קלייפדה – הבדלי גרסאות

האזכור הראשון להימצאם של [[יהודים]] הוא משנת [[1567]], בקשר לגירושם מהעיר על ידי דוכס פרוסיה. בשנת [[1664]] התגורר בעיר יהודי אחד בשם משה יעקובסון די יונגה. עד שנת [[1812]] היהודים הורשו רק להשתתף ביריד [[פרווה|פרוות]]. בשנה זו הם קיבלו היתר רשמי להתיישב בעיר, והאוכלוסייה היהודית גדלה במהירות, היא הייתה מורכבת בעיקר מ[[יהודי רוסיה]] ו[[יהודי ליטא|ליטא]]. רוב המתיישבים התעסקו בסחר ביער. ב-[[1860]] התיישב בעיר הרב [[ישראל סלנטר]] והקים בה בית מדרש ללימוד תורה ולהפצת [[תנועת המוסר]]. לאחר מספר שנים גם הוציא ירחון בשם "תבונה", שהפיץ את עיקרי שיטתו. בשנים [[1898]]-[[1865]] שימש כרב העיר ד"ר [[יצחק ריולף]], שהיה מתומכי [[חובבי ציון]]. הוא הקים בעיר בית ספר קהילתי ובית חולים. רבה האחרון של העיר היה הרב אברהם משה וויטקינד. בשנת 1923, עם צירוף העיר לליטא, האוכלוסייה היהודית הוכפלה. ב-1939, עם השתלטות גרמניה, רוב היהודים ברחו. בזמן המלחמה נרצחו למעלה ממחצית מיהודי העיר. 30 אחוז מחיילי [[דיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות)|הדיוויזיה הליטאית ה-16]] של הצבא האדום ששחררה את העיר היו יהודים (ולכן כונתה הדיוויזיה בשם "הדיוויזיה היהודית"). בשנת [[1970]] מנתה האוכלוסייה היהודית בעיר כ-1000 איש. בסוף [[שנות ה-80]] ובראשית [[שנות ה-90]] החלו רוב היהודים [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|להגר לישראל]] ול[[ארצות הברית]], וב-[[2004]] עמד מספר היהודים על 200-150 נפש בלבד. בראש הקהילה עומד נ' שוסטרמנס.