רון שפירא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עמדותיו: הוספתי קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה ביישום אנדרואיד
הסרת קישורים עודפים והוספת חסרים
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 23:
רון שפירא נולד ב[[תל אביב]]. אביו, חיים שפירא, היה נשיא [[בית משפט השלום]] בתל אביב. בגיל שבע עשרה החל ללמוד לתואר ראשון ב[[מתמטיקה]] ונרשם ל[[העתודה האקדמית|עתודה האקדמית]] במשפטים. הוא [[עורך דין]] החל משנת [[1987]]. בין השנים [[1985]] ל-[[1990]] שימש במסגרת שירותו בצה"ל עוזרו של [[מנחם פינקלשטיין]], [[התובע הצבאי הראשי]].
 
לאחר [[שחרור מצה"ל|סיום שירותו הצבאי]] בשנת [[1990]], החל לעסוק בפרקטיקה עצמאית בעריכת דין. הוא התמחה ב[[נדל"ן]] וב[[משפט פלילי]], בעיקר בכל הקשור ל[[עבירת צווארון לבן|עבירות צווארון לבן]]. ייצג את העמותות של [[אהוד ברק]], כתב את חוות הדעת של [[המרכז החקלאי]] כתשובה לעתירה ל[[בג"ץ]] שהגישה [[הקשת הדמוקרטית המזרחית]]. ייצג את איש העסקים [[דוד אפל]] ומשמש כיועץ ל[[מפעל הפיס]].
 
בין השנים [[1994]] ל-[[2000]] כיהן כמרצה בכיר ב[[אוניברסיטת תל אביב]] והיה פרופסור אורח ב[[אוניברסיטת קולומביה]]. החל משנת [[2001]] שימש פרופסור למשפטים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] וכיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה בין השנים [[2001]] ל-[[2004]]. ב-[[2008]] פרש מאוניברסיטת בר-אילן והתמנה לנשיא [[המרכז האקדמי פרס]] שב[[רחובות]], כשבמקביל הסיר את מועמדותו לכהונת שופט ב[[בית המשפט העליון]]{{הערה|1=[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-161556-00.html?tag=18-09-51 פרופ' רון שפירא - נשיא המרכז האקדמי פרס], באתר [[חדשות מחלקה ראשונה]], 6 ביוני 2008.}}.
 
במרץ [[2007]] מיזג את משרדו עם משרדו של עוה"ד ד"ר [[יעקב וינרוט]]{{הערה|{{הארץ|ארנון בן-יאיר|פרופסור רון שפירא עובר למשרד ד"ר יעקב וינרוט|1.1398313|28 במרץ 2007}}}}.
 
באוקטובר [[2014]] התבטא בראיון נגד תקצוב לימודי המשפטים ומנהל עסקים{{הערה|{{ynet|שחר חי ו[[אטילה שומפלבי]]|נשיא מכללה: שערורייה שהמדינה מממנת לימודי משפטים ומנהל עסקים|4584441|26 באוקטובר 2014}}}}.
 
במאי [[2017]] מונה ליו"ר "הוועדה המיוחדת למתן חוות דעת על המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה", ופרש מתפקיד זה כעבור חצי שנה{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|הקרב על הנציבות: מדוע התפטר יו"ר הוועדה לאישור מינוי נציב שירות המדינה?|3725076|14 בנובמבר 2017}}}}.
 
ביולי [[2024]] מונה לחבר [[אד הוק]] כנציג ישראל במותב הדן ב[[תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם]] ב[[בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ)|בית הדין הבין-לאומי לצדק]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/641943|הכותב=ערוץ 7|כותרת=המחליף של אהרן ברק בהאג: פרופסור רון שפירא|אתר=ערוץ 7|תאריך=1 ביולי 2024}}}}.
שורה 39:
 
==עמדותיו==
שפירא נחשב למשפטן [[שמרנות|שמרן]] ומתנגד חריף ל[[אקטיביזם שיפוטי]], וכן כמי שמחזיק בגישה ביקורתית מאוד ל[[משפט בין-לאומי פומבי]] ולערכאותיו{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|ההפך מאהרן ברק, שמרן וממבקרי המשפט הבינלאומי: זה התובע שייצג את ישראל בהאג|news/law/article/16009283|2 ביולי 2024}}}}. הוא שימש כחבר הוועדה המייעצת של [[הפורום הישראלי למשפט וחירות]], גוף ימני הפועל להכשרת משפטנים ושופטים שמרנים{{הערה|שם=מענית|{{הארץ|חן מענית|פרופ' רון שפירא יחליף את אהרן ברק כשופט בבית הדין לצדק בהאג|00000190-6fd8-d0bf-a9fd-6ffa67950000|23:05 • 01 ביולי 2024}}}}. לאחר מינוי [[אהרן ברק]] לשופט מטעם ישראל ב[[בית הדין הבין-לאומי לצדק]] ב[[האג]] בינואר, מתח שפירא ביקורת נוקבת על בית הדין, ובין השאר כתב שהוא "אינו ראוי לשום מידה של אמון" ונגוע באינטרסים זרים אך מציג עצמו כנייטרלי. בריאיון ל[[אילנה דיין]] ב[[ערוץ 12]] אמר שפירא כי אין צורך להקים [[ועדת חקירה ממלכתית]] לאירועי [[שבעהמתקפת באוקטוברהפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]]{{הערה|שם=מענית}}.
 
בריאיון ל[[ערוץ 7]] דיבר על הצורך ב[[רפורמה במערכת המשפט]], והגן על השינויים בהרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]] שקודמו על ידי חברי הקואליציה. עם זאת הצהיר שפירא כי הואשהוא מתנגד למרכיבים אחרים ב[[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|רפורמה המוצעת]], כמו ביטול [[עילת הסבירות]] ו[[פסקת ההתגברות]]{{הערה|שם=מענית}}.
 
==קישורים חיצוניים==