פילוסופיה מערבית
פילוסופיה מערבית הוא כינוי לחשיבה הפילוסופית שנוצרה ועוצבה בעולם המערבי, והושפעה מתרבות המערב. זאת בניגוד לפילוסופיה המזרחית, שכוללת מחשבה פילוסופית שנוצרה במזרח הרחוק, בהודו, בפרס וכדומה.
היסטוריה
ערך מורחב – פילוסופיה קדם-סוקרטית, פילוסופיית ימי הביניים
נהוג לראות את ערש הפילוסופיה המערבית בפילוסופיה היוונית, החל מהפילוסופים הפרה סוקרטיים וכלה בהגותם של סוקרטס, אפלטון ואריסטו. לפילוסופיה היוונית הייתה השפעה עצומה על החשיבה הפילוסופית ברומא העתיקה, הפילוסופיה הנוצרית, הפילוסופיה המוסלמית והפילוסופיה היהודית ובהמשך על פילוסופיית ימי הביניים.
החל מהמאה ה-16 וה-17 החלה הפילוסופיה המערבית להתנתק במובהק משורשיה היווניים, תוך דחיית טיעונים שנשענו על מטאפיזיקה ודת. פילוסופים רציונליסטים כגון רנה דקארט, ברוך שפינוזה וגוטפריד לייבניץ הטיפו ללימוד אפריורי על טיבו של העולם, כלומר באמצעות ההגיון ותוך שימוש בשכל הישר ולא דרך הסתמכות על החושים. כמו כן הושפעה המחשבה המערבית מגילויים חדשים בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ג'ונתן ריי וג'יימס א' אורמסון, האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית, הוצאת רסלינג, 2007.