו שכיוון שהיה מנשה מלך רשע הוא לא נכלל ברשימת המלכים שבתחילת ספר ישעיהו, ראו [[סדר עולם רבה]] פרק כ'. מדרש נוסף טוען שמנשה הרג את ישעיהו}}.
▲ספר ישעיה מכסה תקופה היסטורית ארוכה בת מאות שנים, בה קמו ונפלו מעצמות אזוריות (האימפריות ה[[אשור]]ית, ה[[בבל]]ית והפרסית), נוהלו מסעי כיבושים נרחבים והגליות עמים. בשנים אלו התחוללו שינויים מדיניים שעברו על ממלכת ישראל ויהודה, ולוו בתככים, יריבויות ובריתות עם העמים הסובבים. בשל התקופה הארוכה והאירועים המוזכרים בו, מקובל במחקר ליחס את הספר לשני כותבים לפחות- הראשון [[ישעיהו|ישעיה בן אמוץ]] (פרקים א-לט) אשר ניבא בירושלים, ישעיה השני אשר זהותו אינה ידועה (פרקים מ-סו; מהם מ-מח בבבל, ומט-ס"ו בירושלים). יש המזהים גם את ישעיה השלישי (פרקים נה- סו) ואולי אף כותבים נוספים.
 
▲למרות זאת, מפרק מ' עוסקת הנבואה, ככל הנראה, בתקופת העלייה מ[[בבל]] ו[[הכרזת כורש]], קרי כ-200 שנה לאחר הזמן הכתוב בתחילת הספר. כך סבור הפרשן בן [[המאה ה-11]], [[משה אבן ג'יקטילה]], אשר את דבריו מביא האבן עזרא בפירושו לישעיהו{{הערה|על פרק {{תנ"ך|ישעיהו|מ', פסוק |א'|מפרש=אבן עזרא}}}}: {{ציטוטון|ואלה הנחמות הראשונות, מחצי הספר על דעת רבי משה הכהן נוחו עדן, על בית שני}}{{הערה|פרופ' זאב וייסמן, '''מבוא למקרא''', בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1, עמ' 34}}. בשל התקופה הארוכה בת מאות השנים מתחילת הספר ועד לסופו, נהוג במחקר המודרני ליחס את הנבואות למספר נביאים (ראו הסבר להלן ברקע ההיסטורי).
▲על פי כותרת הספר הנביא ניבא בימי המלכים [[עוזיהו]], [[יותם (מלך יהודה)|יותם]], אחז ו[[חזקיהו|יחזקיהו]], ברבע האחרון של המאה השמינית לפנה"ס לערך (יש' א 1). אך הנבואה המוקדמת ביותר של הנביא [[ישעיהו|ישעיה בן אמוץ]] אשר ניתן לתארכה על פי רקעה ההיסטורי, היא מימי [[אחז]] בשנת 733 לפנה"ס (יש' ז), והמאוחרת ביותר מתוארכת לפי פרק לו לשנת 701 לפנה"ס, בתקופת המצור על ירושלים, בימי המלך חזקיהו מלך יהודה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יאיר הופמן|שם=עולם התנ"ך - ישעיה|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=1994|מו"ל=דודזון-עתי|עמ=8}}}}. שנים אלו, מ-733 עד 701 לפנה"ס היו בצל התעצמותה של ממלכת אשור, וכיבושיה המרשימים את [[ארם דמשק]], ואת שומרון (יש' ז-ח). עם נפילת שומרון בשנת 720 לפנה"ס הוגלו תושבים רבים, וקרבתה של אשור, העלה חשש מכוחה והעיק מטבע הדברים גם על [[ממלכת יהודה]] הסמוכה. כנגד חששות אלה עמדה תפיסתו הדתית-מדינית של ישעיהו בן אמוץ, לפיה ירושלים עירו של ה' תינצל מכיבוש (כגון יש' ח 8; ל 8-33; לא 5–9 ). נבואה זו התגשמה בימי [[סנחריב]] מלך אשור, בשנים 701, אך העיר שניצלה שועבדה לסנחריב, ותושביה נאלצו להעלות מיסים לממלכת אשור.
 
▲נבואותיו של ישעיהו הנביא עוסקות בין היתר בשלוםב[[שלום עולמי]] והימנעות ממלחמה (הפיכת כלי מלחמה לכלי גינון) [[חזון אחרית הימים (ישעיהו)|כמתואר בחזון אחרית הימים]].
▲נבואות הנביא המכונה ישעיה השני, בפרקים מ- ס"ו, משויכות לתקופה מאוחרת יותר, שבה העם ביהודה כבר מצוי בגלות בבבל, ובהן קריאות והפצרות של הנביא אל העם לצאת מבבל ולשוב לארץ. קריאות אלה מאפיינות את תקופת עליית האימפריה הפרסית ובראשה המנהיג [[כורש]], בשנת 539 לפנה"ס. מכאן שמדובר בשליש האחרון של המאה השישית לפנה"ס. כורש השתלט על בבל ומלך על כל שטחי האימפריה הבבלית ב[[מסופוטמיה]]. מהכרזת כורש אשר פורסמה בראשית עלייתו לשלטון, עולה כי הנהיג מדיניות גמישה ונוחה כלפי העמים בשטח מלכותו, ובכלל זה יהודה, ואפשר את חזרתם לישראל של גולי בבל ובניית המקדש בירושלים (עז' א 1-4; עז' ו 1-5; דה"ב לו 22–23). זהו הנתון ההיסטורי היחיד המצוין בחלקו המאוחר של הספר. [[קובץ:DSD1).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מקטע מספר ישעיהו ב[[המגילות הגנוזות|מגילות הגנוזות]]]]
▲כמו גם בתפיסה שה[[חזרה בתשובה]] יכולה לכפר על החטאים, במלחמה בעוולות החברתיים, בהתנגדות לתפיסה הפולחנית של הדת שרווחה אז -– שה[[קורבנות]] מכפרים גם ללא שינוי במעשים, וב[[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]]. בניגוד לתפיסות רבות ביהדות שלעגו לעבודת הפסילים כלא מועילה וכחסרת הגיוןהיגיון{{הערה|ראו לדוגמה {{תנ"ך|תהלים|קטו|ד|ז}}}} ישעיהו תפס את העבודה הזרה כביטוי לגאווה של האדם עצמו -– שמשתחווה למעשי ידיו כלומר לעצמו, ובהתאם, כדי לתקן את הבעיה יש לשבור את גאוות האדם{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ה|כב}}}}.
 
== חיבורו של ספר ישעיה וישעיה השני ==
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=להרחיב על הנימוקים הסגנוניים לכאן ולכאן|נושא=ספרות}}
על פי האמור לעיל בדבר חלקו של הספר המתנבא על מאורעות שהתרחשו רק מאתיים שנה לאחר מכן, הסיקו חוקרי [[ביקורת המקרא]] כי הספר מחולק לשניים, ונכתב על ידי שני נביאים שונים לפחות, שספרם נאסף לספר אחד, המכונים במחקר "ישעיהו הראשון" (פרקים א'–ל"ט) ו"ישעיהו השני" (פרקים מ'–ס"ו). ככל הנראה קדם להם פרשן המקרא הספרדי ר' [[אברהם אבן עזרא]] בפירושו לספר (פרק מ, פסוק א) שכתב {{ציטוטון|ודע כי מעתיקי המצוות ז"ל אמרו כי [[ספר שמואל]] כתבו שמואל והוא אמת, עד וימת שמואל. והנה דברי הימים יוכיח ששם דור אחר דור לפני זרובבל...}}, וככל הנראה כוונתו שאף שחזש[[חז"ל]] ייחסו את ספר שמואל לשמואל -– כמחצית הספר נכתבה לדעתם על ידי ממשיכיו, וכך אמרו חז"ל אף ביחס לספר דברי-הימים{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}}}}. במילים אחרות, אבן-עזרא סבר שכך יש לפרש גם את מעבר התקופות בין חלקיו השונים של הספר.
 
חלוקת הספר לשניים כפי שהוזכרה לעיל מקובלת כמעט ללא עוררין בקרב חוקרי ביקורת המקרא בימינו. אמנם יש חוקרים אשר חילקו את הספר לשלושה חלקים (א'–ל"ט, מ'–נ"ה, נ"ו–ס"ו) על בסיס הרקע ההיסטורי בו מתרחשים כנראה פרקים אלו, אך חלוקה זו פחות מקובלת. חלוקת הספר מתבססת, בנוסף לרקע ההיסטורי של הנבואה, גם על המוטיבים השונים של הנבואות. כך למשל, רק בפרקי ישעיהו השני מופיע תיאור של האל כבורא העולם.
שורה 40 ⟵ 41:
קובץ:Stamp of Israel - Festivals 5723 - 0.43IL.jpg#חזון אחרית הימים בספר ישעיהו, בסדרת [[בולי מועדים לשמחה|מועדים לשמחה]] תשכ"ג
}}
התפיסה המסורתית רואה בכל הספר חיבור אחיד שחובר על ידי נביא אחד. תפיסה זו מסתמכת על ראיית הספר כחיבור אחיד ב[[ברייתא]] המובאת בגמרא{{הערה|שם=בב"ב[[התלמוד הבבלי|תלמודטו הבבלי]]א}}. למעשה תפיסה זו רווחה כבר מאז שלהי [[ימי בית שני]] לפחות. כך למשל אנו למדים מדברי [[בן סירא]], בן [[המאה ה-3 לפנה"ס]] -– [[המאה ה-2 לפנה"ס]], אשר בחיבורו הוא כותב על [[ישעיהו]] כי {{ציטוטון|בעוז רוחו ראה מראשית אחרית, וינחם אבלי ציון|[[ספר [[בן סירא]], מח לג}}, כאשר כוונתו ככל הנראה לנבואה הכתובה בחלק השני של הספר, ולמרות זאת בן סירא מייחס זאת לישעיהו הנביא עצמו. גם [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה ה-1 לספירה]], מתאר בספרו כי יהודי בבל הראו ל[[כורש]] כי הנביא ישעיהו ניבא לפני כמאתיים שנה על ניצחונותיו, וכי דבר זה השפיע לטובה על יחסו של כורש ליהודים. כמו כן ב[[מגילות יםמדבר המלחיהודה]], המתוארכות החל מהמאה ה-3 לפנה"ס, אנו רואים כי מגילת ישעיהו כללה את שני החלקים כחיבור אחד.
 
על טענות ביקורת המקרא ענו פרשנים מסורתיים, כגון [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]], אשר טען שאם מקבלים את אפשרות ה[[נבואה]] אין צורך להגיע לפרשנות זו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://shadal.co.il/blog/nachamu/|הכותב=|כותרת=שד״לשד"ל בכתב העת ״כֶּרֶם"כֶּרֶם חֶמֶד״חֶמֶד" -– מובא מתוך אתר שד״לשד"ל|אתר=|תאריך=}}}}. ד"ר [[אהרן קמינקא]]{{הערה|מחקרים במקרא ובתלמוד, תל אביב תרצ"ח}}, [[רחל מרגליות]]{{הערה|בספרה, '''אחד היה ישעיהו''', תל אביב תשי"ד}}, ו[[זאב יעבץ]]{{הערה|'''תולדות ישראל''', כרך ב'}} טוענים כי מטבעות לשון ייחודיות לישעיהו קיימות בשני הספרים כאחד, ולפיכך לדעתם הספר אחד הוא. אחת הדוגמאות למטבע לשון כזו היא המילה "אנוש" ככינוי לאדם, המופיעה פעמים רבות לאורך כל ספר ישעיהו על שני חלקיו, אך לא מופיעה ברוב יתר ספרי הנביאים והכתובים.
 
באמצעות שימוש ב[[עיבוד שפה טבעית]] על הטקסט בספר, טוען פרופ' [[משה קופל]] כי החלק השני של ספר ישעיהו מתחיל בפרק ל"ג ולא בפרק ל"ט כמקובל{{הערה|{{הארץ|ליטל לוין|התוכנה פסקה תוך דקות -– לתורה יש כמה מחברים -–
צוות ישראלי פיתח אלגוריתם לזיהוי מחברים של טקסטים|1.1179139|03.07.113 ביולי 2011}}}}.
 
==על דמותו של ישעיהו==
שורה 53 ⟵ 54:
 
== ניבים, ביטויים שמקורם בספר ישעיהו ==
* בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי ([[s:ישעיהו_אישעיהו א/ניקוד|פרק א]]׳', [[s:קטגוריה:ישעיהו_א_בישעיהו א ב|פסוק ב׳ב']]) -– ביטוי לאכזבה של אבות מבניהם או של מחנכים מתלמידיהם.
*שָׁמִיר וָשָׁיִת ([[s:ישעיהו_הישעיהו ה/ניקוד|פרק ה]]׳' [[s:קטגוריה:ישעיהו_ה_וישעיהו ה ו|פסוק ו]]׳') -– במקור -– מיני קוצים, ובהשאלה -– חורבן ועזובה.
*וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים ([[s:ישעיהו_וישעיהו ו/ניקוד|פרק ו]]׳' [[s:קטגוריה:ישעיהו_ו_דישעיהו ו ד|פסוק ד]]׳') -– ביטוי לאירוע דרמטי שהתרחש. אמות הספים הם העמודים המרכזיים עליהם מונח המשקוף.
*אָכֹל וְשָׁתֹה כִּי מָחָר נָמוּת ({{תנ"ך|ישעיהו|כב|יג|ללא=ספר}}) -– פתגם על נהנתנות וחוסר דאגה מיום המחר;
* מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ ({{תנ"ך|ישעיהו|מט|יז|ללא=ספר}}) -– פתגםפסוק עלמתוך [[גיסנבואת חמישי|גַיִסנחמה, חמישי]]שמשמעותו -המתבקשת אנשיםהיא מבפניםכפשוטו: המביאיםבעתיד, לאסונותיסתלקו מירושלים אלה שהרסו והחריבו אותה;{{הערה|בפרשנותהפסוק המקובלתמשויך משמעותלישעיהו פסוקהשני, זהכך היאשהוא נבואתנכתב נחמהאחרי –[[גלות שהמהרסיםבבל]] והמחריביםוחורבן יסתלקוירושלים, מהעיר;או לפחות מיועד לתקופה זו.}} עם הזמן הפתגם, הושאל הפסוק למשמעות שלילית –והפך שאלהלביטוי המהרסיםנפוץ והמחריביםעל יבואו[[גיס דווקאחמישי|גַיִס ממך}}חמישי]]: אנשים מבפנים המביאים לאסונות;
*אֲנִי֙ לְפָנֶ֣יךָ אֵלֵ֔ךְ וַהֲדוּרִ֖ים אושר אֲיַשֵּׁ֑ר (פרק מה, פסוק ב), מקור הביטוי 'ליישר את ההדורים'.
* [https://he.wiktionary.org/wiki/מצוות_אנשים_מלומדה מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה] ({{תנ"ך|ישעיהו|כט|יג|ללא=ספר}}) – מעשה הנעשה ללא כוונה והרגשה, אלא כאוטומציה וכדבר שבשגרה.
 
==ספר ישעיהו במגילות יםמדבר המלחיהודה==
נמצאו מספר עותקים של ספר ישעיהו ב[[מגילות יםמדבר המלחיהודה]]. בפרט, הספר השלם היחיד שנמצא הוא ספר ישעיהו שנמצא במערה 1 ב[[קומראן]]{{הערה|1=[[עמנואל טוב]], [http://www.daat.ac.il/lesson3/maamar2.asp?id=1756 המגילות המקראיות ממדבר יהודה ]}}.
==ראו גם==
* [[שירי עבד ה']]
* [[כיסא הכבוד]]
* [[קדושה (תפילה)]]
* [[וגר זאב עם כבש]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[אהרן קמינקא]], '''השתלשלות רעיונות ישעיהו ואחדות ספרו''', בתוך [[התקופה]], ספרים כב, כג, כה; תל אביב תרצ"ד–תרצ"ה (1934–1935).
* [[רחל מרגליות]], '''אחד היה ישעיהו''', תל אביב: [[יהושע צ'צ'יק]], תש"ד (1944).
*[[רחל מרגליות]], '''אחד היה ישעיהו''', תל אביב: [[יהושע צ'צ'יק]], תש"ד (1944).
* [[שלום מ' פאול]], '''ישעיה, פרקים מ-סומ–סו, מבוא ופירוש "[[מקרא לישראל]]"''', תל אביב וירושלים: [[עם עובד]] ו[[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]], תשס"ח; כרך ראשון: פרקים מ-מחמ–מח; כרך שני: פרקים מט-סומט–סו, 2008
* [[שמואל שרירא]], '''מבוא לכתבי הקודש''', פרק שביעי -– ספרי נבואה, ג' -– ישעיהו, 1967, עמ' 127–131
* [[משה צבי סגל]], '''מבוא המקרא''', ספר שני, פרק שנים עשר -– ישעיה, ב' -– ספר ישעיה, 1977, עמ' 289–341
* רביב, רבקה, "[https://www.academia.edu/11794158/הוראת_נביאים_אחרונים_הדגמה_בספר_ישעיהו_שמעתין_176_תש_ע_עמ_69-46 הוראת נביאים אחרונים: הדגמה בספר ישעיהו]", '''שמעתין''' 176 (תש"ע), עמ' 46–69
*[[מיכאל חיוטין]], "ישעיהו מד, יג – לאור שיטת הפסול המצרית", '''[[בית מקרא]]''' מס' 37 (1992)
* '''עולם התנ"ך – ישעיה'''
*'''ישעיהו – כציפורים עפות''', יואל בן נון, בנימין לאו, הוצאת [[ידיעות ספרים]] (2013)
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{בריטניקה}}
* {{אוצר הספרים היהודי|תנ"ך/ישעיהו|ספר ישעיהו}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=ספר ישעיהו|ויקיטקסט=ספר ישעיהו}}
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=epK-B1XUzjg&t=3s ביטויים ופתגמים בספר ישעיהו], סרטון אנימציה של מיזם [[929 - תנ"ך ביחד|929]]{{ספר תנ"ך|שם=ישעיהו|תורת אמת=d_root__002_navi__12_yishaya|ממרא=10}}
* [http://www.929.org.il/page/335 ספר ישעיהו] באתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
* [http://www.929.org.il/page/362/post/9501 ישעיהו על ציר הזמן] -– אירועים ותאריכים בספר ישעיהו, באתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
* סריקה של [http://www.imj.org.il/shrine_center/Isaiah_Scrolling/index.html מגילת ישעיהו] שנמצאה בין [[המגילות הגנוזות]], באתר [[מוזיאון ישראל]]
*[[יחזקאל קוטשר]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=4579&author=903 נוסח המסורה של ספר ישעיהו בהשוואה לנוסח ישעיהו במגילות מדבר יהודה], באתר מט"ח
* [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8073 ישעיהו הנביא ומיכה בן דורו] -– חנוך רביב
* {{הארץ|גרשון גליל|המנהיג האנונימי שליווה את ישראל מירושלים לבבל ובחזרה|1.1329584|8 ביוני 2008}}
* [http://www.tau.ac.il/~shaih/Tamsir3.pdf השוואה בין נוסח ספר ישעיהו בתנ"ך לבין נוסח מגילת ישעיה מקומראן]
{{ltr|
* George Buchanan Gray, [http://archive.org/stream/criticalexegetic01grayuoft ''Isaiah 1-271–27'']{{הערה|1=כמבואר בהקדמתו, כרך זה תוכנן להיות הראשון בשני כרכי פירוש על ספר ישעיהו בסדרת ICC; הכרך השני תוכנן לכלול את המשך פירושו של גריי על פרקים כח–לט, ואת פירושו של פיק (Arthur S. Peake) על פרקים מ–סו. אך הדבר לא נסתייע: הכרך השני לא הושלם בשל מותו של פיק בטרם עת, ופירושו של גריי על פרקים כח–לט, אף על פי שהושלם, לא ראה אור מעולם.{{ש}}מאז יצאו לאור בסדרה פירושם של גולדינגיי ופיין (John Goldingay & David Payne) על פרקים מ–נה (2006, בשני כרכים), פירושו של ויליאמסון (Hugh Williamson) על פרקים א–כז (בשלושה כרכים, מהם ראו אור עד כה שניים: על פרקים א–ה [2006]; ו–יב [2018]), ופירושו של גולדינגיי על פרקים נו–סו (2013).}}{{כ}} (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1912. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}
'''ישעיהו השני'''
שורה 95 ⟵ 104:
{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:ישעיהו, ספר}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_ישעיהו"