פילוסופיה מערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט - מחליף 'אידיאל' ב'אידאל'
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
 
(28 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
[[קובץ:Platon Aristote.jpg|ממוזער|[[אפלטון]] (משמאל) ו[[אריסטו]] (מימין) הם בין אבות הפילוסופיה המערבית]]
{{לשכתוב}}
'''פילוסופיה מערבית''' הוא כינוי לחשיבה ה[[פילוסופיה|פילוסופית]] שנוצרה ועוצבה ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]], והושפעה מ[[תרבות המערב]]. זאת בניגוד ל[[פילוסופיה מזרחית|פילוסופיה המזרחית]], שכוללת מחשבה פילוסופית שנוצרה ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]], ב[[הודו]], ב[[ממלכת פרס|פרס]] וכדומה.
על אף עיסוקה המתמיד בנסיון להגדיר דברים, ה[[פילוסופיה]] עצמה חומקת מהגדרה. נראה כי אין הגדרה שיכולה למצות תחום עיון זה, המשלב בתוכו דעות וסתירתן אודות עצם מהותו שלו עצמו. בין הפילוסופים ניתן למצוא כאלה ששמו לעצמם את ה[[לוגיקה]] כאידאל, כהוגי הפוזיטיביזם הלוגי של המאה ה- 20, וכאלה שביקרו את הלוגיקה והעמידו אותה על דחפים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים, כפילוסוף (ויש יאמרו פילוסוף-אנטי-פילוסוף) [[פרידריך ניטשה]] (1844 עד 1900).
 
== היסטוריה ==
[[אריסטו]], הפילוסוף היווני הנודע (384 עד 322 לפנה"ס), זיהה את תחילת הפילוסופיה עם ההוגה המילטי [[תאלס]] (המאה ה- 6 לפנה"ס), אשר אמר כי הכול הוא מים. בעצם אמירה זו, הפריד תאלס בין התופעה למהות העומדת בבסיסה. משמעותה של הבחנה זו, היא הטענה כי דברים אינם כפי שהם נראים. מטרתו של הפילוסוף היא לחשוף את מהותם של הדברים, המסתתרת תחת מראיתם.
{{ערך מורחב|ערך=[[פילוסופיה קדם-סוקרטית]], [[פילוסופיית ימי הביניים]]}}
 
נהוג לראות את ערש הפילוסופיה המערבית ב[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]], החל מה[[פילוסופיה פרה-סוקראטית|פילוסופים הפרה סוקרטיים]] וכלה בהגותם של [[סוקרטס]], [[אפלטון]] ו[[אריסטו]]. לפילוסופיה היוונית הייתה השפעה עצומה על החשיבה הפילוסופית ב[[רומא העתיקה]], [[פילוסופיה נוצרית|הפילוסופיה הנוצרית]], [[פילוסופיה אסלאמית|הפילוסופיה האסלאמית]] וה[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]] ובהמשך על [[פילוסופיית ימי הביניים]].
מקור המלה "פילוסופיה" הוא ב[[יוונית]], ערש הפילוסופיה המערבית. משמעה המילולי הוא, ידידות החכמה או אהבת החכמה. הפילוסוף הוא, אם כן, ידיד החכמה או אוהבה, דבר המציב אותו בין הטיפש לחכם - לפחות לדעתו של [[אפלטון]] (428 עד 346 לפנה"ס), אשר טבע את המונח. הפילוסוף אינו חכם - הוא אינו יודע את החכמה כולה, אך הוא גם אינו טיפש - שכן הוא מכיר בערכה של החכמה ומחפש אותה. לכן עיקרה של הפילוסופיה הוא החיפוש המתמשך, התנועה המתמדת, מתוך שאיפה נצחית למתמיד ולבלתי משתנה.
 
החל מהמאה ה-16 וה-17 החלה הפילוסופיה המערבית להתנתק במובהק משורשיה היווניים, תוך דחיית טיעונים שנשענו על [[מטאפיזיקה]] ו[[דת]]. פילוסופים [[רציונליזם|רציונליסטים]] כגון [[רנה דקארט]], [[ברוך שפינוזה]] ו[[גוטפריד לייבניץ]] הטיפו ללימוד [[אפריורי]] על טיבו של העולם, כלומר באמצעות ההגיון ותוך שימוש בשכל הישר ולא דרך הסתמכות על החושים. כמו כן הושפעה המחשבה המערבית מגילויים חדשים בתחומי [[מדעי הטבע]] וה[[מתמטיקה]].
מאז ימי [[יוון]] הקלאסית מלווה הפילוסופיה את תהפוכות התרבות האנושית. הפילוסוף האנגלי [[אלפרד נורת' וייטהד]] (1861 עד 1947) תיאר את הפילוסופיה כבנאית הקתדרלות האדירות ביותר של האנושות, אך גם כמחריבתן, לרוב זמן רב לפני שהרעיונות אותן היא מחריבה התגשמו בחברה ובמדעים. לעומתו, הפילוסוף הגרמני [[גאורג וילהלם פרידריך הגל]] (1770 עד 1831), אשר סבר כי מודעות מלאה תיתכן רק בסופו של כל תהליך, דימה את הפילוסופיה לינשוף של מינרווה, אלת החכמה הרומית שהינשוף הוא סמלה, המופיע תמיד בלילה, לאחר המעשה - כמוהו, גם הפילוסוף "חכם בלילה", לאחר שהדברים הגיעו לסופם. מכל מקום, בין אם מטרימה את הארועים ובין אם חוזה אותם, הפילוסופיה היא תחום העיון בו קיבלו רעיונותיו של כל דור ודור את ביטויים הרציונלי המלא, המפורש והמעמיק ביותר.
 
==ראו גם==
* [[תרבות המערב]]
* [[פילוסופית ימי הביניים]]
* [[פילוסופיה אנליטית]]
* [[פוסטמודרניזם|פילוסופיה פוסט מודרנית]]
 
==לקריאה נוספת==
[[קטגוריה:זרמים בפילוסופיה|מערבית]]
* ג'ונתן ריי וג'יימס א' אורמסון, '''האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית''', הוצאת [[רסלינג]], 2007.
 
==קישורים חיצוניים==
[[en:Western philosophy]]
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{קצרמר|פילוסופיה}}
[[קטגוריה:זרמים בפילוסופיה|מערבית]]