קלייפדה – הבדלי גרסאות

'''קְלַייפֶּדָה''' (ב[[ליטאית]]: '''Klaipėda''', {{שמע|קובץ=Lt-Klaipeda.oggoga}}; ב[[גרמנית]]: '''מֶמֶל''' או '''ממלבורג''') היא [[עיר נמל|עיר הנמל]] היחידה של [[ליטא]] לחוף ה[[הים הבלטי|ים הבלטי]]. בשנת [[2007]] התגוררו בה 185,899 איש, ירידה מ-202,900 שהתגוררו בה ב-[[1989]]. כיום קלייפדה היא נמל [[מעבורת|מעבורות]] עיקרי לנמלים ב[[שוודיה]], [[דנמרק]] ו[[גרמניה]]. העיר ממוקמת קרוב לשפך הנהר [[ניימן (נהר)|ניימן]]. ה[[אדריכלות]] הציורית של קלייפדה מזכירה מקומות בגרמניה, [[אנגליה]] ודנמרק. אתרי נופש ליטאיים פופולריים מצויים קרוב לקלייפדה ב[[נרינגה]] ו[[פלאנגה]].

החל מ-[[1474]] שלט בממל [[חוק קולם]] של ערי המדינה הפרוסיות. ב-[[1525]] עברה ממל ל[[לותרניזם]], תחת שלטונו של הדוכס [[אלברכט, פוןדוכס ברנדנבורג-אנסבךפרוסיה]] מפרוסיה. הייתה זו תחילתה של תקופה ארוכה של שגשוג לעיר ולנמל, כיוון שדוכסות פרוסיה הייתה אחוזה [[פאודליזם|פיאודלית]] [[פולין|פולנית]] ולאחר מכן חלק מ[[חבר העמים הפולני-ליטאי]]. עיר גבול זו שימשה כנמל לליטא השכנה, כשהיא נהנית ממיקומה סמוך לשפך הנהר ניימן. סוף תקופת השגשוג הגיעה כאשר ממל הותקפה, ניזוקה ונכבשה על ידי שוודיה בין [[1629]] ל-[[1635]]. היא נבנתה מחדש מספר פעמים, ו-75 שנה אחר כך מתו רבים מתושביה ממגפת ה[[דבר (מחלה)|דבר]]. עם הקמת מדינת גרמניה המאוחדת ב-[[1871]] הייתה ממל לעיר הצפון-מזרחית ביותר בגרמניה.

האזכור הראשון להימצאם של [[יהודים]] הוא משנת [[1567]], בקשר לגירושם מהעיר על ידי דוכס פרוסיה. בשנת [[1664]] התגורר בעיר יהודי אחד בשם משה יעקובסון די יונגה. עד שנת [[1812]] היהודים הורשו רק להשתתף ביריד [[פרווה|פרוות]]. בשנה זו הם קיבלו היתר רשמי להתיישב בעיר, והאוכלוסייה היהודית גדלה במהירות, היא הייתה מורכבת בעיקר מ[[יהודי רוסיה]] ו[[יהודי ליטא|ליטא]]. רוב המתיישבים התעסקו בסחר ביער. ב-[[1860]] התיישב בעיר הרב [[ישראל מסלנט]] והקים בה בית מדרש ללימוד תורה ולהפצת [[תנועת המוסר]]. לאחר מספר שנים גם הוציא ירחון בשם "תבונה", שהפיץ את עיקרי שיטתו.{{דרוש מקורהערה|סיבה=בערכו[[דב נאמרכ"ץ]], שהיה'''תנועת זההמוסר''', בקניגסברגירושלים תשל"ד, כרך א', עמ' 183–186.}} בשנים [[1898]]-[[1865]] שימש כרב העיר ד"ר [[יצחק ריולףרילף]], שהיה מתומכי [[חובבי ציון]]. הוא הקים בעיר בית ספר קהילתי ובית חולים. רבה האחרון של העיר היה הרב אברהם משה וויטקינד. בשנת 1923, עם צירוף העיר לליטא, האוכלוסייה היהודית הוכפלה. ב-1939, עם השתלטות גרמניה, רוב היהודים ברחו. בזמן המלחמה נרצחו למעלה ממחצית מיהודי העיר. 30 אחוז מחיילי [[דיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות)|הדיוויזיה הליטאית ה-16]] של הצבא האדום ששחררה את העיר היו יהודים (ולכן כונתה הדיוויזיה בשם "הדיוויזיה היהודית"). בשנת [[1970]] מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר כ-1000 איש. בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ובראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] החלו רוב היהודים [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|להגר לישראל]] ול[[ארצות הברית]], וב-[[2004]] עמד מספר היהודים על 200-150150–200 נפש בלבד. בראש הקהילה עומד נ' שוסטרמנס.

|תוכן=* {{עיר תאומה|גדיניה|פולין}}

* {{עיר תאומה|שצ'צ'ין|פולין}}

* {{עיר תאומה|דברצן|הונגריה}}

* {{עיר תאומה|קרלסקרונה|שוודיה}}

* {{עיר תאומה|קלינינגרד|רוסיה}}

* {{עיר תאומה|קוטקה|פינלנד}}

* {{עיר תאומה|לייפציג|גרמניה}}

* {{עיר תאומה|ליבק|גרמניה}}

* {{עיר תאומה|מנהיים|גרמניה}}

* {{עיר תאומה|ריגן|גרמניה}}

* {{עיר תאומה|לייפאיה|דנמרק}}

* {{עיר תאומה|מוהילב|בלארוס}}

* {{עיר תאומה|צ'ינגדאו|הרפובליקה העממית של סין}}

* {{עיר תאומה|צ'רפובץ|רוסיה}}

* {{עיר תאומה|אודסה|אוקראינה}}

* {{עיר תאומה|קליבלנד|ארצות הברית}}

* {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Klaipėda|שם ויקישיתוף=קלייפדה|שמאל}}

[[קטגוריה:עריהים נמלהבלטי: ביםערי הבלטינמל]]