שושנה שרירא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:פרופילי קולנוענים-מוזיקאים בקישורים חיצוניים (תג) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 14:
|שפות היצירה=
|תחום כתיבה=
|התחלת פעילות=[[1936]]
|סיום פעילות=[[2003]]
|סוגה=
|זרם ספרותי=
שורה 21 ⟵ 23:
}}
[[קובץ:Shoshana Shrira.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרירא]]
'''שושנה שרירא''' ([[10 במרץ]] [[1917]], [[ט"ז באדר]] [[ה'תרע"ז]] – [[7 באפריל]] [[2003]], [[ה' בניסן]] [[ה'תשס"ג]]) הייתה [[סופר]]ת, [[עיתונאי]]ת ו[[מתרגמת]] [[עברית]], מראשונות הסופרות וה[[עיתונות בישראל|עיתונאיות]] ב[[ארץ ישראל]], חברת מערכת ועיתונאית תרבות בעיתון החוגים האזרחיים "[[הבקר]]" במשך 16 שנה ([[1939]]–[[1955]]). נמנתה בין 2000 הסופרים המשפיעים במאה העשרים על ידי המרכז הביוגרפי של קיימברידג', אנגליה (2001) {{מקור}}.
==תולדות חייה==
שורה 37 ⟵ 39:
"[[גזית (כתב עת)|גזית]]" (ירחון לאמנות ולספרות), "[[גליונות]]", "[[דבר הפועלת]]" (ירחון נשים ראשון, גיליון סופרות ומשוררות 1974), "דיוקנה של עיר" (למלאת 75 שנה לתל אביב), "האומה" (רבעון), "[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]", "החינוך", "ולירושלים", "כנסת לזכר [[ח"נ ביאליק]]" (שנתון), "מאסף ירושלים", "מאסף סופרי ארץ ישראל", "עם וספר" (מדור "במות ספרים" בעריכתה [[1956]]–[[1958]]), "ספרות ילדים ונוער".
החוקר פרופ' [[ראובן קריץ]] הגדיר את הסופרת שושנה שרירא כבת ה"משמרת הצעירה" של דור המאבק לעצמאות, לפי עקרונות המיון הדורי שפיתח ([[1978]]). פרופ' [[יפה ברלוביץ]], המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, משייכת את שרירא ל"אימהות הספרותיות" בתקופת "[[היישוב]]" (ספרה "שאני אדמה ואדם" 2003), ול"[[דור בארץ]]". ד"ר הדר מקוב חסון מ[[אוניברסיטת ניו יורק]], 2009, משייכת את שרירא לקבוצת סופרות שעסקו בקום המדינה העוסקות בנושאים קרובים, ביניהן [[יהודית הנדל]], [[עמליה כהנא-כרמון]], [[רחל איתן]] ו[[נעמי פרנקל]].
כיהנה כשופטת בפרסים:
שורה 73 ⟵ 75:
*'''אלמני הקש הצהובים''' (רישום עטיפה: אריאל כהן), [[הוצאת יחדיו]] בשיתוף [[אגודת הסופרים]], 1979 – קובץ סיפורים: מאה שנות חיים בתל אביב על דרך ההומור, הדמיון והפיוט. 70 שנה במציאות ועוד שלושים במדומה.
*'''אלמני הקש הצהובים – הזמן התל אביבי''' (ציור עטיפה: אריאל כהן) [[הוצאת כרמל]], 2009 – 100 שנות חיים בתל אביב. מהדורה שנייה עם אחרית דבר מאת פרופ' [[יפה ברלוביץ]]. עורכת המהדורה המורחבת: אילת אלגור גורפינקל. בגוף הספר שזורה מעין תעודת זהות גאוגרפית ובה הכוונה למקומות המתוארים תוך ציון מצבם העכשווי.
*'''והיו הנעליים מאושרות
סיפוריה: "אלמנות" ו
[[קובץ:Shoshana Sharira - Kovshim 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה לשימור ברחוב הכובשים בתל אביב, ששרירא גרה בו בילדותה, ושסביבו נסב רוב ספרה "אלמני הקש הצהובים - הזמן התל אביבי"]]
שורה 99 ⟵ 101:
*"השפעת פרויד על ...[[שקספיר]]" '''דבר''' 4 באפריל 1966
*"הבריחה מעצמנו אל עצמנו" ([[נתן זך]], [[יהודה עמיחי]], [[ס. יזהר]] ועוד) '''דבר''' 17 בספטמבר 1966.
*"תרבות הטלאים המצפונית" '''הארץ''' 29
*'הבריחה אל הים': "מסע דניאל" מאת [[יצחק אוורבוך אורפז]], '''דבר''', 23 בינואר 1970.
*'הבריחה אל ערבות יריחו': "מות אבימלך ועלייתו השמיימה בזרועות אמו" מאת [[פנחס שדה]], '''דבר''', 30 בינואר 1970.
*"המפתחות ל"היכל הכלים השבורים מאת [[דוד שחר]] '''גזית''' כרך 28 8 בנובמבר 1971.
*"על קריאת חמישה ספרים בבת אחת", "קציר" בעריכת ד"ר [[עזריאל קרליבך]], '''הבקר''' 2
*"שאול ויוהנה" מאת [[נעמי פרנקל]], "עם וספר" - ביטאון [[ברית עברית עולמית]] מדור "במה וספר", ספטמבר 1956.
=== ביקורת תיאטרון (מבחר)===
*"בערבות הנגב" ב"הבימה" מאת [[יגאל מוסינזון]], '''הבקר''', 18
*"בית ספר חדש" (סקירת הצגות ב ב"האהל", "[[הקאמרי]]", "[[הבימה]]" ו"התיאטרון העממי"), '''הבקר''', 1949.
*"[[רביזור]]" ב"קאמרי" קומדיה מאת גוגול תרגם: אברהם שלונסקי, '''הבקר''' 16
*"הילולת רפאים". ב"קאמרי" לנואל קווארד. עברית: חנן בורלא, '''הבקר''' 7
*"מלכת שבא" ב"קאמרי" מאת סמי גרונימן. עברית ופזמונים: [[חיים חפר]], '''הבקר''', 24
*"הנערה והכושי" ב"אהל" לז'אן פול סארטר. עברית: [[לאה גולדברג]]. במות, '''הבקר''' 22
*"שתי שחקניות ב"הקאמרי" נאבקות על 'היורשת' להנרי ג'יימס, '''הבקר''', 17
*מעשה בחייל, ב"הבימה" מאת צ. פ. ראמוז. נוסח עברי: לאה גולדברג, '''הבקר''', 6.9.53.
*"באנברי" ב"קאמרי" ("[[חשיבותה של רצינות]]") מאת [[אוסקר ויילד]] תרגם:[[יעקב אורלנד]], '''הבקר''', 25
*"קיסר וקלאופטרה" ב"הבימה" ברנרד שאו, '''הבקר''', 30
*"ים ובית" בתיאטרון "הקאמרי" מאת שולמית דורי בעקבות [[אהרן מגד]], '''הבקר''', 18
*"המרד על הקיין" "הבימה", '''הבקר''' 29
* "מקבת" ב"הבימה", '''הבקר''' 29
* "חשבון חדש" "קאמרי", '''הבקר''' 30
*"מחותנים" בתיאטרון העממי ביידיש מאת חנה גוטספלד,''' הבקר''', 24
*"התיאטרון הישראלי לאן?" '''עם וספר''', מדור "במה וספר" בעריכת שושנה שרירא, 9.1956.
שורה 131 ⟵ 133:
* קטעים ממכתב שושנה שרירא לאריאל כהן שפורסם בהארץ, הופיעו בפרק השלישי לתוכניתם התיעודית של [[מודי בר און]] וענת זלצר על [[תל אביב]], "עיר בלי הפסקה".
ספר מכתבים
* שושנה שרירא ואריאל כהן, '''והיו הנעליים מאושרות''', יומן מכתבים 1942 - 1946 בין שושנה שרירא לבעלה הטרי ששירת בבריגדה היהודית, הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]] 2011. נזכר בספרה של בתיה כרמיאל, '''בתי הקפה של תל אביב 1920 – 1980''', [[מוזאון ארץ ישראל]] תל אביב ויד בן צבי ירושלים, 2007
'''בספר פירוט רשימת כתביה: סיפורים, מאמרים, ביקורות ספרות ותיאטרון.'''
שורה 147 ⟵ 149:
*ד"ר הדר מקוב חסון, אוניברסיטת ניו יורק, 2009. Oedipus' Sister: Narrating Gender and Nation in the Early Novels of Israeli Women. שש סופרות ישראליות. על הספר "לחם האוהבים", שעוסק בתקופת המחתרות, מלחמת השחרור, קום המדינה ומיזוג הגלויות, פרק המוקדש לשושנה שרירא ו[[יהודית הנדל]].
*ד"ר שרה מענית, חוליה נאלמה - הרומן הנשי בשנות המדינה הראשונות, 2014, אוניברסיטת תל אביב.
* {{העין השביעית|מרדכי נאור
*[[מרדכי נאור]], עורך, "איש [[תל חי]]-[[זלמן בלחובסקי]]", [[יד בן צבי]] 2009. "אריה יש בגליל", סיפור לילדים מאת שושנה שרירא, פורסם ב'''הבקר לילדים'''.
*בתיה כרמיאל, "בתי הקפה של תל אביב 1920–1980", [[מוזאון ארץ ישראל]] תל אביב ו[[יד בן צבי]] ירושלים, 2007
*נח בי (בירזובסקי), "פני תל אביב בקריקטורות", עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, (למלאת 30 שנה לת"א) 1939 (מערכת '''הבקר''').
*קוש-זוהר, טלילה. "שולות וציפקות, האורות והחבובות למיניהן" – נשים והסיפור הלאומי. החינוך וסביבו, כרך כ"ב (תש"ס 2000).
שורה 169 ⟵ 171:
* {{העין השביעית|[[מרדכי נאור]]|"גבירתי ורבותי"|6538|29 בספטמבר 2012}}
* {{הארץ|אילן ברקוביץ'|הסופרת שהעירה את השד העדתי|1.4124134|25 במאי 2017}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
==הערות שוליים==
| |||